"סיורים בשכונות תל אביב יפו מפלורנטין ועד שרונה".
"סיורי שווקים בתל אביב בשוק לוינסקי ושוק הכרמל".
"מדריך טיולים בתל אביב לטיול אמנות גרפיטי ומשוררים".
סיורים מקצועיים לקבוצות ברחבי תל אביב מפלורנטין בדרום ושוק התקווה ועד לנמל תל אביב וטיילת תל ברוך ועד נהר הירקון. "סיור בתל אביב" בעקבות אמנות אדריכלות וסטיילינג ברחובות דרך יפו, סיור בסמטת שלוש, טיול מודרך בנחלת בנימין ואליפלט. "סיור מודרך וטיול בתל אביב לקבוצות, משרדי ממשלה, גופים ומוסדות, מקומות עבודה, מתנסים אירועים וימי הולדת".
"סיורים בתל אביב בשווקים הקולינריים של תל אביב" – "סיורי טעימות ואוכל בשוק לוינסקי וסיור בשוק הכרמל" וסיום בשוק התקווה."סיור בתל אביב" בשווקים התל אביביים וטעימות סלוניקיות תורכיות ופרסיות, סיור קולינרי תל אביבי. סיור תל אביבי מתל אביב לתל אביב יפו, יפו נכנעה ב- 13/5/48 ונכנסו אליה תושבים יהודים מדרום תל אביב ועולים חדשים ביניהן הבולגרים, עם ביטול הממשל הצבאי בקיץ 1949 יפו סופחה לתל אביב. "לתל אביב נוספה אוכלוסיה רבה וחדשה", עולים חדשים שהתיישבו בבתי הכפרים של דרום ומזרח תל אביב והאוכלוסייה החדשה של יפו שברובה הייתה חלשה כלכלית ,"מהסיטי שלתל אביב למרכז עסקים ראשי"(מע"ר) וכיום המע"ר הגדול הזה הוא הבסיס לכלכת ישראל, "מרכוז המגדלים באיזור אחד וריכוז המסעדות בצירים מרכזיים בתל אביב" ורוב העבודה הייתה של ישראל רוקח והמשיך אותו מרדכי נמיר והקים את מוזיאון תל אביב לאמנות בשדרות שאול המלך ואת "בית התפוצות", "שלמה להט השקיע יותר בתרבות תל אביבית" ופחות בבניה פיסית מצטברת וסיורים בתל אביב.
תל אביב עיר פלורליסטית מטרופולינית ליברלית ומאירה פנים לתיירים העבריים ותיירות.
"התפתחות הבניינים והשכונות של תל אביב יפו" – עד אמצע שנות ה- 20 בתל אביב, כל שכונה התפתחה לבד, רחובות תל אביב היו לפי מצב הטופוגרפיה ומה שהיה לשכונה וזה אומר פחות סדר והבריטים התוו תוכנית מסודרת "תוכנית גדס" של פטריק גדס.
האקלקטיקה שהייתה מופרעת בתל אביב וכל אחד בנה לפי דמיונו הפרוע פינה מקום בשנות ה-30 לסיגנון הבהואוס שהתווה "לה קורבזייה" ומיסודו של ולטר גרופיוס מהעיר ויימאר בגרמניה, הסיגנון הבינלאומי חתר לחיבור וסינתזה בין תפקוד לצורה, תל אביב הייתה כר חיובי לסיגנון הבינלאומי והבהואוס,פטריק גדס מתכנן הערים המפורסם דגל בכיכרות ולפתח את תל אביב כמה שיותר רחוק מיפו העתיקה.
ההתפתחות של תל אביב הייתה מואצת ולא תמיד היו בה שטחים ירוקים והיה זה בעוכריה, תל אביב בשנות ה – 50 בנתה המון ובקצב כמו מגדל שלום מאיר, היכל התרבות, בנין העירייה, מתחם העסקים במאנשייה, מוזיאון תל אביב ודיזינגוף סנטר, בשנות ה – 70 בנו פשוט ומהר מבטון פלדה וזכוכית ולדוגמא – אצטדיון יד אליהו מלון הילטון ובית אסיה, בית ישראל אמריקה, בית ספר "עמל" ליידי דייויס ובשנות ה – 80-90 כמו "מרכז גולדה" ליד מוזיאון תל אביב ותיאטרון הקאמרי, ולסיום מגדלי עזריאלי וכיום המשך בניית המגדלים לגובהה בתל אביב.
"הצורה הגיאוגרפית של תל אביב או הגיאומורפולוגיה" –
יושבת במישור החוף אך 3 רכסי כורכר חוצים אותה ונהרות כמו הירקון ואיילון עוברים בה.
" בית בנין בית הקרן הקיימת לישראל" ברחוב צבי הרמן שפירא וישבו בה "מנהלת העם" ו "מועצת העם"- מנהלת העם הייתה לממשלת ישראל הזמנית,הטקס החגיגי היה במוזיאון תל אביב ברחוב רוטשילד 16. הכנסת הראשונה יושבת בקולנוע קסם שהופקע למען ישיבות הכנסת ושכרו ממול את מלון סאן ראמו וקפה סן רמו בין רחוב הרברט סמואל לרחוב הירקון בואכה הימה.
תל אביב היא עיר בישראל, שנמצאת על חוף הים התיכון. היא נחשבת למרכז הכלכלי, התרבותי והחברתי של המדינה. תל אביב ידועה בחיי הלילה התוססים שלה, בחופים היפים, ובאדריכלות הבאה לידי ביטוי בעיקר בבניינים בסגנון הבינלאומי, הידועים גם כ"עיר הלבנה".
העיר נוסדה בשנת 1909, והיא כיום אחת הערים הגדולות בישראל. תל אביב מציעה מגוון רחב של מסעדות, ברים, גלריות, תיאטראות ואירועים תרבותיים. כמו כן, העיר מארחת את מרכזי החדשנות והסטארט-אפ של ישראל, והיא נחשבת לאחת הערים המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיה והיזמות.
אם יש לך שאלות נוספות על תל אביב או על נושאים אחרים, אני כאן לעזור!
"האדריכלים הראשונים של תל אביב".-
יהודה מגידוביץ' שהיה גם מהנדס העיר הראשון,יהושע צבי טבצ'ניק(תבורי), קרל רובין וזאב רכטר איש הבהואוס שהשאיר חותם עמוק על האדריכלות התל אביבית. תכנון ובניה של האדריכל יהודה מגידוביץ' בתל אביב – מלון בן נחום או פנסיון גינוסר, "קזינו גלי אביב", בית הכנסת הגדול, "בית מגנס בתל אביב", מלון נורדאו ובתים רבים בנחלת בנימין ורחוב אלנבי של תל אביב.
***********************************************************************************************************
סיור להכרת תל אביב – סיור תל אביבי – סיור בתל אביב בנווה צדק – סיור תל אביבי ברחוב הסטיילינג שבזי – סיור בתל אביב בפלורנטין – "סיור גרפיטי בתל אביב" – סיור בתחנה המרכזית של תל אביב – סיור בתל אביב באחוזת בית-סיור ברחובות לילינבלום יהודה הלוי הרצל ושדרות רוטשילד ואחד העם בתל אביב – סיור בתל אביב לאורך רחוב הירקון והטיילת של תל אביב – "סיור בתל אביב בעקבות אריק איינשטיין "- "סיור בתל אביב בעקבות אמני הבימה הראשונים"- סיור בתל אביב בבתי הקפה ההיסטוריים של תל אביב- סיור בתל אביב בשכונת "רמת השרון" ורחוב החשמל-סיור בתל אביב לאורך רחוב אלנבי – "סיור בתל אביב בשווקים של תל אביב" – "סיור אדריכלות מודרך בתל אביב".
עוד בניינים שבנה האדריכל מגידוביץ':"בית מזרחי ביהודה הלוי 9 תל אביב", בית חולים הדסה בשנת 1923,סיור במלון ישמאעלוף ברחוב מונטיפיורי, קולנוע אסתר בדיזינגוף, בית מגידוביץ', בית גוטגולד,"בית הכנסת מושב זקנים ברחוב אלנבי", "סיור מול מלון גינוסר באלנבי". שדרות רוטשילד עמוד השדרה של תל אביב – "תל אביב הקטנה" שגדלה, ואדי קטן שמילאו אותו בחול והידקו עד שהרחיבו את השדרה לשדרה רחבת ידיים,"סיפור המריצנים של עקיבא אריה וייס", "עצי השקמה שנטעו ב – 1930 ועצי הפיקוס שנטעו בשנת 1932, השטח הראשון הירוק עד שחנכו את גינת גרוזנברג, ברכה פלאי חונכת את "הוצאת מסדה" ואת יריד הספרים שהיה ב-1926.
"אתרים חשובים ברחוב רוטשילד תל אביב": היכל העצמאות ברחוב רוטשילד 16 בו הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, "האנדרטה למייסדי תל אביב עם 66 המייסדים והחלוצים", הפסיפסים של נחום גוטמן ברוטשילד 3, "הקיוסק הראשון והשני של תל אביב", "מוזיאון ההגנה ובית גולומב", בית לוין והשגרירות הרוסית ומגדלי אלרוב, בית אנגל בנין העמודים הראשון בתל אביב, ישיבת בר אילן ברוטשילד 122, גורדי השחקים ברוטשילד תל אביב. סיור אמנות ברחוב רוטשילד 23 בתל אביב לזכרו של נתן עזריה שנהרג בפיגוע טרור בשנת 1995 ברחוב העליה, היצירה מורכבת משני עמודי ברזל ואמת מים שלא מתחברת לשום מקום וזה אומר על גדיעת החיים באמצע, רבים עוצרים ונחים ממהלך היום של תל אביב בשדרות רוטשילד. "חלון לשדרה" ברוטשילד 46 בתל אביב ויש בו כיסאות שונים ורק כשיושבים מבינים את מהות האמנות הייחודית של תל אביב העכשווית ."פסל האביב " ברוטשילד 113-שער גדול וספלי קפה המנציח את "מתחם בתי הקפה של תל אביב", "פסל העורבים של דקל" ברוטשילד פינת נחמני מול בית מוזס,"פסל ההתרוממות" מול היכל התרבות ובכיכר התזמורת של האמן מנשה קדישמן ומספר על כוח המשיכה ויש בה הפתעה ומתח. סיור ב"המושבה שרונה תל אביב"-פרוייקט "דרום הקריה" של האדריכל הנודע אמנון בר אור והשפעת רון חולדאי על שימור שרונה והמהנדס ישראל גודוביץ',מבצע העתקת הבתים בשרונה,בית הבד המכאני הראשון של שרונה, בית העם ובית הספר של שרונה, שרונה מרקט תל אביב, "הבהלה לזהב" של שרונה, "מנהרות שרונה".
"סיור מודרך בנמל תל אביב בתל אביב "- "סיפור הנמל העברי הראשון של תל אביב", בניית הנמל על ידי הסוורים הסלוניקאים, תיבות הדרים מיוצאים מנמל תל אביב,מנחם אוסישקין נואם בנמל תל אביב,"האונייה "קדמה" הראשונה של חברת "צים" מגיעה בשנת 1947 בתקופת אקסודוס, סיור בנמל תל אביב פועל בתש"ח ופעילות הרכש הצבאית, סיור וסיפורו של נמל תל אביב כיום.
"סיור בבית הקברות טרומפלדור של תל אביב":
סיור בתל אביב בבית העלמין טרומפלדור ובו "הפנתיאון של מדינת ישראל", סיור בתל אביב בין רחוב פינסקר, בוגרשוב ובן יהודה, קברם של ביאליק וטשרניחובסקי, משה סנה ואליהו גולומב, ד"ר יהודה לייב מטמון כהן ופאני אשתו, אחוזת בית וייס, קברו של אריק איינשטיין וקברם של ראשי העיר של תל אביב צ'יץ' ונמיר, אפרים קישון ושושנה דמארי, חיים לבנון, שמעון רוקח וישראל רוקח, מאיר וצינה דיזינגוף.
"ראשי העיר של תל אביב":
מאיר דיזינגוף ראש העיר הראשון, דוד בלוך בלומנפלד, ראש העיר מרדכי נמיר, ראש העיר תל אביב יהושע רבינוביץ', רוני מילוא ושלמה להט, יהושע רבינוביץ', ראש העיר תל אביב ישראל רוקח שהיה לפני ואחרי הקמת המדינה, משה שלוש שהיה ראש עיר לעשרה ימים.
לעשרה ימים.
"סיפור הגרלת הצדפים בתחילתה של תל אביב":
עקיבא אריה וייס המייסד של תל אביב אסף בחוף הים 60 צדפים לבנים ושישים צדפים אפורים. על הצדפים הלבנים נרשמו שמות המשפחות ועל האפורים – את מספרי המגרשים ויש שקיבלו מיקום טוב מול הגימנסיה הרצליה.
בית חרושת ללבני סיליקט בתל אביב:
ערבוב של חול וסיד יוצר סילקט -אבן סיליקאט וזהו המפעל הראשון הרציני שהוקם לבניה בתל אביב.
ההפצצות על תל אביב במלחמת העצמאות:
בתי הקפה הספרותיים של תל אביב:
קפה כסית ההיסטורי, קפה אררט, קליפורניה, גינת ים, קפה פילץ
מבית חולים "שער ציון" להדסה ואיכילוב כיום:
סיור לאורך רחוב רוטשילד תל אביב(אחוזת בית)
******************************************************************************************************
סיור בתל אביב בפלורנטין: סיור בשכונה הסלוניקאית פלורנטין, סוגי גרפיטי ואמירות רחוב, אמנות רחוב, היסטוריה קלילה, סיגנונות בניה חדשים וותיקים בפלורנטין-בהאוס ופוסט מודרניסטי, בתי קפה מסעדות ושינויי השכונה.
סיור בתל אביב בנווה צדק:
סיור מודרך בנווה צדק במתחם "סוזן דלאל", בתי הספר הוותיקים , "כל ישראל חברים וחובבי ציון", יחיאל יחיאלי ושמחה בן ציון המנהלים, רחוב כל ישראל חברים סיור מודרך ברחוב שלוש מגן שלוש לבית שלוש עד גשר שלוש וסמטת שלוש, בית הכנסת שלוש, בית אמזלג, בית גוטמן ומוזיאון גוטמן בבית שולמן, בית שמעון רוקח ובית התאומים.
"סיור בתל אביב באחוזת בית":
סיור ברחוב רוטשילד ההיסטורי בבית הכרזת המדינה הוא בית רוטשילד ברוטשילד 16-בית יוסף אליהו שלוש, הקיוסק הראשון של אחוזת בית, פסיפסי שלוש ברוטשילד, פסל אלפרד דרייפוס, אנדרטת המייסדים של אחוזת בית, בית הוועד המקומי, מזרקות המים, בית גולומב שהפך למוזיאון ההגנה וסיגנונות בניה ברוטשילד תל אביב.
סיור בתל אביב בשדרות רוטשילד ונחמני:
סיור ברחוב רוטשילד מפסיפסי גוטמן ברוטשילד 3 ועד לכיכר בתזמורת בבימה.
"סיור בתל אביב בשרונה הגרמנית":
סיור מודרך ברחוב דוד אלעזר בתל אביב ובו בתים טמפלריים רבים "מבית העם" ועד "היקב הגדול" והיקב הקן של שרונה, סיור מודרך בבית הבד המכני הראשון של שרונה, מייסדים וחלוצים ראשונים משנת 1871 עד מלחמת העולם השניה בו גירשו את רובם.
סיור בתל אביב בתחנה המרכזית:
סיור מודרך בקומות הגרפיטיות של התחנה המרכזית ומסביב לתחנה המרכזית, נעקוב אחרי שינויי השכונה הרבים, חדש מול ישן, קולינריה מכל העולם, חוק וסדר מקומי.
סיור בתל אביב בשכונת התקווה ושוק התקווה:
סיור בתל אביב בשוק לוינסקי: סיור טעימות סלוניקאיות תורכיות בלוינסקי תל אביב.
סיור בתל אביב ברחוב אלנבי: סיור בתים מספרים וסיגנונות בניה ברחוב אלנבי תל אביב.
סיור בתל אביב בשכונת "רמת השרון" וכיכר המושבות: סיור והסבר על התפתחותה של יפו לכיוון כיכר המושבות והדליז'אנס שנסעו לכיכר המושבות מיפו וחזרו, מסע המשאיות מכיכר המושבות לפתח תקווה וראשון לציון.
"סיור בתל אביב בשכונת מונטיפיורי":
סיור במגדל המים של מונטיפיורי תל אביב, בית הכנסת ושדרות יהודית.
סיור מודרך בתל אביב מזמר בעקבות האמן הרב תחומי אריק איינשטיין: "סיור מזמר בעקבות חיי אריק איינשטיין בתל אביב ויצירתו הרבה", השירים של אריק איינשטיין, הפיזמונים, "חיי המשחק של אריק איינשטיין", חקיינות והגשה, סיור בגורדון, קפה כסית, פסאג' הוד, כיכר צינה ותיאטרון האוהל(יהפוך למלון תיאטרון האוהל), הבית בחובבי ציון, בית הקברות בטרומפלדור בו קבור אריק.
"סיור בתל אביב בעקבות אמני ושחקני הבימה":
"סיור מודרך בתל אביב בעקבות קלצ'קין ומסקין", יעקב טימן איש תיאטרון המטאטא, חנה ואילנה רובינא, מנחם גנסין, ניסן נתיב ומשה פלדנקרייז, פאני לוביץ' המורה הדגולה של הבימה ותמימה יודלביץ'. "סיור אדריכלות בתל אביב": סיור אדריכלות בין בתי החלומות בסיגנון הלקטני אקלקטי לסיגנון שנות השלושים והארבעים-הסיגנון הבינלאומי הפונקציונאלי ובשפת העם- "הבהאוס" של תל אביב.
סיור בתל אביב בעקבות משוררות:
סיור בתל אביב בעקבות אוניות ומעפילים:
"יפה נוף" השכונה היהודית הלא נודעת במתחם מאנשייה והקמת מלון "בלה ויסטה",
התאגדות גבירי יפו וקניית אדמה מסגן הקונסול האוסטרי פסקאל ויש שיקראו לשכונה "בתי פסקל"- המקימים הם הרב שמואל חיים שמרלינג,יחזקאל דנין סוכולובסקי, יהודה גור גרזובסקי,חכם יוסף משה, ניסים קורקידי ודוד חיים.
שלמה פיינגולד בונה את "מלון יפה נוף" המפואר ואת שכונת "יפה נוף", איש עסקים רציני שפעל בירושלים , יפו, חיפה ונשא לאישה נוצרייה לכן בהרבה מקומות קוראים לו מומר.
*****************************************************************************************
"מי המייסד של תל אביב"?
סיורים בתל אביב לקבוצות וימי הולדת.
מנחם שיינקין מבקש מנחום סוקולוב שהיה משורר ומתרגם( מנהיג ציוני ונשיא וקונגרס הציוני החמישי) לתרגם את ספרו של הרצל "אלטנוילנד" וכשרצה סוקולוב לתרגם את שם הספר הוא תרגמו כך: אלט(old) נוי(new) לנד(אדמה/ארץ)…"ארץ חדשה ישנה", עלתה בראשו החלטה שישן זה תל, החדש זה אביב. ויצא תל אביב, והייתי מוסיף שיפו ישנה והחדש שמסמל את האביב היא תל אביב למרות שתל אביב מופיעה בספר יחזקאל ג' והכי פשוט להגיד, מהמקורות, מי המייסד של תל אביב?
מאיר דיזינגוף? או עקיבא אריה וייס
לדיזינגוף יש זכויות רבות כראש הוועד של תל אביב וראש העיר של תל אביב שנים רבות…
רשמו לפניכם את השם: "עקיבא אריה וייס"(חברו ומתגדו של דיזינגוף כך הגדירו חולדאי )
עקיבא אריה וייס יזם את הקמת תל אביב עוד כשהיה בלודז' בפולין, עולה לסיור הכנה ביפו בשנת 1904 ומתחבר קמעא ליהודי יפו, בשנת 1906 מעלה את משפחתו ליפו ישר למלון קאמיניץ ברחוב בבוסטרוס(רזיאל) וכבר בערב הראשון היה מפגש "במועדון ישורון", מקום מרכזי והיה זה משרדם של "חובבי ציון" שניהלו מושבות רבות וקנו אדמות.
בערב קיץ חם ללא מזגן מתאספים 120 מיהודי יפו ומבכים על עליית שכר הדירה של ערביי יפו , מתלוננים על הסניטריה הגרועה ברחובות יפו ועוד ואז מופיע עקיבא אריה וייס עם משנה סדורה לגבי הקמת עיר חדשה, לא שכונה ולא מושבה אלא עיר, עקיבא הסתובב באירופה ולמד אדריכלות כאוטודידקט, השתתף בתערוכות בתחום הבניה וכבר באירופה תכנן את "העיר העברית"..ההצעה של עקיבא אריה וייס הייתה לקנות אדמה יחד, לבנות בתים מודרניים, גנים בשכונת גנים, מים זורמים, חינוך כמו הגימנסיה הרצליה ועוד…עקיבא היה יושב ראש האגודה "אחוזת בית" זה היה שמה עד 1910 ואז החליפו את שמה לתל אביב….להזכירכם תל אביב קמה עם "הגרלת הצדפים" בתאריך 11/4/1909 בו אירגן 66 צדפים שחורים ו-66 צדפים לבנים, עקיבא בעצמו רשם את שמות רוכשי האדמה בצבע שחור ואת מקום השטח בלבן וחיבר בין שניהם וידעו היכן כל אחד קיבל את נחלתו וביתו.שנה ארכה הבניה של רוב מייסדי תל אביב, יש שקנו ומכרו את האדמה..
למה לא שומעים עליו הרבה? זו דרכה של ההיסטוריה, עקיבא היה איש רגיש ופחות פוליטיקאי, הוא יזם "הקמת עיר" וחלק מהשכנים לא תמיד הסכימו איתו על ניהול השכונה(עיר בתכנון) החדשה ומתפטר, מי מחליפו? מאיר דיזנגוף שהיה יושב ראש ועד תל אביב ומשהצטרפו לשכונה החדשה(לתל אביב היה מים וזה מה שכל השכונות רצוי חיבוק למים) "נוה צדק", נווה שלום, שכונת אחווה, שכונת מחנה יוסף, מחנה יהודה ואף פלורנטין(רשימה חלקית) בהמשך גדלה להיות township סוג של עיירה ונפרדה סופית מיפו בשנת 1922 , דיזינגוף "מושל" בתל אביב עד מותו בשנת 1936 חוץ מהפסקה קלה של שלוש שנים.
תל אביב בשנותיה הראשונות מתפתחת אט אט והגיעה לקצת פחות מאלפיים תושבים ערב מלחמת העולם הראשונה, רבים מהם גלו למחשבות אחרות בארץ או בחו"ל בשל ניסיון לגייס את היהודים לצבא התורכי, וכמה נותרו בסוף מלחמת העולם הראשונה? רק חמישה אנשים. השומרים ששמרו על נכסי היהודים בראשותו של מאיר דיזינגוף ובזמן הזה עקיבא אריה וייס גלה לטבריה ואחד הפרוייקטים שהקים היה "חמי טבריה" בזמן מלחמת העולם הראשונה טלפני שעזב את תל אביב הקים את "אורה ראשונה" להפקת סרטים. סיור מודרך בנווה צדק ונווה שלום, סיור בשבזי וכרם התימנים, סיור טעימות בשוק הכרמל, סיור טעימות בשוק לוינסקי ופלורנטין, סיור טעימות בשוק התקווה תל אביב, סיורים לקבוצות בשרונה הטמפלרית, טיול מזמר וסיור בעקבות אריק איינשטיין ברחוב גורדון, פרישמן דב הוז, חובבי ציון עד טרומפלדור כולל סיור בבית העלמין בטרומפלדור, סיור ברחוב ביאליק ושיינקין.
"מדריך טיולים בתל אביב בשכונות ובשווקים".
סיפור וסיור בין בתי הקפה ההיסטוריים של תל אביב – קפה פילץ של משפחת פילץ , קפה גינת ים, קפה רצקי בו ישב שלונסקי, קפה "שלג הלבנון"(גלידה ברוקלין) ברחוב אלנבי ,קפה לנדוור ההיסטורי, בית קפה עטרה, קפה קנקן, קפה פינתי, קפה סן רמו מול הים, קפה תמר וקפולסקי ההיסטורי, קפה כסית של חצקל איש כסית, "קפה קזינו גלי אביב".
סיור בתל אביב עם אפי נחמיאס מורה דרך מוסמך לימי הולדת אירועים ומקומות עבודה לגיבוש סיור וימי כייף.
*********************************
"סיורים מודרכים בעקבות התפתחות התיאטרון הישראלי".
התפתחותו של תיאטרון יהודי עוד בתפוצות, מתוך תנועת מרי נגד השטייטל והמסורת היהודית החרדית ויציאה למחוזות אחרים, בדרכי הגויים כהגדרתם, ניסיונות ליצר תיאטרון עברי היה בארץ ישראל במושבות הצעירות שהתפתחו בעליה הראשונה והשניה – "חברת חובבי אמנות הדרמטית",וההצגה הראשונה הייתה "זרובבל" פרי כתיבתו של לילנבלום. חברה חלוצית אחרת הציגה בבית החרושת של ליאון שטיין בחול המועד 1894 את המחזה "שולמית"- תיאטרון חובבי האמנות היפואי בראשותה של יהודית הררי ואבא נאמן פעל עד מלחמת העולם הראשונה והגירוש של רוב יהודי תל אביב על ידי התורכים. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם "התיאטרון העברי בארץ ישראל" ובין שחקניו הראשונים- מאיר תהומי, ארי קוטאי ומרים ברנשטיין כהן ובהמשך השתנה שמו ל "תיאטרון הדרמתי" בניהולה של מרים ברנשטיין כהן. בשנת 1923 חמישה שחקנים פורשים ומהגרים לגרמניה ללימודי משחק וחוזרים בשנת 1926 ומקימים את "התיאטרון הארץ ישראלי".
ב 1926 פורשים שלושה שחקנים מהתיאטרון הארץ ישראלי ומקימים את התיאטרון הסטירי- "הקומקום" בניהולו של אביגדור המאירי, בהמשך הקומקום הופך לתיאטרון "המטאטא" ומתייחד בנושאים אקטואליים וחברתיים.הקמת "האוהל" ב 1925 על ידי משה הלוי וייעודו היה סוציאליסטי חלוצי. "הבימה" מגיעה לארץ ישראל לאחר שנים לא רצופות מביאליסטוק, מוסקבה, מרכז אירופה והופעות בניו יורק שם מקבלים רשמים חיוביים וביקורת מקסימות ממבקי עיתונות מובילים.
תיאטרון הבימה ניכר בשיטת סטניסלבסקי ובמבטא הרוסי הכבד, המובילה שבהם הייתה חנה רובינא וההצגה המובילה לאורך שנים הייתה "הדיבוק", תיאטרון הבימה נוסד ברוסיה בשנת 1914 על ידי נחום דוד צמח. פעילותו נפסקה גם בגלל מלחמת העולם הראשונה. צמח נפגש עם הבמאי והמורה הרוסי המפורסם קונסטנטין סטניסלבסקי, מנהל התיאטרון האמנותי וביקש את סיועו בפעילות התיאטרונית והאמנותית של "הבימה". סטניסלבסקי הסכים להפוך את "הבימה" לסטודיו של התיאטרון האמנותי. רק בשנת 1917 ייסד צמח מחדש את התיאטרון במוסקבה יחד עם מנחם גנסין וחנה רובינא. פעילותו של צמח הייתה חלוצית, שכן התיאטראות העבריים שפעלו לפני כן בארץ ישראל וברחבי הגולה הגדירו עצמן כלהקות חובבים. את ראשית התהילה השיגה "הבימה" משהעלתה את "הדיבוק" של המחזאי היידי ש. אנ-סקי (שלמה רפפורט), ב-31 בינואר 1922. בהצגה זו, רווית הדרמטיות, נעשה שימוש בתפאורה, באיפור ובתלבושות המשרות אווירת מסתורין. בלטה בה השחקנית חנה רובינא, ששיחקה בתפקיד הכלה רדופת הדיבוק והחלה להסתמן כ"סמל המסחרי" של התיאטרון.
ב-27 במרץ 1928 הגיעו חברי "הבימה" לנמל יפו, לאחר שנעזרו במרגוט קלאוזנר שהקימה את "חוג ידידי הבימה" בברלין, שלוותה ותמכה בתיאטרון במשך שנים- "הבימה" פעל בצורה של קולקטיב, שבו כל שחקן היה שותף לרווחים ולהחלטות הרפרטואר והניהול. ב-1944 נוסף תיאטרון מתחרה חדש בדמות התיאטרון הקאמרי, בנוסף לתיאטרון ואהל והבימה. בשנת-1935 הונחה אבן הפינה לבניין לפי תוכניות של האדריכל אוסקר קאופמן מהשנה שלפני כן. (המבנה נועד לקום בקצה הצפוני של שדרות רוטשילד בתל אביב, ולהיות המבנה הראשון של המתחם התרבותי של העיר לפי תוכנית גדס). בטקס נכחו הנציב העליון הבריטי, סר ארתור ווקופ, משה שרת וראש העירייה מאיר דיזנגוף. רק בשנת 1945 נחנך האולם הגדול, וב-1946 נפתח בית תיאטרון הבימה באופן רשמי. – ב-22 בינואר 2012, נחנך משכנה החדש של "הבימה" במקומו הנוכחי, "לי לה לו" של משה ואלין שהציג מחזות חברתיים בסיגנון הקברט החי והתוסס ב 1944. ב-1945 אוסף יוסף מילוא מספר שחקנים כמו יוסי ידין וחנה מרון ומקים את "הקאמרי",מטרתו היתה להציג מחזות עבריים בשפה העברית הצחה ולא בשפה הרוסית הכבדה משהו."הוא הלך בשדות" של משה שמיר על מלחמת העצמאות הייתה הצגה מצליחה עד מאוד ובישרה את ההמשך- בעולם התרבותי של תל אביב. בשנת 1957 מקימים את תיאטרון המטאטא שהפיק 70 מחזות בשנותיה הראשונות של המדינה" ומועדון " מועדון התיאטרון " בכיכובם של גדעון זינגר ויעקב בן סירא.
סיור בעקבות הבוהמה של תל אביב ביו רחוב גורדון ורחוב פינסקר תל אביב.
"סיורים וימי גיבוש צוותיים בתל אביב".