"סיורים מקצועיים וטיולים מודרכים לקבוצות בקיסריה רבתי בקיסריה הצלבנית והרומית, קיסריה החדשה המתחדשת עד קיבוץ שדות ים ופסיפס הציפורים".

"מדריך טיולים  וסיורים לקבוצות בקיסריה העתיקה והחדשה".

"מדריך טיולים בארמון הפסיפסים של קיסריה וחוף הקשתות(האקוודוקט)".

"מדריך טיולים בקיסריה היהודית בסטרטון":

הכפר סטרטון או שורשון שהחל פעילותו קרוב למאה שנים לפני הקמת העיר החדשה של הורדוס וקרויה על שמו של אגוסטוס (הגדול)קיסר. לאחר מותו של הורדוס וגם של בנו יורשו ארכילאוס הייתה "קיסריה לעיר נציבי יהודה השולטים במרחב של הפרובנוקיה הרומית".

מדריך סיורים לקבוצות בקיסריה הרומית:

מורה דרך ומדריך טיולים מקצועי המתאים עצמו לאופי הקבוצה ומספר המשתתפים ובטח אם קבוצת תיירים לפנינו בקיסריה על חלקיה הרומאיים והצלבניים..כולל איזי ריידרים וימי גיבוש צוותיים.

"דמותו המרתקת של הורדוס הגדול בקיסריה":

"המלך הורדוס", בן למשפחת גרים, אביו אנטיפטריס אדומי ואימו קיפרוס ערביה נבטית שעברו גיור ולמעשה היו במעמד הלכתי של עבד, "הורדוס" השתלט על המלוכה בישראל ושמט את מלוכתו של מתיתיהו אנטיגונוס, עם ישראל לא היה קרוב לליבם וההיפך, אפילו לא חס על אשתו מרים ולא על שני בניו, אופי שלטונו היה בסיגנון יווני רומי בסיגנון אוגוסטוס קיסר אך נזהר מהכנסת צלם בהיכל.

"מדריך טיולים בין פסיפס הציפורים לחוף הקשתות(האקוודוקט) בקיסריה":

"סיור עם מדריך טיולים בארמון מהמאה השישית" של משפחה נוצרית עשירה ובה מדליונים רבים(מלשון מדליה) בקיסריה, בעיגולים מפוספסים בפסיפס פירות מסוגים שונים, בין היונקים ניתן לראות שוורים, צבאים, פילים, אריות , נמרים, דובים ויעלים, אפילו חזירים ניתן לראות וסוס.

"סיורים וטיולים בקיסריה הביזנטית הסודית": סיור מודרך ברחוב הביזנטי המרהיב ביופיו ובו פסלים בגדלים שונים, ממאפייני הפסלים שהם קצוצי רגליים ידיים וראש.

סיור בהיפודרום הפחות מוכר של קיסריה:

ההיפודרום הראשון והראשי  של קיסריה היה "הסירקוס ההרודיאני" ובו מופעים רבים ולא רק מרוצי סוסים להנאת אנשי קיסריה של הורדוס, העיר גדלה ולכן הקימו את ה "סירקוס מקסימוס"- היפודרום גדול יותר בשל גידול העיר קיסריה בצורה משמעותית.(מצוי בין קיסריה הצלבנית למועדון הגולף)

"סיורים במוזיאונים החדשים של קיסריה של ימינו":

"שני מוזיאונים בקיסריה העתיקה והמתחדשת" של מוזיאוני ראלי באדיבות הנדיב הארי רקאנטי ומשפחתו הממשיכה בפעילות האמנותית פילנטרופית עד ימינו וממשיכה.

"סיור בשדות ים ובה פעילות קיסרית של קיסריה רבה":

מוזיאון שדות ים להיסטוריה של קיסריה ומוזיאון חנה סנש המספר על ארגון ההגנה, והפל – ים.

"פעילות טיולים ואתרים סובב קיסריה":

מה כדאי לראות בסובב קיסריה? סיור בפארק נחל חדרה בין אנדרטאות אבשלום פיינברג ונתן יונתן, סיור טבע בנחל חדרה, סיור וביקור בבית חנקין מבחוץ, תל גדור והמפרץ הסיני, סיור בבנימינה במושבה ובעקבות אהוד מנור, סיור לאורך האקוודוקט מקיסריה עד ג'יסר א זרקא ועד בית חנניה, סיור בנמל ג'יסר א זרקא, סיור בשמורה נחל תנינים, סיור  מודרך בבריכות מעגן מיכאל.

"מדריך טיולים וסיורים עם אפי נחמיאס בקיסריה":

סיור עם אפי המתאים עצמו לכל קבוצה לגבי המינון וסיגנון בעיר הרומית ובעיר הצלבנית של קיסריה.

המלצה חמה: ביקור במוזיאון קיסריה לעתיקות המעמיק בנושא הורדוס המצוי בחלקו התחתון של מוזיאון ראלי, שרידי קיסריה הכוללים עמודים, עיצובים קורינתיים, כרכובים וידע רב, נמל קיסריה השילוב עם מרכז המבקרים החדש (רק כמה שנים) בתוככי קיסריה הצלבנית ליד נמל קיסריה.

"שמורות טבע סמוכות לקיסריה ובקיסריה":

"שמורת חרובי קיסריה "בין הדיונות של קיסריה לכביש 2, חורבת מלח מקצה אור עקיבא ועד בית חנניה.

כמה תושבים יש בקיסריה? 6000 תושבים – מה שם הרחוב המרכזי של קיסריה? רוטשילד (איך לא?!) – איך מנוהלת קיסריה ? על ידי ועד קהילתי, מה אורכה של אמת המים לקיסריה? עשרה ק"מ וקצת, איך הוקמה "קרן רוטשילד קיסריה" בשנות ה 50? למה הקימו את אור עקיבא בסמיכות לקיסריה?

אפי נחמיאס מדריך טיולים ומורה דרך קרוב לארבעה עשורים ומדריך בטעם ובחן בקיסריה ומישור חוף הכרמל, אפי יתאים את הטיול לאופי הקבוצה, המינון יתאים לכל סוגי הקבוצות מכאלו שרוצים לשמוע ותמיד בכייף וחיוך כולל הנגשה צבעונית ואנרגטית, מספר סיפורים בהתאמה לאירגון.

"סיפורו המרתק של הורדוס בירושלים והרומאים הפטרונים שלו".

שלומציון המלכה מתה,תם עידן כמעט מלכי החשמונאים ובנה אריסטובולוס מביס את הורקנוס אחיו, שני האחים מתחבקים ומשלימים אך אנטיפטרוס מלבה את האש ומייעץ ועוזר להורקנוס לחתור תחת אריסטובולוס המלך, מה שיעזור להורדוס בנו של אנטיפטרוס בהמשך למלוך על יהודה וישראל.

פומפיוס עולה לישראל שובה את אריסטובולוס אך אנשיו מחזיקים חלק מהר הבית,הרומאים מסתערים על המקדש בשבת ומשספים את גרונות הכוהנים, היהודים שורפים את בתיהם וחלק זרקו עצמם מראש בית המקדש ושנים עשר אלף נהרגו ופומפיוס ממנה את הורקנוס לכוהן גדול שימלוך וימשול על יהודה.

גנאיוס פומפיוס מגנוס (הסנאטור, הקונסול ברומי וקיסר רומי הגדולה) מאוד רצה להצית לקודש הקודשים והציץ נכנס, בחן את שולחן הזהב ואף את המנורה , ראה שהכל שגרתי ולא לקח או הרס דבר.

פומפיוס חוזר כמנצח לרומא והארץ יהודה נשארו להלחם בני הורקנוס ואריסטובולוס, סופו של פומפיוס אצל קליאופטרה במצרים והקשרים החדשים של קליאופטרה עם יוליוס קיסר.

הורדוס ובריחתו למצרים עם חמש מאות פילגשים, אמו ואחותו, חייליו והנסיכה מרים הצעירה, אנטיגונוס רודף אחריו ובין הגבעות הורדוס נופל מתמוטט ורוצה להתאבד אל שומריו מנעו זאת מימנו.

הורדוס מתעשת ומביס את אנטיגונוס, הורדוס מגיע לאחכסנדריה וקליאופטרה מציעה להורדוס משרה בכירה במצרים ולא נענה ובמקום זאת שט לו לרומא "להתלקק לשלטון".

אנטוניוס ואוקטביאנוס, שותפו של אנטוניוס מובילים את הורדוס לסנאט הרומאי וממליכים אותו על יהודה.

הורדוס מתחבר לאוקטביאנוס(לאחר שכמעט והתאבד שוב), הורדוס שט ונסע לפגישה עם אוקטבינוס ברודוס ואוגוסטוס מניח את הכתר לרגלי הורדוס והתחברו יחד,אוקטביאנוס משה לקיסר רומא ואילו קליאופטרה סיימה  דרכה בבקשת נחש אפעה ואנטוניוס בחרב..

הורדוס שולט על יהודה מאחוזת אנטוניה יחד עם מרים, מלך יהודי בירושלים ובניכר היה למלך  יווני ואחד של אדריכלות ובניה כמו קיסריה על שם אוגוסטוס קיסר( אוקטבינוס), והעיר סבסטי בשומרון.

"הורדוס הגדול" בונה בירושלים תיאטרון והיפודרום יווני בו הוצג משחקי אקטיום לניצחון.

"הורדוס הגדול" והקשר למרים של אהבה ושנאה- סיפורם דל בני הורדוס והטרגדיה המשפחתית.

הורדוס הגדול ובניית בית המקדש בירושלים, 1000 כוהנים נבחרו לבניית בית המקדש והרבה הישן, נדבך רבא של 570 טון, בית המקדש היה מוקף בטוחים מפוארים, בזיליקה עצומה,"שמעון בונה ההיכל" נמצאו כתבי חרס על בנית בית המקדש, גשם לא ירד בשעות היום כדי שלא תתעכב בנית בית המקדש של הורדוס הגדול. אופיו ומזגו המיוחד של הורדוס, בנית מבצרי המדבר – מצדה מכוור והרודיון, קברו של הורדוס בהרודיון. סיורים מודרכים בירושלים בעקבות הורדוס ובמצדה עד ההרודיון – סיור היסטורי חוויתי בממלכת הורדוס ומבצריוף נכיר את ארמונות הורדוס בהרודיון ובמצדה, תעלות המים ואגירת המים, בורות המים, הרחובות והקרדו המרכזי במדבר יהודה במצדה ובהרודיון.

"סיורים מודרכים בקיסריה, מצדה ובהרודיון עם אפי נחמיאס מורה דרך".

"סיור טיול בעקבות שלוש האמות המים לקיסריה.

המסלול: אמת המים בבית חנניה- שמורת נחל תנינים- גן לאומי קיסריה- פסיפס הציפורים- חוף הקשתות.

בסוף המאה ה-3 הוחלט לבנות מעקף באמה A, המעקף  באורך 570 מטרים, ועוקף את השטח במתאר חצי עיגול. B אם ממשיכים ישר. A משנה כיוון וחוזרים לתוואי המקורי (המעקף ב-A נקרא לעיתים D).

"אחרי שהאמות מתאחדות שוב הן חוצות את רכס ג'יסר אזרקא".

בקמרון שבו חוצים לצד השני נוצר טרוורטין, בניית האמה הייתה פרויקט של מספר יחידות, שהונצח בכתובות באבן גיר- האמה בנויה מכורכר. על האבן רואים גם ציפור ואת נִיקֵה – אלת הניצחון. (ייתכן שהושחתו בעקבות האיקונוקלאזם.)האתר היה פתוח עד אינטיפדאת שנת 2000 ונסגר ב 2001.

אבן מיל עגולה או אבן לדרך שרות קטנה, האבן נמצאת על דרך שכוונה צפון-דרום.{שביל ישראל.)

בפנייה לבית חנניה – ממזרח נמצא תל מבורך, בו מצאו סרקופגים מפוארים מהתקופה הרומית, והם מוצגים היום במוזיאון רוקפלר, כתובת הלגיון השישי של הפראטה ומוזכר בו אדריאנוס.

"סיור בעקבות ייבוש ביצות כבארה".

פרויקט ייבוש הביצות נדחה עד לתקופת המנדט, בשנת 1924  הובא למקום ליאון קרון, מהנדס קרקע ומים צרפתי שהתמחה, בייבוש ביצות, אשר גייס עובדים – (כולל בני הע'ווארנה), והחל במבצע של חפירת תעלות ניקוז. הוא החליט לפרוץ פתח בסכר, אך כדי לא לסכן את העמק בזמן גאות הים, על מנת שמים לא יחדרו דרך הפתח בסכר, הוא פרץ פירצה קטנה בלבד – ונכשל.

מפלס המים בביצות ירד, אך הן לא יבשו – דב קובלנוב, מהנדס ניקוז שעבד עם ליאון קרון, ידע שאין בעיה של גאות, בחלק המזרחי של הים התיכון, ולכן  לא חשש להרחיב את הפירצה, הוא  העמיק את "נחל התנינים" ואת התעלות שהוליכו אליו, בנוסף, תפס את נביעות המים בכל מעיין באמצעות צינור מחרס שהוטמן בתת-הקרקע, כדי לשפר את הניקוז.

בשנת 1932 הגיע המפעל לסיומו, העמק יובש, כיום נמצאים בו שדות מעגן מיכאל, מעיין צבי ובית חנניה.

(עם זאת, בחורף גשום במיוחד, הפירצה בסכר לא מספיקה כדי לאפשר מעבר לכל המים)

רשות הטבע והגנים, רשות ניקוז כרמל, רשות העתיקות, וגופים נוספים חברו  יחדיו כדי לשפר את זרימת המים, לחשוף את הסכר די ללמוד בוצעה חפירה ארכאולוגית,  הפרצה הורחבה ונראה שהבעיה נפתרה.

"סיור ומקור השם נחל תנינים".

השם נחל תנינים הגיע מדיווחים של נוסעים מסוף המאה ה-19 שהיו תנינים = תמסחים, בתקופות אקלימיות לחות ואולי האחרון שבהם היה שומאכר מהמושבה הגרמנית בחיפה. (התנינים האחרונים נצפו כאן בתחילת המאה ה-20.) בתחתית הרמפה רואים את "האמה הבלתי גמורה", התגלתה בשנות ה-90 המאוחרות של המאה ה-20 תוך כדי עבודות פיתוח, ידוע כי בתקופה הביזנטית השתמשו במים כדי להפעיל טחנות קמח, לאחרונה הוחלט לשחזר את זרימת המים ואת פעילות הטחנות.

הפתחים שרואים בסכר שרתו את טחנות הקמח בתקופה העות'מאנית, והמים הפילו על המגלשים.

כנראה ש"האמה הבלתי גמורה" היא ניסיון שלא צלח, האמה מביאה מים במפלס נמוך ובכמות קטנה, ואז הוחלט להביא מים בכמות גדולה יותר, ובנו את "האמה הנמוכה". "האמה הנמוכה" נכנסה מהפתח שלידינו והמשיכה במפלס גבוה יותר מעל לאמה הנמוכה- קמרון חביתי מעוגל עד לקיסריה.

 מבין אמות המים(מנחל תנינים) לקיסריה, זו האמה היחידה עם קמרון כזה ייחודי. האמה הבלתי גמורה: בתקופה הביזנטית, מתחילת המאה הרביעית לספירה, נצלו את כוח המים.

כדי להניע גם מתקני טחינה מבזלת. בשחזור מזרימים את המים מתחנת הוויסות, והמים הבאים ממעל מפעילים את מתקני הטחינה הביזנטיים ויוצרים אשדות.

איך זה עובד?

"גלגלי הטחינה הונעו בכוח המים". אלה "גלגלי כפות", כשהכפות ניצבות לגלגל המים (זה המקום היחיד בארץ שיש בו גלגלי טחינה כאלה), מעיד על כמות גדולה של מים. במתקן הביזנטי, לגלגל הכפות חובר מוט שסובב גלגל שיניים אנכי, שסובב גלגל שיניים אופקי על ידי מגע בין השיניים, שאליו היה מחובר מוט ברזל שסובב את האבן העליונה, כשהאבן התחתונה סטטית. אבני הריחיים הביזנטיות היו קוניות, ולכן נקראות "ריחיים דו-חרוטיות" או "ריחיים של חמור", כי בדרך כלל חמור סובב את המוט, כל גלגל כפות הניע שני גלגלי טחינה, אחד בכל צד.

אנחנו נמצאים מעל מתקן הוויסות של הסכר' המגלשות יוצאות מהפתחים שראינו מצידו השני של הסכר נחל עדה מזוהם בזיהום תעשייתי מאזור התעשייה של אור עקיבא, וכנראה גם בביוב מג'יסר אזרקא' בשמורה, בשמורת נחל תנינים מערכת אקולוגית מרשימה, שפע של פלורה עמידה במים מליחים, ופאונה. דגים, ציפורים, בין הצמחים: טיון דביק, פטל קדוש, אשל, קנה מצוי, מלוח, חרוב ואלת המסטיק.

נחל תנינים אינו מזוהם, אך זורמים בו מים מליחים עם בניית הסכר – שני הנחלים הצטרפו למאגר המים.

אחרי שהופעלה מערכת טחנות הקמח הביזנטיות – המים הוזרמו לנחל עדה לאחר ייבוש הביצות – הנחלים חזרו לזרום בערוציהם המקוריים' הייתה כאן תחנת התפלה ישנה, שאינה פעילה.

"סיורים טיולים וימי גיבוש בנמל קיסריה".

הורדוס מילא דוברות בפוצולונה, והשקיע אותן במים. על הפוצולנה הוא בנה את המזחים, שוברי גלים, תעלות שטיפה, ומגדלור ענק- מטרת הנָמֵל הייתה להשתלב בסחר התבואות ממצרים. בקדמוניות גליון 137 תשס"ט, כותב אודי קדמוני שהנָמֵל שרת את אספקת התבואה לרומא בתוכנית הרומית השלטונית ניהולית  "לחם ושעשועים" חינם, (הפעילות שיזמו הקיסרים כדי שהרומאים לא יעסקו במרידה.)

"בתקופה הרומית שטו ספינות מפרש ללא משוטים", שנעו בעונות המעבר, הקמת הנָמֵל אפשרה עגינה, הצטיידות, תיקונים, ומחסה בזמן סערות, הורדוס השתלב בתוך מערכת האינטרסים הרומית. אולי עגנו בנָמֵל גם אוניות מלחמה בנוסף לתוצרת החקלאית הרבה שהגיעה מהשרון.

100 שנים אחרי שנחנך הפך נָמֵל קיסריה למסוכן בגלל שינויי ים התיכון והמקום עצמו.

• חלק מהמזחים התחילו להתפרק, והאניות שנכנסו לנָמֵל נפגעו מהמזחים המפורקים. בימי דומיטיאנוס נפגעה אנייה ונטרפה בים. יתכן כי המזחים התפרקו בגלל הקרקע החולית שעליה הוקמו.

אולי הקרקע  לא הייתה יציבה והחל תהליך שבו החול נזל לצדדים (liquidation) והמזחים התפרקו. הנָמֵל נסתם בחולות, הצטמצם בהדרגה בממדיו ונותר נמל חלקי, הורדוס מת בשנת 4 לפנה"ס, ואחריו שלט במרכז הארץ בנו ארכלאוס- שהוגלה בשנת 6 לספירה לדרום צרפת, ואז החלו להתגורר בקיסריה נציבים רומיים, שעברו למשטר פרובינקיאלי ישיר- בנחלת ארכלאוס התחיל שלטון נציבים מושחת ממעמד הפרשים- קיסריה הפכה למרכז אדמינסטרטיבי – מרכז שלטון אך לא בירה.

*****************************************************************************************************************************************

"מדריך סיורים וטיולים לקבוצות בקיסריה והכרמל הנמוך".

סיורים בפסיפס הציפורים של קיסריה ואמות המים של קיסריה…סיור מודרך בתיאטרון הרומי ובארמון הים המערבי של הורדוס בקיסריה, סיור בהיפודרום שהפך לאמפיתיאטרון, סיורים בבית המרחץ ובגמנסיון כולל בית הארכיב גינזך  של קיסריה "והשירותים" -בית הכיסא הראשון בארץ.

"סיור בקיסריה הצלבנית בשוק הצלבני המחודש", הכניסה והמצודה המזרחית, נמל קיסריה וחומות קיסריה של לואי התשיעי מהתקופה הצלבנית ונקנח בתצפית עליונה על כל סביבות נמל קיסריה.

"קיסריה " –  הורדוס הקים את קיסריה בין השנים 22-10 לפני הספירה. הוא רצה להקים עיר עבור אוכלוסייה נוכרית, שתהיה נאמנה לו. הורדוס היה מוטרד מאיבת החשמונאים וצאצאיהם, שלא השלימו עם דבר היותו מלך. הורדוס חש מאוים כי הומלך על ידי הרומאים, לא היה מזרע בית דוד, לא היה חשמונאי, ולכן רצה להדק את הקשרים עם הנוכרים בארץ. יוסף בן מתתיהו כתב: "הוא בחר לו על שפת הים עיר אחת אובדת ושמה מגדל סטרטון, כי הייתה יפת נוף וראויה להתכבד, ובנה מחדש את כולה אבנים לבנות, וקישט אותה בארמון מלכים נהדר ובו הראה לכל את תכונת רוחו הגדולה" (מלחמות היהודים א, כה ה). את העיר ייסד כעיר מתקדמת עם מיטב השכלולים, עם נָמֵל משוכלל, וייעד אותה עבור הנוכרים הפגאניים, ולכן בין השאר בנה מקדש "לאוגוסטוס ורומא" בגבעה השולטת על הנָמֵל. האלה של רומא הייתה הֶרָה מארקוס, רעייתו האהובה של זאוס, וכנראה שהמקדש הוקדש גם לה. המתקנים הבולטים והחשובים שהורדוס בנה: נָמֵל מזחים ענק, נָמֵל סֶבָּסְטוּס – אוגוסטוס הוא השם בלטינית, וסבסטוס ביוונית = המזהיר, הנעלה. נָמֵל המזחים היה משוכלל ביותר, עם מקום עגינה ל-100 ספינות גדולות, כבדות, בשטח עגינה של 200 דונם. באותה עת לא היו נמֵלי מזחים אחרים באגן הים התיכון. הייתה ספנות חופים של ספינות קלות שעגנו במפרצונים זעירים, בעיקר בחלק הצפוני של הארץ. ביפו היה נָמֵל פשוט ללא מזחים, והורדוס רצה לבנות את המעגן הכי משוכלל באגן הים התיכון. כדי לבנות מזחים בים הוא השתמש באפר וולקני שמקורו במפרץ פּוֹצְיוֹלִי שבאיטליה. כאשר מרטיבים את האפר הוולקני, הנקרא פּוֹצוֹלַנָה, הוא מתקשה כמו בטון. הורדוס מילא דוברות ענק בפוצולנה, והשקיע אותן במים. על הפוצולנה הוא בנה את המזחים, שוברי גלים, תעלות שטיפה, ומגדלור ענק. מטרת הנָמֵל הייתה להשתלב בסחר התבואות ממצרים. בקדמוניות גליון 137 תשס"ט, כותב אודי קדמוני שהנָמֵל שרת את אספקת התבואה לרומא במסגרת "לחם ושעשועים" חינם, הפעילות שיזמו הקיסרים כדי שהרומאים לא יעסקו במרידה. באותה תקופה שטו ספינות מפרש ללא משוטים, שנעו בעונות המעבר. הקמת הנָמֵל אפשרה עגינה, הצטיידות, תיקונים, ומחסה בזמן סערות. הורדוס השתלב בתוך מערכת האינטרסים הרומית. אולי עגנו בנָמֵל גם אניות מלחמה בנוסף לתוצרת החקלאית. 100 שנים אחרי שנחנך הפך הנָמֵל מסוכן – חלק מהמזחים התחילו להתפרק, והאניות שנכנסו לנָמֵל נפגעו מהמזחים המפורקים. בימי דומיטיאנוס נפגעה אנייה ונטרפה בים. אולי המזחים התפרקו בגלל הקרקע החולית שעליה הוקמו, אולי הקרקע לא הייתה יציבה והחל תהליך שבו החול נזל לצדדים (liquidation) והמזחים התפרקו. הנָמֵל נסתם בחולות, הצטמצם בהדרגה בממדיו, ונותר נָמֵל חלקי. הורדוס מת בשנת 4 לפני הספירה, ואחריו שלט במרכז הארץ בנו ארכלאוס, שהוגלה בשנת 6 לספירה לדרום צרפת, ואז החלו להתגורר בקיסריה נציבים רומיים, שעברו למשטר פרובינקיאלי ישיר. בנחלת ארכלאוס התחיל שלטון נציבים מושחת ממעמד הפרשים. קיסריה הפכה למרכז אדמינסטרטיבי – מרכז שלטון אך לא בירה. בסוף המרד הגדול הוענק לקיסריה מעמד של קולוניה. משנת 70, לאחר החורבן, ירושלים הפסיקה לתפקד, וקיסריה הפכה לבירה עד לכיבושה ע"י המוסלמים בשנת 640. הכיבוש המוסלמי התחיל בשנת 638, אולם קיסריה נכבשה מאוחר יותר, בין הערים האחרונות בארץ. הנָמֵל תפקד גם בתקופה הביזנטית – הוא שרד מאות שנים.
קיסריה חשובה לנוצרים למרות שישוע לא פעל כאן. פונטיוס פילטוס, הנציב שצלב את ישוע, התגורר כאן בארמון הנציבים. בשנות ה-50 של המאה ה-20, נמצאה כתובת בתאטרון הסמוך, על אבן בשימוש משני, שבה נכתב: "פונטיוס פילטוס נציב יודאה, הקים את המבנה המקודש לקיסר טִיבֶּרְיוּס". מצפון לרחבת הכניסה לגן הלאומי יש שיחזור של האבן. החשיבות היא בכך שפונטיוס פילטוס הוא דמות המתקשרת לישוע. פטרוס (כֵּיפָא), הוא שמעון בר יונה, בכיר שליחיו של ישוע, הטביל כאן בשנת 39 לספירה את קוֹרְנֶלְיוּס שר המאה. זו ההטבלה הראשונה של נוצרי לנצרות היהודית. בראשית שנות ה-60 נכלא כאן שאול התרסי – הוא פאולוס – בשלהי תקופת הנציבים, בימי נֵרוֹן קיסר. מכיוון שפאולוס היה אזרח רומי, הוא היה זכאי להישפט על ידי הקיסר, ולכן היה כלוא כאן שנתיים עד שנשלח לרומא, שם נכרת ראשו. האטריבוט של פאולוס בנצרות הוא חרב. במחצית הראשונה של המאה ה-3 פעל כאן אוֹרִיגִינֶס – ראש כנסייה, שהקים כאן ספריה חשובה, ותרגם את התנ"ך בהֶקְסָפְּלָה = 6 טורים. בסוף המאה ה-3 ותחילת ה-4 פעל כאן אוֹזֶבְיוּס – הבישוף של קיסריה עוד בשלהי התקופה הרומית. הוא כתב ספרים חשובים כגון ספר על תולדות הכנסייה, תולדות המרטירים, תולדות קונסטנטינוס – הקיסר שהתנצר, והאומנסטיקון המכיל 1,000 יישובים מתקופת המקרא, ותיאור איך הם נראו בימיו.
הורדוס לא בנה את קיסריה עבור היהודים, להיפך, הוא רצה שתהיה כאן אוכלוסייה נוכרית שתתמוך בו, ורצה להצטיין במפעלי בנייה. אחרי שהעיר התפתחה ושגשגה הגיעו למקום גם יהודים, כי ניתן היה למצוא בה פרנסה. לקראת אמצע המאה ה-1 לספירה, קצת לפני המרד הגדול, חצי מהאוכלוסייה בקיסריה הייתה יהודית, והיו בה חיכוכים, חלקם בתוך בית כנסת, שכנראה זוהה מקומו. חלק מהמהומות שהביאו לפרוץ המרד הגדול התחילו כאן. הקהילה היהודית נכחדה בזמן המרד הגדול. במרד בר כוכבא נכלא כאן רבי עקיבא, עונה למוות בעינויים קשים, והוא נמנה בין עשרת הרוגי מלכות.
התיאטרון – התיאטרון בקיסריה הוא מהקדומים שבתיאטראות שהתגלו בארץ. הוא נבנה בתקופתו של הורדוס והוא היה פעיל עד התקופה הביזנטית במשך מאות שנים. המיקום נבחר באופן קפדני במיוחד, התיאטרון הכיל 6,000 מושבים בערך. התיאטרון נחשף על ידי המשלחת האיטלקית בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 במקורו היה בנוי כולו מאבן כורכר וטיח ומאוחר יותר בימיו של ספטימוס סוורוס שולבו בו עמודי שיש ופורפיר. בשנת 1961 התגלה לוח שחם בהריסות התיאטרון הרומי, המקדיש את ה"טיבריום" לפרפקט פונטיוס פילאטוס. אין לדעת מיהו אותו טיבריום, ומניחים כי המדובר במבנה שנועד לפאר את שמו של הקיסר טיבריוס. כתובת זו מוצגת כיום במוזיאון ישראל בירושלים.
נבנה בימי הורדוס, משתרע לאורך קו החוף במקור היה מוקף ספסלי אבן סביב. לאורך הקירות המקיפים את הזירה (הארנה) נחשפו ציורי בעלי חיים – נראים תיאורים של מחזות ציד, זאת אולי בהשראת הפעילות שנהגו בו. בקצה הצפוני של הזירה נחשפו עמדות הזינוק ומכאן למדים כי המקום שמש גם כקירקוס, הוצע לקרוא למבנים מעין אילו בשם "היפוסטדיום", שילוב של היפודרום ואצטדיון .

לאחר שארץ ישראל עברה לשלטון הנציבים הפכה "קיסריה" לבירת פרובינקיה יהודה. בתקופה זו העיר התרחבה ונבנו בה מבני ציבור מגוונים. העיר "קיסריה" התפשטה מזרחה, ובתקופה זו נוספו מבני שוק גדולים. המקדש המשיך לשמש כמקדש רומא ואוגוסטוס ונקרא בשם "סבסטיאון". תופעת המחסנים גדולי המידות גם כן נפוצה בתקופה זו. "הארמון של הורדוס" הוסב לשמש כמקום מושבם של המושלים הרומיים ובתקופה זו נוספו לו חדרי משרדים שונים, כמו כן נוסף" לארמון בית מרחץ" שברצפתו לבנים הטבועים בטביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנזיס. מדרום לארמון הים ניתן לראות שעליו נבנו וילות של אנשים אמידים שהתעשרו מבעלות על אדמות (באזור השרון). מצפון לכל אחת מן הוילות היה רובע של מחסנים אשר שייך היה לבעל הווילה. "בקיסריה" נמצאו בנוסף אסמי תבואה תת-קרקעיים.
"בית המרחץ של קיסריה": בקיסריה מכלול של בתי מרחץ מהתקופה הביזנטית, בית המרחץ נבנה זמן רב לאחר הפסקת פעולתו של התיאטרון של הורדוס והווה גאווה רבה לעיר קיסריה.

הפלסטרה של קיסריה:

לפני כניסת הרוחצים לבית המרחץ, היו נכנסים ל"פָלָאֶסְטְרָה" בה היו מתעמלים. לאחר הטבילה בבית המרחץ באו המתרחצים שנית לפלסטרה כדי לקבל עיסויים למיניהם והתארגנות לקראת יציאה.
קירקוס בהשראתו של הקירקוס מאקסימוס (ראו: המלוכה הרומית וספורט ברומא העתיקה) נבנה הקירקוס בקיסריה בימיו של אדריאנוס. המבנה המשיך להיות בשימוש עד המאה ה-6 לספירה. מידותיו 450 X 70 מ'. המבנה נועד למרוצי מרכבות וסביבו מערך ארגוני שלם (התגבשות קבוצות, מועדונים וכו'). הקירקוס ממוקם במזרחה של העיר, בשטח נרחב אשר לא נוצל לבנייה. בעבר קיים היה מערך מושבים מאבן, אותן אבנים נשדדו, אך עדות לו נראתה כאשר נחשף מערך קמרונות שנשא את המושבים. הספִּינה הייתה מורכבת ממערך של בריכות לאורכה כאשר במרכז ניצב האובליסק (שהוצב מחדש), האובליסק עשוי אבן גרניט אסואן ויובא ממצרים. נחשפו הקונוסים שהוצבו בפינות הספִּינה.
"ארמון הורדוס "(ארמון השונית) – זוהה על שונית הבולטת פנימה אל תוך הים. בשרידי החדרים המערביים נחשפה רצפת פסיפס בדגמים גאומטריים (נצר הציע לתארכה כהרודיאנית, ויש המאחרים זאת). עיקר השרידים השתמרו בחלקו הצפוני, מדובר היה באולם גדול עם מסדרונות משני צדדיו. לארמון היו שני מפלסים. מאוחר יותר שימש מבנה הארמון כמקום מושבם של המושלים הרומאים.
"בית הכנסת בקיסריה": ניתן להבחין בפסיפס שהיה חלק מקומפלקס בית הכנסת. בית הכנסת בקיסריה מוזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו "מלחמת היהודים" עם ספר התורה שהיה בתוכו. לפי הכתוב – פה ניצתה האש שהבעירה חיש מהרה את כל יהודה באש המרד נגד הרומאים. היהודים בתקופה הרומית המאוחרת היוו אחוז ניכר מאוכלוסיית העיר והם השתלבו במערך הכלכלי כסוחרים, וחקלאים. חיכוכים עם האוכלוסייה השכנה יצרו לעתים מחלוקות חריפות, אך ישנן גם עדויות המדברות על יחסים טובים עם השכנים הנוכרים דוגמת אוסביוס, מאבות הכנסייה, אשר למד כמה מענייני דתם של היהודים מפי "עברי".
ממצאים מהתקופה הביזנטית לשכת המס: ממוקמת במרכז העיר ממזרח להיפוסטדיום, מדובר באולם מלבני מוקף חדרים מכל עבריו, מבנה זה היה חלק ממכלול קריית הממשל. נחשף בו פסיפס של אופוס סקטילה המוקף בספסלי אבן, ספסלים אלו שמשו, כך משערים, כמקומות המתנה. אם אכן נכון הדבר פירושו של דבר כי מדובר על מערך בירוקרטיה שהוא סממן מובהק של השלטון הביזנטי. לעניין פרוש הכתובת שבפסיפס: "אם תציית לשלטונות המס, אזי אין לך ממה לחשוש". כל המבנה נבנה על רצפה מוגבהת ומשערים כי משמעות הדבר עונה על הצורך להוריד את רמת הלחות במבנים שנשאו מסמכים הרגישים לרטיבות.

המקדש נקרא מקדש אוגוסטוס ורומא לכבודו של אוגוסטוס קיסר. למקדש היה פרונאוס וקלע עמוק. נבנה במרכזו של מתחם מקודש המוקף בקירות. על סמך השרידים הציע נצר כי מדובר במקדש פריפטרלי. נחשפו שרידיו של גרם מדרגות שעולה מכיוון מערב למזרח. אבני המקדש עשויות כורכר מקומי והוא צופה שכבה עבה של סטוקו משובח אשר נתן ממד של מונומנטליות ופאר. רק בשלב הרומי המאוחר נכנסו למקדש אלמנטים עשויים שיש. על שרידי המקדש נבנתה בתקופה הביזנטית כנסייה אוקטוגונלית ומאוחר יותר מבנה מוסלמי. בפינה הצפון מערבית של המקדש ניצב נימפאום אשר נחפר לראשונה בשנת 1961 על ידי הארכיאולוג אברהם נגב ושוב בשנות ה-90 של המאה ה-20 בידי יוסף פורת.
לעיר הצלבנית היו 3 שערים. אנחנו בתוך מכלול השער המזרחי. ההיסטוריה הצלבנית בקיסריה בשנת 1099 נערכו כיבושי הממלכה הצלבנית הראשונה. הצלבנים דילגו על ערי החוף, עלו מיפו לירושלים, ורק אח"כ התפנו לכבוש את ערי החוף, כולל קיסריה. בשנת 1101 כבשו את קיסריה מידי המוסלמים וטבחו בתושבי העיר. העיר הצלבנית בוצרה באופן חלקי. בשנת 1187 הממלכה הצלבנית הראשונה קרסה במהלך קרב קרני חיטין, והגיעה לסוף דרכה. בשנת 1191 נערך מסע הצלב השלישי שהובילו ריצ'ארד לב הארי ופיליפ אוגוסט מלך צרפת (שחזר לצרפת אחרי כיבוש עכו). ריצ'ארד לב הארי כבש את מישור החוף, אך לא את ירושלים. הממלכה השנייה הייתה ממלכה קטנה לאורך רצועת החוף. בשנת 1217 בוצרה קיסריה ע"י גי דה-בריאן מלך צרפת, וליאופולד מאוסטריה, כולל מצודת הנָמֵל. בין השנים 1218-1220, האחיין של סלאח אדין, אלמאלכ אלמועט'ם עיסא, היה שליט דמשק האיובי. הוא חשש מהביצורים הצלבניים והרס מבצרים. מועט'ם פשט על קיסריה בזמן שהלוחמים הצלבנים היו בפשיטה על מצרים, שהייתה תחת שליטה פאטימית ולימים איובית, ונחשבה ליריב מר של הצלבנים. נערכו מספר ניסיונות פשיטה למצרים שהסתיימו בכישלון. קיסריה הייתה כמעט ריקה, מועט'ם פגע בקיסריה ונסוג, והצלבנים חזרו אליה. בשנת 1251, יצא השליט הצלבני לואי הקדוש (ה-9) למסע צבאי נגד מצרים, גם הוא נחל מפלה נחרצת. הוא חזר ממצרים האיובית מושפל ומוכה – בסוף התקופה הצלבנית ותחילת התקופה הממלוכית – החליט לשקם כמה ביצורים, והשקיע בביצור של קיסריה. הביצורים שרואים היום הם הביצורים של לואי ה-9: חפירים, חלקלקה ושער. השער נועד להקשות על מי שרצה לכבוש את קיסריה: היה גשר מעץ על החפיר – אותו הרימו בשלשלות; מגדלים עם חרכי ירי; מַשִׁיקוּלִי = מרפסת סגורה ומוגנת שברצפתה נקרע פתח, דרכו השליכו המגינים חפצים כבדים או שמן רותח, או ירו מכלי נשק על אויב שתקף את השער. אם הצליח הכובש להמשיך – המגינים זרקו רשת ברזל וסגרו את המעבר לשער. השער היה משתי כנפיים של עץ מצופה ברזל או מתכת – כדי שלא יוכלו לשרוף אותו. את השער סגרו עם קורת בריח אדירה. היה קשה להבקיע את העיר. בשנת 1260 עבר השלטון מהצלבנים לממלוכים – בייברס הממלוכי מבית איובי תפס את השלטון על הממלכה הממלוכית במצרים, והוא זה שהגיע לכאן וצר על קיסריה הצלבנית. הוא לא התכוון להתמודד עם המעברים הקשים. הממלוכים הפגיזו את קומץ הצלבנים בארטילריה = אבנים, והפחידו את הנצורים. הם גלשו מעבר לחפיר עם חבלים, טיפסו על גלגילות מעל לחומה, נכנסו פנימה, ופתחו את השער מבפנים. קיסריה נכבשה במהירות ע"י בייברס בשנת 1265, שהתכוון להמשיך למצודה – אליה ברחו המגינים. אולם כשהמגינים ראו את בייברס פורץ דרך גבעת המקדשים הם נכנעו. המצור הממלוכי על קיסריה נמשך שבוע, והצלבנים עזבו עם ספינות לעכו. בייברס חשש מאחיזה צלבנית בחוף, הממלוכים היו חזקים ביבשה, ובייברס נתן הוראה להרוס את הביצורים עד היסוד. עד לשנת 1268בייברס הרס גם את הביצורים של ארסוף, יפו ואשקלון. שיחזור השער נעשה בידי אברהם נגב, מקו הקוֹנְסוֹל ומעלה. באמצע המאה ה-20 לא הקפידו להשאיר קו שיחזור. בקו הקוֹנְסוֹל ישנם עמודי מרפק צלבניים, עם כותרות מעוטרות בדגם צמחי, ומהן יוצאות צלעות המצטלבות בקמרונות שבתקרה. הקמרונות מחודדים – אופייני למאה ה-13, תחילת הגותיקה. החפיר היה יבש. החפיר והחלקלקה נועדו למנוע קירוב של אילי מצור לחומה. גובה החומה 25 מטרים ויותר, עם הרבה חרכי ירי. הפתח בחלקלקה למטה הוא פתח גיחה לחפיר – פוֹטֶרְנָה, שאפשר יציאה בהסתר.

בכל ביצור יש כמה פוטרנות עם חדר מדרגות צר, שקל לחסום.
"בגן האירועים שבסמוך לגן הלאומי"(יקבי קיסריה), ניתן לראות חפירות של רחוב ביזנטי ובשני צידדו פסלים מהתקופה הרומית ערופי ראש, שלא מתאימים לנוכח התקופה, ידוע כי בתקופה הביזנטית לא נהוג לעטר בפסלים והם זרקו לאשפה את כל הפסלים שהיו מהתקופה הרומית.

"סיורים מודרכים וימי גיבוש לקבוצות בקיסריה העתיקה עם מדריך טיולים".

**********************************

קונסולים נציבים לגיונרים רומאיים וביזנטיים בקיסריה".

שלושה סוגי נציבים-פרשים / פרופייטורים – לגיון אחד / פרוקונסולים – 2+ לגיונות

• עד אוגוסטוס (24 לפנהס-14 לספירה) לרומאים 60 לגיונות X 5,200 לוחמים. מיוליוס קיסר 28 לגיונות (פקס רומנה) – לג'ט = מפקד לגיון. לגיון= 10 קוהורטות כשבכל אחת 480 חיילים.

• חרב=גלדיס, חניט הטלה=פילום, מגן= סקוטום. פוצ'ו=פגיון. מערך צב=טסטודו. כח עזר=אוקסילה. וקסילטיו= יחידת עזר אזרחית למשימה ספציפית. אקווילה= הנשר בנס הליגיון. קליגס=סנדל

• בליסטראות=השליך אבנים קטנות. קטפולטות=יורה חצים. אונגר=בליסטראה של אבנים גדולות

• הלגיון ה-10 מוצב בירושלים משנת 70 עד 230 –(טבולה אנסטה באמת המים בקסריה)

• דייק – חומה בגובה 2-3 מטר למניעת בריחה.

• המס היהודי – פיסקוס יודאייקוס משנת 71

• שלש המצודות שנפלו הרודיון (71) מכוור (72) ומצדה (73/4).

• רבי יוחנן בן זכאי מ 68 עד 80 – יבנה

• רבן גמליאל דיבנה מ 85 עד 115 – יבנה (נשיא הוא ובניו גם בתמיכת הרומאים) בימיו תפילת 18

• ב 106 מספח טריאנוס את הנבטים – פרובניקיה ערביה (פטרה, בוצרה שבסוריה)

• טריאנוס (אביו של הדריאנוס) סולל את ויאה נובה טריאנה.

  • ב 115-117 מרד התפוצות- מרד קיטוס (לוסיוס קוויטוס) = מרד טריאנוס (שלט ב 98-117)

  • "מפולמוס אספסיאנוס עד פולמוס קיטוס 52 שנה ומפולמוס קיטוס עד בר כוזיבה 17 שנה"

  • ספארטינוס כתב בסוף המאה -3 את הסטוריה אוגוסטה: " כשמרדו העמים שהכניע טריאנוס… אף לוב ופלסטינה גילו רוח מרד"/ 

    • אליוס הדריאנוס 117-138(שחיק עצמות)

  • אליוס הדריאנוס 117-138(שחיק עצמות)

  • פקס רומנה (מאוגוסטוס- 27 לפני הספירה עד 180 לספירה) – התפיסה הפאן הלנית.

  • איליה קפיטולינה:

• מבנה אורטוגונלי (היפודמי) קארדו ודקומונוס-היכל ליופיטר ומקדש לאפרודיטה.

  • הסיבות למרד:

  • הפיכת ירושלים לעיר אלילית ומקדש יופיטר.

  • גזירת המילה (רופוס נציב יהודה, ואטונינוס פיוס מבטל 138-161)

  • הלכי רוח משיחיים – למרד היה מיעוט מתנגדים.

  • מרד בר כוכבא 132-136

    • התכוננו למרד שנתיים מביקור הדריאנוס ב 129/130 עד 132

    • המרד נתמך על ידי רבי עקיבא

    • שלב א': מערכות מסתור – לוחמת גרילה (הרודיון, חורבת נקיק באמציה, עקד בפארק קנדה)

    • יוליוס סווארס מגיע ב 134. השיטה: ניתוק היישוב מדרכי האספקה

    • שלב ב': – קרב ביתר – נפלה ב ט באב 135(רבי עקיבא נכלא בקסריה לפני נפילת בית"ר. בר כוכבא נפל בביתר) שלב ג': מערות מפלט- נחל חבר מערת האיגרות, מערת האימה, מערת התאומים, מערת עבוד (בצפון השומרון)

    • בלג'ון (מגידו) הוצב הליגיון ה-2 טריאנה שהוחלף ב-6 פראטה. הגליל לא מרד בפועל.

    • 

      

      

  • דיו קסיוס פעל במאות ה-2-3 "תולדות הרומאים" מצוטט ע"י קסיפלינוס מהמאה ה- 11–אוזבסיוס הירונומוס קסריה המאה ה-3תעודות קצינים רומים, אימפראטור (פעם שניה) להדריאנוס – אגרות בר-כוכבא מערת מורבעת, נחל חבר, חורבת מורן+ ספרטיאנוס (ההיסטוריון של הדריאנוס)כתב "מאותה שעה פתחו גם היהודים במלחמה משום שנאסר עליהם להטיל מום באברי מינם" (חיי הדריאנוס)אוסביוס כתב: "וכשמרד היהודים שוב פשה וגדל, קיבל רוּפוּס, נציבה של יהודה, חיל עזר שנשלח לו בידי הקיסר, ונהג עמהם באכזריות, בגלל טירוף דעתם, והכחיד רבבות אנשים, נשים וטף. ואת קרקעותיהם הפקיע במשפט המלחמה. באותם ימים הנהיג את חיל היהודים אדם אחד ושמו בר כוכבא, פירושו: כוכב, איש רצחן ולסטיס, שעלתה בידו מכל מקום לגנוב את דעתם [של היהודים] כדרך שמתפתים העבדים שיאמינו בו בתוקף מופת כינויו הנזכרים לעיל, שירד אליהם ככוכב מן השמים לגאלם מצרותיהם… וכך שממה ירושלים לחלוטין מן העם היהודי ומן תושביה הקדמונים, ונושבה מבני עם נכרי, ואותה עיר רומית שנוסדה לאחר מכן, נשתנה שמה ונקראה: איליה, לשם הקיסר איליוס האדריאנוס ולכבודו" (תולדות הכנסייה ד, 6).–דיו קסיוס:" 50 ממצודותיהם העיקריות, ו985 מכפריהם, 580,000 נהרגו בהתקפות ואילו מספר המתים ברעב ממגפה ואש לא ניתן לברר…. ברם גם רומאים רבים נפלו במלחמה הזאת לכן לא השתמש הדריאוס בכותבו לסנאט "אם אתם ובניכם בריאים, אני והצבא בריאים".–דיו קסיוס " הוא לא העז בשום מקום להתמודד אתם פנים אל פנים מפני שראה את מספרם הגדול ואת נואשותם. הודות למספר הגדול של חייליוושל מפקדי המשנה שלו לכד אותם יחידות יחידות וכיתר קווי האספקה ומנע אותה. על ידי כך הוא היה מסוגל לאט לאט בהסתכנות מועטה לעייפם להחלישם ולהשמידם. למעשה רק מתי מעט ניצלו.–כרוניקון פסחלה (מאה-8) : "הדריאנוס שבה את היהודים והובילם ליריד האלה ומכרם כל אחד ואחד במחיר מנת כלכלה של סוס, ואת הנותרים הוביל לעזה והקים שם יריד למכרם".–מטבעות המרד –   "שנה אחת לגאולת ישראל""שנה ב לחירות ישראל"" שנה ג לחרות ירושלם"  (כנראה שירושלים לא נכבשה)

  • מצב היהודים לאחר הכיבוש הרומי-

    • יהודים נמכרו לעבדות, הפכו למיעוט.

    • גזרות שמד: החרמת קרקעות, קנסות, איסור התכנסות, איסור בתי כנסת ובתי דין, איסור לגור בירושלים וסביבתה (מלבד ט באב – בתשלום).

    • פרובינקיית יהודה הופכת לסוריה-פלסטינה.

    • דור אושה – התארגנות חכמים באושה (ליד שפרעם) החלו ללמד תורה.

    • יהודה הנשיא (135-222) נכדו של רבן גמליאל דיבנה. עשיר מאוד, חיזק את השימוש בעברית. עבר מאושה לבית שערים וציפורי שם נפטר (נקבר בבית שערים)

    • יהודה נשיא מיודד עם קרקלה שהעניק אזרחות רומית לתושבי האימפריה וכונה אנטונינוס

    • ברייתא דתחומין

    • עורך את המשנה (שנת 200) משום שפסיקות מתחילות להשכח

    • מישנה – זמ"ן נק"ט זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קודשים, טהרות.

    • תקופת התנאים- עד 210. אמוראים עד 610

    • התקופה הרומית המאוחרת-

      • ספטימיוס סווארס (אביו של קרקלה) 193-211 הצטיין במפעלי בניה – אשקלון, בית גוברין – אלוותרופוליס.

      • ב 212 רוצח קרקלה (211-217) את אחיו גטה ומוחק את שמו מכל כתובות האימפריה – דמנציו ממוראי (ראה אבן מיל בבית גוברין). הופך את לוד לפוליס דיוספוליס

      • החל מ 235 אי יציבות ממשלית עד דיוקלטינוס (284-305).

      • דיוקלטינוס עושה רפורמות, מפצל האימפריה. מפצל סמכויות השליט (אוגוסטוס, קיסר, דוכס –מפקד הצבא). בניית קו הלימס להגנה מהסרצנים. ב 300 מעביר את הלגיון ה-10 לאיילה. מחזק את חומות אליה קפיטולינה.

      • דיוקלטינוס רדף נוצרים.

    • הפיכת הנצרות לדת האימפריה-

      • בשנת 305 דיוקלטינוס ומכסימאנוס פורשים. במערב יש מלחמת ירושה בין מכסנטיוס וקונסטנטינוס. ב 310 גלריוס מהמזרח חלה מתנצר ומכריז על הנצרות דת נסבלת.

      • 312 קרב ברומא קונסטנטינוס מול מכסנטיוס. בחלום נגלה הכריסטוגרם – HOC SIGNO VICTOR ERIS "באות הזה תנצח"

      • 313 קונסטנטינוס וליקיניוס (מהמזרח) מכריזית שהנצרות דת מוכרת.

      • 324 קונסטנטינוס מביס את ליקיניוס. הנצרות דת רשמית ומועדפת

      • 324 מוקמת קונסטנטינופוליס על העיר ביזנטיום. מתחילה התקופה הביזנטית שנמשכת בישראל עד 638 (הכבוש המוסלמי) ועד 1453 בביזנטיון (הכיבוש העותמני)

      • 337 קונסטנטינוס מתנצר, לפני מותו.

      • 338-395 הקיסר תאודסיוס ה-1. איסור אלילות הנצרות דת יחידה שמותרת. הריסת מקדשים.

      • תאודסיוס ה-1 מחלק את האימפריה לבניו: המזרח לארקדיוס, והמערב להונוריוס. מוקמת כנסיית גת שמנים הביזנטית.

    • התקופה הביזנטית

      • 325 ועידת ניקיאה הוחלט על בנית כנסית הקבר.

      • 326-335 הלנה (אימו של קונסטנטינוס) בונה את:

    • כנסיית הקבר הקונסטנטינית. (כנסיית התחיה= אנסטאזיס) –(בכנסיה כוכי קבורה מבית שני.)–כנסיית אלאונה (בהר הזיתים כנסיית פטר נוסטר – כנסיית אבינו שבשמים)–כנסיית אברהם באלוני ממרא+ כנסיית המולד בבית לחם.

      • 351 מרד גאלוס ציפורי טבריה ולוד – אין מידע.

      • יוליאנוס הכופר 361-363 איש רוח קיבל השילטון בהפתעה. רצה לתת לעבודת האלילים מעמד שווה לנצרות. ולתקן הקיפוח ליהודים. נהרג בקרב עם הפרתים ב 363 בשנת רעידת האדמה.

      • הנוצרים רצו שהר הבית יהיה חרב ועזוב וריכזו בו אשפה: " הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תפל ארצה" (לוקס כא ).

      • תחרות בין קסריה לירושלים התבטאה גם בשרידי קדושים.

    • התקופה הביזנטית 2

      • 400 נחתם התלמוד הירושלמי – המאה ה-6-8 נחתם התלמוד הבבלי.

      • 409 חלוקת הארץ ל 3 חלקים:

    • –פלסטינה פרימה בירתה קסריה–פלשתינה סקונדה – בירתה סקטופוליס (בית שאן היתה הגדולה בין ערי הדקפוליס – שהתארגנו נגד שלטון החשמונאים בימי פומפיוס)–פלסטינה טרטיה בנגב שבירתה המקומית חלוצה ובירת האיזור פטרה.

      • 415 ביטול הנשיאות (הנשיאים בתקופת התנאים: ריב"ז, רבן גמליאל מיבנה, רבי אליעזר בן עזריה, רבן שמעון בן גמליאל, רבי יהודה נשיא, רבן גמליאל השלישי, רבי יהודה נשיאה) , אבדוקיה מבקרת ב 438 בירושלים, מגורשת מהקיסר תאודוסיוס ה-2 (408-450) וחוזרת ב 444- 460 הקימה:

      –כנסיית השילוח+חומת אבדוקיה+ התירה ליהודים לבקר בהר הבית תמורה מס בסוכות.

      –כנסיית סנט אטיין (סטפנוס הקדוש –פרוטו מרטיר, בשנת 34 נשפט על ידי  הסנהדרין ועשו בו לינץ מצפון לשער שכם (קתולי)  או בנחל   קדרון (יווני אורתודוכסי).

      • ב 390 מקים הבישוף יוחנן את הגיה ציון (ציון הקדושה) שלא שרדה

      • 451 ועידת כלקדון: ירושלים מקבלת מעמד של פטריארכיה-עיר מולדת

      • יוסטיניאוס (527-565) כנסית הניאה (מרים החדשה) ב 543, ומאריך את הקארדו.

        • 614-628 השתלטות פרס הסאסנית על ישראל.

        • הרס כנסיות טבח נוצרים ולקיחת הצלב הקדוש לפרס. לאחר מכן השלמה עם הנוצרים ופגיעה ביהודים.

        • 628 הקיסר הרקליוס כובש את בירת פרס ומחזיר הצלב

        • 638 כיבוש מוסלמי בהנהגת עומר איבן אל חט'אב.

      • סיורים  וטיולים בירושלים הרומית ביזנטית, יפו הרומית ויהודה הימית, סיורים רומאיים בשפלת יהודה וטיולים בירושלים העתיקה בעקבות רומא ורומי.