סיורים לקבוצות גופים ומוסדות בעוטף עזה:

קרב נחל עוז ביום שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, ומה שאירע לכוחות השונים שהוזכרו:
קרב נחל עוז ב-7 באוקטובר 2023
קיבוץ נחל עוז, הממוקם ממש על גדר רצועת עזה, היה אחד ממוקדי הלחימה הקשים והעקובים מדם במתקפת הפתע של חמאס. הקיבוץ והבסיס הצבאי הסמוך לו הותקפו בו זמנית בעוצמה רבה, מה שהוביל לטבח באזרחים ולקרבות עזים עם כוחות הביטחון.

אירועי ה-7 באוקטובר ב"חץ השחור"
"חץ השחור" הוא אתר הנצחה ומונומנט הממוקם על כביש 232, קרוב לקיבוץ מפלסים ולגבול רצועת עזה. האתר מנציח את פעולות התגמול של צה"ל בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ומפורסם בזכות מיקומו הגאוגרפי והיותו נקודת תצפית אל רצועת עזה. בבוקר שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, הפך האתר, כמו רוב צירי עוטף עזה, לזירת אירועים קשים וטראומטיים.
מה שאירע ב"חץ השחור" ב-7 באוקטובר:
* מארב של מחבלי נוח'בה: עשרות מחבלי חמאס, בעיקר מכוח הנוח'בה, חדרו מהרצועה דרך גדר המערכת באזור זה ובסמוך לו. הם התפרסו על כביש 232, כולל באזור אתר "חץ השחור" וסביבתו, והקימו מארבים קטלניים לכלי רכב ישראליים.
* טבח בכביש: המחבלים פתחו באש ללא הבחנה על כל כלי רכב אזרחי או צבאי שעבר במקום. הם ירו על מכוניות, הציתו אותן, ורצחו באכזריות את יושביהן – גברים, נשים, ילדים וקשישים. רבים מהנוסעים בכביש באותו בוקר, כולל אזרחים שניסו להימלט מיישובי העוטף או שהיו בדרכם לאירועים אחרים, נרצחו במקום.
* אתר "חץ השחור" הפך למלכודת מוות, כאשר עשרות גופות נותרו בזירה, חלקן בתוך כלי הרכב השרופים, וחלקן מחוץ להם.
* הזירה הייתה קשה במיוחד, וצוותי זק"א וכוחות ההצלה התקשו מאוד לפנות את הגופות בשל הירי הבלתי פוסק ונוכחות המחבלים.
* היתקלויות עם כוחות ביטחון: כוחות בטחון ראשונים (שוטרים, לוחמי מג"ב ויחידות מיוחדות) שהצליחו להגיע לאזור, נכנסו לקרבות עזים עם המחבלים. הקרבות הללו נמשכו שעות ארוכות, והיו כרוכים באבדות קשות גם לכוחות הביטחון.
* חטיפות: בנוסף לרציחות, ישנם דיווחים על אזרחים שנחטפו מ"חץ השחור" וסביבתו לרצועת עזה.
* השפעה על יישובים סמוכים: השליטה של המחבלים על ציר 232 באזור "חץ השחור" אפשרה להם גם לחדור ליישובים סמוכים כמו מפלסים (שם נבלמה החדירה המסיבית בזכות כיתת כוננות ולוחמים שהגיעו למקום), סעד וכפר עזה, או להגיע לנקודות נוספות בצירים המובילים לתוך ישראל.
האירועים ב"חץ השחור" הם חלק בלתי נפרד מהתמונה המזעזעת של הטבח והלחימה שהתחוללו בכבישי וביישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר. האתר, שבעבר סימל את עוצמת צה"ל, הפך לזירת טבח המוני המהווה תזכורת כואבת למחיר הכבד של אותה שבת שחורה.
יש לך שאלות נוספות על אתרי ההרג או על אירועים אחרים מה-7 באוקטובר?

מהלך המתקפה בקיבוץ:
מעל 180 מחבלים חמושים של חמאס הסתערו על קיבוץ נחל עוז בשלושה גלים. הם פרצו את גדר המערכת וחדרו לתוך בתי התושבים. כיתת הכוננות של הקיבוץ, יחד עם שוטרים בודדים, ניסתה להדוף את הגל הראשון של המחבלים, אך נאלצה להתמודד עם כוח עדיף בהרבה. המחבלים עברו מבית לבית, רצחו תושבים באכזריות, התעללו בגופות, הציתו בתים וחטפו אזרחים.
הפגיעה באזרחים:
בטבח בנחל עוז נרצחו 13 תושבים (כולל שני חברי כיתת הכוננות ושני עובדים זרים) וארבעה אנשי ביטחון. שמונה אזרחים נחטפו לרצועת עזה, שישה מהם שוחררו בהמשך בעסקאות, ואחד (צחי עידן ז"ל) נרצח בשבי.
התגובה הצבאית והקרבות בבסיס:
במקביל למתקפה על הקיבוץ, הותקף גם בסיס נחל עוז (מפקדת אוגדת עזה) הסמוך, שהיה יעד מרכזי למחבלים. הבסיס, שבו ממוקמים בין היתר חדר התצפיתניות (ה"חמ"ל"), הותקף במטרה לנטרל את יכולת האיסוף והמודיעין של צה"ל באזור.
מה קרה לכוחות השונים?
התצפיתניות (ה"הלונאיות")
חדר התצפיתניות (מכונה גם "החמ"ל" או "הלונא") בבסיס נחל עוז הפך לזירת קרב עקובה מדם. המחבלים ידעו היטב את חשיבות חדר התצפית ורצו להשתיק את העיניים של צה"ל.
* לחימה והתבצרות: התצפיתניות, חיילות צעירות, מצאו את עצמן תחת מתקפה ישירה. חלקן נאבקו במחבלים, אחרות התבצרו בתוך החמ"ל וניסו להמשיך לדווח על הנעשה בשטח, גם כשמחבלים חדרו לתוך המבנה ופתחו בירי.
* הרוגות וחטופות: בקרב ההירואי הזה, שש תצפיתניות נהרגו בתוך החמ"ל או בקרבות בסביבתו. שבע תצפיתניות נחטפו לרצועת עזה. סרטונים קשים של חטיפתן פורסמו מאוחר יותר על ידי חמאס, והפכו לסמל לאכזריות המתקפה. חלק מהן שוחררו בעסקאות שבויים, אך חלקן עדיין בשבי. סיפורי הגבורה והאימה של התצפיתניות מנחל עוז זעזעו את המדינה והעולם.
שיריונרים (לוחמי שריון)
בבסיס נחל עוז שהו גם לוחמי שריון, חלקם היו חלק ממערך ההגנה על הבסיס והגזרה, וחלקם היו בכוננות.
* לחימה עיקשת: לוחמי השריון שהצליחו להגיע לטנקים שלהם, או שנלחמו מחוץ לטנקים, ניהלו קרבות קשים מול המחבלים. הם היו חלק מהכוחות הראשונים שניסו להדוף את הפלישה ולסייע לכוחות הבטחון שפעלו בתוך הקיבוץ ובבסיס.
* נפגעים: חלק מלוחמי השריון נהרגו בקרבות בתוך הבסיס ומחוצה לו. חלקם הצליחו להגיע לטנקים ולהילחם, לעיתים בודדים מול עשרות.
גדוד 13 של גולני
גדוד 13 של חטיבת גולני היה גדוד חי"ר סדיר שהיה פרוס באזור. ב-7 באוקטובר, הגדוד ספג מכה קשה ואנושה.
* התקפה על מוצבים וחדירה: חיילי הגדוד היו פרוסים במוצבים שונים לאורך גבול עזה, ביניהם מוצב נחל עוז ומוצבים נוספים. המוצבים הללו הותקפו בעוצמה רבה ובו זמנית על ידי מחבלי חמאס.
* קרבות גבורה ומחיר כבד: לוחמי גדוד 13 לחמו באומץ ובחירוף נפש מול המחבלים, לעיתים עד הכדור האחרון. הם ניסו להגן על המוצבים, על חיי אזרחים, ולמנוע את המשך החדירה. אולם, היקף המתקפה וההפתעה היו כה גדולים, שהגדוד ספג אבדות כבדות.
* הרוגים וחטופים: גדוד 13 של גולני איבד עשרות לוחמים בקרבות ב-7 באוקטובר, והיה אחד מהגדודים הסדירים שספגו את המספר הגבוה ביותר של הרוגים באותו יום (למעלה מ-40 לוחמים וקצינים). בנוסף, מספר לוחמים נחטפו לרצועת עזה. סיפורם של לוחמי הגדוד, שנלחמו בעוז למרות הנחיתות, הפך לאחד מסמלי הגבורה באותו יום נורא.
הקרב בנחל עוז, על כל היבטיו – הפגיעה באזרחים, הלחימה בבסיס ובחמ"ל, וגבורתם של חיילי צה"ל וכיתת הכוננות – הוא אירוע טראומטי המייצג את עוצמת וכיעור מתקפת ה-7 באוקטובר.

קרב יד מרדכי ב-7 באוקטובר 2023: גבורה והצלת חיים
בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, קיבוץ יד מרדכי, הממוקם סמוך לאשקלון ולגבול רצועת עזה, מצא עצמו תחת מתקפה של מחבלי חמאס. על אף שהקיבוץ לא נרשם כזירת טבח המוני כמו קיבוצים אחרים בעוטף עזה, הוא היה תחת איום ממשי של חדירה וקרב הירואי של קומץ לוחמים מנע אסון גדול בהרבה.
הגיבורים המרכזיים בקרב יד מרדכי באותו בוקר היו אמון זמורה, רכז הביטחון (רבש"ץ) של הקיבוץ, וארבעה לוחמי מג"ב.
מהלך הקרב ופעולות הגבורה:
* האיום המיידי: סמוך לשעה 07:00 בבוקר, כאשר האזעקות נשמעו והחלו דיווחים על חדירות, זיהה אמון זמורה, הרבש"ץ, שמתקרבת חוליית מחבלים גדולה – כ-20 מחבלים – לשער הקיבוץ. הוא הבין מיד את הסכנה המיידית והעביר דיווחים לכוחות הביטחון.
* הגבורה הראשונית: ארבעת לוחמי מג"ב: סמ"ר אוראל אלבז, סמ"ר דוד בר כנסון, סמ"ר יוסף מיודובניק ורס"ב מיכאל פייגה, שהיו באותה עת בפעילות סיור וביטחון שגרתית סביב הקיבוץ, הגיבו במהירות לקריאתו של אמון. למרות היותם בנחיתות מספרית ואמצעי לחימה מול חוליית טרור מאומנת וחמושה היטב, הם לא היססו.
* הלחימה בשער ובפרוזדור: הארבעה, יחד עם אמון, פתחו באש לעבר חוליית המחבלים שהתקרבה לשער הקיבוץ. התפתח קרב יריות עז וקצר. בעודם תחת אש כבדה, הם הצליחו לפגוע במספר מחבלים ולעכב את התקדמותם. חלק מהמחבלים הספיקו לחלוף על פני השער לכיוון השדות הסמוכים לקיבוץ, אך לא הצליחו לחדור פנימה.
* מניעת חדירה ואסון: פעולתם המהירה, הנחושה והאמיצה של אמון זמורה וארבעת לוחמי מג"ב הייתה קריטית. בכך שמנעו את חדירת המחבלים לתוך הקיבוץ, הם הצילו את חייהם של עשרות רבות של תושבים ומנעו טבח כפי שאירע ביישובים אחרים בעוטף עזה.
* המחיר האישי: לצערנו, גבורה זו באה במחיר כבד. בקרב זה, רס"ב מיכאל פייגה ז"ל נהרג במהלך חילופי האש. הוא הקריב את חייו בהגנה על תושבי הקיבוץ. גם אמון זמורה עצמו נפצע בקרב.
מורשת הקרב:
קרב יד מרדכי ב-7 באוקטובר הוא דוגמה מובהקת לגבורה, תושייה ואחריות אזרחית וביטחונית. הוא מראה כיצד פעולה מהירה ונחושה של קומץ לוחמים ואנשי ביטחון, לעיתים בנחיתות מובהקת, יכולה למנוע אסון בקנה מידה גדול. סיפורם של אמון זמורה וארבעת לוחמי מג"ב ביד מרדכי הפך לסמל של התגובה המהירה והאפקטיבית של כוחות הביטחון ואנשי כיתות הכוננות ביישובים רבים באותו בוקר שחור.

קרבות שדרות ב-7 באוקטובר 2023: תופת בעיר
בבוקר שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, הפכה העיר שדרות, הסמוכה לרצועת עזה, לאחת מזירות הקרב הקשות והטראומטיות ביותר במתקפת הפתע של חמאס. מחבלי הנוח'בה (כוח העילית של חמאס) הסתערו על העיר, נתקלו בהתנגדות הרואית של שוטרים ואזרחים, והותירו אחריהם הרס רב, אבדות כבדות ופצועים רבים.
השתלטות המחבלים על העיר
המתקפה על שדרות החלה בסביבות השעה 06:30 בבוקר, במקביל למתקפה הכללית על יישובי עוטף עזה. עשרות מחבלים, חמושים היטב ברובי סער, רימונים ורקטות RPG, פרצו את גדר המערכת ושטפו את העיר. הם נעו ברכבים ואופנועים, ירו לכל עבר, הציתו מבנים ותקפו אזרחים ברחובות.
היעדים העיקריים של המחבלים בעיר היו:
* תחנת המשטרה של שדרות: יעד סמלי וחשוב, שאותו ניסו המחבלים להשתלט כדי לנטרל את כוחות המשטרה בעיר.
* רחובות ראשיים: ירי ללא הבחנה לעבר אזרחים, והטלת אימה במרחב הציבורי.
* בתים פרטיים: ניסיונות לפרוץ לבתים ולבצע מעשי טבח וחטיפות.
הקרב ההירואי בתחנת המשטרה
אחד הקרבות המרכזיים והעקובים מדם התנהל בתוך ומסביב לתחנת המשטרה של שדרות. עשרות מחבלים, שהגיעו בכמה כלי רכב, הסתערו על התחנה במטרה להשתלט עליה. בתוך התחנה שהו באותה עת עשרות שוטרים, מתנדבים וחיילים.
* ההגנה הראשונית: השוטרים, בפיקודו של מפקד התחנה סנ"צ שמואל (שמוליק) שרביט (שנפצע בקרב), ובהם גם מתנדבים ואזרחים שהיו בתחנה, נלחמו בגבורה מול המחבלים. הם השיבו אש מתוך התחנה, ובכך מנעו מהמחבלים להשתלט באופן מיידי.
* לחימה עיקשת: הקרב על התחנה נמשך שעות ארוכות, והפך לסמל להתנגדות. המחבלים הצליחו לפגוע במבנה, לזרוק רימונים ולהצית אותו. חלק מהשוטרים נפלו בקרב, ואחרים נפצעו.
* השתלטות וטיהור: רק בשעות הערב המאוחרות, לאחר קרב קשה של למעלה מ-16 שעות, ורק לאחר שכוחות צבא גדולים ובהם לוחמי סיירת גולני, יחידות מיוחדות, ובהמשך גם דחפורים, הגיעו למקום, הושלם טיהור התחנה. בשלב מסוים הוחלט להרוס חלקים מהתחנה, מחשש למטעני חבלה ולמחבלים מתבצרים. בקרב על התחנה נהרגו כ-10 שוטרים וחיילים.
* משמעות הקרב: הקרב בתחנת המשטרה מנע מהמחבלים להשתלט על מרכז העיר ולגרום להרס וחטיפות בקנה מידה גדול עוד יותר. השוטרים והלוחמים הקריבו את חייהם בגבורה עילאית.
קרבות עם אזרחים וכיתות כוננות
במקביל לקרב על תחנת המשטרה, התנהלו קרבות נוספים ברחבי העיר:
* אזרחים חמושים וכיתות כוננות: תושבים רבים בשדרות, חלקם בעלי רישיון נשק או חברי כיתות כוננות (שחלקן לא היו מאורגנות דיין למתקפה בסדר גודל כזה), יצאו להגן על בתיהם ועל שכניהם. הם נלחמו במחבלים פנים אל פנים, תוך סיכון חיים עצום.
* הגבורה בכבישים: רבים מהנרצחים בשדרות נורו בעת שנסעו בכבישים או ניסו להימלט מהעיר. מחבלים הציבו מארבים בצמתים ובכבישי הגישה.
* טבח במרחב הציבורי: מחבלים ירו על אנשים במרחב הציבורי, כולל במיגוניות ובמקומות מסתור, וביצעו מעשי טבח אכזריים.
* פגיעה בתשתיות ובבתים: המחבלים הציתו כלי רכב ובתים, וגרמו נזק רב לרכוש ולתשתיות העיר.
מספר הנפגעים
האבדות בשדרות היו קשות:
* מעל ל-50 הרוגים (המספר המדויק משתנה במעט בין הדיווחים), כולל שוטרים, חיילים ואזרחים.
* עשרות רבות של פצועים.
* מספר אזרחים נחטפו לעזה, חלקם שוחררו מאוחר יותר.
השלכות ופינוי העיר
העיר שדרות עברה טראומה קשה ביותר. אלפי תושביה פונו מבתיהם, והעיר נותרה כמעט ריקה במשך חודשים ארוכים. תהליך השיקום הפיזי והנפשי של העיר ותושביה הוא ארוך ומורכב. הקרבות בשדרות הציגו את עוצמת האיום ואת גבורתם של אלו שנלחמו על חייהם ועל ביטחון העיר.
יש לך שאלות נוספות על אירועי ה-7 באוקטובר, או על נושאים אחרים הקשורים למתקפה?

בבוקר שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, היו צומת ניר עם ודור אלון גבים (שצומת גבים או צומת כפר עזה סמוך אליו) זירות קרב קשות ומרכזיות במתקפת הפתע של חמאס. אזורים אלו הפכו למלכודת מוות עבור רבים שניסו להימלט או להגיע לסייע.
צומת ניר עם
צומת ניר עם הוא צומת דרכים ראשי המחבר בין כביש 232 (ציר עוטף עזה) לכביש הגישה לקיבוץ ניר עם ולעיר שדרות. מיקומו האסטרטגי הפך אותו לנקודת חיכוך קריטית.
* מארב קטלני: מחבלים רבים של חמאס, שהגיעו מהרצועה, התמקמו בצומת ובסביבתו הקרובה במארב מתוכנן היטב. הם פתחו בירי ללא הבחנה על כלי רכב אזרחיים וצבאיים שעברו במקום.
* טבח במכוניות: מאות אזרחים שניסו להימלט מיישובים סמוכים (כמו ניר עוז, כפר עזה, בארי) או שהיו בדרכם לעבודה/בילוי, נקלעו למארב. המחבלים ירו לעבר המכוניות, השליכו רימונים ורצחו אנשים בתוך רכבם או בעת שניסו להימלט ברגל. סרטונים קשים מטלפונים של המחבלים הראו את הזוועות שהתחוללו בצומת.
* הרוגים רבים: בצומת ניר עם ובכבישים המובילים אליו (כביש 232 וכביש הגישה לשדרות וניר עם) נרצחו עשרות רבות של אזרחים וחיילים. רבים מהם נשרפו בתוך רכביהם.
* קרב גבורה בקיבוץ ניר עם: חשוב לציין שבניגוד לצומת, קיבוץ ניר עם עצמו הצליח להדוף את המתקפה בזכות תושייה וגבורה של כיתת הכוננות בראשות הרבש"ץ, עמית מן. הם התמקמו בעמדות הגנה וניהלו קרב יריות שהביא לחיסול עשרות מחבלים ולמניעת חדירה של המחבלים לתוך הקיבוץ, שהיה יכול להפוך לזירת טבח נוספת. ההצלחה הזו בניר עם עומדת בניגוד לטבח שהתרחש בצומת הסמוך לו.
דור אלון גבים (וצומת גבים / צומת כפר עזה)
דור אלון גבים היא תחנת דלק ומרכז מסחרי קטן הממוקם על כביש 232, בסמוך לצומת גבים (או צומת כפר עזה) וכביש הגישה לקיבוץ גבים ולקיבוץ כפר עזה. גם כאן התרחש קרב עקוב מדם.
* מארב ומלכודת: המחבלים הגיעו גם לאזור דור אלון גבים והקימו מארב קטלני. הם ירו על כל מי שנקלע לאזור – כלי רכב פרטיים, אוטובוסים (כולל אוטובוס חיילים), ואנשים שהיו בתחנת הדלק או ניסו למצוא מחסה.
* טבח המוני: בתחנת הדלק ובסביבתה הקרובה התחולל טבח באזרחים ובחיילים. המחבלים רצחו בדם קר, הציתו רכבים ובתים סמוכים, וביצעו מעשי התעללות. עדויות קשות תיארו את הגופות הרבות שהיו פזורות במקום ובכבישים.
* קרב גבורה של כוחות ביטחון: כוחות משטרה, מג"ב ויחידות מיוחדות שהגיעו לאזור (לעיתים תוך הסתכנות אדירה) ניהלו קרבות קשים מול המחבלים. לוחמים רבים נפלו בקרבות אלו בניסיון להגן על האזרחים ולטהר את השטח.
* חיילים ואזרחים שנלכדו: רבים שניסו להגיע ליישובים המותקפים (כמו בארי, כפר עזה) או להימלט מהם, נלכדו בצומת ובאזור תחנת הדלק גבים, ושם נרצחו או נחטפו.
האירועים בצומת ניר עם ובדור אלון גבים הם חלק מהתמונה הכוללת של ההתקפה הנרחבת והאכזרית של חמאס ב-7 באוקטובר. הם מדגישים את העובדה שהמחבלים לא התמקדו רק ביישובים, אלא גם בשליטה על צירי תנועה מרכזיים כדי להגדיל את מספר הנפגעים ולמנוע הגעת תגבורת.

קרב כפר עזה ב-7 באוקטובר 2023: פגיעה אנושה והצלה חלקית
קיבוץ כפר עזה, השוכן במרחק קצר מגדר רצועת עזה, היה אחד מיישובי עוטף עזה שספגו את המכה הקשה ביותר במתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. הקיבוץ, שחלק גדול מתושביו הם צעירים ומשפחות, הפך לזירת טבח נוראית ולחימה עקובה מדם.
מהלך הקרב והטבח בקיבוץ
* חדירה המונית: המתקפה על כפר עזה החלה בסביבות השעה 06:30 בבוקר. על פי תחקירים שונים, בין 250 ל-300 מחבלי נוח'בה (כוח העילית של חמאס) מחטיבת העיר עזה פרצו לקיבוץ בשלוש נקודות שונות, כולל פיצוץ שערים בגדר הקיבוץ (שער ההרחבה ושער החווה הסולארית). הם הגיעו בטנדרים, אופנועים וחלקם אף באמצעות רחפנים.
* מסע הרג וחטיפה: המחבלים התפשטו במהירות ברחבי הקיבוץ, עברו מבית לבית, וביצעו מעשי טבח בלתי נתפסים באזרחים. הם רצחו באכזריות משפחות שלמות, כולל ילדים ותינוקות, תוך כדי התעללות קשה, הצתת בתים ובזיזת רכוש.
* מחיר דמים כבד: בטבח בכפר עזה נרצחו 62 תושבים (על פי חלק מהתחקירים, 64 בני אדם), כולל 7 חברי כיתת הכוננות שנפלו בקרב ההרואי שניסו לנהל מול המוני המחבלים. רובם נרצחו בשעות הראשונות של המתקפה, עד השעה 08:30 בבוקר.
* חטיפות: 19 תושבים נחטפו לרצועת עזה. חלקם שוחררו בהמשך במסגרת עסקאות שבויים, אך חלקם עדיין בשבי או נרצחו בשבי (כמו יותם חיים ואלון שמריז ז"ל, שנהרגו בשוגג מירי כוחות צה"ל לאחר שנמלטו משוביהם).
* הרס וחורבן: הקיבוץ ספג הרס עצום. כמעט כל בתי הקיבוץ נפגעו, רבים מהם נשרפו כליל. הקרבות בכפר עזה נמשכו שלושה ימים, כאשר חלק מהמחבלים המשיכו להתבצר ולנהל קרבות גם בשטחים החקלאיים שמסביב.
כוחות שהגיעו לעזור לקיבוץ
התחקירים מצביעים על כך שצה"ל כשל באופן חמור בהגנה על הקיבוץ בשעות הראשונות, והפקיר את תושביו לגורלם במשך שעות ארוכות. התיאום בין הכוחות שהגיעו היה לקוי, ולא היה פיקוד מרכזי סדור במשך זמן רב.
למרות זאת, לוחמים רבים הגיעו לכפר עזה ולחמו בגבורה עילאית:
* כיתת הכוננות של הקיבוץ: אלו היו הלוחמים הראשונים והבודדים שהתמודדו עם גלי המחבלים. בפיקודו של הרבש"ץ, טל אילון ז"ל (שנפל בקרב), לחמו חברי כיתת הכוננות בגבורה בלתי רגילה, ניסו להדוף את המחבלים ולחלץ משפחות. הם מנעו אסון גדול עוד יותר אך שילמו מחיר כבד.
* כוחות צה"ל ומשטרה ראשונים:
* גדוד 13 של חטיבת גולני: הגדוד, שהיה פרוס בגזרה (לרוב מכונה "גדוד נחל עוז" בשל קרבתו לבסיס נחל עוז), איבד לוחמים רבים בקרבות מול הפרצות בגדר וניסיונות החדירה. כוחותיו הגיעו בהדרגה לקיבוץ, אך היו בנחיתות מספרית עצומה מול המחבלים. סגן מפקד הגדוד נפצע כבר בתחילת הלחימה, והמג"ד, סא"ל תומר גרינברג ז"ל (שנפל מאוחר יותר בעזה), קפץ לחזית.
* יחידות מיוחדות: לאורך שעות היום והלילה, החלו לזרום לקיבוץ כוחות מיוחדים:
* סיירת מטכ"ל
* שייטת 13 (הקומנדו הימי)
* יחידת שלדג
* יחידת יהל"ם (הנדסה למשימות מיוחדות)
* לוט"ר (לוחמה בטרור)
* יחידת מגלן
* יחידת דובדבן
* סיירת נח"ל
* גדוד צבר של גבעתי
* גדוד 202 של הצנחנים
* כוחות שריון (מגדוד 77)
* חיל האוויר: מסוקי קרב ("אפאצ'י") וכטב"מי "זיק" של חיל האוויר פעלו בשמיים, ניסו לזהות מחבלים, לסייע לכוחות הקרקע ולבודד את מרחבי החדירה.
* משטרת ישראל: שוטרים, כולל שוטרי ימ"מ, הצטרפו ללחימה מהרגעים הראשונים והיו חלק מהכוחות הלוחמים בשטח.
כאוס וניהול קרב לקוי
על פי תחקיר צה"ל, למרות הגעתם של מאות רבות של לוחמים ועשרות מפקדים בכירים (כולל תא"ל שהתגורר בקיבוץ ושלושה מח"טים שהגיעו), שרר בכפר עזה כאוס מבצעי במשך שעות ארוכות. כוחות פעלו ללא תיאום, ללא מידע מספק על כמות המחבלים וללא פיקוד מרכזי. היו אף מקרים בהם כוחות עמדו בשער הקיבוץ בין השעות 10:00 ל-14:00 ולא נכנסו, בשעות קריטיות שבהן עדיין התחולל טבח נרחב. רק לקראת ערב החלה לחימה סדורה ומאורגנת יותר.
הטבח בכפר עזה, יחד עם התחקיר שחשף את כשלי ההגנה והפיקוד, מהווה אירוע כאוב במיוחד בזיכרון הלאומי של ישראל, ומשמש כנושא מרכזי בלמידה ובהפקת הלקחים ממתקפת ה-7 באוקטובר.

הטבח בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר 2023, בבוקר שמחת תורה, הוא אחד האירועים המזעזעים והקשים ביותר במתקפת הפתע של חמאס על ישראל. הקיבוץ, ששוכן כ-4 קילומטרים מזרחית לרצועת עזה, חווה פגיעה חסרת תקדים שהותירה בו צלקות עמוקות.
מהלך הקרב והיקף המתקפה בבארי
* כמות המחבלים: על פי תחקירים שונים, לקיבוץ בארי חדרו בין 340 לכ-350 מחבלים משלושה גלים עיקריים. הגל הראשון כלל כ-100-120 מחבלי נוח'בה (כוח העילית של חמאס), שאליהם הצטרפו מאוחר יותר פעילי חמאס נוספים ופעילי ג'יהאד אסלאמי, ואף אזרחים עזתיים ללא שיוך ארגוני.
* אופן החדירה: המחבלים פרצו את המכשולים בגבול רצועת עזה והסתערו על הקיבוץ ממספר כיוונים, כולל דרך השער הקדמי והאחורי. הם היו חמושים היטב ברובי סער, רקטות RPG ורימוני יד.
* מסע ההרג והחטיפה: המחבלים עברו מבית לבית בשיטתיות, פרצו לממ"דים (מרחבים מוגנים), וביצעו מעשי טבח אכזריים. הם רצחו באכזריות חסרת תקדים תושבים מכל הגילאים – תינוקות, ילדים, נשים וקשישים. רבים נרצחו בתוך בתיהם, לעיתים נשרפו למוות. בנוסף לרציחות, הם חטפו 31 תושבים לרצועת עזה.
* מספר הנרצחים: בטבח בבארי נרצחו 101 אזרחים מתושבי הקיבוץ ומאורחיהם, מה שהופך את בארי לקיבוץ שנפגע בצורה הקשה ביותר במתקפה.
* פרשת בני הערובה: אירוע טראומטי במיוחד היה בביתה של פסי כהן, שם כ-40 מחבלים התבצרו עם 15 בני ערובה. לאחר שעות ארוכות של מצור וניהול משא ומתן תחת אש, ובהנחיה של תא"ל ברק חירם, נורו פגזי טנק לעבר הבית. בקרב זה נהרגו 12 מבני הערובה (לפי תחקירים, רובם כנראה נרצחו על ידי המחבלים לפני ירי הפגזים), ושתי בנות ערובה ניצלו.
מי הגיע לעזור ולהציל את בארי
הסיוע לקיבוץ בארי היה איטי ומקוטע בשעות הראשונות, כחלק מהכשל המערכתי הרחב ב-7 באוקטובר. צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי הקיבוץ בזמן אמת, והלחימה התאפיינה בכאוס ובחוסר תיאום. עם זאת, לוחמים רבים פעלו בגבורה עילאית:
* כיתת הכוננות של הקיבוץ: אלו היו הלוחמים הראשונים והיחידים שהתמודדו עם המוני המחבלים בשעות הראשונות של המתקפה (עד סביבות 09:00). חברי כיתת הכוננות, בראשות הרבש"ץ אריק קראוניק ז"ל, לחמו באומץ לב נגד כוח עדיף בהרבה. 5 חברי כיתת הכוננות נהרגו בקרבות הגנה אלו. תושייתם וגבורתם מנעו כנראה טבח גדול אף יותר.
* כוחות משטרה ולוחמי מג"ב: שוטרים, כולל לוחמי ימ"מ, היו בין הכוחות הראשונים שהגיעו לאזור וניסו להדוף את המחבלים. הם לחמו בגבורה, ו8 שוטרים נהרגו בקרבות בבארי.
* כוחות צה"ל ראשונים: כוחות מצומצמים של צה"ל, כולל לוחמים מגדוד 13 של חטיבת גולני (שספג אבדות כבדות באזור), הגיעו בהדרגה אך נתקלו בקושי עצום לנוע בכבישים החסומים והמלאים במחבלים. 19 לוחמי צה"ל נהרגו בקרבות בבארי.
* יחידות מיוחדות וכוחות תגבור: רק בשעות מאוחרות יותר של היום (החל מסביבות 13:00-14:00 ובעיקר בשעות אחר הצהריים), החלו לזרום לקיבוץ כוחות צה"ל משמעותיים יותר, כולל:
* סיירת מטכ"ל
* שייטת 13 (הקומנדו הימי)
* יחידת שלדג
* לוחמי שריון (טנקים שיחקו תפקיד מכריע בטיהור הקיבוץ ובאירוע בני הערובה)
* לוחמים מיחידות חי"ר נוספות.
* אלוף במיל' יוסי בכר ותא"ל ברק חירם: דמויות פיקודיות אלו, לצד אחרים, לקחו פיקוד על הקרבות בשלבים מאוחרים יותר של היום, וסייעו להסדיר את הלחימה ולטהר את הקיבוץ ממחבלים, תהליך שנמשך עד יום ראשון בערב.
הקרב בבארי היה ארוך ומורכב, והשליטה על הקיבוץ הושבה רק לאחר כשלושה ימים. למרות הכשל הראשוני, גבורתם של כיתת הכוננות וכוחות הביטחון שפעלו בשטח ראויה לציון. הטבח בבארי, על כל פרטיו, הוא אירוע כאוב במיוחד בתולדות מדינת ישראל, והוא משמש תזכורת מתמדת למחיר הכבד של המתקפה.

הטבח בפסטיבל נובה (ה"מסיבה ברעים") ב-7 באוקטובר 2023
פסטיבל "נובה" (Supernova Sukkot Gathering), שנערך ב-6 וב-7 באוקטובר 2023 בשטח פתוח ליד קיבוץ רעים, הפך לזירת טבח המוני ואחד האירועים הקטלניים ביותר במתקפת הפתע של חמאס על ישראל. אלפי צעירים, ישראלים ותיירים, הגיעו למסיבת טראנס אלקטרונית שנועדה לחגוג אהבה, מוזיקה וחופש, אך מצאו את עצמם בסיוט בלתי נתפס.
מהלך האירועים המזוויעים:
* הפתעה מוחלטת: הפסטיבל נערך בשטח פתוח, כ-5 ק"מ בלבד מהגדר המפרידה בין ישראל לרצועת עזה. למרות שצה"ל אישר את קיום הפסטיבל, לא הייתה התרעה מוקדמת לכוחות בשטח על מתקפה בסדר גודל כזה, ובוודאי שלא למשתתפי המסיבה.
* תחילת התופת (סביבות 06:30-07:00 בבוקר):
* המתקפה החלה במטח רקטות כבד לעבר ישראל, אשר העיר את המבלים. בתחילה, רבים לא הבינו את חומרת המצב.
* תוך דקות ספורות, החלו להגיע דיווחים על חדירת מחבלים. מחבלי חמאס, בעיקר מכוח הנוח'בה (כוח העילית של חמאס), חדרו לאזור דרך פרצות בגדר. חלקם הגיעו ברכבים, באופנועים, ואף במצנחי רחיפה ממונעים.
* הם הסתערו על אזור הפסטיבל, שהיה עמוס באלפי צעירים, ופתחו באש ללא הבחנה על הקהל ההמום.
* מסע הרג והציד:
* המחבלים ירו על רקדנים ואנשי צוות, רבים מהם בזמן שניסו להימלט. הם ירו באופן שיטתי, רדפו אחרי ניצולים בשדות הפתוחים, בכבישים, ובשטחי ההימלטות.
* המחבלים ביצעו מעשי רצח אכזריים במיוחד: ירי מטווח אפס, הוצאות להורג, שריפת גופות, התעללות מינית, ולעיתים גם תיעוד מעשיהם.
* רבים ניסו למצוא מחסה במיגוניות קטנות שהיו פזורות לאורך הכבישים, אך המחבלים זיהו אותן והשליכו רימונים לתוכן, והרגו עשרות אנשים. אנו ציינו את סיפורו של אנר שפירא ז"ל במיגונית אחת, שניסה להדוף רימונים עם גופו עד שנהרג.
* כביש 232, שהוביל מהפסטיבל, הפך ל"כביש המוות" או "כביש הגופות", כאשר לאורכו נותרו מאות מכוניות שרופות וגופות הרוגים.
* מספר הנפגעים:
* בטבח בפסטיבל נובה נרצחו לפחות 364 אזרחים (כולל ישראלים ואזרחים זרים), ומספר זה מהווה כשליש מכלל ההרוגים האזרחיים במתקפת ה-7 באוקטובר כולה.
* כ-40 אזרחים נחטפו לרצועת עזה מהמסיבה. רבים מהם עדיין נמצאים בשבי חמאס, וחלקם נרצחו או שוחררו. סרטוני חטיפה, כמו של נועה ארגמני, הפכו לסמל של האכזריות.
* מאות נפצעו פיזית ונפשית.
* כוחות ההצלה והלחימה:
* שוטרים ואזרחים חמושים: השוטרים הבודדים שאבטחו את הפסטיבל, וכוחות משטרה ראשונים שהגיעו למקום, יחד עם אזרחים חמושים (חלקם מקרב המבלים), ניהלו קרבות גבורה מול עשרות רבות של מחבלים. הם הצליחו להציל עשרות ומאות אנשים, אך רבים מהם נפלו בקרבות.
* כוחות צה"ל: רק בשעות מאוחרות יותר של היום החלו להגיע כוחות צבא משמעותיים לאזור, והלחימה לטיהור השטח נמשכה שעות רבות, אל תוך הלילה של ה-7 באוקטובר ואף למחרת.
השלכות ומשמעות:
הטבח בפסטיבל נובה זעזע את העולם כולו. הוא הפך לסמל של האכזריות הבלתי נתפסת של חמאס ושל ההפתעה המוחלטת של המתקפה. זיכרון המסיבה, שנועדה להיות חגיגה של חיים ומוזיקה, ונהפכה לטבח המוני, ממשיך לרדוף את החברה הישראלית ואת הניצולים. הסיפורים האישיים של ההישרדות והאובדן משם הם עדות חיה לזוועות אותו יום.

בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, קיבוץ רעים והמיגוניות הסמוכות לו היו יעד למתקפה רצחנית של ארגון הטרור חמאס, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל.
מה קרה בקיבוץ רעים?
מחבלי חמאס הסתערו על קיבוץ רעים בכמה חוליות. בקיבוץ נרצחו 7 אזרחים (ארבעה חברי הקיבוץ, שני שומרים ואורחת), וכן נהרגו 15 לוחמים ושוטרים מכוחות הביטחון בקיבוץ ובמרחב סביבו. חמישה תושבים מהקיבוץ נחטפו לעזה, וארבעה מהם (תאילנדים) שוחררו בעסקת החטופים הראשונה.
כיתת הכוננות של הקיבוץ, בראשות הרבש"ץ הראל אורן, מנתה שמונה חברים חמושים שהיו בקיבוץ באותו בוקר. למרות נחיתות מספרית מול עשרות מחבלים, הם לחמו בגבורה ומנעו טבח גדול בהרבה בקיבוץ. כוחות משטרה וצה"ל הצטרפו ללחימה מאוחר יותר במהלך היום, ורק בשעות הצהריים עבר עיקר הלחימה לידי הצבא.
המיגוניות המזרחית והמערבית של רעים ("מיגוניות המוות")
בסמוך לקיבוץ רעים, בחניון שבו התקיים פסטיבל נובה (ליד כביש 232), עשרות רבות של מבלים נמלטו ממתקפת המחבלים ותפסו מחסה במיגוניות הפרוסות לאורך הצירים. שתיים מהמיגוניות הללו, הנמצאות בצומת רעים, הפכו למוקדי טבח נוראיים וזכו לכינוי "מיגוניות המוות".
* המיגונית המזרחית (צומת רעים): למיגונית זו נמלטו כ-30 מבלים, וכ-16 מתוכם נרצחו. המחבלים הגיעו בסביבות השעה שמונה בבוקר, וירו וזרקו רימונים לתוך המיגונית. אחד המאבטחים שניסה לדבר עם המחבלים נורה למוות. במיגונית הזו בלט סיפור גבורתו של ענר שפירא ז"ל, שהדף שמונה רימונים שנזרקו פנימה, עד שנהרג בעצמו.
* המיגונית המערבית (צומת רעים): למיגונית זו הסתתרו כ-70 אנשים (יחד עם המיגונית המזרחית), וכ-16 מהם נרצחו. המחבלים השליכו רימונים לתוכה. ממיגונית זו נחטפו חמישה צעירים, ביניהם הירש גולדברג-פולין, אור לוי, אלון אהל ואליה כהן.
חשוב לציין כי בשל עוצמת האירועים והכאוס, כוחות הביטחון לא הגיעו לציר 232 המדמם בשעות הבוקר המוקדמות, מה שהותיר את המבלים חשופים למתקפה. המיגוניות הללו הפכו לאתרי זיכרון והנצחה כואבים לקורבנות הטבח.

בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, קיבוץ עלומים והמרחב סביבו היו זירת קרבות קשים במיוחד כחלק ממתקפת הפתע של חמאס. הקרבות התנהלו במספר גלים, סביב גדר הקיבוץ, בתוכו ובצירים הסמוכים.
להלן פירוט עיקרי האירועים והלחימה:
1. חדירה ראשונית וטבח בעובדים זרים:
* 06:29: מתקפת הרקטות של חמאס החלה, ובמקביל החלו פריצות של מחבלים דרך גדר הגבול.
* 07:01: כעשרה מחבלים רכובים על אופנועים חדרו לקיבוץ עלומים דרך השער האחורי. הם נעו במהירות בציר שבין הרפתות למרכז הקיבוץ.
* טבח ברפת ובמגורי העובדים: המחבלים ירו בעובדים זרים במתחם הרפתות וטבחו ב-22 עובדים זרים (12 מתאילנד ו-10 מנפאל) שהתגוררו בקיבוץ. חלקם נרצחו במגוריהם, חלקם במכון החליבה. חלק מהסטודנטים הנפאליים שהתגוררו בסמוך לזירה נפצעו או נהרגו. ביפין ג'ושי הנפאלי נחטף לעזה לאחר שהציל את חבריו.
* מיגונית הכניסה ("מיגונית המוות"): המחבלים המשיכו לשער הכניסה לקיבוץ ולמיגונית סמוכה, שם שהו עשרות אזרחים שנמלטו מפסטיבל הנובה. המחבלים ירו וזרקו רימונים לתוך המיגונית, ורצחו רבים. רומי גונן נחטפה משם ושוחררה מאוחר יותר, ואופיר צרפתי נרצח וגופתו הושבה.
2. לחימת כיתת הכוננות והגעת כוחות ראשונים:
* 07:00: כיתת הכוננות של הקיבוץ, שמנתה 16 לוחמים, הוקפצה.
* 07:24: חברי כיתת הכוננות התחמשו בנשקייה.
* קרב מול הגל הראשון: אחד מחברי כיתת הכוננות, עמיחי שחם, הגיב ראשון לאירוע ליד מגורי העובדים התאילנדים, ירה לעבר המחבלים ונפצע. חברי כיתת כוננות נוספים השיבו אש וחילצו אותו.
* הדיפת המחבלים הראשונים: כוח מכיתת הכוננות יחד עם שלושה חיילי גולני ממוצב "מגן עלומים" הסמוך, הגיעו לצומת הכניסה לקיבוץ וניהלו קרב מול המחבלים שנסוגו מעבר לגדר. המחבלים ספגו אבדות ונאלצו לסגת חזרה לעזה.
3. גלי תקיפה נוספים ולחימה ממושכת:
* 08:40 ואילך: גלים נוספים של עשרות מחבלים חדרו למרחב הקיבוץ, חלקם מיחידת נוח'בה, חלקם בארבעה טנדרים. הם התמודדו מול כוחות הביטחון שהחלו לזרום לאזור.
* הקרב בגן הדר: כ-30 מחבלים התבצרו בגן הדר שבפאתי הקיבוץ. כיתת הכוננות התפרשה בעמדות הגנה על הבתים, ניהלה איתם חילופי אש והרגה שני מחבלים, ביניהם מפקד הכוח. שני חברי כיתת כוננות נפצעו במהלך קרב זה.
* הצטרפות כוחות צה"ל: בהדרגה החלו להגיע כוחות תגבור של צה"ל ושב"ס, ביניהם לוחמי יחידות שלדג, יהל"ם, יחידת מצדה וגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. בשעה 11:00 כבר היו בקיבוץ כ-300 לוחמים מ-17 יחידות שונות.
* לחימה קשה באזור התעשייה: בשעה 10:45 הגיעו מחבלים נוספים שחדרו לאזור התעשייתי של עלומים. לוחמי יחידת שלדג ניהלו איתם לחימה קשה וחיסלו כ-30 מחבלים.
* "טעות בזיהוי" טרגית: במהלך הלחימה, אופק אטון, שניצל ממסיבת הנובה והסתתר בקיבוץ, זוהה בשוגג כמחבל ונורה למוות על ידי כוחות הביטחון, וחברתו נפצעה קשה.
* נפגעים בקרבות: בקרבות במרחב עלומים ובקיבוץ נהרגו חמישה אנשי כוחות ביטחון: רנ"ג עידו רוזנטל (שלדג), רס"ל רן גואילי (יס"מ – גופתו נחטפה לעזה), סרן איתי כהן (יהל"ם), ושני האחים נועם וישי סלוטקי שהגיעו מבאר שבע כדי להילחם באופן עצמאי.
4. השתלטות מלאה:
* רק בשעה 13:00 הודיע צה"ל על שליטה מבצעית באירוע, והחל תהליך סריקות ופינוי פצועים.
* המחבלים שהתבצרו במגורי העובדים הזרים חוסלו רק לאחר שעות ארוכות על ידי לוחמי יחידת מצדה.
* בסיכום האירוע, נרצחו במרחב עלומים (בקיבוץ ובצירים הסמוכים) 57 אזרחים. חמישה נחטפו לעזה (שלושה מהם שוחררו). כ-100 מחבלים חוסלו במרחב.
תחקיר צה"ל:
תחקיר צה"ל על האירוע הצביע על כשלים בהגנה על הקיבוץ, וקבע כי הוקצו מעט כוחות לגזרה ביחס לאיום שהיה ידוע. הלחימה בשעות הראשונות התנהלה ללא פיקוד ושליטה מסודרים, מה שגרם לכך שכ-17 כוחות שונים פעלו בחוסר תיאום. למרות זאת, לחימת הגבורה של כיתת הכוננות והגעת כוחות התגבור מנעו טבח גדול בהרבה בחברי הקיבוץ. אף חבר קיבוץ לא נרצח בתוך הקיבוץ עצמו.

הקרב על כיסופים ב-7 באוקטובר 2023 היה אחד ממוקדי הלחימה העזים ביותר במתקפת הפתע של חמאס, וכלל קרבות קשים במוצב הסמוך לקיבוץ ובקיבוץ עצמו. התחקיר של צה"ל קבע כי צה"ל "לא עמד במשימת ההגנה על הקיבוץ ועל תושביו", למרות גבורת הלוחמים ואזרחים.
להלן פירוט עיקרי האירועים במוצב ובקיבוץ:
מוצב כיסופים:
* פלישת המחבלים: בסביבות השעה 06:50, כ-50 מחבלי חמאס פשטו על מוצב כיסופים, שאובטח על ידי חיילי גדוד 51 של חטיבת גולני. במוצב שהו גם בני משפחות של חלק מהחיילים שהגיעו לחגוג את שמחת תורה, וכן צוות של יחידת רוכב שמיים.
* לחימה עיקשת: עם תחילת המתקפה, התצפיתניות נכנסו לחמ"ל והפעילו את מערכת "רואה-יורה" עד שנפגעה. לוחמים מגדוד 51 ניהלו קרבות הרואיים מול המחבלים.
* קרב הבונקר: סמל תומר נגר ז"ל, שהוצב בעמדת בונקר כ-150 מטרים משער הבסיס, נלחם לבדו בעשרות מחבלים, חיסל כמה מהם והצליח לעצור את הגל הראשון. הוא נפל רק לאחר שאזלה לו התחמושת.
* קרבות בשער המחנה: סמל דוד מיטלמן ז"ל וסמל עילאי נועם בן מוחה ז"ל נלחמו בשער המחנה כ-20 דקות לפני שנהרגו מטיל נ"ט.
* הדיפת המחבלים ונסוגה: חלק מכוחות גולני נסוגו לעבר הקיבוץ כדי להגן עליו. כוח כוננות בשם "כרמל א'", בפיקוד סרן אורי שני ז"ל, נשאר לבדו על הגדר ולחם במחבלים במשך שעות, ופגע במחבלים שהיו בדרכם ליישובים נוספים. סרן שני וסמל ראם מאיר בטיטו ז"ל נהרגו מפצצת מרגמה בשעות אחר הצהריים.
* נפגעים במוצב: בקרב על המוצב נהרגו חיילים רבים, ביניהם לוחמי גדוד 51 של גולני, וכן לוחמים מיחידת אגוז שהצטרפו מאוחר יותר.
* כשלים בתפקוד: התחקיר הצבאי חשף חוסרים בציוד (רימונים, אפודים קרמיים) ובגישה לבונקר תחמושת, מה שהקשה על הלחימה. טיהור המוצב ממחבלים נמשך זמן רב.
קיבוץ כיסופים:
* חדירת המחבלים: עשרות מחבלי חמאס, מכ-150 שחדרו למרחב כיסופים, נכנסו לקיבוץ עצמו. הם ביצעו מעשי רצח, חטיפה וביזה.
* טבח באזרחים: בטבח בקיבוץ נרצחו 13 מתושבי הקיבוץ ושישה עובדים תאילנדים.
* אחד מחברי הקיבוץ, שלמה מנצור ז"ל, נרצח ונחטף, וגופתו הושבה מאוחר יותר בפברואר 2025.
* במהלך הטבח גררו המחבלים את ג'ינה סמיאטיץ', קשישה בת 90, מביתה וירו בראשה.
* אזרח נוסף, תושב הקיבוץ, נהרג מאש כוחותינו בטעות בזיהוי.
* לחימת כיתת הכוננות וכוחות צה"ל:
* פלוגה ב' של גדוד 51 בגולני, שמנתה שני קצינים ו-20 לוחמים בפיקוד סגן משנה מתן ברוט, הגיעה לקיבוץ עוד לפני הגעת המחבלים. היא לחמה בגבורה במשך שעות ארוכות, בנחיתות מספרית, והחזיקה את קו הבלימה כדי למנוע פלישה נרחבת יותר לתוך הקיבוץ. בקרב זה נפלו המפקד עומרי ושלושה מחייליו: רגב אמר, מתן מלכה ובר יענקלוב. יחד איתם נפלו גם לביא בוחניק ואדם אגמון. הכוח החזיק את קו הבלימה עד השעה 20:30.
* בהמשך הצטרף צוות מיחידת אגוז, שניהל קרבות קשים בתוך הקיבוץ, חיסל מחבלים וחילץ תושבים. בקרבות אלה נפצע קשה מפקד היחידה סא"ל משה פסל.
* השלכות הטבח: למבני הקיבוץ נגרם הרס כבד. במוצאי שבת, פונה הקיבוץ לבית מלון בים המלח. טיהור הקיבוץ ממחבלים נמשך מספר ימים.
לסיכום: הקרב על כיסופים היה אחד הקשים והמדממים ביותר ב-7 באוקטובר. למרות כשלים בהיערכות ובהכשרה, גבורתם של לוחמי צה"ל וכיתת הכוננות מנעו השתלטות מלאה על הקיבוץ והיוו גורם משמעותי בצמצום היקף האסון, על אף האבדות הכבדות בנפש.

קיבוץ מגן היה אחד ממוקדי הלחימה העיקשים בבוקר שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023. הקיבוץ, הממוקם סמוך לגבול רצועת עזה, הצליח למנוע טבח נרחב, וזאת בעיקר בזכות גבורתם של חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ.
הנה עיקרי האירועים בקיבוץ מגן:
1. חדירת המחבלים ומוכנות כיתת הכוננות:
* 07:30 בבוקר: כ-20 מחבלים של חמאס הגיעו לגדר המערבית של הקיבוץ. שני מחבלים רכובים על אופנועים פוצצו את הגדר ויצרו פרצה, דרכה חדרו המחבלים פנימה.
* החלטה גורלית: הרבש"ץ של הקיבוץ, ברוך כהן (בן 72), קיבל החלטה גורלית שלא לציית להוראה שניתנה מספר ימים לפני כן להוריד את רמת הכוננות. הוא חשד במצב והתעקש להשאיר את כיתת הכוננות במוכנות גבוהה. החלטה זו, בדיעבד, הצילה את הקיבוץ.
* הערנות הראשונית: חבר כיתת הכוננות, ערן צורף, שטיפס על גבעה כדי לתצפת, הבחין בשיירה של אופנועים וטנדרים שנסעו במהירות לכיוון הקיבוץ תוך צעקות בערבית. הוא החל לירות לעברם, פגע בחלקם, אך מחבלים נוספים המשיכו להגיע.
2. קרב הבלימה של כיתת הכוננות:
* כיתת הכוננות של הקיבוץ, בהובלת ברוך כהן, התפרשה מול המחבלים שהתמקמו ליד גדר הקיבוץ. הם ניהלו קרב יריות אינטנסיבי במטרה לבלום את החדירה לבתי התושבים.
* המחבלים היו מצוידים היטב, עם רימונים, רקטות RPG ופצמ"רים, וניהלו לחימה אגרסיבית.
* גבורת הרבש"ץ: ברוך כהן עצמו נסע בטנדר שלו לכיוון המחבלים, שירו לעברו ופצעו אותו ברגלו. שניות ספורות לאחר שירד מהרכב, רקטת RPG נורתה לעבר הטנדר. כהן נפצע קשה במהלך הקרב, ופונה לבית החולים.
* נפגעים בקרב: בקרב ההירואי נהרגו שניים מחברי כיתת הכוננות, אבי פליישר ואופיר ירון, ושניים נוספים נפצעו.
3. השתלשלות הקרב והגעת כוחות תגבור:
* הקרבות בקיבוץ נמשכו שעות אחדות, במהלכן כיתת הכוננות הצליחה לפגוע ברבים מהמחבלים ולהניס את השאר.
* בהמשך היום, הצטרפו ללחימה שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל שהגיעו למקום. כוחות של יחידת אגוז הגיעו לקיבוץ בסביבות השעה 13:30 וסייעו בטיהור השטח.
* בסופו של דבר, המחבלים נסוגו.
4. הצלת הקיבוץ:
* בניגוד ליישובים רבים אחרים בעוטף עזה שספגו אבדות קשות בנפש ובחטיפות, בקיבוץ מגן נרצחו שני חברי כיתת הכוננות בלבד. לא היו תושבים שנחטפו מתוך הקיבוץ.
* ההערכה היא כי כיתת הכוננות של מגן הצליחה להרוג עשרות מחבלים, ובכך מנעה טבח נרחב בקיבוץ.
* לאחר הקרב, הקהילה פונתה לבתי מלון באזור ים המלח, ומאוחר יותר החלה לחזור בהדרגה לקיבוץ.
קרב קיבוץ מגן הפך לסמל לגבורת כיתות הכוננות והאזרחים שהגנו בגופם על הקהילות שלהם אל מול מתקפת הטרור העצומה, והצליחו למנוע אסון גדול בהרבה.

הקרב במושב יכיני בבוקר ה-7 באוקטובר 2023 היה אחד מהאירועים הקשים והמדממים במתקפת הפתע של חמאס. על אף שהמושב לא נכלל בתחילה בתוכניות ההגנה המקיפות ביותר של צה"ל לאור קרבתו היחסית לעורף, הוא הפך לזירת קרבות עזים שגבו מחיר כבד.
עיקרי האירועים במושב יכיני:
1. חדירת המחבלים ותחילת ההרג:
* 06:38: גל החדירה הראשון של מחבלי חמאס החל ברחבי העוטף.
* 07:05: חוליה של שמונה מחבלים מג'באליה חדרה למושב יכיני דרך שער צדדי, על גבי טנדר, מאזור אנדרטת "חץ שחור". חשוב לציין שעל פי התחקירים, זו לא הייתה חוליה מ"נוח'בה" ולא הייתה מצוידת בנשקים כבדים במיוחד, אלא בעיקר בנשק אישי ורימונים.
* מסע הרג במושב ובכביש: המחבלים פשטו על המושב וביצעו מעשי רצח. חלקם המשיכו לכיוון קיבוץ גבים והתמקמו במארב במרכז כביש 34 (הכביש המחבר בין שדרות לנתיבות) בין גבים ליכיני. במסע הרג זה, הן במושב והן בכביש הסמוך, נרצחו 13 אזרחים (ארבעה במושב ותשעה בכביש).
* בין הנרצחים במושב היו חמישה מתושבי המושב, וכן שוטרת מג"ב ולוחם שב"כ. בכביש נרצחו 11 בני אדם נוספים, בהם לוחם צה"ל וכבאי. בסך הכל, הקרב גבה מחיר של שישה חללים במושב ועוד 11 חללים במסע ההרג בכביש הסמוך.
2. לחימת כוחות הביטחון ואזרחים:
* כיתת הכוננות: במושב יכיני הייתה כיתת כוננות שמנתה 18 חברים, אך למעט הרבש"ץ שהיה מצויד ברובה סער, לכל השאר היו אקדחים בלבד. על פי התחקירים, כיתת הכוננות לא הייתה מוכנה ומאומנת דיה עם ציוד מתאים. למרות זאת, הם לחמו בגבורה מול המחבלים.
* שוטרי משטרת ישראל ומג"ב: שוטרים שהיו בסמוך לשער הכניסה נלחמו בחלק מהמחבלים. אחד השוטרים אף נכנס למושב להילחם במחבלים שחדרו. בלט במיוחד סיפורו של ערן קלימי (לוחם מג"ב), שהציל נשים מחטיפה והמשיך להילחם כשהוא פצוע.
* ימ"מ וצה"ל: בהדרגה החלו להגיע כוחות תגבור של יחידת הימ"מ וחיילי צה"ל. מיקום המושב על ציר תנועה מרכזי (כביש 34) גרם לכך שכוחות רבים שזרמו לאזור העוטף נקלעו גם לקרבות ביכיני.
* הכרעת הקרב: שמונת המחבלים שתקפו את המושב חוסלו כולם תוך שלוש שעות על ידי כוחות הימ"מ, המשטרה, מג"ב ואזרחים. בשעה 10:17 לערך הושלם חיסול חוליות המחבלים בתוך המושב. המחבלים שהמשיכו במסע ההרג בכביש חוסלו בהמשך על ידי כוחות אחרים.
3. כשלים ותובנות מהתחקיר:
* כישלון ההגנה של צה"ל: תחקיר צה"ל קבע כי צה"ל נכשל בהגנה על מרחב יכיני. המושב לא נכלל בתוכניות ההגנה המקיפות ביותר, ולא הייתה מודעות מספקת לכוחות צה"ל בזמן אמת על היקף ומהות מסע ההרג המתחולל במקום.
* חוסר מוכנות כיתת הכוננות: התחקיר הצביע על כך שכיתת הכוננות המקומית לא הייתה מוכנה באופן מספק, ללא נשקים ארוכים, מה שהגביל את יכולתה להגן ביעילות.
* הצלה מהירה יחסית: למרות הכשלים, המיקום הגיאוגרפי של המושב והגעת כוחות רבים (בעיקר הימ"מ והמשטרה) מנעו טבח גדול עוד יותר. עצם העובדה ששמונת המחבלים חוסלו תוך שלוש שעות, בניגוד לזירות אחרות שנמשכו שעות ארוכות יותר, מצביעה על יעילות מסוימת של תגובת הכוחות.
לסיכום, הקרב במושב יכיני היה אירוע טרגי שגבה קורבנות רבים, אך הוא גם סיפור על גבורה של כוחות הביטחון ואזרחים שנלחמו בחירוף נפש מול מחבלים, ובסופו של דבר הצליחו לחסלם ולמנוע אסון גדול בהרבה.

סמ"ר תומר נגר ז"ל: גיבור הבונקר מכיסופים
סמל ראשון תומר נגר ז"ל היה לוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני, ששירת במוצב כיסופים. בבוקר שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, כשמחבלי חמאס פלשו למוצב, תומר הפך לגיבור של ממש, ונלחם בחירוף נפש מול עשרות מחבלים.
הרגעים שקדמו לקרב
תומר, בן 20 מאשקלון, בילה את ליל שמחת תורה במוצב. הוא היה לוחם מצטיין ונחוש, שאהב את משימתו. בבוקר השבת השחורה, עם הישמע האזעקות הראשונות והירי המאסיבי לעבר המוצב, תומר רץ לעמדת הבונקר בה הוצב.
הקרב ההירואי בבונקר
עמדת הבונקר של תומר הייתה ממוקמת כ-150 מטרים משער הבסיס, נקודה קריטית למניעת חדירה. כעשרה מחבלים מיומנים של חמאס, שהיו חלק מהגל הראשון שפרץ למוצב, הסתערו לעבר עמדתו.
* בלימת המתקפה: תומר, לבדו, פתח באש עליהם ללא היסוס. הוא ירה צרורות מדויקים, ופגע במחבלים שוב ושוב. הוא הצליח לבלום את התקדמותם ולמנוע מהם להגיע לחיילים אחרים או לתוך הקיבוץ.
* לחימה עד הכדור האחרון: תומר המשיך להילחם בעקשנות במשך דקות ארוכות. הוא הרג מספר מחבלים שהתקרבו לעמדתו, אך כשהתחמושת שלו החלה לאזול, המחבלים הצליחו להתקרב. הוא לחם עד לכדור האחרון בנשקו.
* נפילתו: בסופו של דבר, לאחר שאזלה לו התחמושת, המחבלים הצליחו לחדור לבונקר, ושם נפל תומר בקרב.
מורשתו של תומר
לחימתו ההירואית של תומר נגר בבונקר של כיסופים הפכה לסמל לגבורה ולמסירות נפש. הוא הקריב את חייו כדי להגן על חבריו ועל המדינה, ובכך מנע טבח גדול בהרבה. סיפורו של תומר הוא חלק בלתי נפרד מסיפור הגבורה של לוחמי צה"ל באותה שבת שחורה.
יהי זכרו ברוך.

בבוקר שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, קיבוצי כרם שלום, סופה וחולית היוו שלושה מוקדים נוספים במתקפת הפתע הרצחנית של חמאס על יישובי עוטף עזה. בכל אחד מהם התחוללו קרבות קשים וסיפורי גבורה, לצד אובדן וכאב עצומים.
קרב כרם שלום
קיבוץ כרם שלום, הממוקם על גבול רצועת עזה ומצרים, ספג מתקפה רחבת היקף של עשרות מחבלים.
* חדירת המחבלים: עשרות מחבלי חמאס חצו את הגדר באזור מעבר כרם שלום, ופרצו לקיבוץ מכמה נקודות, כולל השער האחורי.
* לחימה עיקשת: כיתת הכוננות של הקיבוץ, יחד עם לוחמי סיירת הנח"ל וכוחות צה"ל שהגיעו בהדרגה (כולל טנק מגדוד 77 ומסוקי קרב), ניהלו קרבות עזים שנמשכו כשש שעות. המחבלים ירו לעבר בתי התושבים, וכיתת הכוננות הרגה רבים מהם.
* אבדות: בקרב על כרם שלום נפלו שניים מחברי כיתת הכוננות, עמיחי ויצן וידידיה רזיאל ז"ל. בנוסף, נהרגו ארבעה לוחמי צה"ל: שני לוחמי סיירת נח"ל, לוחם בקורס מ"כים מחטיבת כפיר, וסמל נתן חי ליאר ז"ל שנהרג מפצמ"ר מאוחר יותר ביום. תושב נוסף נפצע קשה ואיבד את ידו.
* מניעת טבח נרחב: למרות הנפגעים והעובדה שהקיבוץ נחדר, תגובתם המהירה והאמיצה של כיתת הכוננות וכוחות צה"ל הצליחה למנוע טבח נרחב בתושבי הקיבוץ ולחסל עשרות מחבלים. פעילות חיל האוויר, בדגש על מסוקי הקרב, הייתה קריטית בבלימת כוחות האויב.
* פינוי: הקיבוץ פונה מתושביו במהלך הלילה שבין ה-7 ל-8 באוקטובר.
קרב סופה
קיבוץ סופה, הסמוך לגבול רצועת עזה, היה אף הוא יעד למתקפה מסיבית.
* פלישת המחבלים: עשרות מחבלי חמאס הסתערו על קיבוץ סופה. במקביל, התנהל קרב קשה במוצב סופה הסמוך.
* הקרב בקיבוץ: בשעות הראשונות, נלחמו נגד המחבלים כיתות הכוננות של הקיבוץ, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי ימ"מ וחיילי צה"ל, בנחיתות מספרית.
* אבדות בנפש: בקיבוץ סופה נרצחו שלושה חברי קיבוץ: אחד מחברי כיתת הכוננות, אופיר ארז ז"ל וברנרד כהן ז"ל. בנוסף, עדו חוברה, חבר כיתת הכוננות, נפצע קשה מאוד ואביו נאלץ לקבוע את מותו במקום לאחר שלא ניתן היה לפנותו.
* הקרב במוצב סופה: מוצב סופה חווה קרב ארוך וקשה במיוחד, שנמשך כ-14 שעות. לוחמי גדוד 50 של הנח"ל, לוחמי סיירת נח"ל וכוחות קרקל בפיקודה של סא"ל אור בן יהודה (מג"דית קרקל) לחמו בגבורה עילאית. המחבלים הצליחו לחדור למוצב, ולכבוש חלקים ממנו. בקרב זה נהרגו 13 לוחמי צה"ל: 9 לוחמי סיירת נח"ל ו-4 לוחמי גדוד 50. סך הכל חוסלו 55 מחבלים שחדרו למוצב.
* כוחות תגבור: לאחר כארבע שעות לחימה בקיבוץ, הגיע כוח של לוט"ר אילת, וצוות טנקיסטיות מגדוד קרקל שהצטרף לחיפוי. כוחות של שייטת 13 סייעו בטיהור המוצב.
* דגל המדינה האסלאמית: בין גופות המחבלים שחוסלו בקיבוץ סופה, התגלה דגל המדינה האסלאמית (דאע"ש), מה שהעיד על האכזריות והאידיאולוגיה הקיצונית של חלק מהפורעים.
קרב חולית
קיבוץ חולית, קיבוץ קטן יחסית הממוקם סמוך לגבול עם מצרים, ספג מכה קשה ב-7 באוקטובר.
* פלישת המחבלים: המחבלים חדרו לקיבוץ חולית בסביבות השעה 06:30 בבוקר. הם עברו מבית לבית, רצחו תושבים ופצעו רבים.
* אבדות בנפש וחטיפות: בטבח בחולית נרצחו 13 מתושבי הקיבוץ ושני עובדים זרים. חלק מהנרצחים היו בני אותה משפחה. בנוסף, שישה תושבים נחטפו לעזה, מתוכם ארבעה הוחזרו במסגרת עסקאות חטופים, ושניים נותרו בשבי (גופותיהם של יוסף אל-זיאדנה ובנו חמזה, שנחטפו, חולצו בינואר 2025).
* לחימה והגעה כוחות תגבור: בשעות הצהריים המוקדמות, כוח מיחידת שלדג הגיע לקיבוץ והחל בטיהור היישוב ממחבלים, יחד עם כוחות שריון מגדוד קרקל שהגיעו מבסיס ניצנה. הכוחות ניהלו לחימה כנגד עשרות מחבלים.
* אבדות לכוחות הביטחון: בקרב נהרגו שני לוחמי לוט"ר ניצנה במילואים: יפתח גורני ולירן אלמוסנינו ז"ל.
* הצלת חיים: לוחמי שלדג חילצו מספר רב של תושבים, כולל ילדים ואנשים מבוגרים. בין היתר, מצאו ילדה קטנה שהתחבאה בארון לאחר ששני הוריה נרצחו.
* השלכות: לקיבוץ נגרם נזק כבד לתשתיות ולחקלאות. הקהילה פונתה, והחלה בתהליך שיקום ארוך.
שלושת הקרבות הללו, בכרם שלום, סופה וחולית, מדגישים את עוצמת מתקפת הטרור ואת הגבורה העצומה של כיתות הכוננות והכוחות המיוחדים שהגנו בגופם על היישובים, תוך ספיגת אבדות כבדות.