"סיורים לקבוצות בתל מגידו ואדי עארה ועמק יזרעאל".
"תחותמס השלישי בדרכו ממצרים למגידו דרך ואדי עארה".
סיורים לקהל הרחב בעוטף עזה ב 19/11. 25/11. 6/12. 7/12 ויהיו כל הזמן, אנא בדקו איתי( וואטסאפ ונייד 0522686908 אפי)
קציר – ישוב יהודי ברכס שמדרום לוואדי ערה מעל הכפר ערערה.כיום מועצה מקומית משותפת לקציר והישוב חריש. נבנה במסגרת ישובי הכוכבים של אריאל שרון לסגירת ההתפשטות של מרכזי האוכלוסייה הערבית ושליטה הררית בהם –(דוגמא נוספת שקד וכוכב יאיר.)
"תל אל אחוואט".
סמוך לגדר ההיקפית של הישוב התגלו בשנת 1992 שרידי ישוב קדום, האתר נמצא מצפון לגדר הביטחון שבצפון מערב הישוב (והכניסה אליו מצריכה תאום עם קצין הביטחון )
פירוש שם האתר חומות-קירות וזאת בשל ריכוז האבנים הגדול באתר, האתר נתגלה על ידי אדם זרטל שהתמחה באיזור השומרון ומנשה. גודל האתר 30 דונם.
תל אל אחווט כולל חומות ושער כניסה באזור המזרחי – נושב במשך 50 שנים בלבד וניטש.
הממצאים מגלים התאמה לאתרים שרדניים בסיציליה, מכאן שלהשערתו ישבו כאן גויי הים.
תצפית מהישוב קציר: אנו נמצאים על הר אמיר – החלק הדרומי של השומרון הדרומי, תחנת הכוח חגית, רכס הכרמל, זיכרון יעקב.
קער מנשה – בין רכס הכרמל ורכס אמיר- מקציר נראה היטב ודי ערה והכביש שלאורכו מצפון רמות מנשה הלאה רכס הכרמל.
בין תפר ההר ותפר הרמה –נקודת התורפה ,כאן יתחפר הנחל –עירון- שבסיס הניקוז שלו עמק יזרעאל. ניתן להדגים זאת על מבנה אזור כף היד.
האגודל היא שלוחת הרי הגלבוע האצבע המחולקת לשלושה פרקים כוללים רכס אמיר –צפון השומרון רמת מנשה והכרמל.
"שני פסי הרוחב המפרידים בין הפרקים הם ואדי עארה" – ואדי עירון בעברית מקראית. וואדי מילח –בו זורמים נחל תות ממערב לאליקים ונחל יקנעם.
"ואדי עארה נקר על שם הישוב ערונה" – "הגבעה נראית היטב בתוך הישוב ערה נקייה מעצים" -שוב זה –ערונה- נזכר בפפירוס אנסטזי בזיכרונותיו של תחותמס השלישי שערך באזור מספר מסעות מלחמה.
מי עמי – בהרי אום אל פחם, לכבוד הקהילה של מיאמי היהודית שסייעו בבניית הישוב. בשנת 1969 תחילה היה קיבוץ וב 1971 הפך מושב שיתופי.
אום אל פחם- העיר הערבית השנייה בגודלה, על שם תעשיית הפחמים שלה. השתמשו בעצי האלון.
עצי האלון נכרתו גם לטובת הפעלת הרכבת החיגאזית ששלוחה שלה עברה באזור עפולה.
"הכפר מושרייפה בוואדי עארה".–
לצד הדרך ממזרח אנו מבחינים בתוואי הנחל המקורי – זוהי הדרך המקורית בא צעד תחותמס השלישי למגידו העתיקה והחשובה.
בראשית האלף השלישי לפני ספירת הנוצרים כבר הייתה מגידו עיר מבוצרת בחומות אדירות, ואלף שנים אחר כך הפכה להיות אחד ממרכזי השלטון המצרי בכנען. ערכה האסטרטגי לא סולא בפז: מגידו חלשה על קצה נחל עירון בלב "דרך הים" הקדומה, שהוליכה ממצרים לדמשק.
מגידו קשורה גם למסעו של המלך המצרי תחותמס השלישי, אשר עלה על כנען בשנת 1486 לפני סה"נ כדי לבסס את שלטון מצרים באזור.
עוצמתה של מגידו הכנענית מנעה משבטי ישראל לכובשה בתקופת הנחלות. נראה כי העיר נכבשה רק בימיו של המלך דוד. העיר שגשגה בימיו של שלמה
על מגידו עברו כל התהפוכות שפקדו את ארץ ישראל. בשנת 924 כבש פרעה שישק את מגידו, אך העיר שיקמה את ביצוריה – מששאיר אסטלה על שמו ותו לא..
מאוחר יותר הפך המלך אחאב את מגידו לעיר רכב חשובה. בשנת 732 לפני סה"נ כבש את מגידו תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור. במגידו מצא את מותו המלך יאשיהו, כאשר יצא בראש צבאו לבלום את פרעה נכה. אירוע זה מציין את תקופת פריחתה האחרונה של העיר, שנעזבה לאחר התקופה הפרסית.
מגידו מזוהה עם הר מגידון (ארמגדון), שם המופיע בברית החדשה כשדה הקרב של אחרית הימים (יוחנן
אחרי פרעה נכה מת השם מגידו לא מענין אף אחד, בתקופה ההלניסטית ישוב קטן.
בתקופה הרומית העיר לא יושבת על התל אלא יורדת למטה, הישוב הרומי כולל את כל השדות שאנו רואים מסביב.
השיטה מחנה רומי חונה ולידו תקום בעתיד עיר חדשה, כאן יושב הלגיון השישי מיקסיאנופוליס,ואגיו,כפר עותנאי,העיר לא תחזור לחשיבותה.
בימי הביניים שומעים על כפר ערבי לאגון, לימים זוהה המקום על ידי הנוצרים בברית החדשה. חזון יוחנן.
כאן יהיה הקרב הגדול הלבישו את הזיהוי רק בגלל הבסיס הדומה לשם,אין שום קשר אחר.
ארגמדון- מגידו.
אלנבי בשנת 1917 עם כיבוש ארץ ישראל כובש את מגידו כאן ינהל קרב גדול עם התורכים, יקבל תואר כבוד במובן הדתי על עצם כיבושו את מגידו- גם האפיפיור פאלוס הרביעי מגיע לבקר כאן ב- 1964 ואפילו על שמו "כביש האפיפיור" בהר ציון בדרך לכותל המערבי.
האתרים הבולטים במגידו הם המוזיאון בו מוצגים דגמים להמחשת המבנה הארכיאולוגי המורכב של התל וסרט, "השער הכנעני" –
שער מתקופת הברונזה המאוחרת (1200/1550 לפני ספירת הנוצרים), שרידי הארמון, "שער שלמה" מתקופת הברזל, התצפית הצפונית המשקיפה על הנופים היפים של מרחבי עמק יזרעאל, הרי נצרת והגלבוע, התצפית הדרומית ובה סוכת תפילה לצליינים, האורוות ומפעל המים שהוא גולת הכותרת של הביקור במגידו.
1."מאגר המים של מגידו":
גרם מדרגות מרשים יורד מעבר לשער העיר בתקופה הישראלית אל בריכה מטויחת ,שנועדה לאגור מים ,עדיין, לא ברור מה היה מקור המים.
אנו מבחינים כי היציאה מהשער צרה מאד בקושי מעבר של אדם אחד. ההגיון אומר ששער זה היה שער צדדי ולא מרכזי נועד לאיסוף מים או ליציאה לעבודה בשדות.
2. שער העיר הכנענית-השער בן ארבעה תאים נבנה כנראה בתקופה הכנענית המאוחרת.
בזמן בנייתו העיר לא הייתה מבוצרת –המצרים לא הרשו בניית חומות מפחד מרידות מקומיות, על כן תפקידו לא היה הגנתי אלא טקסי בלבד, אנו מבחינים באבני בזלת בבסיס.
לא נמצאו בשום חפירות בשום אתר שערים שכן השערים לעת ההיא היו בנויים מעצים שנשרפו בעת חורבנן.
גם כאן לא נמצא על גבי רצפת הבסיס סימן למקום הציר המחזיק את הדלת- השער בנוי אבן גיר מקומית.
3.הארמון הכנעני – מעבר לשער הכנעני מצד ימין ניצב קיר אבן גדול, עוביו כשני מטרים, שריד בודד בשטח מארמון השליט של מגידו הכנענית.
ראשיתו בתקופה הכנענית התיכונה – לשיא גודלו ותפארתו הגיע בתקופה הכנענית המאוחרת. קצת מפתיע שהארמון בנוי בסמיכות לשער העיר ולא במרכזו.
המחקר קובע כי הארמון נשרף בשריפה גדולה במאה ה 12 לפני הספירה, באחד מחדריו התגלה אוסף של מאות חפצי שנהב מעוטרים-בית האוצר…
השער הישראלי- ממש ממול בשכבה אחת גבוהה יותר מבחינים בשער נוסף.
בימי ממלכת ישראל שבה מגידו להיות עיר מרכזית- מלכי ישראל ביצרו את העיר.
לפנינו שרידי שער עיר שהיה משולב במערך הביצורים שער חיצוני בן 2 תאים ניצב במעלה כבש העולה לעיר מצפון.
השער מולנו –שער 6 תאים מחובר אל השער החיצוני בצורת האות ר.
המחקר קובע כי השער מתקופתו של ירבעם השני מאה 8 לפני הספירה.
רחבת התצפית הצפונית- למרגלותינו עמק יזרעאל .צפון מזרח-נצרת,הר תבור,גבעת המורה,הגלבוע. צפון מערב רכס הכרמל, דרום מזרח-גין, הרי שומרון, אום אל פחם, ביום טוב נראה הגלעד..
התצפית הדרומית ממחישה לצופה את חשיבותה של מגידו על מפת הדרכים העתיקות.
6. אזור המקדשים של תל מגידו – למרגלותינו אזור נרחב של מקדשים.
"שטח הפולחן הכנעני" – נמצאו בחפירות מקדשים רבים הבנויים שכבה מעל שכבה.
המקדש הקדום ביותר מהכנענית הקדומה ונמצאו שלושה מקדשים.
בראשית התקופה הכנענית התיכונה התנהל הפולחן על שטח פתוח , מעל 3 המקדשים המצוינים נבנה מקדש המגדל.
היה בעל קירות עבים דמוי מבצר שבפתחו היו 2 מגדלים מקדש זה שמש עד סוף התקופה הישראלית.
עם חורבנה המוחלט של העיר הכנענית נפסק במקום הפולחן.
7. ממגורה ציבורית במגידו: שני גרמי מדרגות מובילים אל הקרקעית, הקרקעית מרוצפת באבנים קטנות, בחפירות נתגלו גרעיני חיטה ושרידי קש.
משערים שהמגורה נבנתה על ידי מי ממלכיה האחרונים של ממלכת ישראל, יש המשערים כי המגורה נבנתה במקביל לאורוות והמגורה שמשה למזונם.
8."האורוות הדרומיות של תל מגידו" -אחד משני המתחמים שנחשפו במגידו.
הוא כולל חמישה מבני אורך הנפתחים אל חצר אימונים רחבת ידיים, במרכזה הייתה שוקת רבועה, כל מבנה חולק לשלוש יחידות אורך. הם הופרדו על ידי עמודי אבן וביניהם אבוסים, העמודים היו מנוקבים בחורים וזה סימן שהסוסים נקשרו בחבל.
ידוע שאחאב בקרב קרקר בברית המלכים כנגד אשור הביא 1200 מרכבות.
יש השוללים את ההנחה שאכן אלו אורוות שכן לטענתם אין הגיון שהסוסים יעמדו על גבי אבנים ולא על גבי משטח עפר וכן גובה האבוס נמוך מאד.
9. "מפעל המים של מגידו" -"מפעל אדיר מימדים".
ראינו מפעלים דומים בגזר ובתל שבע ובתל ערד, אין ספק שנושא המים היה נושא קיומי הן לשנות שלום ובעיקר בעת מצור או מלחמה.
מטרת המפעל הייתה להביא מים אל , מפיר זה נחצבה מנהרה תוך העיר מבלי ש
למפעל המים יורדים היום ב 183 מדרגות השיפוע גדול ויש לברר מראש מי מוגבל להליכה מסוג שכזה
ראשיתו של המאגר, כנראה, בתקופתו של שלמה המלך, אז נסללה דרך עילית שעיהיה צורך לצאת מעבר לחומות,תושבי מגידו חפרו פיר אנכי בעומק של 25 מטראופקית באורך של 70 מטר עד המעיין שנבע מתוך המערה.
הכניסה החיצונית למעיין נחתמה באבן ענק שהוסתר בעפר כדי שבעת מצור האויב לא יוכל לזהות את מיקום המעיין.ברה בין שני קירות מקבילים אל המעיין שנבע מחוץ לחומה, בחלקו המערבי של התל. מאוחר יותר, כנראה בימיו של המלך אחאב, הוקמה מערכת מורכבת הרבה יותר, שתפקידה היה להסוות את המעין ולאפשר שאיבה ממימיו, מבלי לצאת מתוך החומה.
המערכת כוללת פיר בעומק עשרים וחמישה מטרים, שהגיע לסלע האם. בקרקעית הפיר נכרתה מנהרה באורך שבעים מטרים ובגובה שלושה מטרים. קרקעית הפיר נמוכה ממפלס המעיין, כך שהמים זרמו מהמעיין לפיר, וניתן היה לשאוב את המים בעזרת חבל ודלי מבלי לצעוד במנהרה. כדי להסתיר את מקום הנביעה מבחוץ נבנה קיר המסווה את המעיין. המפעל המרשים הוא עדות ליכולת הנדסית גבוהה ולתושייה רבה.
הגן הלאומי הוכרז בשנת 1966. מתפרס על שטח של 190 דונם. בשנת 2005 הוכרז ע"י אונסק"ו יחד עם התלים המקראיים תל חצור ובאר שבע כתר מורשת עולמית. הגן הלאומי כולל את תל מגידו, בשטח של כ-60 דונם ובגובה של כ-60 מ' מעל סביבותיו. בנוסף להתיישבות בחלקו העליון נתגלו בצפון מזרחו שרידי העיר התחתית עליה ממוקמים כיום הבניינים שבכניסה לאתר.
בתקופת המקרא הייתה מגידו מן החשובות שבערי ישראל. היא חלשה על מוצא נחל עירון (ואדי ערה) לעמק יזרעאל.
"סיור בתל יזרעאל".
התל נמצא בנקודה אסטרטגית ההולך מצפון השרון ועד עמק הירדן והגלעד.
אנו יושבים במדרון הדרום מזרחי של התל כשפנינו לעמק חרוד הפרוש ככף היד.
מימין הר הגלבוע, גן הנר,הר גיבורים, הר ברקן, כתף שאול,כפר יחזקאל,גבע, מעין חרוד,בית השיטה,באופק רמת יששכר,מתחתינו מעין יזרעאל-עין יזרעאל.
"גבעת המורה-עפולה".
"גבעת המורה" – זו הפעם הראשונה במקרא בה הגיאוגרפיה ההיסטורית באה לידי ביטוי בצורה מדויקת של טופוגרפיה של השטח.תאור מעין חרוד -עמק,במלחמת העצמאות 1948 שימור השם –כפר ערבי בשם זרעין.
הפלמ"ח במלחמת השחרור נכשל לכבוש את המקום וגולני מצליחים לכבוש אותו מאוחר יותר, 1931-2 איברהים פחה לוקח תושבים משכם ומושיב אותם כאן-הרצון שלו שיעבדו את האדמות הפוריות כאן.
בתקופה הביזנטית מזכיר נוסע מבורדו את יזרעאל בשם סטראדלה, אוסביוס מזכיר אותה בשם אזדראלה -בתקופה הצלבנית נקר המקום בשם לה פטין גרין -באותה עת המקום השתייך לטמפלרים הגרמנים הנוצרים מחיפה..
"תל יזרעאל שוכן על שפת מדרגה החולשת מגובה 70 מטר על עמק יזרעאל" ויש ממנו תצפית יפה על עמק יזרעאל ועמק חרוד, הר הגלבוע וגן נר, הר תבור וגבעת המורה.
בסמוך לתל ממזרח נמצאת חורשת אורנים ובה אנדרטה לזכר לוחמי חטיבת יפתח שנפלו בהתקפה הראשונה על הכפר זרעין בתש"ח במלחמת העצמאות.
בנחל נבות לרגלי התל נובע עין יזרעאל שבו נערך שאול למלחמתו בפלשתים, העין אשר ביזרעאל..שמואל א כט ובהחלט ניתן לראות מתל יזרעאל "את העין" מעיין ואקליפטוסים.
אבל המוטו למקום לא אחר מאשר סיפורי המקרא הקשורים למקום.
1.לשיא חשיבותו הגיעה העיר בימי עומרי ואחאב בנו. 2.כאן היה ארמונם, כאן היה בית הקיץ שלהם.
אליהו אחרי השמדתו את נביאי הבעל רודף אחרי אחאב רגלית אשר במרכבתו עד ירעאל.
כרם נבות היזרעאלי— ממש כאן.
מחלון ארמונו נדלק אחאב אחר כרמו של נבות אשר מסרב לעסקת חליפין .
איזבל דואגת להעביר את הנחלה לאחאב.
כאן בתל יזרעאל נאמר—"הרצחת וגם ירשת".
6.כאן מתחייב אליהו בפני אחאב כי הכלבים ילקקו את דמו ואת דם אשתו איזבל.
לכאן יגיע יהוא בן נמשי שנמשך למלך על ידי עוזרו של אלישע ומוכתב לו להשמיד את בית אחאב.
הוא מגיע ליזרעאל הורג את יהורם בן אחאב את אחזיהו מלך יהודה שבא להתארח אצלו ובהמשך את איזבל בארמונה. נבואת אליהו מתגשמת.
בתל יש שרידי מתחם מתקופת המלוכה,יש הטוענים כי זהו הארמון של בית עומרי,שרידים מהתקופה הרומית ביזנטית,שרידי כנסייה צלבנית, כנראה, מהמאה ה 18 בידי דאהר אל עומר.שרידי בית מהכפר זרעין.
"הגלבוע ועמקים צפוניים".
השם עין חרוד שם חדש יחסית, ומוכר לנו מהמקרא, כאשר גדעון בוחר שם את 300 לוחמיו.
בשנת 1921 העלייה השלישית מקימים את קיבוץ עין חרוד ואת תל יוסף, החלוצים קבעו את שם העמק, באותם הימים מי שהגיע "לעמק" היה משתייך "לאצולת העמק".
יחודו של העמק – ערש התרבות וההתיישבות בעמק יזרעאל.
ערש התנועה הקיבוצית הגדולה ומקווי המים שאנו רואים בעמק חרוד: סידרה של מעינות הנובעים למרגלות הגלבוע עם שלל שמות סמליים ומרנינים.
מעיינות העתק-הגשם שיורד בצפון השומרון והגלבוע מחלחלים וזורמים בסלע גיר ודולומיט.
בקו השבר הם זורמים במעלה הסלע ופורצים, מימיננו העיר בית שאן ,קיבוץ חפציבה, בית השיטה.
מעיין חרוד, בריכות הדגים של קיבוצי העמק, בריכות הדגים-מפלס מי התהום,גבוה מאד,בקלות אפשר ליצור בריכות דגים .
בעת גשמים כל העמק הופך לעיסה, בשירת דבורה שופטים פרק ה- גם עבים נטפו מים..
במקום כזה לרכב פרשים ומרכבות אין שום יתרון בעיתות חורף.
הגלבוע מזוהה יותר מכל אחד אחר עם שאול- כאן פגש את הפלשתים ומת על חרבו.
על שאול ומלחמתן האחרונה , על הפלשתים, מה לפלשתים במרכז הארץ? בהרחבה..
הצומח הטבעי שייך לחברת אלת המסטיק והחרוב המצוי, אופייני לאזורים אירנו טורניים שבהם גדלים שיחים ובני שיח. מצפון נופי העמק וכלא שטא(שיטים)
מצפון מערב-תל יוסף, עין חרוד, בית השיטה מעליהם, הישוב מולדת, רמת צבי, זוהי השלוחה הדרומית ביותר של הגליל התחתון המזרחי. הזמן- המאה האחד עשר לפני הספירה –
המקום-כאן סביבנו על אחד הרכסים…הר הגבורה .? הר שאול ?
הרקע- בני ישראל בתוך תהליך ההתנחלות.
עדיין, כיסים רבים של כנעניים, פלשתים שאין בכוח העם ושופטיו לכובשם.
מסביב עמים שבראשם עומדים מלכים.
בני ישראל קצו בדור השופטים והניסיון להעמדת שופטים משלל השבטים נכשל.
בני ישראל רוצים מלך ככל הגויים שינהיגם ויתנו לו את הכבוד כמו שאר הגויים,מלך
שיעשה את מלחמותיהם, מלך, שיבנה לו ארמון אבל ינהיג וירדוף צדק חברתי.
הנביא לעת ההיא- שמואל, מואס ומנסה לטרפד את הדרישה.
אלוהים מרגיעו ומבקש שימלא את משאלת העם, אבל מאשר לו לשאת נאום מלך מצוי ומלך רצוי…נאומו לא משכנע את העם.
ונמצא מלך…איך לא מהשבט הקטן ביותר, שבט שרק לפני זמן לא רב נכחד כמעט על ידי שאר השבטים, בעטיו של הסיפור של פילגש בגבעה.
גבוה, צנוע, נחבא אל הכלים- זה האיש שבחר שמואל להנהיג את העם, והמקרא בתחילת הדרך נותן לנו את הכלים לאהוב אותו, לכבד אותו, להעריץ אותו.
תפקידו לא פשוט, למרות שכנראה היה מקובל על כל העם בטריטוריה ששלט הייתה קטנה, אזור בנימין, עבר הירדן, וקרבות בשפלה.
שלושה הם אויביו,
במישור החיצוני-הפלשתים.
במישור הפנימי-שמואל הנביא שמחפש כל פעם וחוגג על כל טעות שעושה כמלך מתחיל.
ובונוס להתמודדות נוספת- דוד, דוד במשך כהונת שאול חותר תחתיו, הוא נמשך למלך עוד במהלך כהונת שאול, הוא הופך לדמות נערצת עם נצחונו על גלית, הוא מקבל את בתו מירב לאישה ולאחר מכן את מיכל ויונתן במו האהוב של שאול הוא חבר נפש של דוד.
בסיטואציה כזו ללא גב של נביא , ללא משפחתו שתומכת בדוד, במצב שרב העם מעריץ את דוד, הוא נלחם ומחויב כלפי העם להנחיל ניצחונות מול אויב מר – פלשתים.
אנו יודעים שהיכולות הצבאיות של פלשתים וכנען איכותיות יותר אלו של בני ישראל.
לפלשתים מרכבות ורכב פרשים כמו לכנענים והם דואגים שלא ימצא בכל רחבי ישראל כל חרש ומסגר..זה כמו שריון נגד חיל רגלים, עדיפות ענקית לפלישתים.
הפלשתים לפי המקרא יושבים רק בחמשת סרני פלשתים, אך הממצאים הארכיאולוגיים מראים כי יש הרבה ערי פלשתים במרחבים אחרים.
וכנראה שהיה מאבק ממושך בין בני ישראל שרצו לרדת לאזורים הפוריים בשפלה לבין הפלשתים שרצו להתנחל ולהיאחז בהר לא דווקא הפלשתים שמוזכרים במקרא.
הקרב האחרון- בגלבוע.
"קינת דוד"-
אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון
פן תשמחנה בנות פלשתים
פן תעלוזנה בנות ערלים.
הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומות
כי שם נגאל מגן גיבורים מגן שאול בלי משיח בשמן.
…מנשרים קלו מאריות גברו….
..איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה..
שאול טשרניחובסקי-על הרי הגלבוע.
אחד אחד נפלו גיבורים בתקוע
שופר אדירים על הרי הגלבוע
עייפת המלך סוב אחרי הצינה
עוד כוחי במתני,עליך אגינה
רבים ממני היום הערלים
תקעו חזקו ואמצו גיבורים עמלים.
שאול טשרניחובסקי-בעין דור
ובחשכת הליל בלי קשת ושלח
על סוס קל עין דורה בא שאול המלך.
ובאחד הבתים אור כהה הופיע
פה תגור הנער לו חרש הביע.
.עלטה ..אש זוועות..דממת השחת..
מעגל הקסמים ועשן הקלחת..
….מדוע מלך על עמך משחתני
מדוע מאחורי הצאן לקחתני
על מריך ,גאון ליבך,אלוהים יזעמך
מחר את עמי גם אתה,גם עמך…
כמה אכזרי, כמה לא פייר,
שאול לא רצה להיות מלך נמשך נגד רצונו.
ומה היהירות שלו ובמה חטא ?
את אוג מלך עמלק לו הרג,ואת צאנו לקח לו ולעם
רצה לצאת מול העם גבר….וחלק את השלל…הוא לא הראשון ולא האחרון שיכשל בעניין.
ואולי שמואל רצה להוכיח שהוא צדק ? שהייתה טעות בבחירת מלך ? אמרתי לכם…
הקרב-טופוגרפיה ושטח שבמרחב
פלשתים חונים באפק וישראל חונים בעין יזרעאל.
שלב שני- שלב התזוזה..ויבואו פלשתים ויחנו בשונם
ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבוע.
"פלישתים עוברים בשונם" – סולם עליו אנו משקיפים למרגלות גבעת המורה, שאול במורדות הגלבוע.
עין דור—מזוהה כתל צפצפות,קמ מהכפר טמרה,כביש 617.
איננו יודעים בדיוק איפה התרחש הקרב, על הגלבוע ,אבל תוצאותיו ברורות ואכזריות, שאול ושלושת בניו נהרגים וכל עם ישראל בורח מפני הפלשתים.
תאור רגעיו האחרונים של שאול מצמרר, הוא מוקף באויב ונבקש מנערו להרוג אותו נערו מסרב ושאול נופל על חרבו.
לא רק זאת גם על גופתו מתעללים כורתים את ראשו ותוקעים אותה בחומת בית שן-היא בית שאן שמולנו.
אנשי יבש גלעד מורידים את גופתו וקוברים אותו שם.
יבש גלעד נמצאת בעבר הירדן המזרחי –ביום בהיר אפשר לראות מעבר לבית שאן את הודי שבמעלהו נמצא הכפר יאבס היא יבש גלעד.
אין פלא שההר והישובים במרחב קבלו את שמות שאול ובניו, אין פלא שהגלבוע מזוהה יותר מכל הר אחר הנושא גיבורי התנך.
אין ספק שלמרות שהמקרא שפט לחומרה את שאול בליבנו שאול מלך אהוב ונערץ שממש לו הגיע לו מות וסיום כה אכזר.