קרבות ומורשת קרב של יחידות צהל בעוטף עזה.

סיור בעוטף עזה בעקבות השיריון הישראלי היחידות חיל הרגלים..

תפקיד השריון באסון שמחת תורה
בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, ביום שמחת תורה, חיל השריון מילא תפקיד קריטי במאמץ ההגנה ובבלימת מתקפת הפתע של חמאס על יישובי עוטף עזה. למרות הכאוס הראשוני, העיכובים בהגעת הכוחות והעובדה שחלק מהטנקים לא היו בתצורה מבצעית מלאה, לוחמי השריון לחמו בגבורה והיוו גורם מכריע בהצלת חיים ובשינוי תמונת הקרב.
המצב הראשוני והאתגרים
* כוננות נמוכה ודילול כוחות: בדומה לשאר כוחות צה"ל באוגדת עזה, גם גדודי השריון בגזרה פעלו בכוננות נמוכה יחסית ובסד"כ מצומצם עקב החג. טנקים רבים היו ללא צוותים מלאים, חלקם בתחזוקה או בתצורה "חגית" (ללא תחמושת מלאה, למשל).
* הפתעה מוחלטת: המחבלים פרצו את הגדר באלפי מחבלים במאות מוקדים, מה שיצר תוהו ובוהו ומנע תגובה מסודרת ומאורגנת בשעות הראשונות. טנקים בודדים, ללא גיבוי מספק וללא תמונת מצב מלאה, נדרשו להתמודד עם איום אדיר.
* פגיעות ראשוניות: חלק מהטנקים הראשונים שהגיעו לזירות הקרב נפגעו מירי רקטות נ"ט או שנתקלו במארבים קטלניים, מה שעיכב את התגובה.
תרומת השריון במהלך הקרב
למרות האתגרים הללו, השריון הוכיח את חשיבותו המכרעת במספר אופנים:
* כוח אש ויכולת הרתעה: הטנקים סיפקו כוח אש עצום ומדויק אל מול המחבלים הרבים. התותח שלהם, המקלעים והשריון הכבד, אפשרו לצוותים לפגוע במחבלים מטווחים שונים, למוטט מבנים שהיוו עמדות ירי, ולשמש כנקודות אש יציבות גם תחת אש כבדה.
* פתיחת צירי תנועה וחילוץ: הטנקים היו כלי קריטי בפתיחת צירי תנועה חסומים ובחילוץ אזרחים וכוחות שנלכדו תחת אש. הם שימשו לעיתים קרובות כ"מגנים ניידים" עבור כוחות חי"ר ולוחמים אחרים, ואיפשרו להם לנוע בבטחה יחסית באזורים ממוקשים במחבלים.
* הגנה על יישובים ומוצבים: צוותי טנקים בודדים, ולעיתים קרובות מאולתרים, הגיעו ליישובים ולמוצבים שונים בעוטף וניהלו קרבות הגנה הרואיים. דוגמאות בולטות לכך כוללות:
* מוצב סופה: שם לחמו לוחמות מגדוד קרקל בטנקים והיו גורם מכריע בהדיפת עשרות מחבלים שתקפו את המוצב.
* קיבוץ כרם שלום: טנקים מגדוד 77 הגיעו לקיבוץ ולקחו חלק פעיל בבלימת המחבלים.
* קיבוצים נוספים: טנקים סייעו בבלימת חדירות ובלחימה ביישובים כמו בארי, ניר עוז, וכפר עזה, אם כי בחלק מהמקרים הגיעו מאוחר מדי כדי למנוע את הטבח הראשוני.
* חיסול מחבלים רבים: הטנקים שימשו כפלטפורמות קטלניות לחיסול מאות רבות של מחבלים, הן בתוך היישובים והן בצירים. תמונות רבות הראו טנקים יורים מטווחים קצרים לעבר מחבלים מבוצרים או נמלטים.
* נחישות ואומץ לב: לוחמי השריון, שחלקם הוקפצו מבתיהם בחיפזון ובנסיעה פרטית, הפגינו אומץ לב יוצא דופן. הם נכנסו ללחימה בתנאים קשים, מול אויב גדול ומפתיע, והיוו כוח מרכזי בשינוי מגמת הקרב.
סיכום:
על אף הכשלים המערכתיים הראשוניים, חיל השריון היה גורם קריטי בבלימת מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. הטנקים, עם כוח האש והמיגון שלהם, אפשרו לצוותים להגן על יישובים, לחסל מחבלים רבים ולסייע בחילוץ לכודים. גבורתם ותושייתם של לוחמי השריון תחת אש תישאר חקוקה בדפי ההיסטוריה.
האם תרצה לדעת על תפקידו של חיל אחר או על אירועים נוספים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן