טיולים בשרון וימי גיבוש לקבוצות.

מדריך טיולים מורה דרך השרון

אזור השרון עשיר בהיסטוריה של ההתיישבות הציונית, ורבים מהיישובים בו החלו כמושבות חקלאיות קטנות שהפכו ברבות הימים לערים שוקקות חיים. הנה סקירה על הוד השרון, רעננה, הרצליה, בית ברל וכפר מל"ל, מבחינה היסטורית ואתרי תיירות מרכזיים:
הוד השרון
היסטוריה:
הוד השרון היא עיר שהוקמה ב-1964 מאיחוד ארבע מושבות חקלאיות נפרדות: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר. כל אחת מהן הוקמה בנפרד במהלך העלייה הרביעית והחמישית.
* מגדיאל (1924): נוסדה כמושבה חקלאית על ידי עולים מפולין, ליטא ורוסיה.
* רמתיים (1925): הוקמה על ידי עולים מפולין ובהמשך הצטרפו עולים מרוסיה וגרמניה.
* כפר הדר (1927): הוקמה על ידי עולים מהולנד וגרמניה, ונודעה בזכות הפרדסים הגדולים שלה.
* רמת הדר (1938): נוסדה על ידי עולים מגרמניה.
בשנת 1990 הוכרזה הוד השרון כעיר. היא שומרת על שטחים ירוקים וחקלאיים נרחבים יחסית לערים שכנות.
אתרים מרכזיים לתיירות:
* הפארק האקולוגי: פארק רחב ידיים עם אגם אקולוגי, שבילי אופניים, פינות ישיבה ותצפיות נוף. המים באגם עוברים טיפול טבעי באמצעות אגנים לחים.
* בית הנערה (גבעת הוד): גבעה ירוקה בלב העיר, בה שוכנים שרידי פנימייה לנערות ומגדלי מים היסטוריים עם חרכי ירי ששימשו להגנה. המבנים נטושים ומיועדים לשימור, ויש במקום שדרת פיקוסים יפה.
* בית לאה: מבנה משאבות עתיק והיסטורי על גדת נחל הירקון, ששימש בעבר לשאיבת מים לפרדסים. מקום יפה לפיקניק וטבילה רדודה.
* יער נווה הדר: יער ירוק עם מתקני שעשועים ושולחנות פיקניק.
רעננה
היסטוריה:
רעננה הוקמה בשנת 1922 כמושבה חקלאית על ידי עולים מארצות הברית, חברי חברת "אחוזה א' ניו יורק". בתחילה נקראה "רענניה" ועל ידי שכניה הערבים כונתה "אמריקייה" בשל מוצאם של מייסדיה. היא הוכרה כמועצה מקומית ב-1936 וכעיר בשנת 1982. רעננה ידועה כ"עיר הירוקה" בישראל וזוכה לפרסים רבים בתחום איכות הסביבה והחינוך.
אתרים מרכזיים לתיירות:
* מוזיאון ראשונים / חדר ראשונים (בבית יד לבנים): מתעד את תולדות המושבה מראשיתה כמושבה חקלאית של עולים מארה"ב. במקום מוצגים חפצים, מסמכים ותמונות, והוא ממוקם בבית יד לבנים שברחוב אחוזה 147.
* מתחם המרכז ההיסטורי: במרכז רעננה, ליד רחוב אחוזה (הרחוב הראשי שנקרא על שם חברת "אחוזה"), נמצא מתחם הכולל את בית העם ההיסטורי (שנבנה ב-1925 ושימש לצרכים קהילתיים רבים), בית הכנסת המרכזי (נחנך בסוף שנות ה-30), בריכות המים ומגדל השמירה.
* גן עליה: גן ציבורי ששודרג לאחרונה, המוקדש לזכר מיליון הילדים שנספו בשואה. הגן כולל מתקני משחק ופינה נוסטלגית בצורת ספינה.
* חדר נתן יונתן: בבית יד לבנים, חדר המשורר נתן יונתן ז"ל שהועבר מיהוד ומציג חומרים ותמונות מחייו ויצירתו.
הרצליה
היסטוריה:
הרצליה נוסדה כמושבה חקלאית בשנת 1924, על ידי קבוצת עולים מ"קהילת ציון" בארצות הברית, שרכשו אדמות מהאפנדים של הכפרים הערביים הסמוכים. בשנת 1925 הצטרפה קבוצה נוספת של חקלאים מנוסים מ"בני בנימין". הרצליה נקראה על שם בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה. היא התפתחה במהירות ממושבה חקלאית ליישוב עירוני גדול, ובשנת 1960 הוכרזה כעיר. כיום היא עיר תיירותית מודרנית עם דגש על חוף הים והמרינה.
אתרים מרכזיים לתיירות:
* גן לאומי אפולוניה (תל ארשף): אחד מהאתרים הארכיאולוגיים המרשימים בישראל, השוכן על צוק כורכר הצופה לים. במקום שרידי עיר נמל קדומה, מצודה צלבנית מרשימה, מבנים רומיים-ביזנטיים ומוזיאון קטן.
* מסגד סידנא עלי: מבנה היסטורי מהמאה ה-11 הממוקם על חוף הים בצפון הרצליה, ליד גבול רשפון. מסגד מוסלמי פעיל שעל פי המסורת מכיל את קברו של עלי בן עלאל, לוחם מוסלמי.
* מרינה הרצליה: אחת המרינות הגדולות והמודרניות במזרח התיכון, המציעה מסעדות, בתי קפה, חנויות, פעילויות ימיות ומרכז קניות.
* תל מיכל: תל קדום המשקיף על מרינה הרצליה, ובו שרידי יישוב קדום עם מצודות ומקדשים.
* המוזיאון לתולדות הרצליה (בית ראשונים): שוכן בביתם של שרה וברוך צ'יזיק, מחלוצי ההתיישבות והחקלאות בארץ. המוזיאון מציג את סיפורה של הרצליה, ומוקף בגן בוטני מרהיב עם עצים נדירים.
* קו החוף והטיילת: הרצליה ידועה בחופיה היפים, לאורך קו החוף נבנתה טיילת נעימה ורחבה.
בית ברל
היסטוריה:
בית ברל הוא מכללה אקדמית ואתר היסטורי חשוב, שנקרא על שמו של ברל כצנלסון, מנהיג תנועת העבודה. הרעיון להקמת מוסד אקדמי עבור פועלים ומדריכי נוער עלה עוד בחייו של כצנלסון, ולאחר מותו ב-1944 הוחלט להגשים את חזונו.
המוסד הוקם על שטחי חוות קלמניה, שנרכשה על ידי משה גרידינגר (שעל שמה נקראת כיום המועצה האזורית דרום השרון, בה בית ברל שוכן). טקס הנחת אבן הפינה התקיים באוגוסט 1946.
המקום שימש במקור כבית מדרש למדריכי נוער ופעילי תנועה, ובהמשך התפתח למכללה אקדמית גדולה להוראה ולמדעי החברה, שאף התאחדה עם המדרשה לאמנות.
אתרים מרכזיים לתיירות (בעיקר עניין היסטורי/חינוכי):
* מתחם בית ברל (הקמפוס): המבנים ההיסטוריים של הקמפוס, הפארק והגינות. המקום עצמו משמש היום כמוסד אקדמי פעיל. ניתן לסייר בין מבני המכללה ולהתרשם מהאדריכלות המשלבת ישן וחדש.
* ארכיון בית ברל: מכיל חומרים היסטוריים עשירים על תנועת העבודה, ברל כצנלסון, וסיפור המוסד.
* חוות קלמניה: כיום, רוב השטח של החווה המקורית הוא חלק מקמפוס בית ברל והשטחים החקלאיים סביבו. במקום עצמו אין אתר תיירותי מוגדר בשם "חוות קלמניה", אך ההיסטוריה שלה שזורה בהקמת בית ברל.
כפר מל"ל
היסטוריה:
כפר מל"ל נוסד בשנת 1912 כמושב פועלים, וזהו אחד ממושבי העובדים הראשונים בארץ ישראל. הוא הוקם על חורבות יישוב ערבי בשם ח'רבת אל-חיה, ושמו המקורי היה "עין חי". בשנת 1914 שונה שמו לכפר מל"ל, ראשי תיבות של משה לייב לילינבלום, סופר ופעיל ציוני בולט מראשוני "חובבי ציון".
המושב עבר תקופות קשות, כולל גירוש תושבים במלחמת העולם הראשונה (1918) ונטישה במאורעות 1921, אך הוקם מחדש בשנת 1922. כפר מל"ל מהווה סמל להתיישבות החקלאית העובדת בישראל.
אתרים מרכזיים לתיירות:
* מוזיאון עין חי / מוזיאון כפר מל"ל: ממוקם במבנה היסטורי במושב, ששימש בעבר למטרות שונות. המוזיאון מתאר את סיפור מושבי הפועלים ואת נסיבות התהוותם, עם אוסף צילומים, מסמכים וחפצים. זהו מקום מצוין להבין את אורח החיים והאתגרים של החלוצים הראשונים.
* גינת המייסדים: מקום המנציח את ראשוני המתיישבים.
* בית לאה: למרות שצוין גם בהקשר של הוד השרון, בית לאה נמצא בסמיכות לכפר מל"ל, ומהווה חלק מאותו רצף היסטורי ונופי של אזור הירקון.
הערים והיישובים הללו באזור השרון מציעים הצצה מרתקת לעברה של מדינת ישראל, החל מהמושבות החקלאיות הראשונות ועד לערים המודרניות. הם משלבים אתרי מורשת עם טבע ירוק, מה שהופך אותם ליעדים מעניינים לטיול.

אזור מישור החוף, ובפרט השרון הצפוני, עשיר באתרים היסטוריים וארכיאולוגיים המעידים על רציפות יישובית ארוכת שנים ועל חשיבותו האסטרטגית והכלכלית לאורך ההיסטוריה. נתמקד בארסוף, קיסריה וקקון:
ארסוף (אפולוניה)
ארסוף, המוכרת גם כאפולוניה, היא עיר נמל עתיקה ששכנה על רכס כורכר מרהיב המשקיף לים התיכון. האתר הוא כיום גן לאומי אפולוניה (תל ארשף) ומציע שילוב מרתק של היסטוריה, ארכיאולוגיה ונוף עוצר נשימה.
היסטוריה ומשמעות:
* התקופה הפניקית וההלניסטית: העיר הוקמה במאה ה-6 או ה-5 לפנה"ס על ידי הפיניקים ונקראה "ארשוף", על שם אל הרשף הפניקי. בתקופה ההלניסטית קיבלה את השם "אפולוניה", על שם האל היווני אפולו, אשר זוהה עם רשף.
* התקופה הרומית והביזנטית: העיר שגשגה בתקופות אלו, והיוותה מרכז תעשייתי חשוב, בעיקר בתחום ייצור זכוכית וצבעי ארגמן. נחשפו בה שרידי וילות מפוארות, בתי מלאכה ובתי מרחץ.
* התקופה הצלבנית: בתקופה הצלבנית נבנתה במקום מצודה חזקה בשם "ארסור" (Arsur), שהגנה על גבולות הממלכה הצלבנית מפני המוסלמים. המצודה הייתה מבוצרת היטב, והיא זו ששרידיה המרשימים נראים כיום באתר.
* חורבן: המצודה נכבשה ונהרסה על ידי הסולטן הממלוכי בייברס בשנת 1265, לאחר מצור קשה. העיר לא שוקמה מאז.
אתרים מרכזיים לתיירות באפולוניה:
* המצודה הצלבנית: גולת הכותרת של האתר. שרידי המצודה, הכוללים חומות עבות, מגדלי שמירה, שער כניסה וחפיר עמוק, מעידים על עוצמתה ומאפשרים למבקר לדמיין את החיים בימי הביניים.
* מערות קבורה ומתקנים חקלאיים: סביב התל נמצאו שרידי מחצבות, מתקנים חקלאיים ומערות קבורה מתקופות שונות.
* נוף לים: המיקום הייחודי על צוק כורכר גבוה מספק תצפית מרהיבה על הים התיכון, מה שהופך את המקום לאידיאלי גם לפיקניק או סתם ישיבה מול הגלים.
* מוזיאון קטן: במקום ישנו מרכז מבקרים קטן עם מידע על האתר.
* פארק דינה – הגלריה הירוקה (ארסוף קדם): בסמוך לאפולוניה, בשטחי ארסוף הישנה, נמצא מתחם אמנות סביבתית ירוק ופתוח, המציג פסלים ויצירות אמנות של אמנים שונים, המשולבים בנוף הטבעי. הכניסה לפארק ללא עלות וניתן לשוטט בין הפסלים או ליהנות מהם תוך כדי נסיעה.
קיסריה
קיסריה היא אחת הערים המפוארות והחשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל, ששימשה כבירת הפרובינקיה הרומית-ביזנטית ואף עיר נמל חשובה בתקופות מאוחרות יותר. כיום היא גן לאומי קיסריה ומרכז תיירותי מהשורה הראשונה.
היסטוריה ומשמעות:
* התקופה ההלניסטית-חשמונאית: העיר החלה כעיר נמל קטנה בשם "מגדל סטרטון".
* תקופת הורדוס: המלך הורדוס הוא שבנה את קיסריה כפי שאנו מכירים אותה כיום, והפך אותה לעיר נמל מפוארת בסוף המאה הראשונה לפנה"ס. הוא קרא לה קיסריה לכבוד הקיסר הרומי אוגוסטוס. הורדוס בנה בה נמל מלאכותי עצום (היפודרום), תיאטרון רומי, אמפיתיאטרון, מקדש לאוגוסטוס ורומא, שווקים, בתי מרחץ, וילה מפוארת ועוד.
* התקופה הרומית והביזנטית: קיסריה הפכה לבירת הפרובינקיה יהודה (ובהמשך פלשתינה פרימה) ומעוז השלטון הרומי. היא הייתה מרכז כלכלי, תרבותי ודתי חשוב (גם ליהודים וגם לנוצרים).
* התקופה הצלבנית: לאחר הכיבוש הערבי, העיר שקעה, אך שוקמה בתקופה הצלבנית ונבנו בה ביצורים חדשים, שחלקם נראים כיום.
* חורבן: העיר נחרבה על ידי הממלוכים במאה ה-13, אך נמל הדיג הקטן שבמקום נשאר פעיל.
אתרים מרכזיים לתיירות בקיסריה:
* התיאטרון הרומי: התיאטרון הרומי העתיק ביותר שנתגלה בארץ, משוחזר חלקית ומשמש עד היום להופעות.
* ההיפודרום (אמפיתיאטרון/מגרש מרוצים): מסלול ענק למרוצי סוסים ומרכבות, ששימש גם למופעי גלדיאטורים.
* שרידי הנמל העתיק: שרידי המזחים והמתקנים הימיים שבנה הורדוס, חלקם שקועים בים וניתן לראותם בצלילה או באמצעות סיורי סירות מיוחדים.
* בית המרחץ הרומי והביזנטי: שרידי בתי מרחץ מפוארים עם מערכות חימום וריצוף מורכב.
* החומות הצלבניות והשער הצלבני: ביצורים מרשימים שהגנו על העיר בתקופה הצלבנית.
* אמת המים: שרידי אמת מים מרשימה, חלקית עם קשתות, שהובילה מים לקיסריה ממעיינות נחל התנינים.
* ארמון הורדוס (ארמון השוניות): שרידי ארמון מפואר הבנוי על שוניות טבעיות בתוך הים.
* מתחם הנמל המודרני: אזור תוסס עם מסעדות, בתי קפה, גלריות וחנויות.
* מוזיאון רפאל ומירי רקנאטי לארכיאולוגיה ימית וסטודיו לניפוח זכוכית: ממוקם בתוך מתחם הנמל, מציג ממצאים מהים וסדנאות חווייתיות.
קקון (תל קאקון)
תל קקון הוא אתר ארכיאולוגי חשוב הממוקם בעמק חפר, ולו היסטוריה עשירה מימי קדם ועד ימי הביניים. כיום הוא גן לאומי תל קאקון, אתר משומר ומרשים.
היסטוריה ומשמעות:
* תקופות קדומות: האתר מיושב כבר מתקופת הברונזה (כ-6,000 שנה לפנה"ס) ונמצאו בו שרידים גם מהתקופה הישראלית והרומית.
* התקופה הצלבנית: חשיבותו של קקון גדלה מאוד בתקופה הצלבנית. המקום, ששכן על צומת דרכים חשובה (דרך הים העתיקה), שימש כעמדת מפתח בדרך מיפו לחיפה וצפונה. הצלבנים הקימו במקום מצודה חזקה בשם "קאקו" (Caco), שהייתה חלק ממערך ההגנה שלהם.
* התקופה הממלוכית: לאחר כיבוש המקום על ידי הממלוכים (בייברס), הם בנו במקום מצודה חדשה ושופצה. נתגלו בו שרידי מסגד, חאן (אכסניית דרכים) ומגדל שעון.
* התקופה העות'מאנית: הכפר הערבי קאקון שכן במקום עד מלחמת העצמאות.
* מלחמת העצמאות: במלחמת העצמאות התחולל במקום קרב קשה בין כוחות ישראלים (חטיבת אלכסנדרוני) לכוחות עיראקיים, שבסופו נכבש הכפר על ידי ישראל. במקום הוקמה אנדרטה לזכר חללי הקרב.
אתרים מרכזיים לתיירות בקקון:
* שרידי המצודה הצלבנית/ממלוכית: המבנה המרשים ביותר באתר. ניתן לראות את שרידי החומות הגבוהות, המגדלים וחלקים מהמבנים הפנימיים.
* אנדרטת קקון: אנדרטה מרגשת לזכר 16 חללי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בקרב על קקון במלחמת העצמאות. לצד האנדרטה ישנם לוחות הסבר על הקרב.
* מרפסת תצפית: מראש התל נשקפת תצפית פנורמית רחבה על עמק חפר, הים התיכון במערב והרי השומרון במזרח.
* שולחנות פיקניק: במקום ישנם שולחנות פיקניק וצל עצי חרוב, המאפשרים לשלב את הביקור באתר עם יציאה לטבע.
* "החאן הממלוכי" והמסגד: שרידים של המבנים מתקופת השלטון הממלוכי, המעידים על חשיבות המקום כתחנת דרכים.
שלושת האתרים – ארסוף, קיסריה וקקון – מציעים חוויה היסטורית וארכיאולוגית עשירה, המשלבת את נופי מישור החוף המרהיבים עם סיפורים מרתקים מתקופות שונות.

בטח, אשמח לספר לך על ההיסטוריה של היישובים הללו באזור השרון, שהתפתחו ממושבות חקלאיות קטנות לקהילות משגשגות:
תל מונד
היסטוריה:
תל מונד נוסדה בשנת 1929 כמושבה חקלאית על ידי אלפרד מונד, הברון מלצ'ט, תעשיין ופוליטיקאי יהודי-בריטי ופעיל ציוני נלהב. מונד רכש אדמות נרחבות באזור השרון דרך חברת "מטעי ארץ ישראל" (Palestine Plantations Ltd.), מתוך חזון להקים יישוב המבוסס על חקלאות עשירה, בעיקר פרדסים, שיספקו תעסוקה ומגורים לעולים יהודים.
המושבה תוכננה מראש כמושבה פרטית-חקלאית, והייתה שונה באופייה ממושבות הפועלים או הקואופרטיבים של התקופה. היא משכה אליה עולים מגרמניה, פולין, רוסיה ועוד, שרבים מהם היו בעלי הון ורצון לעסוק בחקלאות מודרנית. תל מונד הפכה במהירות למרכז חקלאי משגשג, ובמיוחד נודעה בזכות תעשיית ההדרים המפותחת שלה.
עם השנים, תל מונד התרחבה והתפתחה, ובשנת 1954 הוכרה כמועצה מקומית. כיום היא יישוב קהילתי-עירוני גדול ואיכותי, המשלב אופי כפרי עם שירותים עירוניים מודרניים.
אתרים מרכזיים/היסטוריים:
* מרכז המושבה הישן: שוטטות ברחובות הראשונים של תל מונד חושפת את בתי הראשונים, חלקם בסגנון אירופי, המעידים על אופי המייסדים.
* מגדל המים ההיסטורי: סמל המושבה, ששימש לאספקת מים לפרדסים ולבתי התושבים.
* פארק מונד: פארק יפהפה במרכז היישוב, המנציח את שמו של המייסד, ומקום אידיאלי למשפחות.
* יקבי תל מונד: באזור ישנם מספר יקבים קטנים הממשיכים את המסורת החקלאית ומציעים טעימות יין.
אבן יהודה
היסטוריה:
אבן יהודה נוסדה בשנת 1932 על ידי קבוצת פועלים חקלאיים חברי אגודת "בני בנימין", במטרה להקים מושבה חקלאית שתאפשר להם להתפרנס מעבודת אדמה עצמאית. המושבה נקראה על שמו של אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית, כמחווה לפועלו.
מייסדי אבן יהודה היו בעלי רקע וניסיון חקלאי, וחלקם עבדו קודם לכן במושבות ותיקות יותר. הם חלמו על הקמת מושב עובדים עצמאי, שלא יהיה תלוי בתמיכת גורמים חיצוניים (כמו הברון רוטשילד). תחילת דרכה של המושבה הייתה קשה, עם אתגרי קרקע, מים, ביטחון ופרנסה, אך המתיישבים גילו חוסן ונחישות.
עם השנים, אבן יהודה גדלה והתפתחה, ושמרה על צביונה הכפרי-קהילתי. כיום היא מועצה מקומית המאופיינת בשכונות של בתים פרטיים, גינות ומרחבים ירוקים, המושכים אליה משפחות רבות המבקשות איכות חיים גבוהה.
אתרים מרכזיים/היסטוריים:
* מוזיאון הראשונים (בית התרבות): במרכז המושבה, בבניין שהיה בעבר בית התרבות ובית העם, שוכן מוזיאון קטן המתעד את סיפור הקמת אבן יהודה ואת חיי המתיישבים הראשונים, עם תמונות וחפצים מהתקופה.
* בית הכנסת הראשון: מבנה היסטורי המעיד על חיי הקהילה בתחילת הדרך.
* רחוב הרצל: הרחוב הראשי של המושבה, שלאורכו ניתן לראות בתים ותיקים יותר.
* גן המייסדים: מקום המנציח את המייסדים ומהווה ריאה ירוקה בלב היישוב.
קדימה
היסטוריה:
קדימה נוסדה בשנת 1933 כמושבה חקלאית, בעיקר על ידי עולים מגרמניה, פולין ומרכז אירופה, שהצטרפו ל"איגוד פועלי בניין ורמתיים". הקמתה הייתה חלק מתנופת ההתיישבות בשרון בתקופת העלייה החמישית. כמו מושבות רבות באותה תקופה, גם קדימה התבססה על גידול הדרים וגידולים חקלאיים נוספים.
שמה של המושבה, "קדימה", מסמל את התקדמות והצמיחה, וייתכן שגם שאוב מן הפועל "קדימה" הקורא להתקדם לעבר העתיד. המושבה התפתחה בהדרגה, עם בתי אבן אופייניים, מבני ציבור ורשת של דרכים ששימשו את החקלאים.
בשנת 2003 אוחדה קדימה עם צורן והפכה למועצה מקומית קדימה-צורן. היא משלבת אופי כפרי עם שכונות מודרניות יותר.
אתרים מרכזיים/היסטוריים:
* בית המייסדים: מבנים היסטוריים המעידים על תקופת ההקמה.
* מגדל המים הישן: נקודת ציון במרכז היישוב.
* הפרדסים שנותרו: למרות הפיתוח, עדיין ניתן למצוא שאריות של פרדסים באזור, המזכירים את עברה החקלאי של המושבה.
כפר יונה ותנובות
כפר יונה:
היסטוריה:
כפר יונה נוסד בשנת 1932 על ידי הברון ז'ק דה גודס שהיה יהודי אמריקאי, כחלק מיוזמה להקים יישוב חקלאי באזור. המושבה נקראה על שם אביו, יונה. בדומה ליישובים רבים בשרון, גם כפר יונה התבסס בראשית דרכו על חקלאות, בעיקר גידולי הדרים, ומשכה אליה עולים ממרכז אירופה.
כפר יונה עברה תהליך פיתוח והרחבה משמעותי בשנים האחרונות, והפכה ממושבה חקלאית קטנה לעיר מתפתחת, תוך שמירה על צביונה הכפרי ואיכות החיים הגבוהה. היא משכה אליה אוכלוסייה צעירה ממרכז הארץ בזכות מיקומה האטרקטיבי ואיכות הסביבה.
אתרים מרכזיים/היסטוריים:
* בית הראשונים: מבנה המנציח את ראשוני המתיישבים ואת סיפור הקמת היישוב.
* הפרדסים שנותרו: כמו ביישובים אחרים בשרון, גם בכפר יונה ניתן עדיין לראות שרידי פרדסים המעידים על העברה החקלאי.
תנובות:
היסטוריה:
תנובות הוא מושב עובדים שהוקם בשנת 1952 על ידי עולים מתימן. הוא הוקם כחלק ממגמה רחבה של הקמת מושבים באזור השרון, במטרה לשלב עולים חדשים בחקלאות ובהתיישבות. שמו, "תנובות", מסמל את יבול האדמה ואת הפריון.
המתיישבים הראשונים עסקו בחקלאות מגוונת, כולל גידולי שדה, פרדסים, לולים ורפתות. כמושב עובדים, הוא פעל במבנה שיתופי מסוים, כשלכל משפחה הייתה חלקת אדמה לעיבוד עצמי, לצד שיתוף פעולה בניהול המושב.
תנובות נחשב כיום ליישוב קהילתי קטן ושקט, השומר על צביון כפרי, ומהווה חלק מהמועצה האזורית לב השרון.
אתרים מרכזיים/היסטוריים:
* בית העם/בית הכנסת: מבנים המעידים על חיי הקהילה והמסורת של עולי תימן.
* אזורי הגידול החקלאיים: שדות ומטעים המקיפים את המושב, המעידים על אופיו החקלאי.
היישובים הללו מהווים פסיפס מרתק של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, כל אחד עם סיפור משלו, אך כולם חולקים את רוח החלוציות וההתמדה שעיצבה את אזור השרון.