"סיורים מודרכים מזמרים בבנימינה בעקבות אהוד מנור".
"טיול מודרך בעקבות אמנים מייסדים וחלוצים בבנימינה".
"סיור מזמר בבנימינה" בעקבות אהוד מנור בבנימינה.
"ימי בנימינה" בבנימינה בעקבות אהוד מנור לקבוצות וארגונים.
"סיור מודרך לימי הולדת בעיגול ההיסטורי של בנימינה".
סיור בעיגול ש בנימינה בבית הכנסת של בנימינה, מגדל המים ומגדל הנוטרים של בנימינה, בריכת המים ויד לבנים, המדשאות והירק של בנימינה, שדרות הוואשינגטוניות, שדרות הדקלים הקנאריים, בית הכנסת הוותיק של המושבה בנימינה.
"סיור מודרך מזמר בבנימינה בעקבות אהוד מנור":
סיור "הימים היחפים של בנימינה" "וימי בנימינה" -סיור של איכות המתחיל ברחוב השניים בבנימינה בביתו בו נולד אהוד וינר שהפך לימים לאהוד מנור וחיו בו משפחת וינר לפני שלושה וארבעה עשורים, נמכר מימים ימימה מספר פעמים ואין קשר למשפחה.
"טיולים וסיורים מזמרים בבנימינה":
טיול מודרך מהעיגול של בנימינה בבית הכנסת, מגדל המים , יד לבנים, בית הספר ביאליק הוותיק של בנימינה והליכה לכיוון רחוב השניים ובית אהוד מנור בו נולד וגדל או אהוד וינר, נשיר את שירי אהוד "על המסילה", גן שבעת המינים,יקבי בנימינה,קבר אהוד מנור בבית הקברות של בנימינה.
"ההיסטוריה של בנימינה":
בנימינה קרויה על שמו של הברון אדמונד דה רוטשילד אך קראו לה כך בגלל תחנת הרכבת שהייתה לפני הישוב בכלל וקראו לה "בנימינה".
בנימינה הוקמה בשנת 1922 על ידי עולי העליה הראשונה הוותיקים של זכרון יעקב וגבעת עדה ועולי העליה השלישית שהגיעו אחרי מלמת העולם הראשונה, בין הראשונים הגיעו בני נוער מגיאורגיה שעבדו במפעל "היסמין" שהיה כמעין מפעל בשמים.
"סיור קולינרי בבנימינה":
סיור טעימות בבנימינה בין בתי הקפה של בנימינה ומסעדות איכות, סדנת שוקולד ותבלינים.
סיורים וטיולים מודרכים לאירגונים וצוותי הייטק בבנימינה עם אפי נחמיאס
מדריך טיולים וסיורים בבנימינה ברחבי בנימינה-פארק ז'בוטינסקי, חורבת זרעין ששוחזרה, הבורג' של בנימינה, גנים בבנימינה ויקבי בנימינה.
ימי הולדת וארועים בבנימינה בעקבות "ימי בנימינה" של אהוד מנור.
"סיורים מודרכים בבנימינה בעקבות מייסדים חלוצים ולוחמים".
"יום צוות וגיבוש לארגונים והיי טק בבנימינה וזכרון יעקב".
"טיולים למורות וטיול תו תקן של משרד החינוך בבנימינה".
"מורה דרך ומדריך טיולים המתמחה בסיורים בבנימינה מושבת היסמין בנימינה והיכרות עם גבעת עדה ופרדס חנה".
ייעוץ לטיול סיור מודרך באיזור בנימינה גבעת עד וזכרון יעקב..
טיול סיור ויום גיבוש מודרך לימי הולדת בבנימינה וגבעת עדה.
*****************************************************************************************************************
נורית הירש ואהוד מנור בבנימינה.
לאחר חזרתו של אהוד מנור מאמריקה נפגש עם נורית הירש בתיווכו של שלמה ניצן "במועדון צוותא".
שלמה ניצן אמר בליבו וכנראה גם לנורית הירש שאהוד מנור כותב יפה שירים ונורית מלחינה ופזמונאית, היה קליק ביניהם וכך היה-נורית הירש בתוכניתה בגלי צה"ל אומרת שנדלקה מיד על האיש עם הנמשים, הג'ינג'י עם החיוך המבוייש והחיבור היה מתבקש. השיר שהכי תפס של אהוד מנור היה "השוטר אזולאי" , מרגש עד עמקי נשמת האזרח הישראלי הממוצע.. בן יפה נולד בכתף הכרמל ששר על אחיו הפה שנולד ממש בכתף הכרמל- דמותה של אמא רחל והקינה העמוקה על מות בנה, נורית הירש ואהוד מנור כתבו רבות ללהקות צבאיות ואחד מהם היה: "רק בישראל".
******************************************************************************************
דמותו המרתקת של אהוד מנור:
שני מקרים טרגיים ליוו את אהוד מנור, הליכתו המוקדמת של אביו בהיותו בן 15 ומות אחיו בתעלה במלחמת ההתשה בן 19 ושר על את השיר "אחי הצעיר יהודה" , "ובן יפה נולד בכתף הכרמל", על אביו כותב את השיר "מישהוא" …
"מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה.
בא והדליק כמה כוכבים
והם נופלים אחד אחד."
מישהוא שם למעלה זה אביו והוא "משוחח" עם מישהוא למטה וזה אהוד מנור,"הכוכב" שדואג זה אביו והכוכבים נופלים אחד אחד וגם אחיו הצעיר יהודה, נפילת הכוכבים תיתכן גם סוג של בקשת משאלות כשכוכבים נופלים.. בפזמון יש שני אנשים אך הולכים בנפרד, בדרך מנוגדת וביום ובליל עוד סוג של ניגוד, "הם עייפים ורעבים" ואולי יפגשו.. בשורה התחתונה מישהו דואג לו למעלה זה אביו והכי חשובה הדאגה והשמירה מלמעלה, באותו השבוע שאביו נפטר לא יצא לאהוד מנור לפגוש את אביו ולקח זאת לליבו ומהות השיר מדברת על הגעגוע, ניפגש אי שם, המשכיות שלאחר המוות, אהוד והשתדלות לשמור על בריאותו בדיוק בגיל 46 מאחר ואביו נפטר בגיל 47 והרבה דברים היו דומים ולכן השתדל מאוד, סיפור השם מויינר למנור, כרמית גיא והתגלגלותו לרדיו כמגיש וקריין ושינוי השם(דרורה בן אבי מהרדיו), השפעת הגינה ומהות הבית הפרטי על השירים ובכלל, השירים והמנגינות של אהוד מנור והשפעת הבית ובנימינה על שיריו ומה שהוא בגיל הבוגר, שיתופי הפעולה של אהוד מנור עם קשת רחבה של אמנים זמרים ומלחינים. אהוד מנור נחשב לאחד הפזמונאים הפוריים והמשפיעים ביותר בתרבות הישראלית. כתיבתו הצליחה לגשר בין האישי ללאומי, והיא ממשיכה להדהד גם עשורים לאחר תחילת דרכו.
להלן סקירה של תחנות חייו וייחודו היצירתי: ילדות ונעורים בבנימינה: אהוד מנור נולד ב-1941 במושבה בנימינה, ונופי ילדותו הפכו לאחד המוטיבים המרכזיים והמזוהים ביותר עם שיריו.
הבית והטבע: השירים שלו רווים בתיאורים של המושבה – הריח של עצי האקליפטוס, פסי הרכבת, והחולות. השיר "ימי בנימינה" הוא אולי הביטוי המזוקק ביותר לגעגוע שלו לתום של אותן שנים.
האובדן המעצב: אירוע טרגי ששינה את חייו היה נפילתו של אחיו הצעיר, יהודה וינר, במלחמת ההתשה בשנת 1968. השיר "אחי הצעיר יהודה" הפך לאחד משירי הזיכרון הקנוניים בישראל וחשף את היכולת של מנור לכתוב על כאב פרטי שנוגע בלב של אומה שלמה.
כתיבתו המיוחדת: השפה של "הישראלי החדש"
אהוד מנור לא כתב רק "שירים", הוא כתב את הפסקול של החוויה הישראלית. הייחוד שלו התבטא בכמה מישורים: פשטות מתוחכמת: הוא ידע לכתוב בשפה יומיומית, חמה ונגישה, אך עם עומק רגשי רב. הוא לא נזקק למילים גבוהות ומליציות כדי לרגש.
השילוב בין האישי לכללי: מנור כתב על אהבתו לאשתו עופרה (למשל בשירו "לעולם בעקבות השמש" או "הנה הנה"), על ילדיו, ועל פחדיו האישיים, אך הקהל הרגיש שכל שיר כזה הוא גם שלו.
אופטימיות מול עצב: גם בשיריו העצובים ביותר תמיד נשזרה נימה של תקווה או נחמה. הוא האמין בכוחה של המילה הטובה ובכוחו של הבית.
השפעה ארוכת טווח עד היום
השפעתו של אהוד מנור על המוזיקה והתרבות הישראלית היא עצומה:
גיוון סגנוני: הוא שיתף פעולה עם אמנים מכל הקשת – ממתי כספי (בחיבור מופלא שהוליד עשרות קלאסיקות) ועד לזמרי פופ, רוק ומוזיקה מזרחית. הוא הוכיח שפזמונאות איכותית יכולה להתקיים בכל ז'אנר. נכסי צאן ברזל: שיריו הם חלק בלתי נפרד מטקסים, חגים, וימי זיכרון, אך הם גם מושמעים ללא הרף ברדיו כשירי פופ על-זמניים. שירים כמו "אין לי ארץ אחרת" הפכו להמנונים חברתיים ופוליטיים שמשמשים קבוצות שונות בחברה הישראלית עד היום.
תרגום ותיאטרון: מעבר לפזמונים, מנור היה מתרגם מחונן שהנגיש לקהל הישראלי מחזות זמר ושירים מהעולם (כמו "עלובי החיים" ו"שיער"), ובכך העשיר את השפה העברית המודרנית.
"אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת…" המילים הללו, שנכתבו במקור מתוך כאב אישי וביקורת, הפכו לביטוי המובהק ביותר של ישראליות – המחויבות למקום למרות הקשיים.
השיר "ימי בנימינה" הוא הרבה יותר מפזמון; הוא מעין כרטיס ביקור רגשי של אהוד מנור, שמצליח ללכוד את תמצית הזיכרון הישראלי הקולקטיבי דרך הסיפור האישי של המושבה שבה גדל.
הנה כמה נקודות מרכזיות שמסבירות את קסמו של השיר: נופי הילדות כעוגן נפשי.
אהוד מנור כתב את השיר מנקודת מבט של אדם מבוגר המביט לאחור בערגה. הוא משתמש בדימויים חושיים חזקים מאוד שגורמים למאזין "להריח" את המושבה:
"ריח של יסמין" ו"ירוק של אזוב": הטבע הוא לא רק רקע, הוא חלק מהזהות שלו.
"המסילה": פסי הרכבת שעוברים בבנימינה הם מוטיב חוזר אצלו – הם מסמלים גם את החיבור לעולם הגדול וגם את הדרך שתמיד מובילה חזרה הביתה.
2. הניגוד בין "אז" ל"עכשיו".
השיר בנוי על המתח שבין התמימות של פעם למציאות המורכבת של ההווה. המשפט המפורסם: "אני רוצה לחזור אל הימים הכי יפים שלי" מבטא צורך אנושי אוניברסלי בנחמה ובביטחון שרק זיכרונות ילדות יכולים לספק. מצד אחד יש את "בית הספר הישן" והחברים, ומצד שני – ההכרה שהזמן אינו חוזר לאחור.
3. השילוב המוזיקלי עם מתי כספי אי אפשר לדבר על השיר בלי הלחן והעיבוד של מתי כספי. מתי כספי הצליח ליצור מנגינה שמרגישה כמו תנועה של רכבת או הליכה איטית בשביל מוכר. החיבור בין המילים המדויקות והחמות של מנור לבין המוזיקה המורכבת אך המלטפת של כספי הפך את השיר לקלאסיקה.
4. האם בנימינה היא רק מושבה?
עבור מנור, בנימינה הייתה "הארץ המובטחת" הפרטית שלו. בשיר הזה הוא הצליח להפוך מושבה אחת קטנה לסמל של ארץ ישראל הישנה, היפה והתמימה – זו שכולנו לפעמים רוצים "לנסוע בה" שוב.
מעניין לדעת: למרות שהשיר נשמע כמו שיר געגוע פשוט, יש בו גם נימה של עצב על כך שחלק מהחברים כבר לא שם, ושהנוף משתנה.
האם תרצה שאשלח לך המלצות לשירים נוספים שלו שעוסקים בבית ובשורשים, או אולי נתמקד בקשר המיוחד שלו עם מתי כספי?
החיבור בין אהוד מנור למתי כספי נחשב לאחד המפגשים היצירתיים החשובים והמרגשים ביותר בתולדות המוזיקה הישראלית. זה היה שילוב מושלם בין המילים החמות והחשופות של מנור לבין הגאונות המוזיקלית, המורכבת והחדשנית של כספי.
הנה כמה מהפירות המופלאים של הקשר הזה, שמתחברים בדיוק לתחושת השורשים והבית:
1. שיתוף הפעולה המוזיקלי: הניגוד המשלים- מנור וכספי יצרו יחד עשרות שירים שהפכו לפסקול של חיינו. מנור העיד פעם שכשכספי מלחין את מילותיו, הוא מצליח להוציא מהן רבדים שהוא עצמו לא תמיד ידע שקיימים. "ילדותי השנייה": שיר שמנור כתב על בתו, אך דרך הלחן המלטף של כספי הוא הפך להמנון על הורות ועל ההזדמנות לחוות את העולם מחדש דרך עיני הילדים. "הנה הנה": שיר קצבי ומלא שמחה שמתאר את הרגעים הקטנים של החיים, את הציפייה ואת האנרגיה הישראלית.
2. שירי הבית והנוסטלגיה
מעבר ל"ימי בנימינה", השניים יצרו שירים נוספים שנוגעים בנימי הנפש של הקשר למקום:
"מערבה מכאן": שיר שמבטא את הגעגוע והחיפוש העצמי, עם המילים "מערבה מכאן, אולי שם זה המקום". "עוד יבוא היום": שיר מלא אופטימיות זהירה, אופיינית מאוד לכתיבה של מנור, שמדבר על עתיד טוב יותר ועל השקט שנמצא בבית.
3. העומק הרגשי בשירי זיכרון: כפי שהזכרנו את אחיו של אהוד, יהודה, שיתוף הפעולה עם כספי הוליד גם שירים שנוגעים באובדן בצורה הכי עדינה שיש: "סליחה": שיר של פיוס וכאב, שבו הלחן של כספי מעניק למילים של מנור מעטפת של רחמים ורוגע, למרות העצב העמוק.
**************************************
"סיור מזמר בבנימינה לקבוצות ומשפחות".
סיור מזמר, קצבי במושבה בנימינה בעקבות אהוד מנור והיכרות עם המושבה בנימינה
בבית העלמין של בנימינה נעלה לקברו של אהוד מנור, נכיר את אופיו, סיפור ילדותו בבית הספר בבנימינה, אחיו הצעיר יהודה ממש קרוב וניתן לשיר את השיר אחי הצעיר יהודה…
נצא לרחובות בנימינה וגן שבעת המינים, נשיר את שיר המסילה ליד היקב והמסילה, ההיכרות של בנימינה ולכל כיכר שם משירי אהוד מנור.. בית אהוד מנור(ויינר) בו נולד והיום בית אחר שנרכש על ידי משפחה מקומית. שדרת הדקלים היפה של בנימינה, בית הכנסת של בנימינה, בתי מייסדים בבנימינה.
"סיור מודרך היסטורי ומזמר בבנימינה".
בנימינה הקטנה אך הסיפורים חיים לאורך עשרות שנים של חלוצים מייסדים ואמנים. "בנימינה של העליה השלישית" הקשורה בטבורה של זכרון יעקב בת שלמה (גם מאיר שפייה)והמושבה גבעת עדה, בנימינה של שורשים של פקידי הברון שרכשו את האדמות ושל "קבוצות עבודה" שעבדו והפריחו את השממה והצטרפו לתל בנימין שהפכה לבנימינה. בנימינה חבה קצת את התפתחותה לבסיסי הצבא הבריטיים שהיו מעין בתי חולים לחיילי הצבא הבריטי ומאז עד היום תחנת הרכבת בנימינה היא אחת הראשיות במזרח התיכון.שכונת "נחלת ז'בוטינסקי" ימנית מצד אחד ומעבר לכביש מערבה "גבעת הפועל" הסוציאליסטית שם גר ישראל וינר ואישתו רחל וינר. סיפורו המרתק של אהוד מנור(וינר) , הילד החולם עם נמשים לפניו, האיש שכתב חרש נמש אלפי שירים והלחינם, אהוד מנור הג'ינג'י וזה אומר הכל על האישיות הכובשת. אהוד מנור גדל תקופה קצרה בבנימינה והמשיך לבית הספר הריאלי בחיפה, בצבא היה לוחם בהנדסה ולאחר שחרורו למד באוניבריסיטה העברית ואוניברסיטת קיימבריג' ללימודי תואר שני בספרות אנגלית.
בסיורנו בבנימינה נתמקד בסיור מזמר מביתו בו נולד וגדל עד סיום דרכו בבית הקברות של בנימינה.
www.efitours.co.il wwww.toursguides.com לעיונכם