סיורים בראש העין ופתח תקווה.

טיולים סיורים וימי גיבוש בראש העין.

 

ראש העין היא עיר בעלת היסטוריה עשירה ומגוונת, החל מתקופות פרהיסטוריות ועד לימינו אנו. שמה של העיר, "ראש העין", הוא תרגום של השם הערבי "ראס אל-עין", שפירושו "ראש המעיינות", וזאת בשל קרבתה למעיינות הירקון. ההיסטוריה של ראש העין
* פרהיסטוריה ותקופות קדומות: האזור שופע במים, חי וצומח, מה שמשך אליו אוכלוסייה כבר מימי קדם. בקרבת העיר נמצאת מערת קסם, אתר ארכיאולוגי חשוב מהתקופה הפלאוליתית התחתונה, שם התגלו שרידי אדם, כליו ומזונותיו. האזור היה גם אתר התיישבות ישראלית קדומה, כנראה של שבטי אפרים או מנשה, ואף שימש כגבול ההתיישבות הישראלית בהר.
* תקופת המקרא והתקופה ההלניסטית-רומית: האזור נזכר בהקשרים מקראיים, כמו תל אפק, שבו נערכו הפלישתים למלחמה בבני ישראל. במאה ה-20 לפני הספירה, הורדוס בנה במקום עיר חדשה וקרא לה אנטיפטרוס (על שם אביו). במצודה החרבה שבראש התל (קלעת ראס אל-עין) נמצאים שרידי חאן מבוצר מהמאה ה-13.
* התקופה העות'מאנית והמנדט הבריטי: במאה ה-19 הוקם במקום כפר ערבי בשם מג'דל צאדק. בתקופת המנדט הבריטי, ראש העין הייתה בעלת חשיבות אסטרטגית, במיוחד בשל מחצבות מגדל צדק שסיפקו חומרי בנייה למישור החוף, וכן כמקור מים לירושלים. הבריטים הקימו באזור בסיס תחזוקה גדול, וסביבו נבנו מגדלי שמירה, שחלקם שרדו ומהווים כיום אתרי מורשת.
* הקמת ראש העין המודרנית: ראש העין העברית הוקמה בשנת 1949 על בסיס מעברה של עולים מתימן, שהגיעו לישראל במסגרת מבצע "על כנפי נשרים" (המכונה גם "מרבד הקסמים"). העולים התיישבו בסמוך למחנה הבריטי הנטוש. ראש העין הוכרזה כעיר בשנת 1994.
שכונות ראש העין – ראש העין מורכבת משכונות ותיקות וחדשות. השכונה הוותיקה הוקמה בראשית שנות ה-50 ואוכלסה בעיקר על ידי עולי תימן. בשנים מאוחרות יותר התפתחו שכונות חדשות:
* שכונות ותיקות ומרכזיות: שבזי, נווה אפק, גבעת הסלעים, מצפה אפק, צה"ל, הרקפות, רמב"ם, אביב.
* שכונות חדשות: פסגות אפק היא מתחם במזרח העיר המאגד מספר שכונות המתאכלסות בהדרגה, כגון "מתחם האומנים", "מתחם פרסי נובל" ו"מתחם הנביאים". שכונות אלו מאופיינות בבנייה חדשה, בעיקר מגדלי מגורים רבי-קומות.
* נווה אפק (חלק מהוותיקות יותר) מאוכלסת בחלקה באנשי צבא ומערכת הביטחון, אנשי הייטק ועסקים, ומאופיינת בבנייה רוויה וצמודי קרקע.
אתרי תיירות ונקודות עניין בראש העין ובסביבתה
* תל אפק – מבצר אנטיפטרוס ומקורות הירקון: זהו אחד האתרים המרכזיים והחשובים באזור. התל משמר שרידים מתקופות רבות, ומהווה נקודת תצפית יפה על מעיינות הירקון.
* מגדל צדק: מבצר עתיק ומרשים, המציע נופים הרריים וסיפור היסטורי עשיר. המקום שימש בעבר כמקור לאספקת אבני גיר לבנייה.
* מערת קסם: אתר ארכיאולוגי חשוב המעיד על התיישבות פרהיסטורית באזור.
* יער ראש העין: יער קהילתי פופולרי לבילוי משפחתי, הליכה ורכיבת אופניים. ביער יש שבילים מסודרים, נקודות תצפית ובריכת חורף. יש גם "יער קטן" ונסתר יותר, המציע שקט ושלווה.
* אתר אבן העזר (עזבת צ'רטה): אתר ארכיאולוגי חשוב עם ממצאים מתקופת הברזל הראשונה, המזוהה עם אבן העזר המקראית.
* מגדלי שמירה בריטיים: שרידים ממחנה הצבא הבריטי שהיה במקום, וחלקם עברו שימור.
* טיילת נחל רבה: טיילת פסטורלית לאורך גדות נחל רבה, המתאימה להליכה ולרכיבה על אופניים.
* מוזיאון המורשת התימנית: בראש העין ישנם אתרי שימור המוקדשים למורשת יהדות תימן, ביניהם בית מורשת יהדות תימן.
ראש העין מציעה שילוב מרתק של היסטוריה עתיקה, מורשת ייחודית וטבע ירוק, מה שהופך אותה ליעד מעניין לטיולים ובילויים.

תל אנטיפטרוס, מקורות הירקון והעיר הרומית אנטיפטריס הם שלושה מרכיבים חשובים וקשורים זה לזה מבחינה היסטורית וגיאוגרפית, הממוקמים בסמוך לראש העין. כיום הם מהווים חלק מ"גן לאומי ירקון".
תל אפק (תל אנטיפטרוס)
תל אפק הוא אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות עצומה, המעיד על רצף התיישבותי של כ-5,000 שנה, מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה העות'מאנית. מיקומו האסטרטגי, על ציר דרך הים העתיקה (ויה מאריס) ובסמוך למקורות המים השופעים של הירקון, הפך אותו לנקודה מפתח לאורך ההיסטוריה.
* היסטוריה קדומה: התל נזכר בכתבי המארות המצריים מהאלף ה-2 לפנה"ס, ובתעודות מצריות מאוחרות יותר. הוא אף נזכר באסטלת הניצחון של אסרחדון מלך אשור, ובפפירוס מצרי המתאר את מסע נבוכדנאצר מלך בבל.
* התקופה המקראית: אפק נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, בעיקר בהקשר של קרבות בין בני ישראל לפלשתים, למשל "וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק" (שמואל א' ד', א). היא כונתה לעיתים "אפק לשרון" כדי להבדילה מערים אחרות בשם זה.
* המבצר העות'מאני (מבצר אנטיפטרוס): המבנה הבולט ביותר בתל כיום הוא מבצר גדול ומרשים. למרות שהוא מכונה לעיתים בטעות "אנטיפטרוס" (על שם העיר הרומית), הוא נבנה למעשה על ידי הסולטאן העות'מאני סלים השני בשנת 1571 ונקרא "בינאר באשי" (ראש המעיין). המבצר שימש להגנה על מעבר אפק, שהיה נקודה אסטרטגית חשובה. כיום שרדו ממנו בעיקר החומות וארבעת מגדליו הפינתיים.
מקורות הירקון
מקורות הירקון הם המעיינות הנובעים למרגלות תל אפק ומזינים את נחל הירקון, הנחל הארוך והגדול ביותר במישור החוף. שפע המים באזור זה הוא הגורם המרכזי לרצף ההתיישבותי הארוך במקום.
* חשיבות אסטרטגית: המעיינות סיפקו מים חיים לאורך אלפי שנים, והיוו גורם משיכה להתיישבות אנושית. הם שימשו גם לטחינת קמח, ושרידי טחנות קמח עתיקות מהתקופה הרומית ואילך נמצאו לאורך הנחל. מפעל המים הבריטי: בתקופת המנדט הבריטי (שנות ה-30 של המאה ה-20), הוקם במקורות הירקון מפעל מים גדול שנועד לספק מים לירושלים. מים נשאבו מהמעיינות בראש העין והועברו בצינורות באורך 60 ק"מ, דרך תחנות שאיבה שונות, אל עבר ירושלים. שרידי מפעל המים, כולל "בית הבטון" (בית המשאבות הראשון בארץ שנבנה מבטון) ו"פילבוקס" (עמדת שמירה), נותרו במקום.
* גן לאומי מקורות הירקון: כיום, אזור מקורות הירקון הוא חלק מהגן הלאומי ירקון. זהו אתר טבע יפהפה, עם בריכות נופרים, צמחיית גדות עשירה, מסלולי הליכה ואופניים, ופינות חמד לפיקניקים.
העיר הרומית אנטיפטריס
העיר הרומית אנטיפטריס (Antipatris) נבנתה על ידי הורדוס הגדול, מלך יהודה, בשנת 9 לפנה"ס, ונקראה על שם אביו, אנטיפטר האדומי. העיר הוקמה על שרידי העיר הכנענית והישראלית העתיקה "אפק".
* חשיבות העיר: אנטיפטריס הפכה לעיר מרכזית וחשובה בתקופה הרומית המאוחרת (מאות 2-4 לספירה). היא הייתה צומת דרכים מרכזי במערכת הכבישים הרומית בארץ ישראל, ושלטה על מעבר אפק, אגן הירקון ודרום השרון. מיקומה האסטרטגי הבטיח את שליטתה על דרך הים, שהייתה עורק תחבורה ומסחר ראשי.
* מבנים רומיים: בחפירות ארכיאולוגיות בתל אפק התגלו שרידי העיר הרומית, כולל:
* רחוב הקארדו: רחוב ראשי מצפון לדרום, האופייני לערים רומיות, עם מדרכות, חנויות ועמודים.
* אודיאון: תיאטרון קטן ששימש כנראה לקריאת שירה, נאומים או כינוסי מועצת העיר (בולטריון).
* מבני פאר: שרידים של מבנים מפוארים המעידים על עושרה של העיר.
* מערכת מים: העיר נהנתה מאספקת מים משוכללת באמצעות אמות מים, טכנולוגיה רומית אופיינית.
* שימוש כיום: שרידי אנטיפטריס הם חלק בלתי נפרד מהגן הלאומי ירקון-תל אפק, ומהווים אטרקציה ארכיאולוגית והיסטורית למבקרים. ניתן לראות את שרידי הרחובות, המבנים והממצאים שהתגלו בחפירות.
לסיכום, תל אפק (מבצר אנטיפטרוס), מקורות הירקון והעיר הרומית אנטיפטריס הם אתר ייחודי המשלב היסטוריה עשירה מכל התקופות עם נוף טבעי מרהיב של מעיינות וצמחיית גדות. זהו מקום אידיאלי לטיול משפחתי המשלב לימוד היסטוריה, הנאה מהטבע ופעילויות שונות.

פתח תקווה, "אם המושבות", היא עיר בעלת היסטוריה חלוצית ומרתקת, שהפכה עם השנים למרכז עירוני ותעשייתי חשוב במדינת ישראל. היא הוקמה כמושבה חקלאית ראשונה בארץ ישראל במאה ה-19, והתפתחה בקצב מהיר לעיר שוקקת חיים.
ההיסטוריה של פתח תקווה
* הקמה חלוצית (1878): פתח תקווה הוקמה על ידי קבוצה של חלוצים מירושלים, חברי "אגודת יישוב ארץ ישראל" ו"החברה לישוב ארץ ישראל", בראשות יהושע שטמפפר, יואל משה סלומון, זרח ברנט ואחרים. הם שאפו לחדש את היישוב החקלאי העברי בארץ ישראל. הרעיון להקמת המושבה צמח מתוך תחושת צפיפות וקשיי פרנסה בירושלים. השם "פתח תקווה" נלקח מספר הושע, פרק ב', פסוק י"ז: "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה, וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וְכִימֵי עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
* קשיים וסיוע (שנות ה-80 של המאה ה-19): השנים הראשונות היו רצופות קשיים אדירים: ביצות, קדחת, מחסור במים ובקרקעות פוריות, וכן עוינות מצד השלטון העות'מאני והשכנים הערבים. המתיישבים נאלצו לנטוש את המקום הראשון שרכשו (אדמות "מלבאס") ולעבור לאדמות כפר יהודיה הסמוך. סיוע משמעותי הגיע מהברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, שרכש אדמות נוספות, ייבש ביצות, סייע בנטיעת פרדסים, בבניית בתים ובפיתוח חקלאות מודרנית.
* התבססות וצמיחה (סוף המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20): בזכות תמיכת הברון והתמדת החלוצים, המושבה התבססה והחלה לשגשג. פרדסי ההדרים הפכו למקור פרנסה עיקרי, והמושבה משכה אליה עולים נוספים, ביניהם אנשי העלייה השנייה. היא הייתה למרכז התיישבותי חשוב ונקודת יציאה להקמת מושבות נוספות.
* במלחמת העולם הראשונה: המושבה נכבשה על ידי הבריטים והיוותה בסיס חשוב לכוחותיהם.
* המעבר לעיר (ממאה ה-20 ואילך): עם גידול האוכלוסייה, התפתחות התעשייה והמסחר, ושינויים אדמיניסטרטיביים, פתח תקווה קיבלה מעמד של עיר בשנת 1937. היא המשיכה לגדול בקצב מהיר, הן מבחינת אוכלוסייה והן מבחינת פיתוח כלכלי ותעשייתי.
* פתח תקווה כיום: כיום פתח תקווה היא אחת הערים הגדולות והמרכזיות במטרופולין גוש דן. היא מהווה מרכז תעשייתי (במיוחד היי-טק, פארמה ורפואה), מרכז רפואי (עם בית החולים בילינסון המפורסם), ומרכז אקדמי. למרות פיתוחה המודרני, העיר שומרת על חלק מזיכרונותיה ההיסטוריים ועל אופייה הייחודי. אתרי תיירות ומרכזי מבקרים בפתח תקווה ובסביבתה
פתח תקווה מציעה מגוון אתרים המשלבים היסטוריה, תרבות וטבע:
* מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה (בית הראשונים):
* תיאור: ממוקם במבנה ההיסטורי של "בית הבאר" שנבנה בשנת 1891, אשר שימש כבית ספר וכבאר השכונתית הראשונה. המוזיאון מספר את סיפורה המרתק של המושבה הראשונה בארץ ישראל, החל מחזונם של המייסדים, דרך הקשיים והמאבקים ועד לשגשוג והפיכתה לעיר.
* מה לראות: תצוגות קבועות, מיצגים אינטראקטיביים, חפצים אותנטיים, מסמכים ותמונות המתעדים את חיי המתיישבים הראשונים. במקום נערכים גם סיורים מודרכים ופעילויות חינוכיות. זהו אתר חובה למי שרוצה להבין את רוח החלוציות. פארק יד לבנים (פתח תקווה):
* תיאור: קומפלקס רחב ידיים המשלב גן ציבורי יפהפה, אתרי זיכרון (היכל הזיכרון, אנדרטה לזכר חללי מלחמות ישראל), ומוסדות תרבות:
* מוזיאון פתח תקווה לאמנות: אחד ממוזיאוני האמנות המובילים בארץ, המציג אמנות ישראלית ובינלאומית עכשווית בתערוכות מתחלפות.
* ארכיון העיר פתח תקווה: שומר ומציג את התיעוד ההיסטורי של העיר.
* גן החי בפתח תקווה: גן חיות קטן ונעים, מתאים למשפחות עם ילדים.
* מה לראות: אמנות, היסטוריה, טבע, ונקודות זיכרון והתייחדות.
* מוזיאון המזגגה בנחלת יצחק (מפעל פיליפס לשעבר):
* תיאור: אומנם אינו בדיוק במרכז פתח תקווה, אלא יותר לכיוון תל אביב, אך הוא קשור להיסטוריה התעשייתית של האזור. זהו אתר מורשת תעשייתית ייחודי, שהיה בעבר מפעל פיליפס לייצור נורות. כיום הוא מספר את סיפורה של התעשייה הישראלית.
* מה לראות: תצוגות על תעשיית הזכוכית והאלקטרוניקה, מכונות עתיקות, ואווירה של מפעל היסטורי.
* מחלבת טרה (סיורים ומרכז מבקרים):
* תיאור: אחת המחלבות הגדולות והוותיקות בישראל, שהחלה את דרכה בפתח תקווה. המחלבה מציעה סיורים מודרכים המאפשרים הצצה לתהליכי ייצור החלב והמוצרים.
* מה לראות: חוויה חינוכית ומהנה לכל המשפחה, הכוללת צפייה בתהליך הייצור, הסברים על עולם החלב וטעימות. יש להזמין מקום מראש.
* יקב אמפורה (בקרבת מקום, במושב כרמי יוסף):
* תיאור: למי שמעוניין להתרחק מעט מהמרכז העירוני, יקב אמפורה מציע חוויה כפרית ויין איכותי. זהו יקב בוטיק השוכן במושב יפהפה.
* מה לראות: סיורים ביקב, טעימות יין, ולעיתים גם אירועי תרבות.
* שוק פתח תקווה:
* תיאור: שוק ענק ותוסס במרכז העיר, המשקף את אופיה הרב-תרבותי של פתח תקווה. השוק מציע חוויה אורבנית אותנטית עם מגוון רחב של מוצרים, ריחות וצבעים.
* מה לראות: פירות וירקות טריים, דוכני אוכל רחוב, בגדים, כלי בית ועוד. מקום מצוין לחוות את הדופק האמיתי של העיר. פתח תקווה, כ"אם המושבות", מציעה שילוב מרתק של עבר מפואר והווה תוסס, והיא יעד מעניין לביקור עבור חובבי היסטוריה, תרבות וקולינריה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן