טיולים וסיורים בין מזכרת בתיה לגדרה.

מזכרת בתיה היא מושבה בעלת היסטוריה עשירה ומרתקת, שהייתה חלוצה בהתיישבות היהודית בארץ ישראל. הנה סקירה על התפתחותה ההיסטורית ודמויות מפתח:
התפתחות היסטורית
ייסוד המושבה (1883):
* מזכרת בתיה נוסדה בשלהי שנת 1883, ביוזמתו של הרב שמואל מוהליבר, מראשי "חובבי ציון". הוא פגש את הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד ושכנע אותו לתמוך בהקמת מושבה חקלאית.
* המושבה הייתה הראשונה בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון רוטשילד.
* בתחילה, נבחרו עשר משפחות (ולאחר מכן הצטרפה אחת נוספת), כולם איכרים מהכפר פבלובקה שברוסיה, שהוכשרו בבית הספר החקלאי מקווה ישראל.
* האדמות, בסך כ-2,500 דונמים, נרכשו מהכפר הערבי עאקיר, סמוך למיקום שבו סברו המייסדים (בטעות) שהייתה העיר המקראית עקרון. לכן, שמה המקורי של המושבה היה "עקרון".
* ביום ז' בחשוון תרמ"ד (7 בנובמבר 1883), עלו המתיישבים על הקרקע והחלו לעבד אותה.
שינוי השם והתבססות:
* במהלך ביקורו במושבה באפריל 1887, התרשם הברון מחריצות המתיישבים ומאורח חייהם הצנוע. לבקשתו, הוחלף שמה של המושבה ל**"מזכרת בתיה"**, על שם אמו, בטי סלומון דה רוטשילד, שנפטרה באותה שנה.
* המושבה הייתה מושבת מופת ודוגמה למושבות נוספות שקמו אחריה. הברון ניסה להקנות לה סגנון צרפתי, והדבר ניכר במבנים ובאופי המושבה.
* מזכרת בתיה הייתה המושבה הראשונה במושבות יהודה שהעסיקה רב במשרה מלאה, ורבניה השפיעו רבות על חיי הקהילה.
התפתחות לאורך השנים:
* הבתים הראשונים במושבה, שכונו "קזרמות", נבנו בצורה ייחודית – קומה תחתונה לבהמות וקומה עליונה למגורי המשפחה. חלק מהם שומרו ומשמשים כיום למטרות שונות, כמו חנויות.
* הבאר הראשונה במושבה, בעלת שתי אנטיליות עץ, תופעלה בעזרת בהמות וסיפקה מים לתושבים. היא שוחזרה ונחשפה מחדש בשנת 1994.
* לאורך השנים, שימשו מבנים היסטוריים שונים במושבה – כמו "בית הפקידות" (ששימש כבית ועד, משטרה, מועצה מקומית ובית דואר) – וכיום הוא משמש כמוזיאון המושבה.
* בשנת 1952 הוכרזה מזכרת בתיה כמועצה מקומית.
* כיום, מזכרת בתיה משלבת בהצלחה היסטוריה ומודרנה. לב המושבה ההיסטורי, ובו רחוב רוטשילד המרכזי עם בתי האבן הציוריים, עבר תהליך שימור מקיף. במושבה יש גלריות, בתי קפה ואווירה כפרית שלווה. במקביל, היא מתפתחת ומקדמת פרויקטים מודרניים כמו פארק טכנולוגי ושכונות חדשות.
דמויות מרתקות וסיפורים ייחודיים
* הרב שמואל מוהליבר: יזם הקמת המושבה. איש חזון ומנהיג, שראה בהתיישבות החקלאית בארץ ישראל את המפתח לתקומת עם ישראל.
* הברון אדמונד דה רוטשילד: ה"נדיב הידוע" שמימן את הקמת המושבה ותמך בה לאורך שנים רבות. למרות מעורבות פקידיו שהביאה לעיתים לחיכוכים עם המתיישבים, תרומתו הייתה מכרעת בהתבססות המושבה.
* יחיאל ברי"ל: עורך עיתון "הלבנון" שסייע לרב מוהליבר באיתור ובחירת משפחות המייסדים מהכפר פבלובקה.
* מייסדי המושבה: עשר המשפחות הראשונות, שהיו "עובדי אדמה מנעוריהם כשרים ויראי ה'", כהגדרת הרב מוהליבר. הם חוו קשיים רבים, אך חריצותם ונחישותם אפשרו את הקמתה ושגשוגה של המושבה. בין משפחות המייסדים נמנים: ארקין, ברנשטיין, גלמן, לוין, לסקובסקי, מלר, פרס, רודבסקי, רובינשטיין ושקולניק.
* שמירת שמיטה: סיפור מרתק הוא דבקותם של המתיישבים בשמירת מצוות השמיטה, למרות הקשיים וההתנגדויות הראשוניות. הם האמינו כי הקפדה על מצוות התורה תביא ברכה ופרנסה.
* מאבקים נגד פקידי הברון: המתיישבים, שהיו עצמאים ברוחם, לא תמיד קיבלו בהכנעה את שלטון פקידי הברון והיו ביניהם ריבים ועימותים רבים, שהעידו על רוחם החלוצית והבלתי מתפשרת.
מזכרת בתיה היא לא רק יישוב, אלא סיפור חי על חלוציות, התמדה, דבקות במטרה ושמירה על מסורת, לצד התפתחות וצמיחה מודרנית.

גדרה היא אחת המושבות הראשונות והמיוחדות בארץ ישראל, וזאת בזכות תחילתה הייחודית ורוח החלוציות של מייסדיה.
תחילתה של גדרה – מושבת הביל"ויים
גדרה נוסדה בכ"ה בכסלו תרמ"ה (13 בדצמבר 1884) על ידי קבוצת הביל"ויים. זוהי המושבה היחידה שהוקמה באופן בלעדי על ידי אנשי ביל"ו, והיא זכתה לכינוי "מושבת הביל"ויים" – כינוי המדגיש את אופייה המיוחד.
מי היו הביל"ויים?
* ביל"ו הוא ראשי תיבות של הפסוק "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה" (ישעיהו ב', ה').
* הייתה זו תנועה ציונית של צעירים יהודים שהוקמה באוקראינה (אז חלק מהאימפריה הרוסית) בשנת 1882.
* גרעין ההקמה מנה כ-50 איש, רובם סטודנטים ממעמד חברתי גבוה ובעלי נטייה סוציאליסטית, אך רק מיעוטם הגיע בפועל לארץ ישראל.
* בראש התנועה עמד ישראל בלקינד.
* הביל"ויים חלמו לעלות לארץ ישראל ולסוריה, לחיות חיי שיתוף ולעבוד את האדמה, מתוך אידיאל של תחייה לאומית ועבודת כפיים.
הקמת המושבה:
* הביל"ויים הראשונים הגיעו לנמל יפו בי"ט בתמוז תרמ"ב (6 ביולי 1882) והתקבלו לעבודה בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל".
* שאיפתם הייתה לרכוש אדמה ולהקים מושבה עצמאית. בניגוד למושבות אחרות כמו מזכרת בתיה, גדרה לא קיבלה את תמיכתו של הברון רוטשילד.
* הקרקע, כ-3,000 דונמים, נרכשה עבורם בסיועו של הרב יחיאל מיכל פינס, שהיה איש היישוב הישן אך בעל חזון ציוני חלוצי.
* עם עלייתם על הקרקע, נתקלו הביל"ויים בקשיים רבים, כולל איסור של השלטון העות'מאני לבנות בתי קבע. הם מצאו פתרון יצירתי – חפרו בורות ששימשו להם למגורים זמניים, עד שהורשו לבנות צריפים ואחר כך בתי אבן.
* גדרה הייתה ביטוי לחזונם של הביל"ויים – מושבה חקלאית עצמאית, המבוססת על עבודת כפיים יהודית, עם רעיונות סוציאליסטיים של שיתוף ושוויון.
מקור השם "גדרה":
* השם "גדרה" מגיע מהתנ"ך, ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק כ"ג: "הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה". בתלמוד הבבלי (סנהדרין צא ע"ב) נאמר: "וגדרה זו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישראל", מה שמוסיף נופך סימבולי לשם המושבה, שקמה לגדור את פרצות העם.
* בשנת 1949 הוכרזה גדרה כמועצה מקומית, וכיום היא מושבה גדולה ומתפתחת, אך עדיין שומרת על צביונה המיוחד.
אתרים מרכזיים לביקור ותיירות בגדרה
גדרה מציעה למבקרים שילוב של היסטוריה מרתקת, טבע ופעילויות עכשוויות:
* רחוב הביל"ויים ("השאנז אליזה של גדרה"):
* זהו הרחוב הראשון במושבה, שנפתח בשנת 1887, והוא שמור היטב.
* טיול לאורכו הוא מסע בזמן בין בתי אבן מקוריים בעלי צביון אחיד.
* ניתן לראות בו שלטים היסטוריים, ובתי עסק עכשוויים המשתלבים במבנים הישנים (כמו גלריות, בתי קפה, חנויות).
* מומלץ לשוטט ברחוב, להתרשם מהאווירה הייחודית ומהבתים המטופחים.
* מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים (בית מינץ):
* ממוקם ברחוב הביל"ויים 29.
* זהו מבנה עתיק בעל חזית מעוטרת, שהוקם בשנת 1924 על ידי משפחת מינץ כבית העם של המושבה, וכיום הוא מבנה לשימור.
* המוזיאון סוקר את תולדות תנועת ביל"ו והעלייה הראשונה, את סיפור הקמתה של גדרה ואת חיי המתיישבים הראשונים.
* בקומה הראשונה מוצגות עתיקות שנחפרו במקום, אוספים נוסטלגיים של כלי עבודה וכלי מטבח.
* באולם קטן מוקרן סרט אנימציה המשחזר את ימיהם הראשונים של המתיישבים.
* בקומה השנייה מוצגות תערוכות אמנות מתחלפות.
* זהו אתר חובה לכל מי שרוצה להבין את סיפורה המיוחד של גדרה.
* צריף הביל"ויים (צריף סברדלוב):
* ממוקם גם הוא בליבו של רחוב הביל"ויים.
* זהו הצריף היחיד ששרד מבין ששת הצריפים הראשונים שהוקמו על ידי הביל"ויים בשנת 1888.
* הצריף שימש למגורי משפחת אליהו סברדלוב, ממייסדי המושבה.
* בחזיתו ניצב "פעמון המושבה", ששימש להוראת שעות העבודה ולאזעקה בעת סכנה.
* הצריף שוקם ושוחזר, ומשמש כמוזיאון המציג את תנאי החיים הקשים והפשוטים של ראשוני המתיישבים.
* תל קטרה:
* תל עתיק במרכז גדרה, המציע תצפית פנורמית על הסביבה.
* באזור התל יש מרבדי פריחה מרהיבים בעונות המתאימות.
* זהו מקום טוב לשלב טיול טבע קצר עם תצפית היסטורית.
* יער חולדה (יער הרצל) ובית הרצל:
* ממוקם מזרחית לקיבוץ חולדה, במרחק נסיעה קצר מגדרה.
* זהו היער הראשון שהוקם בישראל על ידי קק"ל.
* בכניסה ליער נמצא בית הרצל (בית יחיאל צ'לנוב, ממנהיגי ציוני רוסיה) – נקודה היסטורית חשובה שבה התגורר הרצל תקופה קצרה.
* בסמוך לבית הרצל נמצא מצפה טל המשקיף על השדות והכרמים של קיבוץ חולדה.
פעילויות נוספות באזור גדרה:
* אגרונן – קטיף עצמי בגדרה: חוויה חקלאית של קטיף פטל, תות שדה, רימון ועוד, בהתאם לעונה.
* משק בגבעה – קטיף ועוד: חוויה חקלאית נוספת עם קטיף עצמי, פינת חי וטיול בטרקטור.
* מסעדות ובתי קפה: בגדרה, ובמיוחד ברחוב הביל"ויים המשומר, ניתן למצוא מגוון מסעדות, בתי קפה וברים המשלבים אווירה כפרית ונעימה עם קולינריה עכשווית.
* יקבים: באזור גדרה ישנם מספר יקבים (כמו יקבי ברקן, יקב מוני, יקב קדמא) המציעים סיורים וטעימות יין.
* שוק אומנים ודוכנים: לעיתים בימי שישי מתקיים יריד אומנים במדרחוב הביל"ויים עם דוכנים של אומנים מקומיים.
גדרה מציעה שילוב ייחודי של נוף כפרי, היסטוריה חלוצית ופיתוח מודרני, מה שהופך אותה ליעד מעניין לביקור ולטיול.