טיולים וימי גיבוש עם מדריך טיולים בראש פינה.

ההיסטוריה של המושבה ראש פינה היא עשירה ומרתקת, ומתחילה למעשה עוד לפני הקמתה הרשמית:
"גיא אוני" – הניסיון הראשון (1878)
* רקע: בשנת 1875 רכש אליעזר רוקח מצפת, יחד עם יהודים נוספים מהיישוב הישן, מחצית מאדמות הכפר הערבי ג'עוני, ששכן למרגלות צפת.
* הקמה: ב-1878 התיישבו במקום כ-17 משפחות מצפת, רובן אשכנזיות ובני היישוב הישן, וקראו ליישוב החדש "גיא אוני", כשמו של הכפר הערבי. מטרתם הייתה לשנות את אורח חייהם ולעסוק בחקלאות.
* קשיים ונטישה: המתיישבים נתקלו בקשיים עצומים: חוסר ידע מקצועי בחקלאות, בצורת, מחלות (מלריה הייתה נפוצה מאוד באזור), ודבר. רובם נאלצו לנטוש את המקום ובתוך ארבע שנים נותרו בגיא אוני שתי משפחות בלבד. גיא אוני נחשבת למושבה היהודית הראשונה שנוסדה בארץ ישראל בתקופה המודרנית, מספר שבועות לפני פתח תקווה.
הקמת "ראש פינה" (1882)
* חידוש ההתיישבות: למרות כישלון "גיא אוני", הרעיון להקים מושבה חקלאית במקום לא ננטש. אלעזר רוקח המשיך במאמציו לשכנע יהודים לעלות ארצה.
* עולי רומניה: בשנת 1882, בעקבות פוגרומים בדרום רוסיה ("סופות בנגב"), הגיעה לארץ קבוצה של כ-30 משפחות חסידים מהעיר מוינשטי שברומניה. הם נשלחו על ידי נציגיהם, דוד שוב ודוד בוקשטטר, לאתר מקום להתיישבות.
* הקמה רשמית: קבוצה זו התיישבה על אדמות גיא אוני הנטושות ועל אדמות נוספות שנרכשו מהכפר ג'עוני. הם שינו את שם המושבה ל**"ראש פינה"**, מתוך הפסוק מתהילים קי"ח, כ"ב: "אבן מאסו הבונים, היתה לראש פינה", מתוך תקווה להצליח היכן שאחרים נכשלו. יום החריש הראשון, ב-12 בדצמבר 1882 (ב' בטבת תרמ"ג), נחשב ליום ייסודה הרשמי של המושבה.
תקופת הברון רוטשילד ופיק"א (סוף המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20)
* תמיכת הברון: המתיישבים החדשים נתקלו גם הם בקשיים רבים, כולל איסור של השלטון הטורקי על בניית בתים חדשים. בשנת 1883, הברון אדמונד דה רוטשילד לקח את המושבה תחת חסותו. הוא מימן את חובות התושבים, רכש אדמות נוספות, ובנה בתי מגורים ובתי ציבור, כולל בית כנסת מפואר (בית הכנסת העתיק של ראש פינה) ובית הספר העברי הראשון בגליל.
* ניסיונות חקלאיים: הברון עודד גידולי גפנים, עצי תות (לצורך ייצור משי) ואף הקים מטוויה ויקב. רוב הניסיונות החקלאיים הללו לא צלחו באופן מסחרי.
* מעבר לפיק"א: בראשית המאה ה-20, בעקבות סכסוכים בין תושבי המושבה לפקידי הברון, העביר רוטשילד את ניהול המושבה לחברת יק"א (החברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל).
* מרכז יישובי: למרות הקשיים, ראש פינה צמחה והפכה למקום מרכזי בחיי היישוב היהודי בגליל. היא נודעה בזכות העזרה ההדדית בין תושביה והשימוש הבלעדי בשפה העברית. פרופ' גדעון מר הקים במושבה מעבדה לחקר המלריה, והיה פורץ דרך במלחמה במחלה.
תקופת המנדט הבריטי (1917-1948)
* אתר מורשת: המושבה הקפידה על שימור מבני הראשונים, ובזכות כך הוכרה לימים כאתר מורשת לאומי.
* פעילות ביטחונית: בסוף תקופת המנדט, ב-26 באפריל 1948, זמן קצר לפני סיום המנדט הבריטי, העבירו הבריטים את משטרת המושבה לידי הערבים. כוח משותף של האצ"ל וההגנה תקף את בניין המשטרה והשתלט עליו. אירוע זה הוביל לבריחת רוב תושבי הכפר הערבי ג'עוני.
לאחר קום המדינה ועד ימינו
* מועצה מקומית: בשנת 1949 הוכרזה ראש פינה כמועצה מקומית.
* קליטת עלייה: בשנות ה-50 קלטה המושבה עלייה רבה, מה שתרם לצמיחתה והתפתחותה המואצת.
* מרכז תיירותי: כיום, ראש פינה היא מועצה מקומית משגשגת, המהווה מרכז תרבותי, עסקי ותיירותי חשוב בגליל. אתר השחזור של המושבה ההיסטורית מושך אליו מבקרים רבים ומספר את סיפורה המרתק של ראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. המושבה מציעה מגוון רחב של אטרקציות, מסעדות, בתי מלון וצימרים.
לסיכום, ראש פינה עברה דרך ארוכה ורצופת אתגרים מאז ימי "גיא אוני" ועד היום. היא מהווה סמל לחלוציות, נחישות והתגברות על קשיים, והצליחה לשמור על צביונה ההיסטורי לצד התפתחות מודרנית.

@@@@@@@@@#@@@@@@@@@

ראש פינה מציעה מגוון רחב של אתרי תיירות ופעילויות, המשלבים היסטוריה, טבע, אמנות וקולינריה. הנה כמה מהבולטים שבהם:
אתרים היסטוריים ומוזיאונים:
* מושבת הראשונים (אתר השחזור): זהו לבה ההיסטורי של ראש פינה. כאן תוכלו לשוטט בסמטאות אבן ציוריות, לבקר בבתים עתיקים משוחזרים, בבית הכנסת העתיק (המבנה הציבורי הראשון שנבנה במושבה בשנת 1882), בבית הפקידות (ששימש את פקידי הברון רוטשילד) ובבית פרופסור מר (שחקר את המלריה). באתר מוקרן גם חיזיון אורקולי המספר את תולדות המושבה.
* גני הברון: גנים יפים שהוקמו בהשראת גני ורסאי, ושימשו בעיקר את פקידי הברון.
* מערת שלמה בן יוסף: מערה שבה הסתתר שלמה בן יוסף, איש בית"ר שהוצא להורג על ידי הבריטים. במערה מוקרן סרט קצר המספר את סיפורו.
* בית הקברות העתיק: נמצא מצדו השני של נחל ראש פינה, ובו קבריהם של ראשוני המתיישבים.
טבע ונוף:
* נחל ראש פינה: שמורת טבע ירוקה החוצה את המושבה ומציעה מסלול הליכה קליל ונעים המתאים לכל המשפחה. לאורך הנחל תמצאו צמחייה עשירה, פינות חמד מוצלות, בריכות שכשוך קטנות ומעיינות טבעיים. בעונת הסתיו פורחות בו החלמוניות, ולקראת ט"ו בשבט פורחות השקדיות.
* מצפה נמרוד: נקודת תצפית בגובה 503 מטר המשקיפה על ראש פינה, הגליל העליון ורמת הגולן.
אמנות, תרבות ובילוי:
* גלריות אמנות וחנויות בוטיק: ברחובות המושבה העתיקה תמצאו גלריות אמנות מקומיות וחנויות בוטיק ייחודיות.
* סינמטק ראש פינה: שוכן בבית אבן עתיק ששימש בעבר כמפעל לייצור חוטי משי. כיום הוא מציג סרטי איכות ומארח אירועים מיוחדים.
* יקבים וחצרות יין: באזור ראש פינה וסביבתה ישנם מספר יקבים המציעים טעימות יין, סיורים ואירועים (לדוגמה, יקב גוהר ויקב לטם אורגני).
* מסעדות ובתי קפה: ראש פינה מציעה מגוון רחב של אפשרויות קולינריות, ממסעדות יוקרתיות ועד בתי קפה קסומים. טנג'רין בר: פאב אופנתי המציע חווית בילוי לילי תוססת.
פעילויות נוספות באזור:
* קארטינג, חדרי בריחה וטיולי תומקאר: פעילויות אתגריות ומהנות המוצעות בראש פינה וסביבתה.
* נבו קרוואנים: אפשרות לשכור קרוואן לטיולים חווייתיים בצפון.
* פיינטבול איילת השחר: מתחם פיינטבול מקצועי וגדול בלב הטבע.
ראש פינה מהווה נקודת יציאה מצוינת לטיולים בכל הגליל והגולן, ומציעה שילוב של שקט ופסטורליה עם פעילות תרבותית תוססת.

ראש פינה, כמו רבות ממושבות העלייה הראשונה, נהנתה מתמיכה ופיקוח צמודים של הברון רוטשילד באמצעות פקידיו, והייתה בה גם נוכחות רפואית משמעותית.
דוקטורים בראש פינה
הדמות הבולטת ביותר בהקשר של רפואה וראש פינה, במיוחד בתחום המאבק במלריה, הוא פרופסור גדעון מֶר (1894-1961).
* פרופסור גדעון מר: היה רופא וחוקר ישראלי בעל שם עולמי שחקר את מחלת המלריה בארץ ישראל, שהייתה מכת מדינה ופגעה קשות בניסיונות ההתיישבות. פרופסור מר  נשלח לראש פינה בשנת 1927 על ידי הבריטים וועד הצירים (המוסד המייצג של היישוב היהודי בארץ ישראל דאז) כ"מפקח ראשי למכון לחקר המלריה".
* הוא הקים את מעבדתו בבית ששימש בזמנו את פקידי הברון ("בית הפקידות השני"), שניתן לו מחברת פיק"א (החברה היהודית להתיישבות, שניהלה את מושבות הברון לאחר שהעביר אותן אליה).
* פרופסור מר הקדיש את חייו למציאת מרפא למלריה, ובהצלחה פיתח תרופה יעילה למחלה.
* ביתו ומעבדתו בראש פינה שוחזרו וכיום המקום קרוי "בית מר" ומוצגת בו תערוכה על אודותיו ופועלו.
* מעבר לתרומתו הרפואית, מר גם שירת כשלישו של יוסף טרומפלדור בגדוד נהגי הפרדות במלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1929 מילא תפקיד משמעותי כמפקד ההגנה במושבה, כאשר ביתו שימש סליק (מחסן נשק סודי). לאחר קום המדינה, הוא מונה למנכ"ל הראשון של משרד הבריאות.
* ד"ר נפתלי וייץ וד"ר חנה וייץ: ד"ר נפתלי וייץ קיבל משרה כרופא במושבות הברון בצפון הארץ בשנת 1898 ועבד כרופא בראש פינה. אשתו, ד"ר חנה וייץ, רופאת נשים, הצטרפה אליו מאוחר יותר וקיבלה נשים מראש פינה ומהאזור. הם עסקו רבות בניהול מצבי חירום, כמו הסגר שהוטל בזכרון יעקב על ידי נפתלי וייץ למניעת התפשטות מגפה.
* ד"ר אליקים גולדברג: מוזכר כאחד ממנהיגי מרד נגד פקידות הברון, וסומן כמי שנלחם מלחמת דת בפקידות.
פקידי הברון במושבה ראש פינה
הברון רוטשילד לקח את ראש פינה תחת חסותו בשנת 1884, והפקידים שמינה היו דמויות מפתח בניהול המושבה ובהתפתחותה:
* תפקיד הפקידים: פקידי הברון שימשו כמרכז ניהולי. הם היו אחראים על:
* תמיכה כלכלית: תשלום קצבאות חודשיות לאיכרים (לרוב על בסיס גודל המשפחה ולא על בסיס תפוקה חקלאית, מה שיצר לעיתים תלות ומתחים).
* הקמת תשתיות: סיוע בהקמת בתי מגורים, מבני ציבור כמו בית כנסת ובית ספר.
* פיתוח חקלאי: עידוד וניהול ניסיונות חקלאיים, כמו גידול גפנים, ייצור צימוקים, גידול עצי תות (להפקת משי), הקמת מטוויה ויקב. רוב הניסיונות הללו לא צלחו בראש פינה כמו במושבות אחרות.
* שירותים: דאגו לתפעול שירותים שונים במושבה, כדוגמת מורה, רופא, שוחט ורב.
* רכישת אדמות: נציגי הברון רכשו אדמות נוספות להרחבת המושבה.
* "בית הפקידות": זהו מבנה מרכזי במושבה, ששימש כמקום מגוריהם ומשרדם של הפקידים. "בית הפקידות השני" היה הבית שבו התגורר פרופסור מר והקים את מעבדתו. בתי הפקידות מהווים כיום חלק ממתחם השחזור של מושבת הראשונים.
* דמויות בולטות בקרב הפקידים:
* אליהו שייד (Elie Scheid): היה המפקח הראשי על המושבות בארץ ישראל מטעם הברון רוטשילד, מתחילת חסות הברון בסוף 1883 ועד העברתן ליק"א בסוף 1899. הוא מילא תפקיד מכריע בקידום מדיניות הברון, כולל נטיעת גפנים. יחסיו עם המתיישבים היו מורכבים, ולעיתים ראה בהם כמנצלים את כספי הברון.  יהושע אוסוביצקי: ניצח על מלאכת בניית בתי המגורים ובתי הציבור בראש פינה בהוראת הברון, וכן רכש אדמות נוספות.
* היחסים עם התושבים: תקופת שלטון הפקידים במושבות הייתה מלווה במתחים ומחלוקות רבות. האיכרים הרגישו שהם תלויים בפקידים, והיו חילוקי דעות על דרכי הניהול, העבודה והחינוך. בשנת 1900, בעקבות הקשיים והמחלוקות, העביר הברון את ניהול ראש פינה, יחד עם מושבות נוספות, לידי חברת פיק"א (PI.C.A – Palestine Jewish Colonization Association), שהוקמה על ידו ונועדה לנהל את המושבות באופן מקצועי יותר.
לסיכום, הן הדמויות הרפואיות הבולטות, במיוחד פרופסור גדעון מר, והן פקידי הברון, מילאו תפקיד מרכזי ומשמעותי בעיצוב ופיתוח ראש פינה כפי שאנו מכירים אותה כיום. פעילותם שילבה בין חזון, ניהול קפדני (ולעיתים שנוי במחלוקת) ומאבק בקשיים אובייקטיביים כמו מחלות קשות ותנאי טבע קשוחים.