"סיורים טיולים וימי גיבוש בתל אביב בין רוטשילד לאחד העם".
"סיורי שווקים בתל אביב בשוק הכרמל ולוינסקי תל אביב".
"מדריך טיולים ומורה דרך בתל אביב מנווה צדק ועד שרונה".
סיורים מודרכים לקהל הרחב בעוטף עזה מיד מרדכי ברכבים פרטיים(כל שבוע סיור לפי רישום).
12/2 14/2 15/2 17/2 20/2 21/2 28/2 5/3 7/3 11/3 14/3 16/3 21/3 22/3 26/3 28/3 1/4 4/4
נפגשים במפגש יד מרדכי ב 10:00 בבוקר(ימי שישי ב 09:00) ויוצאים לחמש שעות סיור מקצועי איכותי מהמיוחדים מרגשים ומקצועיים בסיגנון אפי נחמיאס 0522686908.
ביקורות והמלצות על אפי נחמיאס מורה דרך: https://g.co/kgs/URvG6nw
(סיורים) "תל אביב" נולדה בהגרלת המגרשים בתאריך 11/4/1909 וחודש לאחר "הגרלת הצדפים" החלו לבנות את הבית הראשון- "בית ראובן סגל" ברחוב יהודה הלוי 25 ובתחילת 1910 היו כבר 60 בתים בני קומה אחת, בימינו רוב הבתים הפכו לגורדי שחקים.
שנה לאחר "אחוזת בית" שונה שמה לתל אביב, אט אט נפתחו עסקים חדשים, פנסי לוקס האירו את תל אביב בליל, שתי חנויות חדשות הוקמו בהרצל 22 חנות צעצועים של טרייביש וכן הצלמנייה של אברהם סוסקין הצלם הראשון של תל אביב ברחוב הרצל 24 תל אביב – מי המייסד של תל אביב?? עקיבא אריה וייס, אל תגידו שם אחר. בסיור נבין את השתלשלות הקמת תל אביב מלודז' ועקיבא אריה וייס והשינויים שהיו עד התפטרותו של עקיבא מהוועד – והשינויים עם ההנהלה החדשה בניהולו של מאיר דיזינגוף.
"תל אביב נסקה" בתחילת דרכה למספר שנים אך מלחמת העולם הראשונה גרמה לנפילת רוב העסקים וגירוש של יהודי תל אביב בתחילת 1917 והנסיקה של תל אביב תגיע לאחר מלחמת העולם הראשונה ובמיוחד לאחר מאורעות תרפ"א, "סיפורה של האונייה רוסלאן" שהביאה מנהיגים רבים בתחומים שונים, עם "העליה השלישית", תל אביב תהפוך לעיר עצמאית כלכלית חזקה.
"העליה הרביעית לתל אביב" ולישראל בכללותה – עליה של יהודים בעלי ממון מפולין שהגיעו ברובם לתל אביב ובעליה החמישית יוצאי גרמניה הוסיפו נדבך חשוב לכלכלה ולאקדמיה התל אביבית. "למה מקימים את תל אביב?" ההיסטוריה תמיד חוזרת, יוקר המחייה, שכירות גבוהה ביפו, חוסר האסתטיקה ורצון להקמת עיר יהודית נקייה ורחבת ידיים ולא פחות חשוב, עיר שקטה.
***************************************
"תל אביב היא המטרופולין של מדינת ישראל", תל אביב חשובה ומרכזית בחיי הכלכלה של ישראל, מרכז התרבות בישראל וידועה כ-"העיר הלבנה". תל אביב קיבלה מעמד של עיר בתקופה הבריטית בינואר 1934, תל אביב עיר עברית ראשונה לצד יפו שהייתה עיר ערבית, המיזם להקמת תת אביב של עולים חדשים של אותם ימים לצד הישוב הישן וברקע תמיד הייתה הקרן הקיימת לישראל. "בשנת 1949 העיר יפו מצטרפת לתל אביב הגדולה", והתאריך 21/5/1910 נבחר השם תל אביב לפי הצעתו של מנחם שיינקין לפי התרגום של נחום סוקולוב לספר של הרצל "אלטנוילנד"- הצבעה 20 תמכו בתל אביב ו 15 איש תמכו "בנווה יפו" והרי לכם תל אביב לעולמי עד. "כמה תושבים יש בתל אביב בשנת 2023?" 476.126 אלף . סיפורה המרתק של תל אביב יסופר בסיור של אפי נחמיאס.
"היסטוריה תל אביבית ללא היסטריה":
"הגרלת הצדפים בתל אביב":
בחול המועד שנת תרס"ט 1909 התחברו 60 משפחות להקמת השכונה החדש בחול ים בין הגבעות לים התיכון והרעיון היה להקים עיר עברית ראשונה חדשה מול יפו העתיקה.
"עקיבא אריה וייס מייסד אחוזת בית"(תל אביב לאחר ימים) הכניס צדפים שחורים לכובע גדול וצדפים לבנים לכובע נוסף וילד או ילדה לקחו צדף עם שם המשפחה והחברה לנקודה / השטח בו זכתה והקימה בו את ביתה והיום זה יכול להיות בשדרות רוטשילד, לילנבלום, יהודה הלוי, השחר והרחוב הרצל עם הגימנסיה הרצליה. מי המייסד של תל אביב? עקיבא אריה וייס.
"הצעות לטיולים סיורים וימי כיף בתל אביב":
"סיורים בנמל תל אביב" ברידינג שם נכיר את האנדרטה לזכר חיילי הגנרל היל מהחטיבה הסקוטית 52(שבועות מספר היה ניסיון תקיפה של האנז"ק) דרך סיפורו של נמל תל אביב משנות ה 30, סיפורי המעשיות, הגמל המעופף וירידים בינלאומיים מתוקשרים.
"סיורי סופרות ומשוררות בתל אביב". "סיור בעקבות אריק איינשטיין בתל אביב". סיור טמפלרי גרמני בריטי בשרונה תל אביב.- סיורים מותאמים לכל קבוצה וקבוצה.
* "סיור אדריכלות בתל אביב בין הסיגנון האקלקטי לסיגנון הבינלאומי(בהואוס)" או סיור בעקבות הבתים הכי יפים של תל אביב עם מורה דרך תל אביבי המכיר כל בית ונקודה. סיור בנווה צדק עד אחוזת בית מיפו לתל אביב, משכונה לעיר גדולה היא תל אביב. * סיור מודרך לאורך שדרות רוטשילד.
* סיורי גרפיטי ואדריכלות בפלורנטין. *סיורי שכונות ואתרים בדרום תל אביב. * סיורים לאורך רחוב הירקון בתל אביב. "סיורים טיולים וימי גיבוש וכיף בתל אביב" בשכונות תל אביב העיר העברית, בשווקים של תל אביב, סיור אמנות ואדריכלות בתל אביב, סיורים מוזיקליים תל אביביים, "סיור ספרותי בתל אביב". סיורי משוררות תל אביביות, סיורי מורשת וציונות בתל אביב, סיורים קולינריים עם מסעדנים.
.
*************************************
"סיפור תל אביבי קצת פה ובעיקר בטיול עצמו". בצומת הרחובות הרצל 1 פינת אחד העם 20 , סיפור פיקנטי על משפחת פולק(ואוליצקי) מול בית עקיבא אריה וייס מייסד תל אביב- אי ההבנות בין משפחת פולק לעקיבא אריה וייס בעניין הבניה העגולה מעוגלת או ריבוע ישר. מי היה מיכאל פולק ששתה חומץ בהיותו חייל בצבא הרוסי עולה ארצה לתל אביב? מי היה אהרון אליהו פולק מתל אביב? סיפור הקמת ספריית "שער ציון" ואיך כל זה קשור למשפחת פולק?שבתאי מירקיס , אריה לייב הורביץ,והסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'. לייב הורביץ והסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.*בית מרדכי בן הלל הכהן מרחוב הרצל 11 – *סיפורו של האדריכל יוסף ברלין מרוסיה לתל אביב. *בית פרנק שהפך לבית שיף וידוע המוזיאון(לשעבר)כ- "הרצללינבלום"..*"המיליונר" של "אחוזת בית" אברהם גרשון חנוך ולמה שמו לא חקוק באנדרטת מייסדי תל אביב? *איך משפחת שרת(שרלוק) מתחברת לתל אביב? *פסאז' פנסק ברחוב הרצל 16 תל אביב. "המיליונר" של אחוזת בית גרשון שלום חנוך ולמה שמו לא חקוק באנדרטת המייסדים? * רחל ורבי שלמה סימון שהלך לעולמו זמן קצר לאחר עלייתם על הקרקע של תל אביב, וסיפורה של "אלמנה המגדלת את נכדה בתל אביב", ולא ולימים מייסד את הבנק הלאומי לסחר בע"מ. *בית משפחת טרייביש ליד מסילת הרכבת ברחוב הרצל 22 תל אביב.
"בית אברהם סוסקין הצלם של תל אביב" ברחוב הרצל 24 שיעבור לרחוב לילנבלום. שתי משפחות מוסלמיות שגרו בנווה צדק יחד עם היהודים ברחוב שלוש 34 בבית חינאווי( משפחות חינאווי ואבו חדרה). *אורות בבית הכנסת מראות הסולם הרוקח 18 נווה צדק יפו תל אביב והיום חשוך והרוס. * מי האלמן שעולה ארצה? , דואג ששלושת הילדים ילמדו בגימנסיה העברית בירושלים, האלמן דאג שילמדו משפטים בלונדון ואף אחד לא חזר לתל אביב, תרומות הגיעו תדיר מהאלמן והמגרש נשאר ברחוב יהודה הלוי 1 פינת פינס 31 בתל אביב. האלמן מירזיוף ושלושת בניו ידידיה מירזיוף, רפאל מירזיוף ויונתן מירזיוף – "התאומים" ברחוב יהודה הלוי 6 וינודה לוי 8 של האדריכלים הקר טילים הירושלמיים- התאומים ידועים כ "בתי קודריאנסקי" , "קודריאנסקי" גורש כמו רבים מבני תל אביב במלחמת העולם הראשונה וחוזר לרוסיה. לאחר המלחמה היה ממנהלי "נשר" מפעל המלט והיה בוועד העיר תל אביב.
* היכן התפללו אנשי תל אביב בתחילתה? בתחילה התפללו בבית פרטי ואחכ בבית הספר "גימנסיה הרצליה" ולאחר השפל של מלחמת העולם הראשונה היה צריך שלא עמד במבחן הזמן ולבית הכנסת הראשון יקראו "היכל התלמוד" ברחוב יהודה הלוי 13 אשר נבנה על ידי האדריכל פיליפ היא אשר בנה בסיגנון הבינלאומי המתקדם, פילפ היא הוזמן על ידי האוניברסיטה העברים בשנות ה 20 ונדלק על ארץ ישראל ונשאר בה. היכן למדו שיעורי נגינה באחוזת בית תל אביב? אצל שולמית רופין, גיסתו של ארתור רופין – מי הקים את הראינוע הראשון של תל אביב? משה אברבנאל שעלה תל אביבה בעקבות בניו שלמדו בבית הספר גימנסיה הרצליה והשותף מרדכי וייבר שהיה ותיק בארץ, שפתו הייתה שוצפת יודע גם את "שפת הבקשיש" התורכי.
* "בית טרכנטגוט" שתכנן האדריכל יהודה מגידוביץ', בית טרכנטגוט" היה אחד הבניינים הראשון של תל אביב, את הבית בנה בפועל סם ווילסון האמריקאי יהודי. "טרכנטגוט" היה היבואן הבלעדי של קמח וסוכר בימי המנדט, בבית זה פעלה "חברת הבניה קדם" בבעלות אלכסנדר לוי,משרדיו המפוארים היו במלון בלה ויסטה במאנשייה ולאחר קשיים בשכר הדירה כבר "לבית טרכנטגוט" לזמן קט ובהמשך עבר למקומות אחרים עד שעזב את הארץ. "בית ספר תחכמוני" ברחוב לילינבלום 7 תל אביב. בית ספר המשלב לימוד חול וקודש בתמיכת אירגון "המזרחי" והמלצה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
* "בית רודי" ברחוב לילנבלום 14 תל אביב ששימש האכסניה לתקופה ואף יוסף טרומפלדור שהה "בבית רודי" המעוצב בסיגנון יווני והעובר ליד "בית רודי", רואה מקדש יווני מרהיב.
קצת על טיול בתל אביב:
תל אביב היא עיר במדינת ישראל, הנמצאת בחוף התיכון של הים התיכון. העיר היא העיר הגדולה ביותר בישראל ושנייה לערים ירושלים. תל אביב היא מרכז כלכלי, תרבותי, ותעשייתי מרכזי במדינה.
עם יותר מ-450,000 תושבים (על פי נתוני ערך לשנת 2022), תל אביב היא עיר דינמית וצפופה עם חיי עיר מגוונים וצבעוניים. העיר מצויה במרכז הארץ והיא מרכז חשוב לתחומי הכלכלה, הפיננסים, התעשייה, התרבות, והבידור. תל אביב נקראת לעיתים "העיר הלבנה" בגלל הבנייה הישרה אנכית והמודרנית שבה, והעיר הלבנה מצויה באזור גיאוגרפי שמנמצא בתווך בין יפו לשכם.
תל אביב היא מקום פופולרי לתיירות, עם חופי ים יפים, מסעדות, מוזיאונים, גלריות, תיאטרונים וחיי לילה רותניים. העיר מכילה גם המון גןי ציבור, גלריות אמנות, סדנאות אמנות, ופעילויות תרבותית מגוונת.
★**************★★***************
"מאמרים סיפורים מייסדים אנשים טיולים וסיורים בתל אביב":
מה קורה כשיזם אוסטרלי יהודי(שלמה פכטר) קבלן אמריקאי יהודי(סם וילסון) ואדריכל אוקראיני יהודי(יהודה מגידוביץ') נפגשים בשדרות רוטשילד פינת אלנבי?
"הקמת מלון גינוסר" (נקרא גם מלון בן נחום על שם מנהלו והאיש ששכר שתי קומות למען היותו מלון). המבנה הראשון שנבנה על ידי יהודה מגידוביץ' בתל אביב בשנת 1921 ולאחר ימים יבואו מבנים מהודרים רבים ונוספים דיברנו על ידו ואדריכלים אחרים.מגידוביץ' היה מהנדס העיר תל אביב הראשון ובעל משרד אדריכלות מהמובילים. מלון גינוסר היה כנראה הבית האקלקטי הראשון של תל אביב.בחזית הפונה לשדרות רוטשילד ניתן ליהנות משפע קשתות ואילו לצד רחוב אלנבי ישנם קווים ישרים. במרכז רחוב אלנבי ניתן לראות מגדל מעוגל ובראשו כיפה בסיגנון מזרחי. בתוככי הבית יצירה אמנותית של יעקב דב גורדון ובו רב מוקף בבעלי חיים ומעליו נשר המשקיף מטה , הדתיים קראו לביטול היצירה הכופרת וכך היה, הפסל הוסר.. המלון נבנה בסיגנון אירופאיי מפואר, היה חשמל ואף טלפון..
בתחילת שנות השלושים נמכר המלון לאיש העסקים מוריס(משה) בנין מעשירי תל אביב הקטנה שהחזיק נכסים רבים והחברה קיימת עד היום. בית גדול וחשוב השייך "לקבוצת בנין" הוא בית בנין ברוטשילד פינת נחלת בנימין שם הייתה שגרירות ארצות הברית בשנות החמישים והשישים..
בקומה הראשונה יש מרפסת רחבת ידיים שם בשנות ה 30 היה "קפה עטרה" המפורסם משכנם של אמנים ואנשי רוח תל אביביים, לאחר ימים יתפתח לקשת קפה עטרה.
ניתן ליהנות מעבודותיו של מנחם-מנדל קרול, צבע, צייר ומעטר קירות שעלה לארץ ישראל מפולין בעלייה השנייה והטביע את חותמו על עיצוב פנים תל אביבי חדש ואת עבודותיו נוכל לראות גם בימינו(שחזור ושימור של שי פרקש המומחה בתחומו). מנחם מנדל קרול עיטר גם בבית דוד בן גוריון בשדרות קק"ל, מול המלון היו הפגנות נגד הקבלן סם וילסון שהעסיק פועלים ערבים ההפגנות היו מול מלון גינוסר. לצינה דיזינגוף גנבו את ארנקה מתחת למלון גינוסר(בן נחום) ומודיעה למאיר דיזינגוף בעלה שתל אביב היא כבר עיר לפי ביאליק-"נהיה מדינה ככל המדינות רק אחרי שיהיו לנו גנב עברי וזונה עברייה".
בשנת 2011 החלה ניצה סמוק האדריכלית הנודעת לשמר את מלון גינוסר המרהיב ביופיו בדיוק 100 שנים וכך אמרה; הבניין בלע לתוכו במשך השנים שינויים על גבי שינויים, עד שכמעט כל הערכים שלו נמחקו. כשהתחלנו לעבוד עליו הוא היה פשוט מכוער, חסר טעם וחסר ריח, ולא ידע מה הוא רוצה להיות".
כיום הוא מהמבנים המקסימים והמיוחדים של תל אביב ומי שמכיר את אודסה יוכל לזהות מבנים דומים מוכרים מהעיר האוקראינית על הים השחור ומי שאחראי לכך הוא יהודה מגידוביץ'..
www.efitours.co.il
www.toursguides.com
תאומי שלוש בגבול נווה צדק.
ביתם של מרקו בנו הבכור של "אברהם שלוש" ומשה בנו הבכור של "יוסף אליהו שלוש"… משה עמד להתחתן ב–1912 עם רחל, ואילו מרקו המבוגר יותר עדיין לא מצא בת זוג , בהמשך יכיר את אשתו בעת לימודיו במרסיי בזמן מלחמת העולם הראשונה .."האחים שלוש" היו שותפים במפעל האחים שלוש ברחוב שלוש בצמוד לבית המייסד אהרון שלוש, עסקאות נדל"ן משותפות ובבוא העת רוצה משה שלוש להתחתן והיה צורך "לדאוג" גם לבן דוד או בן האח השני(אברהם שלוש) למרות שטרם התחתן, חברת בניה משפחתית יש, הם אנשי נדל"ן אז יש שטח אדמה, נבנו "בתי כבוד" מאחורי הבית "ובתי תבשיל" מקדימה, החלל היה גבוה ונסק לחמישה מטרים וחצי, המרצפות הגיעו מבית חרושת האחים שלוש, הרעפים ממרסיי והשלמות של מוצרים מאירופה, לא היו בתים כאלו …….
משה שלוש היה ראש עיריית תל אביב לעשרה ימים לאחר מות מאיר דיזינגוף וועדת האיתור אישרה את כהונתו אך פוליטיקה מקומית חתרה תחתיו וטענה שהיה נתין צרפתי וכל מיני והשלטון הבריטי העביר את השלטון "למשפחה היריבה" לישראל רוקח(בנו של שמעון רוקח ממייסדי נווה צדק) ומכהן 14 שנים כראש עיריית תל אביב וללא בחירות…, היה קונסול כבוד של בולגריה והקים את האופרה הישראלית וממקימי הפילהרמונית ועוד שורה ארוכה ארוכה מאוד….תרשמו "משה שלוש" פשוט מרתק..
"מרקו שלוש" פעל ונמשיך לעבוד במפעלי האחים שלוש בכתובת רחוב פינס 30- 32 בתל אביב מול ראינועדן מול אחד המבנים היפים של תל אביב בלילנבלום 1 מול תאומי שלוש ומול אחד הבתים היפים של תל אביב ברחוב לילנבלום 1 תל אביב יפו.
" מדריך טיולים בשביל העצמאות"- סיור המספר את עצמאותה של מדינה ישראל החל מהכרזת העצמאות של דוד בן גוריון ב 14/5 ביום שישי בשעה 15:00- "אנו מכריזים בזאת על על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת ישראל" – סיור המספר את תקומת העם היהודי דרך תל אביב בתחילתה.
נכיר את בית עקיבא אריה וייס המייסד האמיתי של תל אביב, בית דיזינגוף, פסיפסי גוטמן המרגשים מיפו לתל אביב, הגימנסיה "הרצליה", הקיוסק הראשון של תל אביב (וגם פנס הלוקס והמעליה"), פסאג' פנסק, בית הכנסת הגדול, בית גולומב הוא מוזיאון ההגנה, מרכז מבקרים בנק ישראל, האנדרטה למייסדי העיר, פסל הסוסה של דיזינגוף, בית בנין, מלון גינוסר ההיסטורי מבתי תל אביב היפים, בין לבין בתי מייסדי תל אביב, סיפורי תל אביב, סיפורי אהבה, אדריכלות ואמנות, היסטוריה ללא היסטריה ועוד ועוד…
ביום העצמאות פתוחים מוזיאונים רבים באיזור ללא עלות, אדבר עליהם כחלק מהסיור ובתום הסיור ממליץ למשתתפים להיכנס כח אחד ואחת לפי עניינו/ה.
"מבתי הבהואוס לעיר הלבנה של תל אביב"- less is more
הרעיון, התכנון, בניה פונקציונלית ועוד…"מנהל בית ספר הבהאוס הראשון ואלטר גרופיוס" אמר: -"המטרה העליונה והסופית של האמנות החזותית היא הבניין השלם ולא קישוט הבניינים כמו קודם. רק במאמץ מודע ומכוון של כל בעלי המקצועות ניתן להוציא כל אחד מהם מבדידתו. אדריכלים, ציירים, חייבים לשוב ולהכיר שהבניינים הם ישויות מורכבות".
"הבהואוס והסיגנון הבינלאומי בתל אביב" (ובישראל):
תחילתו בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה משנת 1919 ועד עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933. הבקשה הייתה של ממשלת גרמניה להקים בית ספר לאדריכלות ומקצועות הבניה בצורה מהירה שתיתן מענה לבניה מהירה וזולה, הבקשה הייתה לפרודוקטים זולים במיוחד לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה אשר הפסידה ואף הייתה אמורה לשלם פיצויים לבריטניה וצרפת ומן הסתם לא היו לה מרקים או דולרים בקופתה ולכן בנו בזול ובמהירות עד גמה שניתן.
תחילתו של בית הספר "הבוהואוס" בעיר וואימר בגרמניה לתקופה קצרה עד שהעירייה המקומית לא מסתדרת עם אופי ואנשי בית הספר בראשות המייסד ואלטר גרופיוס עוברים ומקימים את בית הספר "הבהואוס" בעיר דסאו גרמניה, שם גם מתכננים מספר בנייני בהואוס הקיימים עד היום בגוונים שונים(רובם הופצצו במלחמת העולם השניה) . תקופה קצרה פעל בית ספר "הבהואוס" בברלין ומנהלו היה ואן דר רוהא עוזב הכל ובורח עם מורים נוספים לאמריקה והם היו מניצני וראשוני מתכנני "הסיגנון הבינלאומי" בשיקגו ובניו יורק וחשוב לציין שסיגנון האדריכלות של הבאוהאוס התפתח כל הזמן.
משמעות הבהאו האוס – "בית הבנאים" בו משתמשים בצריף פשוט ליד אתר הבניה ובו מוצאים פינה חמה מהגשם לבניין, תדריך עבודה והייתי מוסיף גם תה חם לעובדים.
המחשבה הייתה סוציאליסטית למען הדאגה לעם הגרמני, בניה פשוטה ומהירה, בניה פונקציונאליות, ללא דקורציות כמו בעיצובי ה "אר דקו" הדקורטיבי פלצני האירופאי של לפני מלחמת העולם הראשונה, הגגות היו שטוחים ופשוטים, המרפסות קטנות ומתאימות למינימום המשפחתי,חלונות קטנטנים,קווים ישרים, open space, מבנה מואר ונקי, ובקיצור דיי מתאים לאופי הבנייה של תל אביב וגלי העליה אליה. בבית הספר "הבוהאוס" למדו את מקצועות הבניה כמו עיצוב פנים, נגרות , בניה עם מתכת וצורפות.
בשנות השלושים עלו יהודים רבים מגרמניה, בלגיה, צרפת וכמובן מזרח אירופה שלמדו בבית ספר הבהאוס ובתי ספר אחרים, יש הבדלים למשל באופי הלימוד בין השנים הראשונות לאחרונות גם בגלל סממני הזמן, מורים עם גישות שונות ומגוונות ואת כל זה- "מעלים את הידע" הזה לישראל, כידוע לנו הבהאוס הגיע לתל אביב, חיפה(שכונת הדר, הרצליה ובת גלים) בירושלים שכונות הגנים של ריכרד קאופמן ברחביה,קרית משה, בית הכרם, בית וגן ותלפיות ובניה רבה בעולם הקיבוצי, במיוחד הקיבוצים הסוציאליסטים הבהואוס התקבל בטבעיות לפשטות ולשוויון חברתי.
אדריכלים ידועים בעולם הקיבוצי היו בעיקר אריה שרון מגן שמואל ושמואל מסטצ'קין אדריכל התנועה הקיבוצית משנות הארבעים עד שנות השבעים ורבים מחדרי האוכל ומבני ציבור הם פרי תכנונו…מה קורה בתל אביב???? מאות אדריכלים מגיעים לתל אביב, רבים בונים במהירות לפי בקשה יחד עם האדריכלים שעלו זה מכבר לאחר מלחמת העולם הראשונה כמו יהודה מגידוביץ' , זאב רכטר, אלכסנדר לוי, יוסף מינור ועוד. "האדריכלים החדשים מאירופה" הביאו את הידע הרב, כאן בתל אביב היו השפעות שונות, זה העתיק מזה עד שהגיעו לסיגנון אותו אנו מכירים ולמרות הפשטות האמנותית יש מספר סוגי בהואוס(להבדיל מן האקלקטיות שכל מבנה שונה מחברו הבהואוס יש קו מחבר).
להזכירכם האדריכל בן יעקב סירה שיפמן, מהנדס העיר תל אביב אוסר על בניה אקלקטית ומתכננים בתל אביב בעיקר מבנים בסיגנון הבינלאומי (הבהאוס).
"בתי הבאוהאוס היו מרובעים ולעיתים משולבים בהם חלקים עגולים או זוויתיים". החלונות הקטנים הוגדלו כדי להתאים את עצמם למזג האוויר השישי, בגרם המדרגות היה "טרמומטר" – חרכי אור שיוכלו לנצל את קרני השמש שיארו את חדרי המדרגות בצורה טבעית.
בין המובילים של זרם הבהאוס היה זאב רכטר שלא למד בבית ספר הבאהואוס אך הושפע מאוד מהבהואוס וידוע שבנה את הבית הראשון שנבנה על עמודים ברוטשילד(בית העמודים) ושמו "בית אנגל" שעבר לאחרונה שימור מדהים וכן בנה את "בית הכדים" בנחלת בנימין. יצחק רפפורט בנה רבים מבתי הבהאוס ברוטשילד ומרכז תל אביב וכן לערביי יפו העשירים כולל בית השגריר הצרפתי (בית מחמוד עבד אל רחים), אריה אלחנני מתכנן את "יריד המזרח" בנמל תל אביב, ג'ניה אוורבוך מתכננת את כיכר צינה.
דב כרמי בונה את בית הלנה רובינשטיין והיכל התרבות.
"מעונות העובדים" של תל אביב והיו ל-"קיבוצים עירוניים" והם חלק חשוב מהאדריכלות התל אביב גורם חשוב בהתפתחותה(יהודית סגל שטולצר ואריה שרון) ויעקב בן סירה(שיפמן) מהנדס העיר משנות השלושים עד הקמת המדינה ויש שיגידו שבזכותו "העיר הלבנה".
"מתוכנית גדס לעיר הלבנה בתל אביב"- בסוף שנות העשרים מגיע פטריק גדס הסקוטי ומתכנן את תל אביב כפי שאנו מכירים אותה כעת עד רחוב אבן גבירול במזרח ועד הירקון ונמל תל אביב בצפון.
תל אביב הייתה לקוביות קוביות בבניינים שלה וכן הגולשים בין הרחובות האורתוגונליים(שתי וערב}
לאחר בניה מסיבית בשנות השלושים והארבעים בסיגנון המודרניסטי הבינלאומי הלכה העיר ההיסטורית "להתעייף" ולהזדקן ותל אביב מתפתחת בבניה רגילה עם הקמת המדינה מעבר לאיילון ומצפון לירקון. בתי לב תל אביב ובצפון הישן החלו להתפורר והיו לעיר אפורה, העיר הזדקנה מאוד בשנות השישים.
העיר מתעוררת בשנות השמונים, הצעירים חוזרים, תוכניות מתאר חדשות "והעיר הלבנה" קמה אט אט, תל אביב מקבלת את התואר מאונסק"ו כאתר מורשת עולמית ביולי 2003 בגלל הסיבה שרק בתל אביב יש קרוב ל 6000 בתי בהואהוס, לא כולם כלולים בעיר הלבנה והפרוייקט מרוכז בשלושה איזורים באיזור ביאליק ואידלסון, לאורך שדרות רוטשילד, לאורך דיזינגוף וסביבתו והם רבע מבתי הבהאוס של תל אביב.
מהיכן מגיע השם העיר הלבנה?
פרופסור מיכה לוין מקים תצוגה בשנות השמונים במוזיאון תל אביב על בתי תל אביב וקורא להם "העיר הלבנה", השיר של נעמי שמר "העיר הלבנה" רק מחזק את התיאור(אריק איינשטיין שר בקולו הבריטוני).
"מדריך טיולים במוזיאון הבהואוס"(בבית לאודר) מול כיכר "עיריית תל אביב הישנה" ובית ביאליק ניתן ליהנות מבית בהואוס אמיתי ובמיוחד ניתן לראות פריטים, עיצובי פנים, רהיטים, תמונות ועוד. נשאר לנו לסייר בין בתי הסיגנון הבינלאומי המודרניים ולשזוף עינינו בהם ולהכיר את ייחודם.
www.efitours.co.il
www.toursguides.com
סיפורי בתים אנשים ומאמרים על תל אביב עם מדריך טיולים:
פסאג' פנסק ברחוב הרצל 16 תל אביב או "הבנין שחרג מחוקי ועד תל אביב שהפכה לעיירה( township) תל אביבית בשנות העשרים ושינתה את המושג עיירה ועיר. הבנין לא הכי יפה, פסאג' פנסק לא עבר שימור אך בעבר היה שיפוץ קל ונוספה קומה וחצי…
שנת 1924 לקראת סוף העליה השלישית ולקראת העליה הרביעית (עליית הגזוז") או העליה הפולנית בונה צבי אריה פנסק, יהודי אמריקאי ממוצא פולני שעשה חיל באמריקה ועולה ארצה, בונה פסאג' שלא היה פסאג'(לא היה מעבר), בנה יותר משתי קומות (כמעט ארבע קומות) וחרג מתקנון הבניה שזה עתה התקינו הבריטים ובין היתר הקימו ביפו "ועדה לבנין ערים", החריגה נעשתה ופנסק הוסיף "מעליה" שהוזמנה מחברה צרפתית עם רשתות שנסגרות ידנית(כמו בסרטים) .
מתכנן הבנין יהודה מגידוביץ' מהנדס העיר הראשון בסיגנון ניאו קלאסי- אמנות שתחילתה בעת העתיקה ישירה באמנות יוון ורומי, המבנה נבנה בסיגנון מרכז קניות אירופיים או אמריקאי והקבלן איך לא, יהודי אמריקאי בשם סם וילסון שבנה יותר ממאתיים בתים בתל אביב. מיקום פסאג' פנסק מול מוזיאון "הרצלילנבלום" שנסגר לפני הקורונה ומקווה שבנק דיסקונט יפתח אותו מחדש …וכן "קפה ארומה" הצופה על פנסק…
"סיור בעקבות הסיגנון האקלקטי בתל אביב".
"מדריך טיולים בסיגנון האקלקטי בתל אביב" – מאודסה לתל אביב יהודה מגידוביץ' בונה את "בתי החלומות" הלקטניים של תל אביב והמהנדס הראשון של תל אביב.
נר שלישי של חנוכה 1919(לפני 111 שנים) מגיעה ליפו האוניה "רוסלאן" מאודסה, הייתה אווירה מחשמלת באוויר ותחושה של "אתחלתא דגאולה", התורכים כבר לא פה "וידידנו" הבריטים פה בארץ והאופטימיות הייתה רבה. על האוניה רוסלאן היו דמויות מוכרות לאחר ימים, אך חשוב לתת כבוד למי שאירגן את משט האוניה רוסלאן ליפו(פרופסור יוסף קלוזנר ההיסטוריון וחוקר הספרות והאדריכל יהודה מגידוביץ') -היו משטים נוספים הלוך ושוב ויש האומרים שזו ההתחלה של "העליה השלישית"..
היו אנשים נוספים כמו דוקטור חיים יסקי מנהל בית חולים הדסה שנרצח בתש"ח בשיירת הע"ח להר הצופים, משה גליקסון עורך הארץ ומנהיג ציוני,ברוך אגדתי (ברוך קאושנסקי) מאבות תעשיית הקולנוע והמחול,הוריה של הטייסת זוהרה לויטוב, ישראל גורי(חבר כנסת) ואביו של חיים גורי,רחל המשוררת חוזרת ארצה(הייתה בכנרת לפני מלחמת העולם ה- 1) והשחקן מאיר תאומי שהיה וחזר
על "האוניה רוסלאן" היו שני אדריכלים מפורסמים יהודה מגידוביץ' וזאב רכטר שהטביעו חוטמים על תל אביב. שניהם הובילו זרמים שונים – מגידוביץ' את הסיגנון האקלקטי וזאב רכטר את המודרניזם- הסיגנון הבינלאומי (או הבהואוס שהייתה תת מחלקה). נתמקד במגידוביץ' ובמאמר אחר נספר על "הרכטרים" שמשפיעים על התרבות הישראלית עד היום.
יהודה מגידוביץ' נולד באומן באוקראינה(מקום קברו של רבי נחמן מאומן), עוזב את החדר ולומד בבית ספר לאמנות בעיר הגדולה "אודסה", עובד במשרדי אדריכלות שונים ובן ליל יוצאת קריאה "האוניה רוסלאן" יוצאת ומתארגן עם אשתו עטיל במהירות ושטים ליפו במהלך שלושה שבועות וההגעה לחוף מבטחים בנר שלישי של חנוכה ביפו שנת 1919.
יהודה מגידוביץ' מסתכל מטה ורואה עיר ערבית צפופה ודחוסה(ולא אסתטית), מסתכל מעלה וצפונה ורואה עיר יהודית חדשה בין החולות עם נקודות והפסקות של דיונות חול, חבר טוב של מגידוביץ' עוד מימי אודסה היה מאיר דיזינגוף שהיו מחוברים גם אז, דיזינגוף היה אומר לחבריו איך אני יודע היכן מגידוביץ' הולך לבנות? לפי סוסתו הצחורה של יהודה מגידוביץ', וכידוע לנו גם דיזינגוף רכב על סוסתו בכל רחבי תל אביב ולפעמים "השאירה סימנים"(דווקא הרופא של תל אביב דוקטור חיסין שהיה צריך להגיע מהר לחולה רכב רק על חמור…)
"הסיגנון האקלקטי" היה שונה מאדריכל זה לאחר וכל אחד הושפע ממקומות בהם פעל והזהות האדריכלית ותרבותית מימנה הגיע.. יהודה מגידוביץ' הושפע מהבתים המפוארים של אודסה ומי שטייל בכיכר ייקטרינה באודסה(ראיתי רק סרט) יראה ממש את סיגנון בנייתה של תל תל אביב במיוחד עם העיצובים קיר, הכיפות המיוצגות כמו במלון בן נחום, בית הכנסת הגדול, בית אלכסנדר לוי. "מה מייחד את הסיגנון האקלקטי-הלקטני"? הבניה תהיה תמיד סימטרית ואגף ימין יהא זהה לצד השמאלי. הסיגנון הניאו קלסי יהיה שולט בו(כל מה מה שאנו מכירים מהסיגנון הקלאסי יווני רומי ובמיוחד ניתן לראות עמודים יווניים עם עיצוב בחלק העליון הסיגנון דורי/יוני או אקלקטי).
חלונות צרים וארוכים לפעמים "קשת מחודדת" בסיגנון "אלף לילה וליה" של הארון אל ראשיד" – "מעקות בקבוקונים" או הבלוסטרדות – המרפסות(עמודים כמו באולינג).
שילוב של מזרח ומערב ויצירה אישית של האמן, סיגנון מאורי ספרדי עם "מרפסות קטורות", "טאקה תורכי" מעין עיגול גדול פתוח לאוורור, עמודים מכויירים פשוט הדביקו על הקיר חצאי עמודים בסיגנון יוון וניתן לראות "הדבקות" של בעלי חיים, צמחים, עיטורים בסיגנונות שונים.
יהודה מגידוביץ' "מסתער" על הדיונות הריקות של תל אביב ובונה עשרות בתים לדיור ולמסחר והוא למעשה "מוזיאון פתוח" ויש שכינו אותו "אמן של פינה" כי תכנן את המבנה שיתאים לשני צידי הרחוב או יותר וייעצב בכך גם את סביבתו.
יהודה מגידוביץ' האדריכל והמהנדס הראשון של עיריית תל אביב משנת 1920-1923 וכשמתפטר ממשיך לתכנן בתים ממשרדו הפרטי(מחליפו היה יעקב בן סירא), בין המבנים המפורסמים שלו- בית לוין המפואר(בית השגרירות הרוסית לזמן קצר), מלון בן מנחם(מלון גינוסר בהמשך) ברוטשילד פינת אלנבי, בית שמעון מזרחי(הסבא של יושב ראש מכבי תל אביב) ביהודה הלוי ויהיה לבית חולים ליולדות "פרויד", בית הכנסת הגדול באלנבי, "פסאג' פנסק" ברחוב הרצל שהיה לקניון הראשון ואף "מעליה" ראשונה- מעלית(ביאליק ממליץ על השם מעליה), אחד המבנים המדהימים הוא "מלון נורדוי" הוורוד בנחלת בנימין פינת גרוזנברג, "בית איסמאעילוף" הוא ארמון יפהפה ולא שומר עד כה וחבלל( מונטיפיורי פינת יבנה) ובתים נוספים ורבים..
מדריך טיולים המספר על תל אביב ואחת הדמויות האדריכליות החשובות(וקצת פחות ידועה) של תל אביב הוא יעקב בן סירה(שיפמן) מהנדס העיר תל אביב במשך 21 שנים משנת 1929 עד 1950, בחור צעיר שבגיל 30 קיבל את תואר מהנדס העיר מדיזינגוף בגלל נחישותו הרבה – בהגינות לפגישה עם דיזינגוף יחד עם הבוס שלו "קליפורד הולידיי" הידוע מבניה מגוונת וגדולה בירושלים, עצם המעמד שהסגן של "קליפורד הולידיי" כבר הבחור רציני, הנאום חוצב הלבבות איך צריכה להיות תל אביב פשוט "התאהב" דיזינגוף המהנדס בן השלושים.
בקיץ 1930 זמן קצר לאחר תחילת כהונתו של שיפמן(בן סירה) החליט על הפסקת בניית הבתים האקלקטיים של תל אביב ואיך יכול היה לגזור גזרה כזו? פשוט לא נתן טופס 4 למי שבנה באקלקטיות וכל עבודות האדריכלות עוברות למודרניזם או הסיגנון הבינלאומי.
רוב מובילי הזרם באו מבתי הספר בגרמניה של הבהאוס או בתי ספר של מובילי סיגנון הבהאוס כמו מנדלסון, גרופיוס והאנס מאייר וכאן בארץ בנו את ",העיר הלבנה" ומיוחדה! בסיגנון האקלקטי כל אחד עשה ותכנן מה שנראה לו וכל מבנה הוא שונה מחברו ואילו "הבהואוס" יש לו איפיון החוזר על עצמו עם הקווים האופניים הנקיים לצד הקווים הישרים(לפעמים גם בסיגנון האוניה- ספינה).
המבנים דומים זה לזה ויש לציין כי יש בהואוס שעבר "גיור ישראלי" והתאמה לתל אביב(יש גם בחיפה, ירושלים, נתניה, קיבוצים) ועל הבהאוס ייכתב מאמר בנפרד. לקראת סיום חשוב לי לתת את הכבוד לאדריכלים מהנדסים ראשונים שפעלו בשנות העשרים בסיגנון האקלקטי(1919 עד 1930) והם אלכסנדר לוי (בית הפגודה בנחמני, בית אוסישקין ברחוב הירקון)
בית ביאליק של יוסף מינור,דב טשדונבסקי עם מלון עלמא ברחוב אחד העם – סיור ברחוב יבנה ובית רומנוב הידוע כ-"מלון נורמן" ברחוב נחמני, מהבתים היפים של תל אביב. יהודה מגידוביץ' גר במוהליבר 23 בתל אביב שתוכנן על ידו ודווקא ביתו הפרטי נהרס בשנת 2016 ונבנה בנין חדש בן 6 קומות ולא שומר לצערינו. יהודה מגידוביץ' ביקש בצניעות לא להיקבר בטרומפלדור ונקבר בבית הקברות של קרית שאול. בנו רפאל מגידו היה מהנדס העיר רמת גן בשנים 1937 עד 1950 ומה יפה היה שהבן רפאל השתלם שנתיים בלימודיו ומי מחליפו ? האב יהודה מגידוביץ',עקיבא אריה וייס ותחילתה של תל אביב.
מי המייסד של תל אביב? ומה מקור שמה של תל אביב?
שמה של תל אביב, מנחם שיינקין מבקש מנחום סוקולוב שהיה משורר ומתרגם( מנהיג ציוני ונשיא וקונגרס הציוני החמישי) לתרגם את ספרו של הרצל "אלטנוילנד" וכשרצה סוקולוב לתרגם את שם הספר הוא תרגמו כך: אלט(old) נוי(new) לנד(אדמה/ארץ)…"ארץ חדשה ישנה", עלתה בראשו החלטה שישן זה תל – החדש זה אביב….ויצא תל אביב, והייתי מוסיף שיפו ישנה והחדש שמסמל את האביב היא תל אביב, למרות שתל אביב מופיעה ביחזקאל ג' והכי פשוט להגיד, מהמקורות.
3. מי המייסד של תל אביב?? מאיר דיזינגוף או..
לדיזינגוף יש זכויות רבות כראש הוועד של תל אביב וראש העיר של תל אביב שנים רבות…
רשמו לפניכם את השם: "עקיבא אריה וייס"(חברו ומתגדו של דיזינגוף כך הגדירו חולדאי )
עקיבא אריה וייס יזם את הקמת תל אביב עוד כשהיה בלודז' בפולין, עולה לסיור הכנה ביפו בשנת 1904 ומתחבר קמעא ליהודי יפו, בשנת 1906 מעלה את משפחתו ליפו ישר למלון קאמיניץ ברחוב בבוסטרוס(רזיאל) וכבר בערב הראשון היה מפגש "במועדון ישורון" , מקום מרכזי והיה זה משרדם של "חובבי ציון" שניהלו מושבות רבות וקנו אדמות….
בערב קיץ חם ללא מזגן מתאספים 120 מיהודי יפו ומבכים על עליית שכר הדירה של ערביי יפו , מתלוננים על הסניטריה הגרועה ברחובות יפו ועוד ואז מופיע עקיבא אריה וייס עם משנה סדורה לגבי הקמת עיר חדשה, לא שכונה ולא מושבה אלא עיר, עקיבא הסתובב באירופה ולמד אדריכלות כאוטודידקט במשרדים שונים ומגוונים, עקיבא אריה וייס השתתף בתערוכות בתחום הבניה וכבר באירופה תכנן את "העיר העברית"..ההצעה של עקיבא אריה וייס הייתה לקנות אדמה יחד, לבנות בתים מודרניים, גנים בשכונת גנים, מים זורמים, חינוך ועוד.
עקיבא היה יושב ראש האגודה "אחוזת בית" זה היה שמה עד 1910 ואז החליפו את שמה לתל אביב, להזכירכם תל אביב קמה עם "הגרלת הצדפים" בתאריך 11/4/1909 בו אירגן "66 צדפים שחורים ו-66 צדפים לבנים", עקיבא בעצמו רשם את שמות רוכשי האדמה בצבע שחור ואת מקום השטח בלבן וחיבר בין שניהם וידעו היכן כל אחד קיבל את נחלתו…. שנה ארכה הבניה של רוב מייסדי תל אביב – יש שקנו ומכרו את האדמה.
למה לא שומעים עליו הרבה? זו דרכה של ההיסטוריה, עקיבא היה איש רגיש ופחות פוליטיקאי, הוא יזם "הקמת עיר" וחלק מהשכנים לא תמיד הסכימו איתו על ניהול השכונה(עיר בתכנון) החדשה ומתפטר…מי מחליפו? מאיר דיזנגוף…שהיה יושב ראש ועד תל אביב ומשהצטרפו לשכונה החדשה(לתל אביב היה מים וזה מה שכל השכונות רצוי חיבוק למים) נוה צדק, נווה שלום, אחווה, מחנה יוסף, מחנה יהודה ואף פלורנטין(רשימה חלקית) בהמשך גדלה להיות township סוג של עיירה ונפרדה סופית מיפו בשנת 1922 , מאיר דיזינגוף "מושל" בתל אביב עד מותו בשנת 1936 חוץ מהפסקה קלה של שלוש שנים עד שנפטר בשנת 1936.
מדריך טיולים בתל אביב בשנותיה הראשונות מתפתחת אט אט והגיעה לקצת פחות מאלפיים תושבים ערב מלחמת העולם הראשונה, רבים מהם גלו למחשבות אחרות בארץ או בחו"ל בשל ניסיון לגייס את היהודים לצבא התורכי, וכמה נותרו בסוף מלחמת העולם הראשונה? רק חמישה….השומרים ששמרו על נכסי היהודים בראשותו של מאיר דיזינגוף ובזמן הזה עקיבא אריה וייס גלה לטבריה ואחד הפרוייקטים שהקים היה "חמי טבריה".
הבית ברחוב ברנר 4 תל אביב.
בית לשימור מחמיר ומהבתים המיוחדים של לב תל אביב, בשנות החמישים היה פה סניף של מפא"י. התכנון של משרד ליר אדריכלים, התוכנית להסב את המבנה לוילה עירונית רחבת ידיים, השימור המחמיר חסה הבית לוילה מפוארת והגדולה שאפיינו אותו בשנות ה- 20, תוך הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר הנדרשים ממבנה לשימור.
בהליך הנדסי לא פשוט, נחפר תחת יסודות המבנה ההיסטורי מרתף חניה ענקי, ונבנתה מעלית זכוכית שקופה אולטרה-מודרנית המובילה אל אזורי המגורים.
את בסיס המידע ששונה מאתרו של איש הנדון 'אליהו ברוך יזמות נדלן"..
4. "מדריך טיולים בבית ברחוב ברנר 4 תל אביב".
בית לשימור מחמיר ומהבתים המיוחדים של לב תל אביב, בשנות החמישים היה פה סניף של מפא"י.
התכנון של משרד ליר אדריכלים, התוכנית להסב את המבנה לוילה עירונית רחבת ידיים, השימור המחמיר חסה הבית לוילה מפוארת והגדולה שאפיינו אותו בשנות ה- 20, תוך הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר הנדרשים ממבנה לשימור מחמיר. בהליך הנדסי לא פשוט, נחפר תחת יסודות המבנה ההיסטורי מרתף חניה ענקי, ונבנתה מעלית זכוכית שקופה אולטרה-מודרנית המובילה אל אזורי המגורים. את בסיס המידע ששונה מאתרו של איש הנדון 'אליהו ברוך יזמות נדלן".
5. "מדריך טיולים בבית רייספלד" ברחוב הירקון 96 בתל אביב..
בית רייספלד" ברחוב הירקון 96 בתל אביב.
"ארמון" באמצע רחוב הירקון, בית רייספלד" נבנה בסיגנון הבהואוס(הסיגנון הבינלאומי) על ידי האדריכל פנחס ביז'ונסקי שבנה בתים רבים בתל אביב ובין היתר גם את בית הצייר רובין בביאליק..
קרל רייספלד איש עסקים יהודי פולני עתיר ממון רוכש שתי חלקות צמודות והאדריכל ביז'ונסקי בונה ומתכנן את הבית בצורת h וניתן לראות זאת בתמונות.
קרל רייספלד איש פולטובה, פרדסן ותעשיין מצליח, התחתן עם נכדתו של זד"ל (זלמן דוד לבונטין) מראשוני העליה הראשונה וממייסדי המושבה ראשון לציון, ומנהלו של בנק "אוצר התיישבות היהודית" מיסודו של הרצל והחברה קיימת עד ימינו בהרצליה(הרצל). קרל רייספלד נפטר ב 1972 ואלה אישתו תורמת את הבנין לאוניברסיטה העברית והסבו את הבית למשכנם של הסטודנטים. המבנה היה במצב גרוע , היה לביתם של מסוממים וזונות רחוב, הבנין נמכר ובכספים אלו האוניברסיטה העברית הקימה את "בתי רייספלד" בפקולטה לחקלאות ברחובות. בית רייספלד" היה אמור להיהרס ובהחלטת בג"ץ נמנעה הריסתו ואף גזר לשמר גם את סביבתו.
בבנין זה גרה משפחתו של זלמן שובל, קונסולים צרפתיים, משפחת צ'ופ שאהבה את אנשי הפלמ"ח והחביאה מפעם לפעם את יגאל אלון , שלמה צ'ופ היה קצין רכש ואספקה בחטיבת הנגב ובבית זה נערכו פגישות של יצחק שדה, דוד אלעזר וכמובן יגאל אלון.
לאחר שנים של הזנחה נקנה השטח על ידי שלמה גרופמן איש נדלן ותיק ושותפו זלמן שובל. את הפרוייקט ניהל האדריכל המפורסם והידוע אמנון בר אור, הביצוע של "שגראווי את לייבוביץ'" המתמחים בשימור ולהם זכויות רבות האסתטיקה המתחדשת של יפו תל אביב. פרוייקט מסוג זה, היזמים יכולים להקים מספר קומות נוספות לפי אישור וכך ניתן לראות את ארבע הקומות המקוריות ששופצו ומעליהן עוד שש קומות חדשות ובראש הפרוייקט פנטהאוז בעלות של 170.000.000 (מאה שבעים מיליון שח) למעוניינים.בוועד הבית(יש חברת ניהול ובמקרה זה מלון דן ממול) יושבים אנשים שקנו בית בחמישה מיליון שח, 10 מיליון וגם יותר מ- 100 מיליון..ארמון רב תפארת בתל אביב.
6. "בית פלדמן ברחוב העבודה 11 בתל אביב".
מתכנן הבנין יהודה סטמפלר בתקופה האקלקטית של תל אביב בשנת 1925, כאן הייתה חנות לממכר מוצרי חלב ובשנות השבעים עובר בעלות והופך לבית מסחר לזכוכית יחד עם מגורים ממעל.
הסיגנון אקלקטי עם מוטיבים "ניאו קלסיים" ומשמר המבנה האדריכל אלון ניסים. "המלצה קרובה לטיול וסיור": סיור לאורך רחוב שיינקין ושילוב רחוב אחד העם ושדרות רוטשילד כולל רחוב הגלבוע הקטן והמיוחד, רחוב ביאליק והתמורות שעבר לאחרונה ואף עובר.
7. "שכונת מאה שערים בתל אביב".
לא טעות בידי, שכונת מאה שערים הייתה גם בתל אביב(ולא רק בירושלים).
רחוב הכובשים של היום היה פעם רחוב "מאה שערים" ובצמוד לו שכוהת מאה שערים.
שכונת מאה שערים הוקמה בשנות העשרים והייתה בין השכונות הראשונות שהוקמו בתל אביב לאחר מלחמת העולם הראשונה , לאחר מלחמת העצמאות התפוררה ומעט נשארו עקב הצליפות מחסן בק.
בחלקה הצפוני מגיעה עד לרחוב אלנבי ומערבה עד כמעט הים התיכון ורחוב הרברט סמואל.
מקור שמה על שם מאה הבתים שהוקמו בשכונה(בירושלים שערים מלשון שיעור/ כמות). רב השכונה היה יוסף צבי הלוי שהחליף תקופה קצרה את הרב אברהם יצחק הכהן קוק עד שחזר הרב קוק מלונדון חזרה לישראל ונדבר על גדולתו בתורה ובמעשיו הצנועים.
באחד מנאומי הרב הלוי אמר:
חברי בני מאה שערים בעזר השם יתברך עלה בידם לבנות על מגרשיהם בתים לדורות, לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל. נתקיים כמו שאמר אבינו יצחק: ומצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'. בנייני מאה שערים יהיו גרעיני היישוב של כל הסביבה, ולא נאמר כי כוחנו ועוצם ידינו עשה את החיל הזה אלא מאת ה' הייתה זאת." בשכונה היו שני בתי כנסת לאשכנזים על שם הגר"א ולספרדים.
כאן בשכונת מאה שערים התל אביבית יפואית היה מרכז חב"ד העולמי הרחוב הרב קוק 16 ולאחר הקמת המדינה המרכז עבר לכפר חב"ד. רוב הבניה היתה בסיגנון הבינלאומי – באוהאוס.
במלחמת העצמאות שכונת "מאה שערים" או שכונת הכובשים לאחר הקמת המדינה, סבלה משכונות מאנשייה הסמוכה ובמיוחד מצליפות ממסגד חסן בק עד שננטשה כיום המקום היחידי שמנציח את השם מאה שערים הוא "בית הכנסת מאה שערים" ברחוב יונה. הבית הצהוב בתמונה על רחוב הכובשים ומה שהיה פעם "שכונת מאה שערים" בתל אביב 200 מטרים ממסגד חסן בק.
"מדריך טיולים ומורה דרך באתרי ושכונות תל אביב יפו".
אשמח לעיונכם בשני אתריי www.efitours.co.il www.siyureboutiqe.com
*****★***********★********************
מה היה שמה הראשון של תל אביב? מי נתן את השם תל אביב? מי הקים את בית ספר גימנסיה הרצליה? מי היו מנהלי גימנסיה הרצליה? מי היה המורה להיסטוריה האגדי של גימנסיה הרצליה? כמה משפחות היו בהגרלת הצדדים? מי היו נציגי משפחת שלוש באחוזת בית תל אביב? מי המייסד והיוזם של העיר העברית הראשונה תל אביב? עקיבא אריה וייס.
מה היה הארוע שבגללו מחליף מאיר דיזינגוף עם עקיבא אריה וייס? היכן היה בית הכנסת העדאני הראשון של תל אביב? היכן היה מפעל הנקניקים הראשון של תל אביב? היכן היה הקיוסק הראשון של תל אביב? היכן הכריזו על הקמת מדינת ישראל בתל אביב? היכן הייתה המעליה הראשונה בתל אביב? מי בנה את גימנסיה הרצליה וחצי מבתי אחוזת בית? מי הקים את שכונת נחלת בנימין? מה סיגנונות הבניה של תל אביב? היכן יש עבודות רבות של גרפיטי בתל אביב? היכן נרצח יאיר שטרן? מי היה הרב של פלורנטין? מה בין הסיגנון האקלקטי לסיגנון הבינלאומי בתל אביב? מי היו המהנדסים המובילים בבניית העיר תל אביב? מי היו הטמפלרים ולמה הגיעו לשרונה תל אביב? היכן תחילתו של חיל האוויר בתל אביב? היכן היו יקבים בתל אביב? היכן נזיזו חמישה בתים בתל אביב, היכן גר אריק איינשטיין וסימה אליהו בעשרות השנים האחרונות בתל אביב? מי היו הוריו של אריק איינשטיין? מי היה הסנדק של אריק? היכן הופעה ההצגה לראשונה " עוץ לי גוץ לי" ? מתי נוסד תיאטרון האוהל? באיזו שנה תיאטרון הבימה עולה לארץ ישראל? באיזה תאריך הפציצו האיטלקים את תל אביב? אלו אוניות מעפילים הגיעו לחופי תל אביב? איזו עליה כונתה" עלית הגזוז" בתל אביב.רחוב אלנבי בתל אביב הוא אחד הרחובות המרכזיים וההיסטוריים בעיר, ובו ישנם כמה בתים מיוחדים בעלי ערך אדריכלי והיסטורי. הנה כמה מהבתים המיוחדים ברחוב אלנבי:
1. בית פולישוק (אלנבי 122)
אחד מבתי הבאוהאוס הידועים בתל אביב.
מדובר במבנה מרהיב בסגנון בינלאומי (באוהאוס), עם קווים ישרים, חלונות אופקיים ומרפסות תלולות.
הבית היה בעברו בית מגוריהם של אנשי עסקים חשובים, וכיום הוא נמצא בשימוש ציבורי.
2. בית ראובני (אלנבי 98)
מבנה אדריכלי מעניין שנבנה בסגנון אקלקטי, השפעת אדריכלות נאו-קלאסית ניתן לראות בו.
בעבר שימש כמקום מגוריהם של משפחות עשירות.
מאופיין בקשתות ובסגנון עיצובי המשלב עמודים מעוטרים, צורת בנייה מעוגלת והקפדה על פרטים עיצוביים.
3. בית אליהו (אלנבי 42)
אחד מהבתים הוותיקים ברחוב אלנבי.
הוקם בסגנון אקלקטי-מודרני עם אלמנטים של עמודים, קשתות ופרטים עיצוביים מעניינים.
מבנה ששוחזר ושומר על האופי הקלאסי של תל אביב בראשית הדרך.
4. בית קריית ספר (אלנבי 112)
אחד הבתים המפורסמים ברחוב אלנבי, המשמש כיום מוסד ספרייה ומרכז תרבותי.
בנוי בסגנון אקלקטי וכולל עיטורים מעוטרים, קשתות ופתחים ארוכים.
המבנה היה בעברו חלק ממסחר ופעילות ציבורית, ומעיד על התפתחות העיר בתקופת המנדט הבריטי.
5. בית דיזנגוף (אלנבי 103)
מבנה היסטורי המשולב ברחוב אלנבי, שייך לאדריכלות האקלקטית.
אחד המבנים הבולטים בתל אביב, אשר שוחזר והפך לאתר תיירותי.
רחוב אלנבי, אשר משלב מבנים ישנים וחדשים, מהווה עד היום סמל למעבר בין תקופות שונות בהיסטוריה של העיר וכולל כמה מהמבנים המפורסמים ביותר בתל אביב.
שמות 66 המשפחות שהשתתפו בהגרלת המגרשים של אחוזת בית ב-11 באפריל 1909 לא כולם תועדו באופן מלא, אך חלק מהשמות ידועים מתוך מסמכים היסטוריים. משפחות אלה היו החלוצים של תל אביב, וכולן היו חלק מהאגודה שהתאגדה להקים שכונה עברית מודרנית מחוץ ליפו.
כמה ממשפחות המייסדים הידועות:
מאיר ודבורה דיזנגוף – מאיר דיזנגוף הפך לראש העיר הראשון של תל אביב.
עקיבא אריה ויס – יוזם רעיון אחוזת בית ויושב ראש האגודה.
אליעזר ובלה שולוביץ – שולוביץ היה מראשי האגודה.
שמעון ופרידה רוקח – בני משפחה זו היו דמויות מפתח בהתפתחות העיר.
אלתר ושרה גוטמן – הוריו של נחום גוטמן, הצייר שתיעד את תל אביב בראשיתה.
חיים וחנה בוגרשוב – חיים היה ממייסדי גימנסיה הרצליה ודמות חינוכית חשובה.
יחיאל ויונה צ'לנוב – צ'לנוב היה ממנהיגי התנועה הציונית ברוסיה.
שמשון ופרומה בלוך – דמות מפתח בחיי התרבות של העיר.
המשפחות באו בעיקר מרוסיה, פולין וליטא, וחלקן היו מעורבות בתנועות ציוניות. רבות מהן היו בעלות מקצועות חופשיים – סוחרים, מורים, בעלי מלאכה – ושאפו להקים יישוב עברי מודרני על פי ערכים ציוניים.
אם אתה רוצה רשימה מלאה יותר, ניתן לבדוק בארכיונים ההיסטוריים של עיריית תל אביב-יפו או במוזיאון ההגנה בבית דיזנגוף, שבו יש מסמכים מקוריים הקשורים להקמת העיר.