לקריאת המלצות וביקורות: https://g.co/kgs/URvG6nw

www.siyureboutiqe.com

www.toursguides

רצועת עזה היא חבל ארץ קטן השוכן בדרום-מערב ארץ ישראל, על חוף הים התיכון, וגובל בישראל ממזרח ומצפון, ובמצרים מדרום-מערב. שטחה כ-365 קמ"ר, ואוכלוסייתה מונה כ-2.3 מיליון תושבים, מה שהופך אותה לאחד המקומות הצפופים בעולם.

היסטוריה בקצרה

• לפני 1948: עזה הייתה חלק ממנדט פלסטין הבריטי.

• 1948-1967: לאחר מלחמת העצמאות, מצרים שלטה ברצועה אך לא סיפחה אותה.

• 1967-2005: ישראל השתלטה על עזה במלחמת ששת הימים ונשארה שם עד 2005.

• 2005: ישראל ביצעה את תוכנית ההתנתקות ופינתה את כל היישובים היהודיים ואת כוחות צה"ל מהרצועה.2007: חמאס השתלט בכוח על עזה לאחר עימותים עם הרשות הפלסטינית ומאז שולט בה.

• שליטה: חמאס מנהל את הרצועה בפועל, אך סובל מחיכוכים עם ארגונים קיצוניים יותר כמו הג’יהאד האסלאמי. מצור: ישראל ומצרים מטילות מגבלות על מעבר סחורות ואנשים לעזה, מתוך מטרה למנוע הברחת נשק לחמאס. ביטחון: הרצועה מהווה מוקד לחיכוך צבאי מתמשך עם ישראל, הכולל ירי רקטות, מבצעי צה"ל והסלמות תקופתיות.

קיבוצים וישובים בעוטף עזה:

אזור עוטף עזה כולל יישובים ישראליים הסמוכים לגבול עם רצועת עזה, בהם מספר קיבוצים שנפגעו קשה במלחמת חרבות ברזל. להלן כמה מהקיבוצים המרכזיים באזור:

קיבוצים בעוטף עזה

1. קיבוץ ניר עוז – נפגע קשות במתקפת השביעי באוקטובר 2023, רבים מחבריו נרצחו או נחטפו.

2. כפר עזה – ספג מתקפה קשה עם אבדות כבדות, כולל הרס רב.

3. בארי – אחד מהקיבוצים שספגו את הפגיעות הקשות ביותר, עם עשרות נרצחים וחטופים.

4. נחל עוז – ספג הרוגים ונזקים רבים במהלך הלחימה.

5. כרם שלום – סמוך לגבול, נפגע אף הוא בפיגועי הטרור.

6. רעים – נפגע קשות במתקפה, עם הרוגים ונזק רב.

7. סופה – קיבוץ קטן שסבל מנפגעים ומתקיפות רבות.

8. מפלסים – ספג ירי כבד אך הצליח להדוף חדירות מחבלים.

9. יד מרדכי – קיבוץ היסטורי, שהיה תחת מתקפות רקטות.

10. ארז – קיבוץ סמוך למעבר ארז שסבל מתקיפות.

הקיבוצים הללו מהווים חלק מיישובי עוטף עזה, שחוו אובדן כבד ונזק משמעותי במלחמה, ורבים מהם פונו מתושביהם בעקבות האירועים.

חבל שלום הוא אזור התיישבות חקלאי בדרום-מערב הנגב, סמוך לגבול עם מצרים ורצועת עזה. האזור כולל קיבוצים ומושבים שנוסדו לאחר הסכם השלום עם מצרים (1979), בעיקר כדי לקלוט את תושבי חבל ימית שפונה.

חקלאות בחבל שלום:

החקלאות היא הענף המרכזי באזור, ומאופיינת בגידולים מגוונים הודות לקרקע הפורייה ולתנאי האקלים:

1. גידולי שדה – חיטה, תירס, בוטנים, חמניות ועוד.

2. ירקות – פלפלים, עגבניות, אבטיחים, מלונים, קישואים, בצלים ועוד.

3. מטעים וכרמים – בעיקר גפנים ליין, זיתים ותמרים.

4. רפתות ולולים – ייצור חלב, גידול עופות להטלה ולבשר.

5. גידולי חממות – ירקות ופרחים לייצוא, בעיקר לאירופה.

6. דיג במאגרי מים – בעיקר גידול דגים כמו אמנון וקרפיונים.

קיבוצים ומושבים עיקריים באזור: אבשלום – מושב יתד – מושב דקל – מושב סופה –כרם שלום.

החקלאות בחבל שלום מתמודדת עם אתגרים כמו מחסור במים, השפעות של אקלים קיצוני, וכן ביטחון לאור הקרבה לעזה ולמתח הביטחוני המתמשך.

אסם התבואה של עוטף עזה הוא כינוי לאזור הדרומי של ישראל, במיוחד חבל שלום והקיבוצים והמושבים בעוטף עזה, בהם מתבצע גידול רחב של חיטה, תירס, גרעינים ושאר גידולי שדה.

למה דווקא אזור זה נחשב לאסם תבואה?

1. קרקע פורייה – הקרקע באזור נוחה לעיבוד חקלאי ומתאימה לגידולי שדה רחבי היקף.

2. אקלים נוח – כמות מספקת של שמש וגשם חורפי מאפשרת עונת גידול טובה.

3. שטחים פתוחים גדולים – מאפשרים חקלאות אינטנסיבית בהיקף נרחב.

4. חקלאות מתקדמת – שימוש בטכנולוגיות מתקדמות להשקיה, דישון וקטיף.

5. משאבי מים מותאמים – השקיה מבוססת על מאגרי מים מושבים ושיטות חיסכון במים.

גידולים עיקריים

• חיטה – לשימוש בטחינת קמח ולמאכל בהמות.

• תירס – לתעשיית המזון ולמספוא לבעלי חיים.

• גרעינים (חמניות, שומשום ועוד) – לתעשיית השמנים.מספוא (חציר ושעורה) – להזנת רפתות הבקר.

יישובים מרכזיים המעורבים בגידולים חקלאיים קיבוץ ניר יצחק – קיבוץ סופה – מושב דקל – מושב יתד – קיבוץ נירים –קיבוץ כיסופים. חקלאות זו מספקת מזון לרחבי ישראל וגם משמשת לייצוא בינלאומי. למרות האיומים הביטחוניים, חקלאי האזור ממשיכים לגדל ולספק תוצרת חקלאית חיונית לכלכלה הישראלית.

******************************

נתיבות היא עיר בדרום הארץ עם אווירה ייחודית שמשלבת קדושה, היסטוריה ופיתוח מודרני. אם אתה מתכנן סיור בעיר, הנה כמה מקומות שכדאי לבקר בהם:

אתרים קדושים ומרכזי מורשת:

1. קבר הבבא סאלי – אחד האתרים המפורסמים ביותר בעיר. מקום תפילה ועלייה לרגל עם אווירה רוחנית מיוחדת.2. בית הכנסת של הבבא סאלי – סמוך לקברו, מקום מרשים עם סיפורי ניסים רבים.

2. קבר הבבא מאיר – מקום קדוש נוסף, בנו של הבבא סאלי, אליו מגיעים רבים להתפלל.

3. בית מורשת הבבא סאלי – מוזיאון קטן שמספר על חייו ופועלו של המקובל הגדול.

טבע ופנאי: פארק השקמה – מקום נהדר לפיקניקים וטיולים עם מתקני שעשועים ובריכה אקולוגית.

5. פארק האגם החדש – אזור פנאי מודרני עם מסלולי הליכה, מזרקות ואווירה נעימה למשפחות.

שווקים וקולינריה:

7. השוק העירוני – חוויית קניות אותנטית עם תבלינים, בגדים ומאכלים מקומיים.

8. מסעדות אותנטיות – נתיבות מפורסמת באוכל הביתי שלה, כולל חומוסיות, מסעדות מרוקאיות ובשרים על האש.

תרבות ובילוי:

9. האמפיתיאטרון העירוני – מקום להופעות חיות ואירועים גדולים.

10. ספריית נתיבות – מרכז תרבות עם פעילויות לקהילה ולילד

אתה מחפש סיור מודרך בעיר שדרות? או שאתה מתכוון לטיול עצמאי בעיר? יש בשדרות כמה נקודות עניין מעניינות, כמו מרכז חוסן, פארק הנגישות, קירות הגרפיטי, ועוד. רוצה שאעזור למצוא סיור מודרך או להמליץ על מסלול טיול?

במסיבות נובה (Nova) בדרך כלל שומעים מוזיקה אלקטרונית, במיוחד תת-ז'אנרים כמו:

• פסייטראנס (Psytrance) – הסגנון המרכזי במסיבות נובה, עם קצב מהיר, צלילים פסיכדליים ואווירה טרנסית עמוקה.

• פרוגרסיב טראנס (Progressive Trance) – קצב מעט רגוע יותר אך עדיין אנרגטי וסוחף.

• טכנו (Techno) – לעיתים נוגעים גם בטכנו אפל או מלודי, בהתאם לקהל ולווייב של האירוע.

• אורגניק טראנס (Organic Trance) ו-Downtempo – לעיתים בפתיחת המסיבה או בשעות הבוקר המוקדמות יש סטים רגועים יותר.

האווירה במסיבות נובה היא חופשית, רוחנית ופסיכדלית, ולכן גם המוזיקה מותאמת לאווירה הזו.

מועצה אזורית שער הנגב היא מועצה אזורית במחוז הדרום בישראל, הגובלת ברצועת עזה. המועצה כוללת קיבוצים, מושבים וכפרים קהילתיים ומשמשת כמרכז אזורי לחינוך, תרבות ותעשייה.

מאפיינים מרכזיים של מועצה אזורית שער הנגב.

• יישובים: המועצה כוללת יישובים כמו קיבוץ ניר עם, קיבוץ אור הנר, קיבוץ כפר עזה, שדרות ועוד.

• חינוך: במועצה פועל בית הספר "שער הנגב", מוסדות חינוך בלתי פורמלי ומרכזים קהילתיים.

• כלכלה ותעשייה: במועצה פועל אזור התעשייה שער הנגב, המציע תעסוקה בתחומים שונים.

• אתגרים ביטחוניים: בשל הקרבה לרצועת עזה, המועצה מתמודדת עם איומים ביטחוניים, כולל ירי רקטות, והיא מובילה בהתמודדות קהילתית ובחיזוק החוסן האזרחי.

רצועת עזה היא אזור קטן אך צפוף מאוד מבחינת אוכלוסייה, ומורכבת ממספר אזורים עיקריים, שבטים ומשפחות גדולות, וכן מארגונים פוליטיים וצבאיים. להלן סקירה כללית של המבנה שלה:

1. חלוקה גאוגרפית

רצועת עזה מחולקת לחמישה מחוזות עיקריים:

• עזה – העיר הגדולה ביותר, המרכז הכלכלי והפוליטי של הרצועה.

• ח'אן יונס – עיר מרכזית בדרום הרצועה עם אוכלוסייה גדולה ומחנות פליטים.

• רפיח – העיר הדרומית ביותר, צמודה למעבר רפיח המוביל למצרים.

• דיר אל-בלח – אזור חקלאי במרכז הרצועה, עם אוכלוסייה מעורבת של תושבים ותושבי מחנות פליטים. צפון רצועת עזה – אזור צפוף הכולל את בית חאנון, ג'באליה ובית להיא.

2. שבטים ומשפחות גדולות

רצועת עזה מורכבת מתושבים בעלי רקעים שונים:

• משפחות עירוניות ותיקות – משפחות כמו השווא, אל-מצרי, אבו מדין ואחרות ששלטו בכלכלה ובפוליטיקה עוד מהתקופה העות'מאנית. שבטים בדואים – בעיקר בדרום הרצועה, למשל שבט ברהמה ושבט אבו סיתה. צאצאי פליטים משנת 1948 – רבים מהתושבים הם פליטים וצאצאיהם, החיים בעיקר במחנות פליטים כמו ג'באליה, נוסייראת, ח'אן יונס ורפיח.

3. ארגונים פוליטיים וצבאיים:

הרצועה נשלטת דה-פקטו על ידי חמאס, אך יש בה נוכחות של ארגונים נוספים:

• חמאס – הארגון השולט ברצועה מאז 2007, מנהל את הממשלה המקומית ואת הכוחות הצבאיים (גדודי עז א-דין אל-קסאם).

• הג'יהאד האיסלאמי – הארגון השני בחשיבותו, עם הזרוע הצבאית "סרייה אל-קודס".

• פתח והרשות הפלסטינית – בעלי נוכחות מסוימת, בעיקר דרך משפחות המזוהות עם הרשות.

• ארגונים קטנים נוספים – כמו ועדות ההתנגדות העממית, החזית העממית לשחרור פלסטין, דאעש-סלפים (בקבוצות קטנות).

4. השפעה חיצונית – לרצועה יש קשרים הדוקים עם גורמים אזוריים:

• איראן – מספקת תמיכה צבאית לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי.

• מצרים – שולטת על מעבר רפיח ולעיתים מאפשרת או חוסמת העברת ציוד לרצועה.

• קטר וטורקיה – מספקות סיוע כלכלי לרצועה.

הרצועה היא אזור מורכב מאוד מבחינה חברתית, פוליטית וצבאית, עם אוכלוסייה מגוונת ומאבקי כוח מתמשכים בין השחקנים השונים.

אלו שבטים מדבריים אתם מכירים ברצועת עזה?