"סיורים מודרכים ברמלה וטיול היסטורי רמלאי בבריכת הקשתות".

"סיורי טעימות בשוק רמלה הצבעוני והמסגד הגדול המרכזי".

"מדריך טיולים ומורה דרך ברמלה לוד מהמגדל הלבן ועד פסיפסי לוד".

אפי נחמיאס 0522686908

"הצעה לטיול מוצלח ומודרך ברמלה"-

סיור וביקור ב- "מסגד המרכזי של רמלה העתיקה"(ג'מאע אל כבירה-המסגד הגדול של רמלה) ובעבר כנסייה צלבנית מפוארת"(הצלבנים חשבו שזו העיר המקראית רמה) שהפכה למסגד ומדר'סה ולמעשה נשארה על תילה בגלל המעבר מכנסיה למסגד ששמר עליה.(ניתן לתאם ולהכנס ולקבל ממני הסבר מעמיק) "ביקור בגן הראשון והמתוכנן של רמלה מהתקופה העותמאנית גן הנשיא", ובית העיריה הישן "הבאלדייה"(מה שהיה מוזיאון רמלה) "וסיפור הקמת הגנים הראשונים בתקופה התורכית המשפיעה עד ימינו לצד מבנה הקשתות המרשים של קריית הממשלה של רמלה המייצג את רמלה העתיקה והחדשה".

"סיור טעימות ואוכל קולינרי בשוק רמלה החדש ישן", בתוככי בריכת הקשתות המחודשת וגן מבצע דני.

"סיור טעימות ואוכל קולינרי"(סיור אוכל רמלאי") של בורקס רמלה, ביצים, לימונדה, סנדוויץ' תוניסאי, פלאפלים,פלטות גבינות, פלטות דגים מלוחים, אוכל אתני ממסעדות מגוונות ולפי אופי הקבוצה ותקציבה.

סיור שווקים אוכל אתני קולינריה וטעימות ייחודי ברמלה בין אנשי מקצוע, בעלי מלאכה. אוכל אתני, תבשילים סודיים והרבה חומוס, נשלב הכל לפי אופי הקבוצה ותקציבה.

"סיור טעימות" ברמלה ייחודי של מגוון חומוסים או סיור פתיליות של מעדנים עירקיים/ כורדיים, סיור טעימות של סוגי גבינות רמלה והטעמים ברמלה רבים וטובים-התאמת הטעימות ברמלה לאופי הקבוצה.

נכיר את "שוק רמלה העתיק מהתקופה המוסלמית הקדומה" ועד לשוק רמלה של ימינו שעבר "מתיחה ושינוי" לאחרונה באסתטיקה והצללה, "תמונות אתרי רמלה בשוק רמלה בחלק העליון", טעימות אוכל  "וסיור טעימות" מותאם לאופי הקבוצה( מקומות עבודה, גמלאים, תיירים, ימי הולדת ואירגונים) מבחינת הטעימות והאפשרויות רבות ושונות. "סיור וטיול טעימות רמלאי ברחוב הרצל ובקרית הממשלה של רמלה החדשה והעתיקה". "סיור טעימות לצוותי היי טק וארגונים בשוק רמלה המתחדש תוך התאמה לאופי הקבוצה". "סיור טעימות יום הולדת 50-60-70-80 בשוק רמלה עם טעימות אוכל אתניות מקוריות". "סיור טעימות  אוכל חלבי או בשרי בשוק רמלה או טבעוני צמחוני".

המגדל הלבן של רמלה

"סיור בעיר העתיקה של רמלה מול תיבת הדואר האדומה הבריטית g.r post", בתי הכנסיה האורתודוקסית "טאפוס", הכנסיה האורתודוקסית "סנט גיאורגיוס" של רמלה, אפשרות למפגש אצל האמן ניהאד דביט, סיפורו של יוסף הרמתי והכנסיה הפרנציסקנית עם היבטים אמנותיים כמו של אמן הרנסאנס טיציאן, סיפורן של "המושרביות" המצננות את חלל האוויר ומפוגג את החום החם. נמשיך למגדל הלבן שעבר חיזוק ושיפוץ לאחרונה, "הבנייה הממלוכית של המגדל הלבן ברמלה העתיקה".

"סיום בבריכת הקשתות" הכוללת ירידה במדרגות לאולמות עם קשתות מחודדות ועליה לשיט סירות מרגש וכייפי. הייתי מתעכב "בגן מבצע דני" ומספר את כיבוש לוד ורמלה בתש"ח, נכיר את משטרת הטיגרט מבחוץ(סיפורן של עשרות משטרה בריטיות שנבנו במאורעות הגדולים בשנות ה 30). גן הפסלים של עובדי משחררי ומייסדי רמלה באדיבות "מפעל נשר" וסיפורם המרתק של הגנרלים שהקימו את המדינה וקשורים בעבותות לסיפור של העיר רמלה.(מרכז המבקרים של "נשר" סגור כבר זמן מה).

"טיול מודרך וטיול יום גיבוש בעיר רמלה העתיקה" בכנסיות שונות לרבות הכנסייה שמעבר לשוק "כנסיית יוסף הרמתי" הפרנציסקנית קתולית, "כנסיית סנט גיאורגיוס" המזרחית. "הכנסייה הארמנית של רמלה" ואתרים קדושים לעולם הנוצרי המפוזרים ברמלה.

חשוב! יש אפשרות ליהנות מהעיר רמלה על אתריה העולים כניסה לכל מקום ואתר.

"בית העלמין הבריטי ברמלה" מתקופת מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השניה ודמויות מרתקות, ולא רק הארי פוטר וחייל ממשפחת רוטשילד, בית הקברות ההודי והאנדרטאות ההודיות, "חללי המרד הערבי הגדול" הבריטיים הקבורים ברמלה וקבוצות נוספות שונות ואל נשכח את הטקסים ביום החייל הבריטי ב 11-11 "מי הם הקראים"? קראים לעומת שומרונים? מה התורה הקראית? היכן יש קראים בארץ? חלב ובשר בעולם הקראי ובית הכנסת הקראי והיכן ניתן למצוא קראים בארץ ישראל.

"סיורים וטיולים מודרכים ברמלה לוד וביניהן"

טיולים עם מדריך טיולים באתרי רמלה ולוד.

סיור מודרך ברמלה ולוד עם אפי נחמיאס 0522686908

"הכיבוש הערבי של ישראל", שהסתיים בשנת 640, לא היה כרוך במהפכות מיידיות בחיי תושבי הארץ. הכובשים החדשים מבית אומאיה בדמשק(ירושלים לא תוחזקה או שהייתה להם חשובה), נעדרי ידע וניסיון במנהל, הותירו על כנן את המסגרות הקיימות ושפת המנהל המשיכה להיות יוונית. חלוקת הארץ לא השתנתה ,לכל היותר שינו את שם המחוז,כמו "ג’ונד אל פלסטין" ,או ג’ונד אל אורדון. לאחר כיבוש רמלה, "העיר רמלה התפתחה עד מאוד" והייתה תקופה ארוכה לבירת הממלכה.

"מספר התושבים של רמלה" עבר את ה 70.000 ונבנו בה מבני ציבור ושלטון גדולים ומכובדים, אמת מים מהגדולות בארצנו, אחד המיצגים מאותה תקופה ניתן לראות את בריכת הקשתות מהתקופה העבאסית.

"ביקור סיור והדרכה בכנסיות ברמלה".-

הכנסיה של יוסף הרמתי הפרנציסקנית. הכנסיה היוונית אורתודוכסית.

"סיור בשוק הססגוני והצבעוני של רמלה -סיור קולינרי וטעימות רמלאי".

"שוק רמלה שהוא אחד השווקים הצבעוניים בארץ ישראל", המוצלחים והיפים בארץ. שוק רמלה הוקם בסוף התקופה העותומאנית וקיים כבר למעלה מ-100 שנה. מדי שבוע, במיוחד בימי רביעי, פוקדים את "שוק רמלה" אלפי אנשים, שנהנים מחוויית קנייה מיוחדת ומחנייה בשפע. "ברמלה שווקים תוססים" ומסעדות מגוונות המהוות בבואה מוקטנת של "הפסיפס האנושי של רמלה" החם המתקיים בה.

"רחוב ז’בוטינסקי ברמלה", הנמתח בין רחוב הרצל לרחוב המעפילים, "משמש כשוק עירוני תוסס וצבעוני", בו נמכרים פירות וירקות, תבלינים, מאפים, בגדים, נעליים ועוד. זהו שוק ססגוני ותוסס, שמחיריו הם מהזולים בארץ. "בשוק רמלה" ובסביבתו דוכני אוכל משובחים בהם ניתן למצוא מכל טוב.

"סיור טעימות קולינרי בשוק רמלה" וסיור באתרי רמלה המובילים.

"סיור וטיול באתרי התיירות של רמלה וסיורים ברמלה"-

"המגדל הלבן ברמלה", מהמאה ה-14 שנבנה על ידי האמיר קלאון, המגדל הלבן ברמלה נבנה כמגדל שמירה רב עוצמה ויש שיגידו שנבנה כצריח של מסגד וליד המגדל ניתן לראות את שרידי "המסגד הלבן",תצפית מהיפות והמיוחדות על השפלה הפנימית,גוש דן והרי יהודה ושומרון. "סיור טיול בבריכת הקשתות ברמלה" –לא רק חסמב"ה,מאגר המים העתיק ביותר בארץ מהתקופת המוסלמית העבאסית-מוזיאון רמלה ובו ממצאים עתיקים וגם מהתקופה הבריטית וכיום יד לבנים.

"המסגד הגדול  והמרכזי של רמלה" הוא אחד מהמבנים הצלבניים היחידים בארץ ששרדו כמעט בשלמותם. המסגד הוקם באמצע המאה ה-12 ככנסייה נוצרית צלבנית, והכותרות המצויות במסגד אכן מתאימות למאה ה-12. התוכנית הכללית של המבנה היא שלושה אולמות מקבילים, אולם תווך ושתי סיטראות. זהו מבנה בזיליקאי קלאסי. יש מסגדים בזיליקאיים, אבל הם אינם רווחים. המח’ראב מראה את הכוון למכה דרומה, אבל בכותל המזרח יש מח’ראב גדול. מח’ראב זה היה במקור אפסיס, שמראה את הכיוון המזרחי בנצרות ושילוב של כנסיה צלבנית נוצרית ומסגד מוסלמי כיום מנציח זאת מאוד יפה.

"סיור טעימות בשוק רמלה" – מהצבעוניים והססגוניים בארצנו, טעימות שוק ממבחר "יום גיבוש  כיף טיול וסיור בלוד ורמלה". "סיור בבית הכנסת הקראי ברמלה", "סיור במסגד הגדול-אל עמרי ברמלה", יום גיבוש וכיף בשוק רמלה ברמלה, "מדריך טיולים בעיר העתיקה של רמלה", "המסגד הלבן ברמלה", בריכת הקשתות ברמלה, כנסית סיינט ג’ורג’ בלוד, "גשר ג’ינדס בלוד ובית הקברות הבריטי ברמלה".

"סיור בית הכנסת הקראי ברמלה וסיור ברמלה"-

בית הכנסת הקראי ברמלה הוא גם מרכז הקראים העולמי. ישנו גם מרכז בירושלים. בכניסה מופיע המשפט "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל"- מיהם הקראים ומהי אמונתם?? "המילה קראים משמע דבקים במקרא". הם גם קוראים לאנשים לחזור לדרך האמת שהיא דרך היהדות הקראית. אם תרצו להכיר את העדה הייחודית, אנא פנו זמן לסיור ברמלה.

להלן נבחין בין היהדות הקראית לבין היהדות הרבנית :

"ההבדל המהותי הוא שהקראים מקבלים ומאמינים רק בתורה שבכתב", משמע ב כ"ד ספרי הקודש. הם לא מאמינים בתורה שבעל פה , במשנה, בתוספתא ובתלמודים, כי הם דברי חכמים ולא תורה אלוהית. לדעתם "תורת השם תמימה " כלומר התורה שלימה ואין להוסיף עליה. לדעת הקראים הם התפלגו מהיהדות הרבנית עוד בתקופות החורבן והגלויות.

את חג החנוכה הקראים לא חוגגים כי ההוא אינו מהמקורות, זו תוספת על התורה. (מוזכר בספרים חיצוניים). בנוסף הם לא יכולים לשמוח ולחגוג את "טיהור המקדש של החשמונאים" בשעה שכיום אין לנו מקדש. ולכן לדעתם אין זה זמן לחגיגות אלא לעצב גם "לוח השנה הקראי" הוא על פי שני גורמים, הראשון-  לפי ראיית החודש – "יש מועצת חכמים שדנה בקידוש הירח". ואילו "ביהדות הרבנית החישוב הוא מתמטי", דבר הגורר להבדלים של יום או יומיים בין התאריכים.

גם בקביעת החגים האחרים יש הבדל. לפי היהדות הרבנית חג הפסח לא יחול בימים ב,ד,ו. כיפור לא יחול בימים א,ג,ה וראש השנה לא יחול בימים א,ד,ו מטעמי נוחות. ואילו ע"פ הקראים, פסח יחול בי"ד ניסן, כיפור בתאריך י בתשרי ויום תרועה הוא ראש השנה א’ תשרי- חג השבועות ע"פ הקראים יחול תמיד ביום ראשון בשבוע כפי שכתוב : " ממחרת השבת", כי יום ראשון בא לאחר השבת, ואילו ביהדות הרבנית ממחרת הפסח. ולעיתים נוצר פער של מספר ימים. הבדל נוסף "לא תבשל גדי בחלב אימו " (שמות כ"ג, 19). הכוונה היא לא לבשל גדי עם אימו בגלל הצורך ברחמנות, אך ניתן לאכול ולבשל בעל חיים אחר עם חלב של יונק אחר. אין איסור על אכילת בשר וחלב ואין צורך בהמתנת מספר שעות- בחודש אב יש להם 2 צומות על פי המקרא : ביום ז’ באב ע"פ מלכים ב’ כ"ה 8 "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ. וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-ה’, וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם" – "המסגד הגדול ברמלה" על שם עומר בן אל- חטאב. בחצר המסגד יש מתקן טהרה גדול הנקרא מיידא לרגליים ולידיים.

"במסגד הגדול של רמלה" המאמינים מתפללים חמש תפילות על פי לוח זמנים הנמצא בקיר המסגד בלוח מופיעים התאריך, השעה, זמן הזריחה ושאר שעות התפילה. המאמין יכול להתפלל תפילת בוקר עד זמן הזריחה. בסמוך למחראב הפונה לכיוון מכה. ליד המחראב עומד האימאם שמתפלל ונותן את הקצב והאחידות לתפילה. בסמוך נמצא גם המינבר שמדרגות לבמה אליה יעלה הדרשן. בחוץ יש מינרט שבעבר המואזין היה עולה אליו וקורא לתפילה. כיום את שלושת התפקידים עושה אדם אחד ובנוסף ישנה מערכת כריזה שחוסכת ממנו את העלייה למינרט. מסביב למיחראב רשום פסוק מסורת הפרה שקובע את כיוון התפילה. "ראיתי אותך , ולכן כיוון התפילה לעבר המסגד הקדוש". במשך כשנה וחצי כיוון התפילה היה לירושלים ולאחר מכן עבר למכה. "בכל מסגד יש עזרת נשים", ההפרדה מתבצעת עם וילון בצד האחורי של המסגד או בקומה שנייה, בגלרייה. הנשים מחויבות לתפילה ולמצוות כמו הגברים. במסגד אין ספסלים, יש כונניות נמוכות להנחת הקוראן. "המתפללים מתפללים בכריעה. בקוראן המילים המציינות את אחד מ 99 כינויי האל כתוב בצבע אדום". סיורי אסלאם ואתניות ברמלה העתיקה ורמלה החדשה.

לרוב אצל המאמינים נראה שרשרת חרוזים הקרוייה "מסבחא" ובה 33 חרוזים. המאמין מחזיק בידו את המסבחא ואומר את שמות וכינויי האל. (הפעולה באצבעות מקלה על הזיכרון), מבנה המסגד דומה לכנסייה. ניתן לראות עמודים המחלקים את האולם לשלושה חלקים, אולם מרכזי ושתי סיטראות. העמודים גדולים מאסיבים וחזקים. בראשם ישנן כותרות קורינתיות וכותרות עלים. בעבר הכניסה הייתה במערב והפנים היו לכיוון מזרח = מקומו של האפסיס. כיום במסגד הגדול של רמלה הכניסה שונתה לצפון כדי שהפנים יהיו לצד דרום(המחראב) לכיוון מכה. כמו כן בצד המזרחי מתחת לחלון ישנן כותרות מרפק האופיניות לבנייה הצלבנית. גם הקשתות המחודדות אופיניות לצלבנים. מעבר דרך השוק הרמלאי, החמאם של רמלה, מבנים עתיקים והרוסים לכנסיית "יוסף הרמתי" ברמלה.

כאשר "הצלבנים" הגיעו לרמלה הם שינו גיאוגרפית את שמות המקומות, הם לא זיהו נכון את שמות ומקומות הישובים. הם הגיעו עם הברית החדשה וללא ידע או הבנה בשפות היוונית או הערבית. הישוב רמלה הם זיהו כישוב רמה ולכן שייכו לכאן את שמואל הנביא שנקבר בעירו (רמה), ואף כעירו של יוסף הרמתי (יוסף ונקדימון הורידו את ישוע מהצלב ). במאה ה – 15 הפרנציסקנים בנו כאן כנסייה. בחפירות שנעשו כאן מצאו את ביתו של יוסף הרמתי ולכן הכנסייה מנציחה את שמו. "על הקו יפו –ירושלים נמצאת רמלה", זו דרך ראשית עתיקה. לכן גם הרכבת נבנתה על אותו תוואי. בשנת 1789 מגיע לכאן נפוליאון בבואו ממצרים ובדרכו ליפו. הוא לן את שנתו בכנסייה הקתולית ברמלה. בבוקר הוא נבהל מקולו וצעקתו של המואזין כי חשב שפרצה מלחמה. כאשר ראה את המואזין ירה בו והרגו. מהעיר רמלה נפוליאון המשיך דרך יפו לעכו שם נחל תבוסה. המוסלמים שראו מה קרה למואזין התחילו לנקום בקהילה הנוצרית והרסו את הכנסייה. כיום ישנה כנסייה חדשה שהוקמה במאה ה- 19.

לא נכנסנו אליה אך בתוכה יש אפסיס גדול הפונה דרומה ולא למזרח כפי שהיינו מצפים לראות. ישנם שני פסלים אחד של יוסף הרמתי ובידיו תכריכים, והשני של נקדימון המחזיק קופסת בשמים. ביניהם באמצע , מתחת לחלון יש ציור ייחודי ויחידי בארץ של צייר הרנסאנס – טיציאנו וצ’לי הידוע בשם טיציאן . ( צייר איטלקי מפורסם, חי במאה ה- 15). הציור מתאר את הורדתו של ישוע מהצלב על ידי יוסף הרמתי.

"המגדל הלבן ברמלה וטיולים ברמלה".

"רמלה התחילה כעיר בסמוך למגדל". פה היה ליבה של העיר. המסגד הגדול נמצא רחוק יותר. מסביב ניתן לראות מבנה עם קשתות המראה לנו את גודלו של המגדל – בשנת 661 לספירה שולטים במרחב בית אומאיה, הבירה היא דמשק?? בסוריה היה מחוז פלסטין היה מחוז חשוב בגלל קרבתו הן לירושלים והן לים. עיר הבירה של מחוז פלסטין הייתה קיסריה בתקופה הרומית ביזנטית. סולימן בנו של עבדל מליכ שבנה את כיפת הסלע, ואחיו של "וואליד הראשון", שסיים לבנות את מסגד אל-אקצה, היה מושל המחוז ולאחר מכן הפך לחליף. הוא הגיע ללוד שהייתה עיר מדהימה, גם במדרשים ובמשנה רמלה מתוארת כעיר יפה ומדהימה. גם היסטוריון ירושלמי שביקר בה אמר "שירושלים חשובה אך רמלה מדהימה." המסגד המפואר מתואר כיפה ומפואר אפילו משל דמשק. "רבי בנימין מטודלה" מונה ברמלה 300 יהודים.

על פי המסורת, "סולימאן ניפגש עם הבישוף של לוד" ומבקש לקנות את העיר. הבישוף מסרב למכור וסולימאן כנקמה מחליט להרוס את העיר. אך יועציו מייעצים לו לא להרוס אלא לנקום בצורה אחרת שהיא העדפת עיר אחר . סולימאן רואה את החולות מסביב ומחליט לבנות ולהקים עיר מתחרה חדשה על החולות. הוא קורא לעיר רמלה מלשון ראמל – חולות. כתוצאה מכך מעמדה של לוד ירד ודעך ומנגד מעמדה של רמלה עלה. רמלה היא העיר המוסלמית היחידה שהוקמה מהיסודות. עם מיטב הטכנולוגיה והמודרניזציה. עיר מתוכננת , מסודרת עם מערכי כבישים, בורות מים מסגד גדול. העיר החדשה היא גם רכושו של השלטון, ולכן הגיעו אליה הרבה תושבים בתמורה להנחה במיסים. בנוסף בניית עיר חדשה מהיסודות מפארת את השלטון ומציגה את השלטון כחזק, עם בטחון וחוסן כלכלי. העיר מהווה למעשה שלט פרסומת לכוחו של השילטון ולשושלת. בניית העיר התחילה בשנת 705 ונמשכה מספר שנים. בשנת 749 הייתה רעידת אדמה שפגעה ברמלה קשות – הבעיה העיקרית של רמלה הייתה היעדר מים. להבדיל מלוד שיש בה מי תהום גבוהים ומתוקים. ולכן היה צורך להוביל מים לרמלה. המים הובלו מתל גזר ומעין ירדה מרחק של 10 ק"מ (האמה נחשפה עם חפירת כביש 6 וניתן לראותה ליד האלונית ).ידוע שמבחינה גיאולוגית רמלה יושבת על שבר גיאולוגי. משמע על קו של רעידות אדמה, היו רעידות אדמה בשנים- 742, 1068,1033 לו היו יודעים זאת רמלה כנראה לא הייתה נבנית במקום שהוקמה.

https://www.youtube.com/@%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C

בשנת 1072 " רמלה" הוקמה שוב על ידי הסלג’וקים. הם התלבטו האם לפנות את ההריסות או לבנות מחדש מעט מזרחה מהישוב שחרב. ואומנם הם בחרו למקם את הישוב מעט מזרחה ולכן המסגד הלבן היה מרוחק מהעיר ולאט לאט הוא נעזב.. מרכז העיר הועבר מזרחה והמגדל נשאר כאבן שאין לה הופכין. במאה ה-13 הגיעו לכאן הממלוכים והחלו בעבודות שיקום ושיפוץ של המסגד. בתחילת המאה ה-14 (1318), הם בנו והוסיפו את המגדל כמגדל למואזין וכמגדל שמירה. באותה התקופה הם גם מסבים את הכנסייה הצלבנית  שהייתה כבר למסגד המרכזי של רמלה – עלייה לראש המגדל ב 111 מדרגות. משם ניתן לראות הרבה מאוד בורות מים גדולים שהמפורסם ביותר הוא "בריכת הקשתות".

בסמוך למגדל נמצאים שני עצים קדושים עץ השיזף= ממנו הוכן זרו של ישוע ועץ שקמה כי לפי המסורת פה קבור "נבי סאלאח" שהוא "נביא מהקוראן".  בערבית קוראים לפרי "נבוק" ובעברית "דומים", בנוסף בסמוך נמצא בית קברות מוסלמי שהוקם בקרבת קברו של הנביא "נבי סאלאח". ליד "המגדל" הלבן הגבוהה ישנו מגרש חנייה גדול כנקודת מפגש, בריכת הקשתות ברמלה מול נמצא גן ההגנה לזכר הנופלים בשנת 1948- "בריכת הקשתות" – שייט בסירות משוטים. פה צולם הסרט חסמב"ה.

זהו מאגר מים גדול המתוארך לשנת 789 הודות לכתובת הנמצאת על הקיר בירידה "לבריכה הקשתות של רמלה" נבנתה על ידי החליף הארון אל-ראשיד שכתב את "אלף לילה ולילה". כל הקשתות הן מחודדות וזה מראה לנו שהצלבנים היו הראשונים בעולם שהשתמשו בקשת מחודדת ולא עגולה כי יתרונה ביכולת נשיאה פי 3 משקל מאשר קשת עגולה. לכן בימי הביניים כל המבנים הם טירות ומבצרים גדולים ומאסיביים עם "קשתות מחודדות". בחפירות שנערכו נמצאה גם מזרקה עתיקה מלפני כ- 900 שנה, המספרת לנו את פאר בנייתה "ועושרה של רמלה" – פאר הנדסי אמנותי ייחודי.

רמלה היא למעשה אחד השרידים שיש לנו מהתקופה העבאסית.

"מבצע דני ומלחמת העצמאות ברמלה-לוד".

"המנדט הבריטי" התחיל בישראל בשנת 1917. הוא יצר שינויים מאוד דרמטיים במיוחד "במרחב של רמלה – לוד". האימפרייה הבריטית הענקית הצטרכה מערכת הובלה יעילה וטובה. התחבורה הייתה מסילות רכבת. ולשם כך נבחרה העיר לוד כמרכז התחבורה היבבשתית של האימפרייה. בלוד שם נבנו המשרדים , המחסנים , ומרכזי המסילות. גם כאשר הבריטים החליטו להקים ולבנות שדה תעופה הם בחרו בלוד. רמלה הסמוכה ללוד אף ניא נהנתה מפריחה כלכלית תרבותית.

בשנת 1947 על פי תוכנית החלוקה, רמלה ולוד מסופחות למדינה הערבית. מתחילים הקרבות בסביבת הערים המוסלמיות, מודיעין, יפו, עמק איילון . ההגנה והאצ"ל ניסו לכבוש מספר רב של פעמים אך ללא הצלחה. (בסמוך ישנה אנדרטה גדולה מאוד של האצ"ל). בשנת 1948 עם הקמת המדינה החליט צה"ל לצאת "למבצע דני" על שם של דני מס מפקד השיירה לגוש עציון עם הל"ה. בפיקודו של יגאל אלון. המבצע כונה גם לרל"ר כלומר לוד-רמלה, לטרון-רמאללה. ואומנם לוד ורמלה נכבשו ,אך לטרון ורמאללה לא נכבשו כי הירדנים העדיפו להתמקד בהן . לטרון נכבשה רק בשנת 1967 בהשתתפות משה דיין ויגאל אלון והכיבוש היה מהיר וכמעט ללא נפגעים ביחס לתש"ח.

"הקרב הגדול היה בלוד", שם היו הרבה הרוגים. בלוד חלק מהתושבים ברחו למסגד "דמהאש" והסתתרו שם. המפקדים הישראלים התלבטו בשאלה מה עושים איתם. לפתע הגיע ג’יפ ירדני והחל יורה.בתגובה צה"ל הפציץ את המסגד עם האזרחים. הערבים מכנים זאת כטבח לוד. גם המשורר נתן אלתרמן כינה את הטבח כפשע מלחמה וכתב את השיר "על זאת". כאשר תושבי רמלה ראו מה שקרה לתושבי לוד הם הניפו דגל לבן ונכנעו.בן גוריון התיר לזקני רמלה לצאת מהעיר ובסוף דרש שהצעירים יעזבו.

"סיורים מודרכים וטיולים בלוד".

לוד מוזכרת כבר במקרא בספר דברי הימים א (ח, יב) מוזכר כי: "… בני אלפעל עבר ומשעם ושמד, הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה". ככל הנראה ההתיישבות הישראלית ארעה בתקופת מלכותו של יאשיהו. לפי מסורת חז"ל(חכמים זכרונם לברכה) הייתה העיר לוד עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון: "לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון" (תלמוד בבלי מסכת מגילה ד’ א’).

בספר עזרא (ב’ ל"ג) תושבי לוד גלו עם חורבן בית ראשון,בשנת 586 לפנה"ס, ושבו אליה עם שיבת ציון: "בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (הכוונה למספר העולים לארץ, מבני לוד, חדיד ואונו). גם בספר נחמיה כמאה שנים מאוחר יותר, מופיעה לוד כאחת מהערים ששלחו מתושביהן לחזק את ירושלים בפקודת נחמיה: "וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן-הָעֲשָׂרָה, לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ, וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת, בֶּעָרִים… לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים". נראה כי לוד הייתה חלק מפחוות יהודה בימיו של נחמיה.

בתקופה הפרסית, נכללה לוד דווקא בשומרון. גם לאחר כיבוש האזור בידי אלכסנדר מוקדון, בשנת 333 לפני הספירה נותרה לוד במחוז שומרון ולאחר ימים שבה להיות עיר חשובה באיזור השפלה הפנימית. בתקופה הרומית-ביזנטית לוד מכונה דיוספוליס כלומר עיר האלוהים. ואומנם היא נמצאת במרחק של 12 מילים בלבד מאימאוס ומרכזיותה חשובה, הממצאים לאורך השנים בחלקם הקטן נמצא והרוב באדמה.

"גם בברית החדשה" היא מוזכרת בספר מעשה השליחים פרק ט’ "פטרוס ירד גם אל הקדושים שגרו בלוד ופגש אדם חולה וריפא אותו…" פה מצויין נס ריפוי החולה על ידי פטרוס. לוד מוזכרת כעיר נוצרית. גם במפת מיידבא מהמאה השישית מופיעה העיר לוד עם שתי כנסיות. ונשאלת השאלה מדוע היה צורך בשתים? כנראה ויש 2 כנסיות לציון ולהנצחת שני ניסים שקרו בלוד. "האחת מנציחה את נס ריפוי הנכה"- "והשנייה מנציחה את ג’ורג’ הורג הדרקון" – "זהו המקום בו סנט ג’ורג’ הופך למרטיר". יש המאמינים שעד היום גופו עושה ניסים ונפלאות. כדאי לזכור שבשנת 1099 השליט הפאטימי ציווה להרוס את כל הכנסיות ובתי הכנסת ולכן הצלבנים שיקמו ובנו את הכנסיות. בתקופה הממלוכית חלק מהכנסייה הולאם לטובת "מסגד אל עומרי ".

"סיור בכנסיית סנט ג’ורג’ האורתודוקסית בלוד".

"כנסייה אורתודוכסית טיפוסית בלוד"- ריבוי אייקונות, איקונוסטאזיס ארוך וגדול מאוד. בתמונה השנייה משמאל לדלת ישנה תמונה המנציחה את ג’ורג’ הורג הדרקון. בכנסייה יש כסאות גבוהים, נברשות רבות, נירות . הכנסייה מנציחה את קברו של ג’ורג’ הקדוש. ג’ורג’ הורג הדרקון. (קברו נמצא בקריפטה).

בכניסה לכנסייה ניתן לראות שהמבנה הוא רוחבי ולא אורכי כפי שהיינו מצפים לראות, ובנוסף ישנם רק 2 חללים. כלומר מבנה הכנסייה צומצם לטובתו של המסגד הנמצא בסמוך אליה. גם מבחוץ ניתן לראות את אי הסימטרייה של המבנה, מיהו סנט ג'רג'? אגדות רבות בתיאולוגיה הנוצרית על המרטיר הקדוש. על פי ספרות המרטירים שפרחה בתקופה הביזנטית ועד לימי הביניים מסופר הסיפור שכנראה בחלקו אגדה ובחלקו לקוח מהמיתולוגיה היוונית על אנדרומדה. (סלע אנדרומדה נמצא ביפו).

ג’ורג’(סנט ג'ורג') היה חייל בצבא הרומי בסוף המאה השלישית לספירה. בתקופה זו התגברו הרדיפות אחר הנוצרים במיוחד בתקופתו של "הקיסר דיוקטליאנוס". הקצין ג’ורג’ פנה לקיסר והודה בפניו שאינו יכול לרדוף אחר הנוצרים. נפשו מתענה הן מבחינה מצפונית ונפשית. "הקיסר סרב לשחרר אותו מחובותיו וכעונש הוא כורת את ראשו". הסיפור ממשיך שבביצה ליד עיירה אחת גר דרקון. יום אחד הדרקון איים להרעיל את העיירה בהבל פיו אם לא יביאו לו בכל יום שני כבשים לארוחה. אנשי העיירה הסכימו ובכל יום היו מביאים לו כמבוקשו. אך יום אחד אזלו הכבשים והתושבים החליטו לעשות הגרלה בין התושבים ולתת לו שני אנשים כמאכל. יום אחד עלה שמה של בת המלך בהגרלה. בת המלך בכתה ללא הפסקה על מר גורלה. לפתע הגיע ג’ורגיוס=ג’ורג’ . היא מנסה להסביר לו שיעזוב ויברח מהעיירה אך הוא מחליט להישאר כאן ולהילחם בדרקון. כאשר הדרקון נגלה לעיניו הוא מצטלב, קורא בשמו של ישוע ומצליח לכרות את ראשו של הדרקון. הוא קושר את הדרקון בחבל ומוביל אותו לארמון. המלך בתמורה מודה לו מאוד ורוצה לתת לו כסף רב, אך ג’ורג’ מסרב ומבקש במקום כסף לנצר את העיירה ולהקים כנסייה . עם מותו של ג’ורג’ , גופתו הובאה לקבורה בעיר הולדתו. הסיפור הוא סיפור דמיוני אבל עם מסר ברור של ניצחון הטוב על הרע, ניצחון היצר הטוב על היצר הרע שהוא הדרקון. התפיסה הפילוסופית של המאמין היא לא לפחד ותמיד להילחם בו ולנצח אותו.

בכנסייה ישנה קופסה=רליקיום ובה נמצאים רליקיטים של עצמותיו של ג’ורג’. הוא למעשה הפטרון של ארמניה ורומניה כי בזכותו הם התנצרו. בכנסייה ניתן לראות גם את השלשלאות שקשרו אותו בזמן העינויים של הקיסר. השלשלאות היו קשורות לעמוד ן קשרו אדם חולה מנטאלי ( מטורף ), ובבוקר הוא היה קם בריא . זה היה עד לפני 20 שנה.

גשר ג’ינדס בלוד (גשר ביברס) וסיור בלוד ורמלה.

גשר ג’ינדס על שם של כפר ערבי שהיה בסמוך, ואולי השם לקוח מהישוב גינתון – גשר ג'ינדס בלוד. ליד כיכר אדמונד ספרא פנינו לכיוון נחל איילון. (ביציאה מהעיר לוד ימינה).

על נחל איילון ניתן לראות "גשר ממלוכי" עליו נמצא הכביש. "ארץ ישראל משמשת לממלוכים כארץ מעבר" ולכן הם הצטרכו להשקיע בדרכים, בגשרים, במגדלים ובחאנים. הם לא השקיעו בארץ ולא בנו מלבד בירושלים. "העיר רמלה" הייתה על תוואי הדרך בין יפו לירושלים ולכן השליט בייברס מקים גשר מעל נחל איילון, בשנות ה 30 של המאה ה -13 . מכל צד של הגשר ניתן לראות כתובת ועליה נראים היטב הברדלסים המסמלים אותו. "הברדלס נראה כמשחק בעכבר" ורוצה להראות את כוחו של שלטונו החזק הכל יכול. גם בתל יבנה ניתן לראות גשר שכיום לא נמצא בשימוש.

מרכז טבג'ה ליוצאי אתיופיה ברמלה:

פעילות טבג'ה ברמלה  העתיקה מכיר לנו את ולמורשת יהודי  אתיופיה. המוזיאון הוקם בשנת 1998 בנדיבותה של משפחת רייכר ממדינת ניו יורק לזכר קצין משמר הגבול, פקד יוסי טבג'ה ז"ל, שנורה ונהרג על ידי איש כוחות הבטחון  פלסטיני במהלך סיור משותף עם חיילים ישראלים ופלסטינאיים.

"מדריך טיולים ברמלה לוד, מדריך טיולים וסיורים העמק איילון ובן שמן, יער הרצל ומבואות מודיעים".

לקריאה נוספת באתרים נוספים של אפי נחמיאס www.toursguides.com    www.efitours.co.il