"אטרקציות טיולים מסעדות מרכזי מבקרים מוזיאונים ומורי דרך בירושלים".
"סיורים בירושלים לקבוצות אירגונים ומקומות עבודה לימי גיבוש וכייף".
"מדריך טיולים בין משכנות שאננים וימין משה למאה שערים והשכונה הבוכרית ובין רחבייה לטלבייה ובין נחלאות לשכונת מקור ברוך".
ניתן לקבל אצלינו ייעוץ כללי בירושלים וייעוץ מפורט לכל אתר ומסלול, להתאים ולתפור חליפה מתאימה בין הסיור לאופי הקבוצה, סיורי טעימות ושווקים, סיורי אוכל לצד סיורי מורשת, סיורי שכונות מהיציאה מן החומות ועד שכונות מחודשות, סיורים בעיר העתיקה של ירושלים ברובע הארמני, יהודי , מוסלמי ונוצרי, סיורים בכנסיות של הויאה דולורוזה, סיורים טיולים ותצפיות בהרי ירושלים על ירושלים ומדבר יהודה והרי ירושלים, סיור מעיינות בתוככי ירושלים ומסביב לה בהרי ירושלים.
"סיור ברחוב הנביאים בירושלים וסביבתו":
רחוב הקונסולים עם בתי הדר וארמונות, רחוב בתי החולים של ירושלים, נסייר הכיכר הדווידקה, בית החולים האנגלי, מלון קמיניץ, בית הפחה ליד מלון קמניץ, בית יוסף נבון ביי בעל הגמלון וצריחים קטנים(בית פרוטיגר), הכנסייה האוונגלית, בית החולים ביקור חולים, בית ההסתדרות הרפואית ממש מול ביקור חולים ובית החולים הגרמני, מנזר סן ג'וזף, בית האנט- הצייר האנגלי הולמן האנט, "בית תבור" ברחוב הנביאים 58 ומתכננו קונרד שיק- קונרד שיק שוויצרי, פרוטסטנטי, מיסיונר אשר בונה בתים רבים בירושלים עם קשרים טובים עם הקהילה החרדית הירושלמית. "הכנסייה האתיופית" ושכונת החבשים, בנין בני ברית ומשרדי יד שרה הישנים.
"סיור מודרך בבית טיכו"(רופא העיניים אברהם טיכו) ופה יצירותיה של האמנית (אשתו של אברהם טיכו)אנה טיכו נמצאים ומוצגים ובבסיסו ביתו של ערבי עשיר ערבי עתיר ממון הגה ראשיד.
"בית החולים רוטשילד ברחוב הנביאים 37 בירושלים"- בית החולים הראשון של "הדסה" בישראל, בית הספר האוונגלי הגרמני ברחוב מונבז פינת הלני המלכה, בית ספר אורט -"בית הפרובסט", הקונסוליה החבשית, בית מחניים שבנה יוהן פרוטיגר(תכנון קונרד שיק).
"סיור במאה שערים ונחלת צבי – בית ישראל והשכונה הבוכרית".
"בתי ברגהיים"- יהודי מומר גרמני שבנה בירושלים,בית חברת התנ"ך של האדריכל הולידיי, מלון פיל ופאסט , כיכר צה"ל, מגדל טנקרד, נוטרדאם, כנסיית המבשר האנגליקנית, בתי אונגרן מול בתי פרלמן נוסדה על ידי כולל שומרי החומות,, בתי נייטין על שמו של מנחם נייטין שבנה את בתי נייטין במאה שערים, אוהלי שמחה- הקרויה על שמו של הרב שמחה בונם נכדו של החת"ם סופר, "בתי ויטנברג"- נוסדה על ידי הגביר משה ויטנברג,בתי ורשה נוסדה בשנת 1894 על ידי יעקב טונוורצל.
סיור בנחלת צבי בפינת הרחובות מאה שערים וחבקוק, "שער הפינה" השכונה התימנית מיוצאי עדן, "בית ישראל" או מאה שערים החדשה, כולל זיבנבירגן וסילאדי, שכונת הבוכרים, בית יהודיוף חפץ או בית המשיח, בית הזקנים הבוכרי, בית שמחיוף, בית דווידוף, בית חאג' יחזקאל, בית הכנסת בית מנחם, בית צופיוף, "חצר ההקדש" ברחוב מוסאיוף 11, שכונת גאולה לסיום.
"טיול מקברי הסנהדרין ועד קבר שמעון הצדיק בירושלים":
קברי הסנהדרין בפינת שמואל הנביא, מערת האשכולות, גבעת התחמושת, קבר שמעון הצדיק.
"סיור לאורך רחוב יפו בירושלים עד המלך ג'ורג' ":
סיור ברחוב יפו קינג ג'ורג',סיור בשכונת עזרת ישראל, יום טיול באבן ישראל, בית היתומים הספרדי, סיור בשכונות סוכת שלום ובשכנות שאננים, סיור במזכרת משה ואוהל משה, סיור בזכרון טוביה וזכרון יוסף היא שכונת הפחים, סיור טעימות בשוק מחנה יהודה, "סיור בשוק העיראקי של שוק מחניודה", בית שעון השמש מול ישיבת עץ החיים לשעבר, בנין כל ישראל חברים, משטרת מחנה יהודה ובניין מרכז כלל.
"סיור בבית יעקב למל דרך זכרון משה וכיכר השבת וכרם אברהם":
סיור מומחה בעולם החרדי בשכונת זכרון משה החילונית במקורה שהפכה לחרדית דיי ממזמן, נכיר את בית ספר למלה וחשיבותו, כיכר השבת כולל הכיתוב מהתקופה הבריטית, אתרים ברחוב שבטי ישראל ובתוככי שכונת "כרם אברהם".
סיור מכיכר ציון לשכונת שערי חסד:
סיור מודרך בכיכר ציון ואתריו, טיול ברחוב בן יהודה, יקור בבית ספר שמידט, המכללה הדתית למורים ומורות, סיור בבית ההסתדרות, סיור ברחוב בצלאל, סיור בבצלאל בית הספר לאמנים ואמנות, סיור ברחוב כנסת ישראל, סיור בנחלת ציון ירושלים.
"סיורים וימי גיבוש ברחביה"
מדריך טיולים וסיור מבנין הסוכנות היהודית(הנהלה) ומשלב את קרן קיימת לישראל קרן היסוד , מפה נמשיך לגמנסיה רחביה, צריף הנשיא בן מבי, בית דב יוסף, בית הכוזרי, בית מעונות עובדים א, בית הגנן של ארתור רופין, גן אליעזר ילין, בית בונם ברחוב רמב"ן 21 ירושלים.
"בית חיים סולומון" , הבית של בנו של יואל משה סולומון, ובית ילין-אליעזר ותלמה ילין, טחנת הרוח ברמב"ן 8 ירושלים בשכונת רחבייה ירושלים.
"סיורים וטיולים בטלבייה":
סיור בבית הנשיא, מכון ואן ליר, בית קרן קרב הישן, תיאטרון ירושלים, וילה סלאמה וכיכר סלאמה, ביקור במוזיאון האסלאם, ספריית שוקן בית אבן העזר ברחוב מרכוס, וילה חשמה, בית אלף לילה ולילה, וילה שרובר ובית החולים למצורעים.
"סיורים במושבה הגרמנית בירושלים":
סיור בעקבות המושבה הרביעית הטמפלרית בישראל, סיור טיול בבית האיכר פרנק, בית העם בעמק רפאים 1, בית אפינגר, מנזר האחיות הברומאיות, סיור ברחוב כרמיה, בית זנדל ובית אברלה, בית אימברגר ובית גוטליב בוירל'ה, בית פאסט ובית ביאנצלה.
סיור במתחם הטחנה עד מנזר רטיסבון:
"סיור טיול בגבעת רם" ירושלים:
אנשי ההגנה קראו לגבעת ר"ם -רמת מפקדים והפכה לגבעת רם.סיור בגבעת רם הצפונית, קריית בן גוריון היא קריית הממשלה, סיור בבית יד לבנים, סיורים במוזיאון ישראל, סיור בהיכל הספר, מוזיאון ברונפמן למקרא ועתיקות, סיור במנזר המצלבה רק לא ביום א
************************************************************************************************************************************************
"הצעה לסיור במרכז העיר ירושלים למטייל העצמאי".
1. "סיור במשולש הירושלמי"- ביו רחוב בן יהודה, המלך ג'ורג' ולב לבו ברחוב יפו…
למגיעים ברכבת הקלה מכיוון התחנה המרכזית או שוק מחנה יהודה, נרד אחרי הדווידקה בתחנת יפו.
אם ירושלים מצויה בלבו של עולם אז אנו ממש במרכז ירושלים…
רוב הבניה והאדריכלות המקומית היא מסוף המאה ה-19 העותמאנית ומהתקופה המנדטורית ובימינו ניתן לראות ללא מאמץ גם בניה לגובה אשר ירושלים "התקלקלה" מהסיגנון התל אביבי.
"כיכר ציון" בצומת הרחובות יפו ובן יהודה(מדרחוב) נכיר בהן יהודה 2 את "בית סנסור" אשר שנים רבות היה פה בנק לאומי וממשיך להיות בנין משרדים וחנויות- המרכז נבנה על ידי האחים סנסור" מבית לחם והיה מרכז חברתי ובילוי בתקופה הבריטית והפגיש כאן יהודים מוסלמים ונוצרים.
מהמבנה המפואר האקלקטי נעלה במעלה מדרחוב בן יהודה שהיה פעם ציר תנועה סואן והיום רק להולכי רגל – נאכל משהו, נקנה מתנה ונחזור לרחוב יפו ונפנה שמאלה ולאחר דקה הליכה נבחין ברחוב יפו פינת ראול ולנברג בבית בוכרי מפואר, סיגנון אקלקטי עם "ארקדת קשתות", עמודים עם כותרות קורינתיות ו"צמד אריות" שתכנן רבי שמחה יאנובר (פיסל גם את האריות בבית הקונסול פין ברחוב יפו).
בצמוד ניתן לראות את "בית נבון ביי" ברחוב ראול ולנברג.
הבנין הוקם על ידי היהודי המומר הבנקאי פרוטיגר לידידו יוסף נבון איש העסקים היהודי שבין היתר היה ממקימי קו הרכבת מיפו לירושלים(אחיו יהודה נבון שהלך לעולמו בדמי ימיו ועל שמו "מחנה יהודה")..
נעבור את רחוב יפו דרומה ובסימטה צרה(יש כמה) נכנס לשכונת "אבן ישראל"- שכונת חצר קלאסית השוכנת בצילו של מרכז כלל ולצידו של רחוב יפו החוצה את ירושלים..
שכונת "אבן ישראל" היא השכונה השישית מחוץ לחומות(משכנות שאננים, מחנה ישראל, נחלת שבעה, בית דוד ומאה שערים), אב"ן בגימטריה 53 על שמם של מקימי אבן ישראל.
שכונת אב"ן ישראל יועדה לאשכנזים וספרדים כאחד, שני בתי כנסת ירושלמיים, חומה מסביב ובור מים.. במרכז שכונת אב"ן ישראל יש שילוט והסברים על מקימי השכונה ומייסדיה.
מצידה השני של שכונת "אבן ישראל" נצא לרחוב אגריפס שם ניתן להכיר חלק מרצף השכונות "נחלאות" ולהיכנס לשוק מחנה יהודה על חלקיו השונים וזהו סיור בפני עצמו…
לסיור עם מורה דרך מוסמך ומנוסה יש ערך רב, יותר מרגש ויותר מלמד בכייף.
********************************************************************************************************************************************
ירושלים מתפתחת מאוד באמצע המאה ה-19 ואילך על ידי חדירת המעצמות ובנייה מואצת בירושלים שמחוץ לחומות- הפרוייקט שמסמל את התקדמותה והתפתחותה של ירושלים-
היה פרוייקט הרכבת שחניכתו הייתה ב 26/9/1892 קו הרכבת הראשון בארץ ישראל מיפו לירושלים.
"הוגה הרעיון" בתחילה היה משה מונטיפיורי ונסוג מהפרויקט היוקרתי אשר דרש כספים רבים.
העותמאנים לא מוותרים מוכרים את זיכיון הקמת הרכבת לבנקאי שוויצרי פרוטיגר ויהודי נתין עות'מאני בשם יוסף נבון, שניהם היו שותפים כפרוייקטורים ובנו שכונות רבות בירושלים. שניהם לא יכלו לפרוייקט שדרש כספים רבים להשקעה ומכרו את הזיכיון לחברה צרפתית(שהנפיקה איגרות חוב וצליינים רבים קנו הן להשקעה בארץ הקודש והן לשימוש צלייני עתידי).
הצרפתים חסכו מכל מה שניתן , את הפסים ברוחב 1.43 שהיו הכי צרים בעולם וידאו לנצל חברה שפשטה רגל וקנו במחיר זול, רוחבה הצר גם האט את קצב הנסיעה ודאג לבדיחות על הרכבת התורכית.
הרכבת ביצעה עיקוף(נחל שורק ונחל רפאים) רציני כדי שלא תעלה בגובה באופן מיידי אלא אט אט ובבטחה, בקצב כזה בהרים ניתן לקטוף פרח ואולי גם פיפי קטן ולעלות חזרה לרכבת.
כששחזרו את "אחותה היפואית" ודיברו על שימור התחנה הירושלמית זה נשמע כמו חלום, הייתה מחשבה להרוס את כל השטח ולסלול אוטוסטרדה, אז ניסים בירושלים זה חלק מה- dna של ירושלים.
כיום, "בתחנה" מסעדות, בתי קפה, מוזיאונים, ספורט לסוגיו, ירידים ומופעים…ומרכז יציאה לטיולים רבים ושונים כולל לגשרים התלויים מעל גיא בן הנום והר ציון ממול ממש.
לכאן ממש מעבר לכביש מגיעים "הטמפלרים הגרמנים בראשותו הפרופסור כריסטוף הופמן" מוירטנבורג שדגל בשלילת המקרא והבנת דברי הנביאים כפשוטם, להכשיר את הקרקע בארץ ישראל למען הגעתו של ישוע לקראת הגאולה הסופית. כל זאת יכול להתגשם רק בארץ ישראל בארץ התנ״ך ומי שימשיך את החזון זה הם הטמפלרים הגרמנים המפוזרים ברחבי ארץ ישראל.
בארץ הקודש הקימו מערכת משוכללת ביחס לזמן של חיים יצרניים, חקלאות מתפתחת של פרדסים וגפנים, חיטה ודגנים ועוד, הטמפלרים פיתחו את התעשיה והקימו את המפעל הראשון בארץ ישראל "שמן" (בחיפה), מסחר מתקדם ומהיר בתי מלון, מסחר ומלאכה.
במתחם התחנה יש מספר כניסות ויציאות ואחת מהן בגב התחנה(מול הכניסה המרכזית) ישנה יציאה ישר לכביש לצומת עמק רפאים ושדרות בית לחם, נעבור את הכביש לעמק רפאים 1 לבית העם הטמפלרי…
מראש , אכתוב על כל מקום ראוי בתמצות רב ובסיור בשטח אאריך בטעם..
בית הקהילה או "בית העם" שנחנך בשנת 1882 על ידי קונסולים , בכירי ירושלים והשלטון העות'מאני..
בבית העם(הקהילה) היו כינוסים ואירועי חברה, הרצאות הופעות וכל אירוע.
זו לא כנסיה(בבית העם, לדעתי המשפחה הארמנית ששומרת על המקום הסבה את המקום לכנסיה), בעולם הטמפלרי אין כנסייה אלא בית העם ובו יש אפשרויות חברתיות רבות ואין כומר אלא "שפרד"- רועה צאן. אין פה אפסיס הפונה מזרחה כנהוג בכנסיות אלא פונה צפונה.
"בית העם" בנוי בסיגנון "ניאו רומנסק" מקביל למאה העשירית או האחת עשרה באירופה.
"בית הטוחן" בעמק רפאים 6 ירושלים.
בית הטוחן נבנה בשנת 1873 ומבתי המושבה הגרמנית הירושלמית הראשונים(המושבה הוקמה 1873 אחרי חיפה יפו ושרונה).נכיר את החשיבות של הקולוניה הגרמנית הירושלמית.
על המבנה כתוב- even haezer (יש גם בית אבן העזר בבן גוריון 8 במושבה הגרמנית בחיפה, כיום סניף מצליח של "ארומה") על שם הקרב בין הפלישתים לישראל ונגפנו קשות, מוסר ההשכל פה,
שצריך תמיד להאמין בבורא עולם ולהזכירכם שהטמפלרים היו בעד סיפורי הנביאים ופחות מקרא.
הבית (בית הטוחן)היה של הטוחן המקומי לו הייתה טחנת קמח שהופעלה על ידי קיטור.
מאחורי בית הטוחן המרשים, היה בוסתן פירות גדול ובריכת השחיה הראשונה בירושלים.
רוב בתי השכונה וגם בית פרנק היו מוקפים חומת אבן , השערים ומוצרי הברזל היו של האמן ביאנצלה.
"בית המרזח בעמק רפאים 7 בירושלים".
בית המרזח או הפאב המקומי של הר ריכרד וגנר שהטיב לתאר ש"י עגנון- אדם נמוך ושיער ראשו מלא ושחרחר וכרסו מתגבהת ועולה כלפי סנטרו ופניו כחלחלות ושפמו זקוף משתי קצותיו עד סמוך לעיניו…
"בית זנדל" – רחוב עמק רפאים 9 ירושלים.
בכניסה לבית גמלון בראש המבנה ועליו רובץ אריה בדמות אבן, משדר עייפות ואולי כבר לא צעיר..האריה מסמל את בית המרקחת של משפחת זנדל בגרמניה.
בארץ, תיאודור זנדל תכנן את הבית הזה בעמק רפאים 9 ובתים רבים במושבה, זנדל תכנן את שרונה, בין הבתים המפורסמים שתכנן: בית ספר "למל" בשכונת זכרון משה, "בית המצורעים" בשכונת טלבייה, "כנסיית הדורמיציון" בהר ציון, "בית החולים שערי צדק" ברחוב יפו לשיפוץ הדרך בין ירושלים ליפו.
בית בוירלה בלויד ג'ורג' 6, בית האדריכל גוטליב בוירלה שבנה את ביתו המפואר עם קשתות ענקיות וראוותניות,ארובות, עיבד אבן גסה לצרכיו, בוירלה תכנן את קולנוע "אוריאנט" שהפך "לקולנוע סמדר".
"בית פאסט" ברחוב סאמטס 8 ירושלים.
תיאודור פאסט למד מלונאות ותיירות בגרמניה ,בירושלים משפחת פאסט בונה מלון פאסט מול שער יפו בשנת 1891, היו בו מתקני מים זורמים פרי יצירתם של תלמידי בית הספר "אליאנס".
במלון 'פאסט" היה כנראה הדייט הראשון של שרה אהרונסון ובעלה לעתיד חיים אברהם..
בעת בניית המלון מצא תיאודור פאסט שני ארונות קבורה וחשש להודיע לבריטים שמא יעצרו אותו.
בתי הספר הטמפלרים בעמק רפאים 4 בירושלים. בית הספר הישן נבנה ב1878 והחדש בשנת 1882.
בתי הספר נתמכו על ידי משרד החוץ הגרמני ופעלו עד מלחמת העולם השניה בשנת 1939 והיום הם חלק ממלון "אוריאנט" המפואר של רשת ישרוטל.
"קולנוע סמדר ברחוב לויד ג'ורג' 4 במושה הגרמנית של ירושלים" – בית הקולנוע נבנה בשנות ה-20 של המאה התשע עשרה ושמו היה "האוריאנט".
בונה בית הקולנוע היה גוטליב בוירלה הבן, ביתו היה ממש בסמוך או בית הקולנוע היה בגב הבית…בית הקולנוע הכי ותיק בירושלים שעדיין פעיל ומפעילה אותו רשת "קולנוע לב". "קולנוע האוריאנט" נבנה בסיליקטים לבנים לקטנים בסיגנון תל אביב( כמו בית מייסד תל אביב עקיבא אריה וייס), למרות החוק בהנחת אבן מתקופת רולנד סטורס בונה גוטליב בוירלה לא לפי החוק, כנראה בשל קשריו הרבים אצל פקידות האימפריה הבריטית או פשוט חשב שהסיליקטים דומים לאבן גיר רק קטנים יותר…(חצי בדיחה)
גוטליב בוירלה משפץ את בית הקולנוע בשנת 1934 למען הקהל היהודי ולצערו ממש בעיתוי גרוע, הנאצים עולים לשלטון בשנת 1933, רבים מתושבי המושבה הגרמנית היו נאצים(לא כולם) ובתי קולנוע יהודיים כמו: קולנוע אדיסון, קולנוע ציון ועדן האשימו את בוירלה שהוא סוכן נאצי של היטלר , מה שהקשה על פעילותו.
גוטליב בוירלה היה נגד הפרופוגנדה הנאצית, לא הקרין סרטים המשקפים את הנאציזם, לא היו דגלים נאציים על בית הקולנוע ורצה לתבוע דיבה את מאשימיו היהודיים. לאחר זמן קצר נמכר הקולנוע לאיתן בלקינד ושלוש שנים היה "קולנוע אפרת" ולאחר לחצים רבים של ראש הקהילה הגרמנית ומכתבים סודיים ומאיימים מעביר בויארל'ה לחזקתו שוב את בית הקולנוע.
משנת 1936 חוזר בית הקולנוע לידיים מקומיות ולשם "האוריאנט" ומנוהל עד ידי ווילאם (ביל) ת'ורוגוד ושל פרדיננד שטקלף ומזניקים את בית הקולנוע לאורך שנים רבות.
בניהולו "האוריאנט" פעל עד 1948 ובוירלה במלחמת העולם השניה הוגלה לשרונה ולאוסטרליה.
עם הקמת המדינה קם קואופרטיב של חיילים משוחררים שהקים שוב את בית הקולנוע.. ביקשו מהציבור שם ומי שיזכה יקבל כניסה לשנה חינם והשם שנבחר על ידי נערה בת 14 לא מוכרת היה "סמדר", תוך זמן קצר כל אנשי הקואופרטיב עוזבים ונשארו רק דוד ולאה ביטרן ואריה צ'צ'יק.
"אריה צ'צ'יק" נשאר לבד תוך זמן קצר והוא נשאר הבעלים היחידים שלבית הקולנוע. צ'צ'יק אהב את תפקידו כמוכר כרטיסים ושם רוב זמנו היה עד שנת 1973 ומשנות ה-90 הוא חלק מרשת "קולנוע לב". אכלתם את "עוגות סמדר" של קפה סמדר הפעיל במקום??
בתוככי המושבה בתים(רבים נוספים) יפים וסיפורים לא מעטים של ארמנים, ערבים נוצרים עתירי ממון, פארק המסילה המוביל חזרה ל "מתחם התחנה", סיור במושבה היוונית הסמוכה או טלבייה המהממת באדריכלות הייחודית לה.
************************************************************************************************************************
איך הוקמה שכונת "בית דוד" בירושלים?
ביום שבת גשומה נואם יוסף ריבלין בבית הכנסת בשכונת "נחלת שבעה", נאומו של ריבלין היה חוצב לבבות ובנאום הוא קורא לאנשים להקמת שכונה נוספת, לשפר את תנאי המחיה במקום בו האוויר צלול יותר ועוד..אחד המתפללים שהקשיבו לדרשת השבת היה דוד רייז, איש עתיר ממון אך ללא ילדים, יהודי פולני שעלה ירושליימה בשנת 1866 ישר לעיר העתיקה ובערוב ימיו "יוצא מן החומות" לנחלת שבעה .
נאומו של יוסף ריבלין "תופס אותו"-את דוד רייז והגביר פותח את הכיס ותוך זמן קצר אדמה מאנשי הכפר "ליפתא"(בהמשך ערביי ליפתא ימכרו את אדמותיהם גם לשכונת מאה שערים)
תוך שנה שכונת "בית דוד" עומדת בנויה ובשנת 1873 והייתה לשכונה הרביעית מחוץ לחומות אחרי- משכנות שאננים, מחנה ישראל ונחלת שבעה.
10 בתי הקדש "הוקדשו" לתלמידי חכמים למען יתפללו עליו ויקראו קדיש(הרי, אין לו זרע ממשיך).
השכונה היא שכונת חצר טיפוסית ובמרכזה בור מים גדול עם כיתוב בצרפתית – "אליאנס" ומצד השני "כל ישראל חברים" וכנראה זו עדות אחרונה למגמת לימוד "פירזול" של בית הספר "כל ישראל חברים" שיצרה עובדה מוצרים רבים מברזל . בקומה השניה היו משרדי "ועד הכללי כנסת ישראל" שדאגו לחלוקת הכספים שהגיעו דרך השד"רים-שליחי דרבנן שעושים עבודת קודש לעם ישראל.
עד לפני עשור וקצת היה פה מוזיאון "תהילים" ובו 150 תמונות שנלקחו מפסוקי תהילים הקדוש , רמזים קבליים בעולם הנסתר ועוד…זה המקום לפתוח את הלב מטרים ספורים מהר הבית הוא הר המוריה.
בשנות העשרים של המאה העשרים "הרב אברהם הכהן קוק נבחר לרב הראשי האשכנזי הראשון" והיה צורך בהקמת בית גדול יותר, וכך ליד שכונת "בית דוד" ממשיכים את השכונה עם בית הרב קוק. "בית הרב" היה המשך של שכונת בית דוד וחלק מהשכונה. מימון הבית בא מהארי פישל, בתחילה בנו קומה אחת ולאחר זמן קצר הוסיפו קומה נוספת וגם "גרם מדרגות" שנבנה מצידה השני של השכונה כדי לא להפריע לאנשי שכונת "בית דוד" בשעות הקטנות של הלילה.
ביתו הראשון של הרב קוק היה בשכונת אחווה(נווה צדק) ביפו ולאחר המעבר לירושלים נוסד בית מדרש ותפילה, עזרה לנזקקים ועוד.
בהמשך "בית הרב" יהיה הבסיס להקמת "מרכז הרב" היושבת שנים רבות בקרית משה הירושלמית.
סיורים טיולים וימי כייף וגיבוש בעקבות הבתים ההיסטוריים של מדינת ישראל.
בתים המספרים סיפור, ולא סתם, אלא את הקמתה של המדינה שבדרך, הקשיים והחזיונות, חלומות המתיישבים והיאחזות עיקשת בקרקע והקמת הבתים שהפכו למושבה, קיבוץ או עיר בישראל.
"בתים מספרים בהרי ירושלים ובעיר ירושלים":
בית ברוזה במוצא-חקלאות נחשונית ראשונית בהרי ירושלים-מאיר ברוזה וסבו שמואל ברוזה שעלה ונאחז בקרע ב1894 והיה דוגמא אישית לחקלאים רבים בהתיישבות העובדת.
מנחלות אדמה להקמת בתים ופריחה מקומית עם כל קשיי הביטחון המקומיים והרב קוק שהיה מפקד ההגנה שבא כל יום עם חיילי משמר מירושלים למוצא וסיפורו של הנער מוטקה ששרד את הטבח של ערביי קולוניה במשפחתו ושמונה בני משפה נרצחו ורק הילד הקטן שרד והפך להיות רמטכ"ל השלישי.
הרצל נפגש עם ברוזה במוצא ב 1898 וסיפורו של משה דוד גאון המורה הראשון והחזן של הית הכנסת במוצא ואיש רב פעלים בתחומים רבים, אביו של יהורם גאון, השחקן, הזמר, האמן.
"סיור בבית דוד בירושלים"- השכונה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
שכונה קטנה בסמוך לבית הרופא אברהם טיכה ונבנתה על ידי הנדבן דוד רייז ויש הרואים בה המשך לשכונת נחל שבעה ופה התגורר הרבה הראשי של ארץ ישראל-הרב קוק, דוד רייז היה נדבן ואיש עשיר שהתיישב בעיר העתיקה ורופאו ייעץ לו לצאת החוצה וכך עשה- בית טיכו ברחוב קוק ירושלים-רופא העיניים הירושלמי בעל לב הזהב שטיפל ביהודים וערבים כאחד והסיפור המרגש של אישה מוסלמית שרצתה למסור את בנה לרופא חשוך הילדים.
רופא עיניים והאמנית אישתו, אנה טיכו הציירת המפורסמת, הבית המפואר היה מעונו של המומר משה שפירא ונחשד שזייף את מגילות גנוזות בחלקן, הבית מופיע במפת וילסון מ 1884.
בית הכנסת "תפארת ישראל" בעיר העתיקה בירושלים או בית כנסת ניסן ב"ק(בן קדושים).
בית הכנסת שהוקם על ידי רבי ישראל ב"ק המדפיס הראשון בעולם המתחדש לו ומתקדם.בית הכנסת נהרס במלחמת העצמאות והוא דיי דומה לבית הכנסת של ברעם.
הרב ישראל ב"ק עסק בדפוס בצפת ופרש להר הג'רמק(הר מירון) ולאחר כישלון חקלאי קיבל ממונטיפיורי מענק לרכישת בית דפוס והחל להוציא את העיתון "החבצלת" והמשיך את המפעל חתנו הרב ישראל דב פרומקין ומי שהמשיך את מפעלו של הרב ב"ק הוא הרב ניסן ב"ק שבנה שכונות.
"בית ספר למל" – תחילת החינוך העברי בירושלים בשכונת זכרון משה הירושלמית, מול קולנוע אדיסון שוכן לו בית בן שתי קומות ומעל הכניסה כתוב: " בית ספר להאציל לבית למל" ,ושעון עם אותיות בעברית, דקל מסוגנן, ובית ספר זה קשור לחינוך המודרני העברי בראשיתו- בשנת 1885 יסדה עליזה ליפטהרץ , קרן שמטרתה להקים בית מחזה לילדים לזכרו של אביב שמעון אדלר פון למל שהיה גביר ואיש רם מעלה ואציל בזכותו עזרתו לשלטון האוסטרי בזמנו של נפוליאון..
ד"ר פרנקל מקדם את בית הספר למרות התנגדות "הפרושים" והיו קשיים עד שהתאחד עם בית ספר נוסף "ועד החברה לחינוך יתומים בישראל" שבהנהלת ד"ר זאב הרצברג ולימים לימדו בו מורים כמו דוד ילין, יוסף מיוחס ואחרים ובראשית המאה העשרים מקבלים עזרה מ "העזרה" הגרמנית.
"בית שעון השמש ברחוב יפו ירושלים" – פרוייקט של חייט אמריקני יהודי.
החייט שמואל לוי הקים את בית הכנסת המיוחד ומי שתכנן אותו הרב משה שפירא, עם חמישה שעונים, מול שוק מחנה יהודה ושמו "בית השעונים" או "בית הכנסת אורחים".
הרב שמואל לעווי שעלה מאמריקה ראה את המצוקה של העולים החדשים והקים בעזרת תרומות מיהודי אמריקה את בית הכנסת ובו ארבע קומות ובקומה הרביעית היה בית הכנסת "זהרי חמה", היום משמש "כשטיבלך" –רצף של מנינים לאורך כל היום וכל הזמן ובית הכנסת נפגע מרעידת אדמה בשנת תרפ"ט ואף שריפה בקומה החמישית ב 1940.
"בצלאל" אמנות עברית בארץ ישראל ובירושלים בתחילתה.
צמד בנינים תאומים ברחוב שמואל הנגיד 10-12 שאכלס את בית הספר לאמנות "בצלאל" "ובית הנכות הלאומי בצלאל", זהו בית הספר ההיסטורי ובשנה הקרובה "בצלאל" שהיה בהר הצופים יעבור למתחם מגרש הרוסים למבנה ענק ומפואר, מי היה מאמין שהפרוייקט של בוריס שץ יצליח כך?!
ההחלטה להקמת בית הספר התקבלה בקונגרס הציוני השביעי בשנת 1905 לאחר שבוריס ש"ץ היה פסל החצר של מלך בולגריה והביא את הרעיון להרצל עוד ב 1903.
בשנים 1911-1914 היה סניף של תימנים ותיקים בבן שמן, קשיים רבים היו ל"בצלאל" לפני ובמהלך מלחמת העולם הראשונה והתורכים הגלו את בוריס ש"ץ לדמשק.
"הארמון" בשכונת הבוכרים בירושלים –בית יהודיוף חפץ שאולי פה יתאכסן המשיח.
בית רב מידות וממש ארמון שהקים אלישע יהודיוף וחתנו ישראל חפץ שתוכנן על ידי אדריכל איטלקי בסיגנון הרנסאנס והוא אחד המבנים המקסימים והיפים של ירושלים, "מלטון קמיניץ" המלון המפואר של ירושלים בעת החדשה ישנה.
מלון חמישה כוכבים שהוקם ביפו 70 ע"י משפחת קאמיניץ חלוצי המלונאות בארץ הקודש.
"משכנות שאננים" היציאה מן החומות של ירושלים
"יהודה טורא" שתרם את עזבונו לירושלים הוא האיש החשוב בסיפור היציאה מן החומות והאיש שפעל להנצחתו ולפיתוח ועזרה ליהודי ירושלים היה סיר משה מונטיפיורי.
האיש שביקר בארץ שבע פעמים והיה קטליזטור חשוב בפיתוחה של ירושלים מחוץ לחומות ועזרה לישוב היהודי בכלל, ספרדים ואשכנזים בפרוייקט, "איזור תעשיה" ובורות מים חיים זכים- משה מונטיפיורי.
****************************************************************************************************************************************
סיור בעקבות יהורם גאון בשכונת בית הכרם בנחלאות-
הסיור יסוב לו בשכונת בית הכרם בו נולד, גדל ולמד-נכיר את חבלי ילדותו והבית בו נולד, המכולת, בית הספר ובכלל…נשיר ונעבור בנפתולי השכונה הפחות מוכרת ונכיר את דמותו של האמן יהורם גאון וכמובן את שירתו בליווי שירונים ונגן זמר גיטרה מקצועי, יש לציין שבשכונת בית הכרם גרו ולימדו נפילי וראשוני המורים לעברית שלימדו בעברית ונכירם ליד ביתם, הרחובות והשיא מול בית המדרש למורים "דוד ילין".
משך הסיור שעתיים עד שלוש שעות וניתן לשלב שכונה נוספת/שוק מחניודה/טיול נושא אחר.
אורי זוהר מפקד להקת הנח"ל אומר ליהורם גאון: תשיר שתי שורות בשיר "רוח סתיו" כי זמר אתה לא תהיה….וראו כי הזוהר פוגע ביהורם גאון בתרנגולים והרבה יותר בשלישיית גשר הירקון, והמלחה בשירי סולו עם "לילה בחוף אכזיב", "בלדה לחובש" בפסטיבל הזמר של 1969, "אני ירושלמי" ב 1971 סרט המספר על נפתולי משפחתו בירושלים, ב1986 אלף נשיקות לך אהובתי… 1973 "קזבלן", "בפרדס ליד השוקת" עם הצלחה רבה ב-1984.
2. סיור בעקבות יוסי בנאי בירושלים-"התל אביבי הכי ירושלמי"…
סיור חמים ומרגש בעקבות האמן היוצר, חתן פרס ישראל, שחקן תיאטרון וקולנוע, זמר, במאי, כותב פזמונים ומערכונים, שנסונר-שר שנסונים צרפתיים..
"אדם ללא זיכרונות הוא עני מרוד".. סיור בו נשלב את שיריו וכתביו בעלי המסר החד והברור, חוכמת חיים מרגשת, מטאפורות ועוד במקומות בו נפתולי חייו קשורים – בבית בו גדל והתפתח בשוק מחנה יהודה ברחוב האגס 1, ובבית ספר אליאנס, שם סיים רק שש שנות לימוד אך בעל השכלה רחבה מרקיעת שחקים ורעב ללימוד כל חייו, גן התות בנחלאות ובבית הכנסת בו התפלל אביו, קולנוע ציון ואדיסון(נשוחח על ההשפעות הקולנעיות מרחוק או מקרוב), בסרטים יכול היה לשכוח את קשיי היום-יום ו"לעוף דרך המסך על כנפי הדמיון".
בירושלים לא היו אף פעם עניים, כי לאף אחד לא היה….המסר הפשוט והיפה בסיפורי יוסי בנאי.
בסיור נשזור את מה שעינינו רואות , אקטואליה לצד היסטוריה במחנה יהודה ורצף השכונות של "נחלאות" ומיקוד באוהל משה וגן התות ובית הכנסת "אוהב ציון" בזכרון טוביה וזו רק ההתחלה..
3. בעקבות יוסף נבון הנשיא החמישי של מדינת ישראל
חיי הילד יוסף לצד אחותו הגדולה מרגלית מזכרון משה ועד לאוהל משה, ילדותו נערותו ובגרותו במחוזות שירות הביון שלפני הקמת המדינה וציר מרכזי בשנותיה הראשונות ועד היותו לנשיא המדינה.
סיור במושבה הגרמנית בירושלים"
"מדריך טיולים במושבה הגרמנית וטלבייה בירושלים"
"המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים בירושלים" הם מן המקומות האיכותיים והמבוקשים ביותר בירושלים, בשל הקסם האורבני-סביבתי-ארכיטקטוני שלהם, והודות לתהליך השימור וההתחדשות העובר על השכונה-המושבה הגרמנית.
סיור זה הוא תמהיל מגוון ועשיר של היסטוריה, אדריכלות וסיפורים אישיים מרתקים; מאז ראשית ההתיישבות של חלוצים גרמנים-טמפלרים באמצע המאה ה-19, דרך החיים בצל צלב-הקרס בשנות השלושים, המלחמות, תקופת הצנע והקיצוב של ראשית ימי המדינה, ועד להתחדשות האורבנית בשלהי המאה ה-20. באמצעות טקסטים בהירים, המלווים במאות תצלומים וכן רישומים מאירי-עיניים המוגשים בהמחשה גרפית מרשימה ואסתטית, נחשפים השינויים ההיסטוריים, האורבניים, האתנוגרפיים-חברתיים, האנושיים והארכיטקטוניים שחלו באזור זה מאז שנוסדה המושבה הגרמנית, לפני כמאה וארבעים שנה כישוב כפרי בשולי העיר, ועד היום, לאחר שהאזור היה לשכונת יוקרה שבמרכזה ציר מסחרי תוסס…
מסלול א
בית הקהילה הטמפלרית
בית הספר הטמפלרי
בית "אבן העזר" –בית פרנק
פנסיון לנדהולט ובית המרזח
בתי שמידט
בית זנדל
בחת אמה אימברגר
בית פאול אברלה
קולנוע לב סמדר
בית בוירל’ה
בית קיבלר
בית אברהם פאסט
בית ביאנצלה
בנין קפה פטר
בית וייס
בתי פייג
אכסנית סנט צ’רלס
בית תיאודור פאסט
בית רוהר ובית דיק
סימטת ג’ימי
הסיור מתמרכז ברחובות עמק רפאים,לויד ג’ורג’,סטמס,כרמיה,פטרסון,וודוודג’
את סיורנו במושבה הגרמנית בירושלים נתחיל בחניון גן הפעמון התחתון ליד תחנת הדלק,נעבור את הרמזור למפגש הרחובות עמק רפאים ודרך בית לחם וממולנו
בית הקהילה הטמפלרית(עמק רפאים 1)-"בית העם",שימש כמרכז דתי רוחני וחברתי-תרבותי לתושבי הקהילה הטמפלרית המקומית,הטמפלרים לא הקימו כנסיות אלא בתי קהילה ובין היתר שימשו לתפילה בעיקר בימי א.
שימו לב לחלונות הסימטריים ובקצהו גומחה רב צלעית(אפסיס)ובחלק העליון קשתות גמדיות בסיגנון הרומנסקי(האדריכלות הרומנסקית ידועה בזכות סגנון הבנייה המסיבי, הכבד והמוצק שלה).
בחלקו העליון –הפעמון,המשמש בעיתות שמחה וגם מצוקה, בית הקהילה שימש אספות עם,חתונות,לוויות,ימי זיכרון ומופעי תרבות..
החורשה הסמוכה שימשה ל"קומזיצים" ,צלית ציפורים ועוד על ידי שובבי ונערי המושבה הגרמנית.
2.בית הספר הטמפלרי לשעבר – עמק רפאים 3ו 5
בשנת 1877 החליטה הנהלת אירגון הטמפלרים להעביר את בית הספר הגבוה מיפו לירושלים וזו ירית הפתיחה להקמת מוסדות תרבות במושבה,כאן למדו מכיתה א עד י לימודים קלאסיים והשפות לטינית ויוונית,שפות מודרניות צרפתית אנגלית ערבית גרמנית גיאוגרפיה,מקרא,מתמטיקה,מדעי הטבע ,ציור ועוד. בוגרי כיתות י יכלו להשלים שנה נוספת בגרמניה ולהיבחן בבחינת בגרות.
בית הספר נסגר לפרקים במלחמות העולם הראשונה והשניה ועבר שינויים עם הלאמת ביה"ס והפיכתו למרכז שלטוני בריטי,בשנות ה 50 הוקם מכון הסיבים של משרד התעשיה והמסחר,כיום עומד ריק ומשמש משכן להומלסים
3.בית "אבן העזר"-בית פרנק עמק רפאים 6
נעבור את הכביש ונתקדם מספר מטרים ונבחין בכניסה לבית בכיתוב-
Eben =ezer על שם עזרת בורא עולם למפעלות הטמפלרים כפי שני ישראל היכו את הפלישתים בעמק רפאים(מכאן בה שם הרחוב הראשי) פרנק שהיה הטוחן הראשי ובעל מאפיה קנה את רוב אדמות המושבה כמצוות חותנו ניקולאי שמידט(שנפטר בדרך ארצה) ובסופו של ענין היה הנדל"ניסט שמכר דונמים רבים לחבריו ובני הקהילה.
4. בית זנדל(לשעבר)עמק רפאים 9 במושבה הגרמנית בירושלים
שימו לב לאריה בכרכוב העליון שבכניסה,מעל קשת הכניסה..
תיאודור זנדל מנכבדי העדה,"בונה ירושלים" ,אדריכל ומתכנן לתפארת,דובר ערבית על בוריה, אביו שימש כיועץ למונטיפיורי בפרויקטים שונים,והגדול שבהם בנה את בית החולים למצורעים בטלבייה..
תיאודור פתח משרד ביפו ותיכנן את המושבה שרונה,שיפור הדרך מיפו לירושלים{כביש מספר 1 ברוב חלקיו}וכמובן סייע בתכנון הרכבת לירושלים,כמנהיג מקומי מקבל קיסר גרמניה וילהלם השני בביקורו במושבה.
הוא מוזכר ב"תמול שלשום" של עגנון: "סמוך לבית הנתיבות עומד בית שכר גדול של ריכרד ווגנר….ווגנר אדם נמוך ושער ראשו מלא ושחרחר וכרסו מתגבהת…אשתו, שהיא גבוהה וצנומה…שניהם נולדו בארץ, לאבותיהם שעלו לארץ הקדושה לחיות חיים קדושים על אדמת הקודש…ריכארד היה עושה עם אביו יין לכמרים…ועשו להם בית שיכר שנותן פרנסה קלה בפנים שוחקות…."
5. בתי אימברגר –עמק רפאים 10 במושבה הגרמנית בירושלים.
שימו לב לכיתוב הגותי במשקוף העליון "אהב ה’ שערי ציון מכל משכנות יעקב" (תהילים פז ,ב)
שתי קומות וחצי…של מאמץ וקושי ובעיקר ליווי צמוד של אשת האדון פאול פרידריך אברלה מול הפועלים הערביים,ולא נתנה להם מנוח או השתהות בעבודתם..בזמן שהאדון מנהל את חנותו ברחוב יפו.
בשנת 1884 יסד פאול את הפירמה "פאול אברלה" שהייתה החברה המסחרית הגדולה ביותר בגרמניה.
6.בית כריסטיאן אפינגר ויקב אימברגר עמק רפאים 12 במושבה הגרמנית
שתי המשפחות היו חלוציות גידול משקי העופות שכלל לול ומדגרה.
שתי המשפחות התפרנסו בכבוד וצברו הון רב{שיווקו לשוק הירושלמי ולשלטון התורכי והבריטי}.
אנשים רבים ,קונסולים ואישי ציבור באו לראות מקרוב את מפעלם המיוחד!!
7.בתי אימברגר עמק רפאים 14 16 המושבה הגרמנית ירושלים
שימו לב לכיתוב הגרמני "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה’ עלייך זרח" ישעיהו ס.א,הבנין חד קומתי מלבני פשוט ותכליתי.
כריסטיאן אימברגר בנוסף למקצועו כגנן היה בעל יקב משפחתי וחנות לממכר משקאות ששכנה מול ביתו.
יוזמה מעננינת ל"סמדר" –שני סרטים בכרטיס אחד…
8.בית בוירלה לויד ג’ורג’ 6 במושבה הגרמנית
אחד הבנינים היפים במושבה!!
מי שבונה ומתכנן חברנו{מקולנוע סמדר}גוטלוב בוירלה הבן,שתיכנן בתים ברחוב הנביאים,מאפי במגרש הרוסים וכמובן במושבה הגרמנית, בשנים 1939-47 פעל בבית מלון "ריג’נט" בהנהלת משפחת עוויאדה הנוצרית.
בצומת לויד ג’רג’ סמטס(שמאלה/צפונה) שני בתים מהממים ביופים של משפחת אברלה(סמטס 4)פעל בי"ס גובאט שפעל בהר ציון.
מטרים ספורים לצומת סמטס כרמייה,(ימינה שלנו)"בית קיבלר"
ביתו של שוחט וקצב שעשה הון ,הקים בית מטבחיים גדול,רפתות עבור העגלים,פרות,חזירים,כבשים ועיזים וכל זאת בחצר האחורית- בית תלת קומתי וחצר ענקית במרכזה, לבית עלית גג{ורואים זאת} וחלוני "קוקיה" המאפיינים את האדריכלות הגרמנית.
הבית מצד שמאל{כרמיה 6} בית ביאצלה –בית מקסים ואסתטי של מסגר אמן בשם יוהאן אוגוסט ביאנצלה שרוב עבודות הפירזול במושבה הכין וייצר, כאן גר הצייר גוסטאב באורנפיילד שצייר את ירושלים בזוויות שונות ומכר ציורים עבור ארוחה דלה או משכן לראשו- את חייו סיים בעוני ודלות….נכדו של וילהלם השני ,ד"ר לואי פרדיננד הביא במתנה לפרופסור כרמל את אוסף התמונות שסבו קיבל מימנו וכל תמונה נמכרה בעשרות אלפי דולרים ויותר.
נמשיך לסייר ברחוב מאוריציו גוטליב הצר עם שפע בתים טמפלרים משוחזרים ,ובהמשך רחוב פטרסון הרומנטי…
הביטו על בתי פאוזר {פטרסון 4} שהיהקונדיטוריה ומפעל גלידה ביתית.
האלה סככני מספרת שילדים רבים "הבריזו" מהית הספר הסמוך ללקק גלידה טובה,אחרי קום המדינה היה פה מפעל ליצור קרטון וכיום בתי הדר,מכאן נחזור לעמק רפאים{מטרים ספורים} וימינה לחניה.
סיור עיקרי-סיור ב’
בית דג’אני
בית מאסו
בית ספר "אדם" ("הכרמלי" לשעבר)
בית ג’אקאמן
בית ג’ורג’ מאסו
בית גארבדיאן
בית אבו פילאת
בית טהבוב
בית הוועד הערבי העליון
בית ואהבה יוסף
וילה מנדטורית בתי עוויידה
בית יואנידיס
שיכון עובדי המדינה
פסל צמד העיזים
מתחם הפילבוקס
מסלול ג’
וילה רוזמרי
בית עבד אל האדי
בית יסלזון
וילה דיאן
"מרכז המגשימים הדסה"
בית דג’אני
וילה דקאן(מוזיאון הטבע)
בית וילהם אפינגר
****************************************************************************************************************************
ייקים ואישי ציבור ברחביה
מסלול הסיור:
בנין המוסדות הלאומיים- ממשלת המדינה שבדרך, הגימנסיה העברית, ביתו של יצחק בן צבי (וחיים ולירו-בעל הבית הקודם).
בית דב יוסף- מושל ירושלים, שר האספקה והקיצוב ושר המשפטים, מרכז הכשרת החלוצים החקלאיים של רחל ינאית, בית אוסישקין- מראשי ההסתדרות הציונית וממייסדי הסתדרות המורים, בית ילין- הבית הראשון על אדמות ג’נזריה, בנק לאומי והבאוהאוס בירושלים, "הטחנה" של רחביה, "בית חבצלת" ,"בית לאה" טננבאום(בית לאה טננבויים).
סיורים בטאלבייה
וילת קונטסנטין סלאמה, בית מונטסרה- המוסד לחקר התנ"ך של מנזר מונטסרה הספרדי, בית טאנוס- ארמון בסיגנון הרנסאנס, וילת שרובר, וילה הרון אל רשיד-אלף לילה ולילה בירושלים, בית חולים האנסן- בי"ח למצורעים, בית הדירות המפואר של סלמה- איש רב פעלים מול השלטון הבריטי, רחביה בשנות החמישים…50 וטלבייה ממעוף הציפור.
סיורים וטיולים בטלבייה -ירושלים.
תכנון השכונה וראשית הקמתה.
סוגי בתים וסגנונות ארכיטקטוניים.
המבנה הדתי חברתי כלכלי
יחסי יהודים וערבים בטלביה.
יחוס משפחתי ומעמד חברתי.
חלקים עיקריים של הסיור בטלביה.
כיכר סלאמה
וילה סלאמה
וילה כתאנה-בית קרן קרב
בית מורקוס
"בית המטאורולוגים"
בית הקונסוליה הספרדית
בית לורנצו גד’אני
שיכון ותיקי ההגנה
בית קובעיין
בית בנימין ג’מאל
בית עוואד
מלון יסמין האוס
בית סולימן טאנוס
בית חלק+בית חאנוש
בית מוגנן מוגנם
בית סונונו
מנזר מונטסראט
בית כארמי
בית ח’ורי
בית שוקרי ג’מאל
בית מטוסיאן
המנזר הקאפוצ’יני
וילה שרובר
בית מס-ראובן מס
בית ואסף בשאראת
וילה הרון ראשיד
בית החולים למצורעים
בית דירות סלאמה
בית קלרמונט
בית הקונסוליה התורכית
בית קלייברג
מעון ראש הממשלה הרשמי-בית אגיון
וילה שוקן
וילה חנא סלאמה
בית שלום
בית ברויידא
בית חברת האשלג
בית בנק ירושלים מלון דלה לשעבר