מחנה יפתח הוא בסיס צבאי הסמוך לקיבוץ זיקים, המוכר לרבים פשוט כ"בסיס הטירונים של זיקים" (בא"ח העורף), אך יש לו זהות משלו בתוך המערך הצה"לי באזור.

הנה הפרטים המרכזיים על המחנה:

1. ייעוד ותפקיד: בא"ח העורף- בסיס אימון חטיבתי. מחנה יפתח משמש כבית הספר להכשרות של פיקוד העורף (בא"ח – בסיס אימון חטיבתי).

• טירונות: זהו אחד ממרכזי הטירונות המרכזיים בישראל לטירוני רובאי 02, וכן ללוחמי ולוחמות חילוץ והצלה (חטיבת החילוץ וההדרכה) שעוברים שם הכשרה קרבית של רובאי 03.

• הכשרות מקצועיות: בבסיס פועל בית הספר לחילוץ והצלה, המכשיר חיילים ואנשי מילואים להתמודדות עם קריסת מבנים, רעידות אדמה ואירועי חירום אזרחיים.

2. המיקום האסטרטגי של זיקים ובסיס יפתח:

הבסיס ממוקם בנקודה רגישה מאוד:

• טופוגרפיה: הוא יושב על גבעות כורכר הצופות מצד אחד לים התיכון ומצד שני לעיר אשקלון ולצפון רצועת עזה (אזור בית חאנון). קרבה לגדר: המחנה נמצא במרחק של קילומטרים ספורים מגדר המערכת, מה שהופך אותו לאחד הבסיסים הקדמיים ביותר של צה"ל בגזרה הצפונית של העוטף.

3. הקרב במחנה יפתח (7 באוקטובר 2023) , הבסיס עלה לכותרות בשל גבורת הלוחמים והמפקדים בבוקר ה-7 באוקטובר.

• החדירה: עשרות מחבלים שחדרו מהים ומגדר המערכת ניסו להסתער על הבסיס. הלחימה: בבסיס שהו באותה עת מאות טירונים שזה עתה התגייסו (חלקם היו בבסיס רק ימים ספורים). סגל המפקדים והלוחמים בבסיס ניהלו קרב פנים אל פנים קשה מול המחבלים בתוך שטח המחנה ובשעריו. התוצאה: בזכות הלחימה הנחושה של הסגל, נמנע טבח המוני בטירונים חסרי המגן. למרבה הצער, מספר קצינים וחיילים מהסגל נפלו בקרב זה תוך שהם חוצצים בגופם בין המחבלים לבין הטירונים.

4. החיים בבסיס זיקים:

עבור דורות של חיילים, "זיקים" (מחנה יפתח) זכור בזכות:

• החולות: שטחי האש והדיונות המקיפים את הבסיס, המשמשים לאימוני שדה.

• הרוחות: בשל הקרבה לים, הבסיס ידוע ברוחות חזקות מאוד, במיוחד בלילות החורף.

  קיבוץ גברעם הוא פנינה ייחודית בעוטף עזה, המשלבת היסטוריה עשירה של עמידה מול אויב עם נופי טבע מרהיבים ותעשייה שנוגעת כמעט בכל בית בישראל.

  להלן הפרטים המרכזיים על הקיבוץ גברעם:

  1. רקע והיסטוריה

  • הקמה: הקיבוץ הוקם בשנת 1942 על ידי גרעין "מחר" (קבוצת צעירים מגרמניה שכללה דתיים וחילונים). מקור השם: שם סמלי שניתן בתקופת מלחמת העולם השנייה, כביטוי לעוז וגבורה ("גבר-עם") אל מול החדשות הקשות מאירופה והחשש מפלישה גרמנית לארץ ישראל.

  • מורשת קרב: במלחמת העצמאות עמד הקיבוץ בקו החזית מול הצבא המצרי. הנשים והילדים פונו, והלוחמים שנשארו בקיבוץ הצליחו להחזיק מעמד תחת הפגזות כבדות.

  2. כלכלה ותעשייה ("המעטפה של המדינה")

  הקיבוץ מוכר בזכות שני עוגנים מרכזיים:

  3. טבע ופנאי: "הריביירה של הנגב המערבי"

  גברעם נחשב לאחד האזורים היפים בעוטף בשל הטופוגרפיה שלו:

  • שמורת גברעם: אזור של גבעות כורכר יפהפיות. בחורף ובאביב השמורה מתכסה במרבדי כלניות (כחלק מפסטיבל דרום אדום) ובפריחה נדירה של צבעונים וסחלבים.

  • סינגל גברעם: אחד ממסלולי האופניים (סינגלים) הוותיקים והאהובים בישראל. המסלול זורם בין הגבעות והחורשות ומציע חוויית רכיבה ייחודית. פינת החי: פינה גדולה ומושקעת המהווה מוקד משיכה למשפחות מכל האזור.

  4. אירועי ה-7 באוקטובר 2023

  בניגוד ליישובים סמוכים שספגו חדירות קשות, בקיבוץ גברעם נמנע טבח:

  • כיתת הכוננות של הקיבוץ נפרסה במהירות רבה על הגדרות וניהלה חילופי אש עם מחבלים שניסו להתקרב. בזכות הערנות וההיערכות המוקדמת, המחבלים לא הצליחו לחדור לשטח המגורים של הקיבוץ.

  • הקהילה פונתה לאחר האירועים וחזרה לביתה במהלך שנת 2024, תוך שהיא ממשיכה לקלוט משפחות חדשות ולהתרחב.

  ---

  מה מייחד אותו בתוך העוטף? בעוד שחלק מיישובי העוטף הם קיבוצים קטנים גברעם מצליח לשמר אווירה של "קיבוץ של פעם" (עם דגש חזק על חינוך ותרבות) לצד תעשייה מודרנית וקהילה צעירה וצומחת. הוא נחשב לאחד היישובים הקהילתיים החזקים ביותר במועצה אזורית חוף אשקלון.

  שלושת הקיבוצים הללו – ארז, ניר עם וגבים – מהווים את "קו החזית" הצפוני והמרכזי של עוטף עזה. הם שוכנים בסמיכות גדולה לעיר שדרות ומהווים חלק ממועצה אזורית שער הנגב.

  לכל אחד מהם אופי ייחודי וסיפור גבורה שהתעצם בעקבות אירועי השנים האחרונות:

  ---

   קיבוץ ארז: השער הצפוני – קיבוץ ארז הוא הנקודה הצפונית ביותר במועצה, והוא גובל ישירות במעבר ארז (מעבר הפועלים והסחורות המרכזי לרצועה).

  • היסטוריה: הוקם ב-1949 על ידי יוצאי פלמ"ח. שמו מסמל את עוצמתו של עץ הארז.

  • כלכלה: הקיבוץ מחזיק באחד המפעלים המצליחים באזור – "ארז מוצרים תרמופלסטיים", המייצר יריעות טכנולוגיות ליישומים צבאיים ואזרחיים (כמו סירות מתנפחות ומכלי מים). בנוסף, יש לו חקלאות ענפה ומטעים.

  • 7 באוקטובר: כיתת הכוננות של הקיבוץ ניהלה קרב בלימה קשה ומתמשך מול עשרות מחבלים שניסו לחדור ליישוב. בקרב נפל חבר כיתת הכוננות, אמיר נעים ז"ל, אך הקיבוץ הצליח להדוף את המחבלים ולמנוע טבח בתוך בתי התושבים.

  ---

  קיבוץ ניר עם: סמל החוסן

  ניר עם הוא הקיבוץ הקרוב ביותר לשדרות (ממש במרחק הליכה), והוא שוכן על גבעה הצופה אל הרצועה.

  • 7 באוקטובר: סיפורו של ניר עם הדהד בעולם כולו בזכות ענבל ליברמן, הרבש"צית של הקיבוץ ענבל ליברמן , שזיהתה את האירוע בשלב מוקדם מאוד, הקפיצה את כיתת הכוננות וחילקה עמדות. בזכות הניהול הקרבי המקצועי שלהם, המחבלים שנסו לחדור חוסלו על הגדרות ואף מחבל לא נכנס לתוך הקיבוץ.

  ---

  קיבוץ גבים: הקיבוץ הסטודנטיאלי

  גבים שוכן ממש מול מכללת ספיר, והוא נחשב לאחד הקיבוצים התוססים והצעירים באזור.

  • מיקום: נמצא בין שדרות לצומת שער הנגב.

  • חינוך ואקדמיה: בשל הקרבה למכללת ספיר ולבית הספר האזורי "שער הנגב", הקיבוץ מהווה מוקד משיכה למשפחות צעירות ואנשי אקדמיה. האווירה בו פחות "חקלאית קלאסית" ויותר קהילתית-מודרנית.

  • תעשייה: בקיבוץ נמצא מפעל "פלסן גבים", מהמובילים בעולם במיגון רכבים צבאיים (תעשייה שהיא אירונית וקריטית בהתחשב במיקום הקיבוץ).

  • 7 באוקטובר: גם בגבים נמנע טבח בזכות היערכות מהירה של כיתת הכוננות והגנה על שערי הקיבוץ, מה שבלם את חדירת המחבלים שנעו על כביש 232.

  ---

  מה משותף לשלושתם?

  1. כביש 232: שלושת הקיבוצים נמצאים על "ציר המוות" של ה-7 באוקטובר, ציר שבו התנהלו קרבות קשים בתוך הרכבים.

  2. כיתות כוננות חזקות: שלושת הקיבוצים הם דוגמה למקומות שבהם התארגנות אזרחית מהירה שינתה את פני ההיסטוריה באותו יום.

  3. השילוב של תעשייה וחקלאות: אלו קיבוצים "יצרניים" מאוד שתורמים משמעותית לכלכלת ישראל למרות המיקום הגיאוגרפי המאתגר.

  4. קיבוץ מפלסים הוא אחד היישובים הוותיקים והמרכזיים במועצה אזורית שער הנגב. הוא שוכן על כביש 232, דרומית לשדרות וצפונית לקיבוץ כפר עזה, ומחזיק בסיפור ייחודי של התיישבות דרום-אמריקאית בלב הנגב.

     להלן המאפיינים המרכזיים של הקיבוץ:

     1. זהות לטינו-אמריקאית

     מפלסים הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מאמריקה הלטינית, בעיקר מארגנטינה ואורוגוואי, חברי תנועת "דרור". עד היום ניתן להרגיש בקיבוץ את השורשים האלו – אם זה בשפה הספרדית שעדיין נשמעת בקרב הוותיקים, ואם זה בתרבות האירוח והחברה. שמו של הקיבוץ, "מפלסים", ניתן לו על ידי המייסדים שראו בעצמם "מפלסי דרך" לעלייה מאמריקה הלטינית.

     2. כלכלה ותעשייה

     הקיבוץ נחשב ליישוב מבוסס יחסית עם כלכלה מגוונת:

     • חקלאות: למפלסים שטחי פלחה (גידולי שדה) נרחבים מאוד, רפת חלב מתקדמת ולולים.

     • שותפויות: הקיבוץ שותף במספר מיזמים עסקיים באזור.

     • נדל"ן וקהילה: בשנים האחרונות הקיבוץ עבר תהליכי הרחבה וקלט משפחות צעירות רבות, מה שהפך אותו לקהילה מעורבת של חברי קיבוץ ותיקים ותושבים חדשים.

     3. אירועי ה-7 באוקטובר: גבורת כיתת הכוננות

     סיפורו של מפלסים ב-7 באוקטובר 2023 הוא סיפור של הצלחה מבצעית יוצאת דופן בתוך האסון הגדול.

     • הבלימה: כיתת הכוננות של הקיבוץ, שהייתה מאומנת ומיומנת, התייצבה במהירות בשער המערבי ובגדרות. הם ניהלו קרב יריות ממושך וקשוח מול המחבלים.

     • התוצאה: בזכות הלחימה הנחושה, אף מחבל לא הצליח לחדור לתוך שטחי המגורים של הקיבוץ. בכך נמנע טבח בתוך היישוב, למרות שהמחבלים הצליחו לרצוח אזרחים ופועלים זרים בשדות וסמוך לכניסה לקיבוץ (באזור המיגוניות על הכביש).

     4. תצפית מפלסים

     בפאתי הקיבוץ נמצאת תצפית מפורסמת הצופה ישירות אל צפון רצועת עזה (אזור ג'באליה ובית חאנון). התצפית משמשת לעיתים קרובות עיתונאים וצוותי תקשורת מהעולם שמגיעים לסקר את המתיחות הביטחונית, בשל הקרבה הגדולה והזווית הברורה אל עבר הרצועה.

     5. החיים בצל הטרור

     בשל קרבתו הרבה לגדר (כ-2 קילומטרים), מפלסים הוא מהיישובים שספגו את כמות ירי הרקטות והפצמ"רים הגבוהה ביותר לאורך השנים. הקיבוץ ממוגן כולו, והקהילה בו ידועה בלכידות הגבוהה שלה ובכושר העמידה שלה.

     ---

     הקשר בין מפלסים, כפר עזה וסעד הוא משולש גאוגרפי וקהילתי הדוק, אך כל אחד מהם מייצג עולם ומלואו בתוך המציאות של עוטף עזה. הם שוכנים במרחק של דקות נסיעה בודדות זה מזה על ציר כביש 232, והקשרים ביניהם נוצרים דרך עבודה משותפת, מערכות חינוך וגם, לצערנו, גורל משותף.

     להלן פירוט על הקשרים וההבדלים ביניהם:

     1. כפר עזה: השכן הקרוב והכואב -כפר עזה שוכן דרומית למפלסים (כ-2 ק"מ בלבד).

     • הקשר: חברי מפלסים וכפר עזה הם חברים במועצה האזורית שער הנגב. הילדים שלהם לומדים יחד באותן מסגרות חינוך בקריית החינוך שער הנגב.

     • הניגוד ב-7 באוקטובר: בעוד שמפלסים הצליח להדוף את המחבלים בשער, בכפר עזה התרחש אחד האסונות הכבדים ביותר. המחבלים פרצו את הגדרות ממספר מוקדים והשתלטו על שכונות שלמות (כמו "שכונת הצעירים"). הפער בין שני הקיבוצים השכנים – האחד שנשאר שלם והשני שספג חורבן כבד – הוא אחד הסיפורים המטלטלים של האזור.

     2. קיבוץ סעד: השכן הדתי

     סעד נמצא מזרחית למפלסים ולכפר עזה, מעבר לצומת סעד.

     • ייחודיות: בניגוד למפלסים וכפר עזה החילוניים, סעד הוא קיבוץ דתי השייך לתנועת הקיבוץ הדתי. הוא מהווה מוקד רוחני וחברתי לקהילה הדתית בעוטף.

     • הקשר החקלאי: שלושת הקיבוצים חולקים את אותם אתגרי חקלאות. סעד נחשב לאחד הקיבוצים החקלאיים המצליחים בישראל (עם מטעים וגידולי שדה מרשימים), ולעיתים קרובות ישנם שיתופי פעולה בציוד ובידע חקלאי בין המשקים.

     • ב-7 באוקטובר: גם בסעד כיתת הכוננות פעלה בנחישות ומנעה חדירה לקיבוץ, למרות קרבות קשים שהתנהלו ממש מחוץ לשער (בצומת סעד המפורסם).

     3. צומת סעד וכביש 232: עורק החיים והמוות

     הצומת שמחבר בין היישובים הללו הפך לנקודה אסטרטגית:

     • בימי שגרה: זהו הצומת המרכזי שמזרים את התנועה משדרות דרומה לכיוון יישובי המועצה האזורית אשכול.

     • פסטיבל "דרום אדום": המרחב שבין מפלסים לסעד הוא אחד המוקדים היפים ביותר של פריחת הכלניות. חורשת סעד וחניון מפלסים מושכים אלפי מטיילים בכל חורף.

      החינוך המשותף בקיבוצים:

     הקשר החזק ביותר הוא דרך קריית החינוך "שער הנגב". שם לומדים יחד בני הקיבוצים ובני העיר שדרות. זהו מרכז תרבותי וקהילתי שבו נרקמים הקשרים החברתיים העמוקים ביותר באזור, מה שהופך את כל תושבי היישובים הללו למעין "משפחה מורחבת" אחת גדולה.

     ---

     סיכום המשולש:

     • מפלסים: סמל לעלייה מאמריקה הלטינית ולגבורה אזרחית בשער.

     • כפר עזה: סמל לקהילה יצירתית (בית ליוצרים ואמנים) שחוותה טרגדיה בלתי נתפסת.

     • סעד: סמל לשילוב של תורה, עבודה וציונות דתית על הגבול.

     צביון כפרי וחקלאי חזק תוך כדי פיתוח קהילה מודרנית, והוא מהווה חלק בלתי נפרד משרשרת יישובי הקו הראשון של המדינה

     הקרב על השער: עשרות מחבלים הגיעו לשער הקיבוץ רכובים על אופנועים וטנדרים.

   מעטפות גברעם: המפעל המוביל בישראל לייצור מעטפות. סביר להניח שרוב המכתבים הרשמיים שקיבלתם בחייכם (מביטוח לאומי, בנקים או משרדי ממשלה) הגיעו בתוך מעטפה שיוצרה בקיבוץ זה. חקלאות: הקיבוץ מפעיל רפת גדולה ומשגשגת, לולים וגידולי שדה רחבי ידיים.

  היסטוריה: הוקם ב-1943. היה נקודת מפתח באספקת המים לנגב בתקופת המנדט ובמלחמת העצמאות.

   תיירות ומורשת: בקיבוץ נמצא "מוזיאון המים והביטחון" המספר את סיפור ההתיישבות בנגב. בסמוך לו נמצאת תצפית אסף סיבוני המרהיבה.