בני ברק היא עיר מרתקת שמציעה מגוון רחב של סיורים, בעיקר כאלה שמתמקדים בתרבות, בחיים החרדיים ובקולינריה המקומית. הנה כמה סוגי סיורים שאפשר למצוא: 1. סיורים קולינריים: * "ליל שישי" – מסע בעקבות האוכל היהודי: סיורים אלו מתקיימים לרוב בימי חמישי בערב, כאשר העיר מתכוננת לשבת. הם כוללים טעימות של מאכלים יהודיים מסורתיים כמו צ'ולנט, כבד קצוץ, קוגל, גפילטע פיש, הרינג, רוגלך ועוד, במעדניות, מאפיות ומסעדות מקומיות (לדוגמה, מאפיית ויז'ניץ). הסיורים האלה מלווים בהסברים על המנהגים והמסורות הקולינריות של הקהילות השונות בעיר. * סיורי טעימות כלליים: סיורים שמתמקדים באוכל רחוב ובהיצע הקולינרי המגוון של בני ברק, המשלב מאכלים מזרח אירופאיים עם נגיעות עדתיות אחרות. 2. סיורים תרבותיים וחברתיים: * "מאחורי הקלעים של בני ברק": סיורים אלו מתמקדים בהיכרות עם הזרמים, הקהילות, המנהגים ואורח החיים של הציבור החרדי בעיר. הם מציעים הצצה לעולם שלם שרבים לא מכירים, דרך סיפורים, אנקדוטות ומפגשים עם תושבים מקומיים. * סיורים אורבניים: סיורים אלה עוסקים בהיסטוריה של בני ברק, מהקמתה כמושבה חקלאית ועד הפיכתה לעיר החרדית הגדולה בישראל. הסיורים נוגעים בהתפתחות העיר, במבנים, במוסדות הדת (ישיבות, בתי כנסת כמו איצקוביץ' ופוניבז'), ובאופן שבו ההלכה היהודית משפיעה על חיי היומיום. * סיורים ממוקדים (לדוגמה לנשים בלבד): לעיתים מוצעים סיורים ממוקדים יותר, כמו סיורים לנשים בלבד הכוללים הפרשת חלה ועוד. 3. סיורים מיוחדים/עונתיים: * סיורי חנוכיות: בימי החנוכה מוצעים סיורים מיוחדים שמתמקדים באורות החג, במנהגי הדלקת החנוכיות בקהילות השונות וביופיים של האורות בעיר "השחורה". * סיורים לקראת שבת/חג: סיורים המתמקדים בהכנות לשבת או לחגים ספציפיים, כמו שוק ארבעת המינים בסוכות, או אווירת חג הפסח המתקרב. * סיורי סליחות ותפילות: בתקופת אלול-תשרי, ישנם סיורים העוסקים באווירת הימים הנוראים, תפילות הסליחות וההכנה לראש השנה ויום הכיפורים. דגשים חשובים לכל סיור בבני ברק: * לבוש צנוע: חובה להגיע לסיורים בלבוש צנוע ומכבד את המקום ואת תושביו (לנשים: שמלות/חצאיות וכסוי ראש; לגברים: כיסוי ראש). * הגעה רעבים (לסיורי אוכל): בסיורים קולינריים מומלץ להגיע רעבים, כיוון שהם כוללים טעימות רבות שיכולות להחליף ארוחה. * סיורים מודרכים או עצמאיים: רוב הסיורים המוצעים הם מודרכים על ידי מדריכים מקומיים שמכירים היטב את העיר ואת אורחות חייה, אך ניתן למצוא גם אפשרויות לסיורים עצמאיים עם הדרכה קולית דרך הסמארטפון. מומלץ לבדוק מראש מול המפעילים השונים (חברות תיירות, מדריכי טיולים פרטיים) לגבי זמינות הסיורים, תאריכים, שעות, עלויות והתאמה לקבוצות שונות (פרטיות, משפחתיות, ימי גיבוש ועוד).
בני ברק היא אחד המרכזים החרדיים הגדולים והחשובים בישראל, והיא מאכלסת מגוון רחב של זרמים וקהילות בתוך היהדות החרדית. ניתן למצוא בה ריכוזים משמעותיים של חסידים, ליטאים (המכונים גם "מתנגדים" באופן היסטורי, אם כי כיום ההתנגדות לחסידות פחות בולטת), וחרדים ספרדים. לכל קבוצה מאפיינים ייחודיים מבחינת מנהגים, הנהגה, לבוש, ואף תפיסות עולם מסוימות. החסידויות החרדיות בבני ברק: החסידות היא תנועה שהחלה במזרח אירופה במאה ה-18 ומדגישה את עבודת ה' בשמחה, דבקות באדמו"ר (רבם ומנהיגם הרוחני והגשמי של החסידים), ותפילה בהתלהבות. בבני ברק יש ריכוז גדול של חצרות חסידיות שונות, שהבולטות שבהן כוללות: * חסידות ויז'ניץ: אחת החסידויות הגדולות והמשפיעות בבני ברק. ידועה בתפילותיה הנלהבות, בתי המדרש המרשימים שלה, ובהקפדה על הלכה ומנהגים. האדמו"ר הוא המנהיג המרכזי שסביבו מתנהלת כלל הקהילה. * חסידות גור: אף על פי שמרכזה בירושלים, לחסידות גור יש נוכחות בולטת בבני ברק. זוהי אחת החסידויות הגדולות בעולם, הידועה באופייה הממושמע והריכוזי, ובהקפדה רבה על ההלכה. * חסידויות נוספות: בבני ברק קיימות חסידויות רבות נוספות, קטנות יותר, כמו טשערנוביל, לעלוב, מודז'יץ, אלכסנדר, ביאלה, ועוד. לכל חסידות אדמו"ר משלה, בתי מדרש ייחודיים, ומנהגים מסוימים המבדילים אותה מאחרות. * מאפיינים כלליים של החסידויות: * הנהגה: מרכזיותו של האדמו"ר, שאינו רק פוסק הלכה אלא גם מנהיג רוחני, דמות אב, וכתובת להתייעצות בכל תחומי החיים. * לבוש: לרוב כולל שטריימל (כובע פרווה) בשבתות וחגים, קפוטה (מעיל ארוך) או בקיצער (מעיל קצר), גרביים שחורות, ופאות מסולסלות (פיאות). לנשים נהוג לכסות את השיער בפאה, מטפחת או כובע, כאשר בחלק מהקהילות נוהגות לגלח את השיער לאחר החתונה. * שפה: רבים מהחסידים, במיוחד הוותיקים יותר, דוברים יידיש ביניהם, לעיתים מטעמים פרקטיים ולעיתים מתוך רצון לשמר את השפה ולבדל את עצמם. * לימוד תורה: דגש על לימוד בעיון אך גם על הספק רב, לצד עבודת ה' רגשית וחווייתית. * קהילתיות: קהילות סגורות ומלוכדות סביב האדמו"ר ומוסדות החסידות (ישיבות, בתי כנסת, מוסדות צדקה). החרדים הספרדים בבני ברק: הציבור החרדי הספרדי, שרובו ככולו הולך בדרכו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל ומושפע מאוד מתנועת ש"ס, מהווה חלק משמעותי מתושבי בני ברק (כ-35% מהאוכלוסייה החרדית בישראל). בעוד שבעבר הייתה אפליה מסוימת כלפי הספרדים במוסדות החינוך האשכנזיים, בשנים האחרונות ניכרת עליה בהשפעתם ובמספר מוסדות החינוך הספרדיים. * הנהגה: ההנהגה הרוחנית של הציבור הספרדי החרדי מתבססת בעיקר על גדולי תורה (רבנים) ופסקי הלכה, עם דגש רב על פסיקותיו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שפסיקותיו משמשות כמקור סמכות עליון. אין אדמו"ר מרכזי כפי שמקובל בחסידות, אלא כבוד רב לרבנים שהם פוסקי הלכה ומנהיגי ציבור. * לבוש: לגברים, לרוב לובשים חולצה לבנה, מכנסיים שחורים, וכיפה שחורה גדולה (או מגבעת במקרים מסוימים). הנשים נוהגות לכסות את ראשן במטפחת או כובע, בהתאם לפסיקת הרב עובדיה יוסף, אך ישנן גם נשים החובשות פאה. * שפה: השפה המדוברת היא עברית, בניגוד לחלק מהחסידים שדוברים יידיש. * לימוד תורה: דגש חזק מאוד על לימוד הלכה וגמרא, תוך הקפדה על נוסח התפילה המשותף לעדות המזרח (נוסח עדות המזרח). * קהילתיות: הקהילות הספרדיות נוטות להיות יותר "פתוחות" מבחינה חברתית ופחות מוגדרות על פי חצר מסוימת, אם כי ישנם בתי כנסת וישיבות בעלות צביון ספרדי מובהק. הבדלים מרכזיים: * הנהגה: חסידים מרוכזים סביב אדמו"ר שמהווה דמות כריזמטית ורוחנית מרכזית, המנהיג את הקהילה בכל תחומי החיים. ספרדים מתבססים על פוסקי הלכה וגדולי תורה, כשהרב עובדיה יוסף זצ"ל הוא הסמכות העליונה. * מקורות גאוגרפיים/היסטוריים: החסידויות מקורן במזרח אירופה (פולין, אוקראינה, הונגריה, רומניה), ואילו החרדים הספרדים מוצאם מארצות צפון אפריקה, המזרח התיכון וחלקים מאירופה (כמו יהדות ספרד). * מנהגים ונוסחי תפילה: לכל חסידות נוסח תפילה מסוים (נוסח אשכנז או נוסח ספרד – בגרסתו החסידית, המושפעת מהאר"י הקדוש), לבוש ייחודי ודגשים הלכתיים ספציפיים. הספרדים מתפללים בנוסח עדות המזרח, ולבושם נוטה להיות פחות "קיצוני" מזה של חלק מהחסידויות. * שפה: יידיש נפוצה בקרב חסידים, עברית בקרב ספרדים. * יחס לחברה הכללית: באופן כללי, החסידויות נוטות להיות יותר בדלניות וסגורות בפני השפעות חיצוניות, תוך שמירה קפדנית על "טהרת המחנה". החרדים הספרדים, למרות שהם חלק מהחברה החרדית, נתפסים לעיתים כפחות בדלניים ביחס לחברה הכללית, אם כי זהו עניין מורכב ותלוי קהילה. * פוליטיקה: רוב החסידויות משתייכות למפלגת "אגודת ישראל" (חלק מ"יהדות התורה"). החרדים הספרדים מזוהים באופן מובהק עם מפלגת ש"ס. בעבר, בבחירות המקומיות בבני ברק, הייתה הגמוניה אשכנזית, אך בשנים האחרונות ניכרת עליה בכוחם הפוליטי של החרדים הספרדים בעיר. בבני ברק, השילוב של קהילות אלו יוצר פסיפס אנושי ותרבותי עשיר וייחודי, שבו כל קבוצה שומרת על זהותה תוך קיום משותף במרחב החרדי.
