"מאמרים מקצועיים וטיולים תל אביביים."

"סיורים לקבוצות בעיר תל אביב".

"שני מלונאים ומאות פשפשים", מלון ספקטור שהפך תוך ימים לבית חולים "הדסה". שתי אכסניות היו ביפו העתיקה, לא רחוק ממתחם התחנה של יפו ומאה מטרים של איבה מפרידה ביניהם, כל בעל אכסניה נלחם עד זוב דם לקבל עולים חדשים ודיירים חדשים שהגיעו מנמל יפו. האדון אלחנן ספקטור עולה לארץ ישראל עם תחילת העליה השניה בשנת-1904 ובונה את "אכסניית ספקטור" והאדון חיים ברוך שעלה גם הוא באותה ימים של "" העליה השניה" בונה את "אכסניית חיים ביירוך"(בהגייה אידישאית). אלחנן וחיים היו ממתיניך בנמל יפו לבוא האוניה והעולים לרציף הוצפו בפניות להגעה לאכסניה שלהם, לאכסנית חיים ברוך או לספקטור. אלחנן ספקטור ייצג והיה חלק ממפלגת "פועלי ציון" ואילו חיים ברוך היה ממפלגת "הפועל הצעיר", כשעולה חדש הגיע לאכסניה של אחד מהשניים, נגזרה עליו זהות המפלגה אליה השתייך לפי האכסניה אליה הגיע וצד אחד הוקיע וזלזל אפילו בצד השני וקחו בחשבון שהיו חדשים פה.

קמה תל אביב בשנת 1909 ומתפתחת וגם "המלונאים"( ספקטור וחיים ברוך) מזדרזים להקים מלונות חדשים בעיר החדשה והמתפתחת. שניהם בנחלת בנימין חיים ברוך מקים את "מלון חיים ברוך" ברחוב נחלת בנימין פינת אחד העם ואילו ספקטור מקים את מלונו בנחלת בנימין 18, שלוש מאות מטרים צפונה.
(כשמקימים את מלון "פלטין" הגדול והיפה מול "מלון חיים ברוך" מעיר חיים ואומר- "מהיכן יקחו כל כך הרבה פשפשים לכל כך הרבה חדרים…" וכל זאת מאחר שהיו פשפשים רבים באכסנייה הקטנה שלו.)
ההיגיינה אצל שני המלונאים לא הייתה משהו – ולכן נראה לו טבעי שהפשפשים(פרעושים כנראה התכוון) יהיו בכל מקום, במיוחד שמלון פלטין היה ענק והיה ליד מלון חיים ברוך(שעבר מיפו לאחוזת בית).
"מלון ספקטור בתל אביב" היה מוכן לפעילותו המלונאית  ובראשון למאי 1921 החלו פרעות ביפו, היהודים בפעם הראשונה שרים שירי הלל לפועל העברי וממול הלוויה לילד ערבי ואלו(הערבים)חושבים שהיהודים צוחקים ומבזים את המת, שני מצבי קיצון זה מול זו שגרמו למאורעות תרפ"ט.
"הקצר בתקשורת" גורם למהומה ובהמשך לפרעות ביפו ובמקומות המעורבים בארץ ישראל.
"מלון ספקטור" בנחלת בנימין 18 בתל אביב יהיה "לבית חולים הדסה" שטיפל ב-150 פצועים ו- 43 ניתוחים ומחלקות חדשות תפתחנה.(ממלון לבית חולים פעיל). חשוב לציין שמשלחת של רופאים יהודים אמריקאיים הגיעה ליפו ערב מלחמת העולם הראשונה לתל אביב לביקור עקב מגפות רבות, הוועדה בדקה את המצב הרפואי היהודי בישראל .
המצב היה קשה, שירותי בריאות קיבלו מרופא בביתו ולא כל אחד יכול היה לעמוד במחיר, ומה גם שפעילות זו הייתה בסיסית ולא ממש אקלקטיות רפואית כמו שבית חולים מציע.. יושבת ראש משלחת הרופאים ואישי/נשות הציבור הייתה הנרייטה סאלד ובהחלטה מקומית מיידית מחליטים על "הקמת בית חולים הדסה". "בית החולים הדסה" בתל אביב היה פעיל בין השנים 1921 עד 1929(בנחלת בנימין 18) ושוב בגלל מאורעות תרפ"ט 1929 והפצועים הרבים, צר המקום ועוברים לבלפור 8 עד שנת 1992(היום איכילוב הוא בית החולים המרכזי אם אנחנו ערב פורים., "הדסה" זה שמה השני של אסתר המלכה ויסוד האירגון היה על ידי נשים בערב פורים 1912 באמריקה. לפני "נחלת בנימין 18 בתל אביב" היה בית החולים ברחוב גרוזנברג הסמוך ובהחלטת "נשות הדסה" הייתה להקים את בית החולים עבר בשנת 1914 אך המלחמה פורצת, חומרי הבניה שכבר החלו להגיע "נעלמו" על ידי חסן בק לבניית המסגד הצפוני של יפו- ניתן להשיג באחת החנויות של מחלת בנימין 18 "שמלות נצנצים", חנויות בדים או "סיפורי בדים" שונים. מצב המבנה הפנימי מפחיד ובכניסתנו מזכיר סרט של היצ'קוק(הייתי בפעם האחרונה לפני שלושה ימים) , חצי חשוך "ודמויות מרתקות" יוצאות מהבנין- הבנין דורש שימור ובהמשך אם יבוצע ימשיך את הפאזל הנפלא של בתי החלומות בנחלת בנימין.
בינתיים, שני בנינים ממול נחלת בנימין 18 עוברים שימור ולאחרונה שימורו של בית האדריכל משה צ'רנר.

בנחלת בנימין 18 הייתה חנות הנקניקים של שלמה אס – "נקניקי אס" מחלוצי תעשיית הבשר המכובד…לסיום ממליץ כשהכל יפתח לשתות "דרינק" בקומה העליונה אצל "הנסיך" המשקיף על הארמונות ממול ואנשי נחלת בנימין…

www.efitours.co.il
www.toursguides.com

******************************************

"הטמפלרים, מגרמניה לארץ הקודש" חלק א'.

אתמקד בשתי השכונות הטמפלריות ביפו תל אביב ועצם הגעת הטמפלרים לארץ ישראל , חשיבותם לפיתוח ארץ ישראל ובתקופה הנאצית המאוחרת של חלק מהטמפלרים(לא לכולם היו תעודות המפלגה הנאצית ולא כולם התגייסו לוורמאכט ויש שהתנגדו לנאציזם). ש לציין(ולא אתמקד בהם) שהיו מושבות בעמק רפאים ירושלים, בחיפה, וילהלמה(בני עטרות), אלוני אבא ובית לחם הגלילית . הקדמה זו היא מתאימה לכל המושבות ופה אתמקד רק ביפו תל אביב בלבד..

פרופסור כריסטוף הופמן לימד באוניברסיטה המקומית של וירטנבורג וכך "עשה לו תלמידים הרבה" עם השקפת עולם קצת שונה. פרופסור כריסטוף הופמן למעשה מייסד הכת הטמפלרית.
האמת, שהיו לא דעות שונות וניסה להעבירם דרך הפוליטיקה המקומית ולא צלח…נשארה הדרך הלימודית התיאולוגית באוניברסיטה של וירטמבורג מדרום מערב גרמניה. הטמפלרים ראו את עצמם כמו "לבנות" (בלאטות) או אריחים מהם מרכיבים את "בית המקדש" הפנימי האישי המצוי בכל אדם.
הטמפלרים הגרמנים טוענים שישו הנוצרי אינו "בן אלוהים" אלא מורה דתי ויכול לתת דוגמה ומופת לחיים של יושר וטוהר בארץ הקודש.
ה "טמפלגזלשאפט" – "אנשי ההיכל" אומר גם שכל אדם מרגש מעט וכל אדם צריך לשפר את האני עצמי שלו, את האמונה עד שהמשיח יגיע וזה יכול להיות רק הארץ הקודש. לכן, לא נמצא כומר בעולם הטמפלרי אלא רועה צאן המנחה את הקהילה ואין כנסיה אלא "בית העם" (עד היום יש בתי עם בישוב היהודי)
הבסיס של הברית החדשה והברית הישנה(תנ"ך) נותר בעינו וחשבו לפתח את האידיאלים ואמונתם בגרמניה עד שחשו שירושלים זה המקום הראוי ופה ניתן להתקרב למהות האמיתית עד בואו של המשיח..

"הטמפלרים עולים לחיפה ויפו" .

יש שיגידו, בשל השינויים שדגלו באמונתם, לא היו אהובים בגרמניה והחלו להציק להם ואז החליטו לעלות לארץ ישראל והדברים מורכבים.

הטמפלרים עולים לחיפה תחילה בשנת 1868 ומקימים מושבה באיזור רחוב בן גוריון של היום, המושבה השניה כבר ב-1869 ואלהאלה ביפו על בסיס המושבה האמריקאית המורמונית של ג'יימס אדאמס המנהיג האמריקאי…הטמפלרים קונים ויושבים מסביב למלון ירושלים ההיסטורי(היום מלון דריסקו המפואר הבוטיק ), הטמפלרים מקימים טחנת קמח(קיימת עד היום רק גדולה ומשוכללת יותר), בית בד, מנסרה, נגריה ובית חולים גרמני מפותח. הברון פלטון פון אוסטינוב הרוסי(סבו של השחקן פיטר אוסטינוב) רוכש בשנת 1895 את "מלון פארק" ומשפץ את מלון פארק(היום הוסטל מלון עמנואל מול כנסיית עמנואל), הקיסר וילהלם השני ישן פה בדרכו לירושלים בשנת 1898(הפגישה עם הרצל).

המושבה האמריקאית של יפו מתפתחת, בתי מלון מוקמים במושבה, מקימים תעשיה קלה, מסחר, המשרד הראשי של משרד הנסיעות "תומאס קוק" ואז "ההנהלה" מבקשת להקים "מושבת בת" למען גידול ירקות, גידול כבשים ועיזים למען חלב ובשר למען תושבי יפו ותל אביב.
הטמפלרים היו אנשי תנ"ך, ידעו פסוקים רבים וחשבו שהגיעו לחבל השרון וקראו לשטח שקנו מצפון ליפו "זרונה" והכי קרוב לזרונה זה "שרונה" ובינינו שמה היה Sharona. הטמפלרים הגרמנים רוכשים 600 דונם מהכנסייה היוונית אורתודוקסית ובשטח זה קמה המושבה שרונה עוד לפני תל אביב ב 38 שנים.
הגבולות פחות או יותר של שרונה הם ואדי מוסררה במזרח(איילון), רחוב הארבעה בדרום, רחוב שאול המלך מצפון לקריאה בצפון ומערבה עד אבן גבירול,אדמות הקולוניה יגיעו עד הירקון.חשוב לציין, רוב השטח היה חולי, דיונות, כורכר, מספר קטן של כפרים ערביים כמו סומייל בצומת ארלוזורוב ואבן גבירול, תל אביב תקום רק 38 שנים יותר מאוחר והרי לכם "התנחלות". את המושבה שרונה תכנן תיאודור זנדל שתכנן רבים מבתי הטמפלרים גם ביפו וגם בירושלים.המושבה תוכננה בצורת צלב- רחוב כריסטוף הופמן(היום דוד אלעזר) עולה מדרום לצפון ונפגש עם "דרך הים". טמפלרית וכיום רחוב קפלן…במרכז הצלב-שתי וערב והמקום מרכזי וחשוב מול "בית העם" ושער ויקטור בקריה. במילים אחרות, קווים ישרים, מושבה מתוכננת, בתים פרטיים ומאחור שטחי העיבוד, יש אנשי מקצוע כמו נגר, מסגר, בנאי ועוד.

במרכז המושבה הטמפלרית הגרמנית, יהיה תמיד "בית העם" שהוא גם בית הספר המקומי, כינוס אנשי המושבה ועוד. הבניה היא טמפלרית ייחודית והיא הראשונה בסיגנון אירופי המשפיעה על הבניה, פעם ראשונה שיש "תכנון ערים" מהבסיס, חריצות ויעילות גרמו לפריחתה של שרונה מאוגוסט 1871 ואילך, הייתה מלריה ולא ידעו-שתלו אקליפטוסים לחבוש הביצות שחלקם נראה עד ימינו, הפיקו שמן בשיטה הישנה ולא התאים להם עד פיתחו בית הבד המכאני הראשון וכל בעיה נתנו את פתרונם לכל בעיה..
הבניה והסיגנון הטמפלרי עם הרעפים המתאימים לניקוז השלג מטה קיים עד ימינו(למרות שאין הדבר מתאים למזג האוויר הישראלי), לכל בית מזווה בבייסמנט בחלק התחתון, 'ארובות" ואח דולק לימי החורף . בסיגנון הטמפלרי נראה בניה מאבן מקומית בסיגנון אירופאיים עם רשתות מזרחיות ולפעמים גם "גמלון" יווני מפואר במרכז הבית. במאמר הבא אספר על דמויות מרתקות בשרונה ומבנים שהטביעו חותמן עד ימינו."הסיגנון הטמפלרי" היה סיגנון יוקרתי והשפיע על רופי האדריכלי בישראל.

"סיורים מודרכים בתל אביב יפו"- " מדריך טיולים בנווה צדק ושרונה", סיור מודרך בכרם התימנים.

סיורים מודרכים בתל אביב הקטנה והמתפתחת.

****************************************

"אברהם מויאל המנהיג הציוני המרוקאי הראשון ערב העליה הראשונה…"

"המנהיג הראשון הציוני שצמח מתוך הישוב היהודי העתיק היה ממוצא מוגראבי"..
הוא נולד במרוקו, בהיותו בין שנתיים מצא עצמו בחיפה וכבר כשהיה בן חמש היה כבר ביפו העתיקה לאחר שאביו הרב אהרון מויאל חש בחושיו העסקיים שיפו היא הנקודה המתאימה להתגורר בה ולעסוק בעסקים, אברהם מויאל למד בכותאב(בחדר הספרדי), לומד לימודי קודש וסיים את לימודיו כשוחט ובודק("שו"ב),השתלם במצוות ברית המילה(מל מאות ילדים ללא תשלום) ולמד "לימודים חיצוניים" ומדעים. יש שיגידו שאברהם מויאל -"המנהיג המזרחי הראשון", המנהיג הראשון היהודי מהישוב הישן שצמח ביפו, המנהיג בתקופה מרתקת -"מהגלאבייה לכובע טמבל" המספר על השינויים ביפו ובארץ ישראל , "הנדיב הידוע של יפו" ועוד. אברהם מויאל היה "שולחני", "בנקיר"בנקאי ששלח זרועות למקומות רבים, זכות גדולה לאברהם שהיה בנו של אהרון מויאל שכבר היה לרב גדול, איש עסקים רציני ותורם גדול לקהילת יהודי יפו וראש קהילת יהודי יפו לאחר סיום כהונתו של הרב אברהם שלוש. אברהם שלוש הושפע מעבר לציונות המקומית ביפו, הבית, הרב אליהו הלוי מרגוזה שאהבו מאוד, הושפע מאוד מיל"ג(יהודה לייב גורדון) מגדולי המשוררים היהודים של תנועת ההשכלה ובמיוחד היה שנון שירו של יל"ג "בין שיני אריות" על דמותו של היהודי בניכר.דמות נוספת שהשפיעה עליו היה משה הס מחבר "רומא וירושלים" וכנראה שנפגש עימו כשמויאל מגיע להיפגש עם הברון אדמונד דה רוטשילד בפריז ונספר למה. אברהם מויאל היה בנקאי כאמור והיה נציגם של גופים גדולים וחשובים בארץ ישראל. הגוף הראשון שאברהם מויאל היה נציגו בארץ ישראל היה כ"יח -"כל ישראל חברים" העבירו סכומים גדולים למטרה הציונית , העברת כספים לאליאנס יפו בנווה צדק ובירושלים, בית הספר מקווה ישראל ועוד, תפקידו של מויאל היה לעזור לפעילות של כל ישראל חברים (אליאנס), להזרים כספים לפי הוראות מההנהלה בצרפת ובשל השקעתו הרבה אהבו אותו מאוד.

הברון אדמונד דה רוטשילד שואל את הנהלת "אליאנס" שהכירם מקרוב, "עם מי אתם עובדים בארץ ישראל"? אמרו לו -עם אברהם מויאל, זה האיש שעושה עבודתו נאמנה ובחיוך.הברון רוטשילד שואל את אברהם מויאל – "האם תרצה להיות נציגי בארץ ישראל"? ומויאל -מהרהר קלות ואומר לברון הנודע..כן אעבוד עימך.מויאל היה גם איש מעשה ולא רק בנקאי וטיפל במתיישבים באופן אישי כולל ה"בילויים" שהגיעו למקווה ישראל שלא קיבלו אוכל ובגדים, נעליים ואוכל ומי דואג ? אברהם מויאל שמשתדל אצל מנהל בית ספר "מקווה ישראל" שידאג למתיישבים הראשונים, פעילות חשובה שביצע, זה עלייה יחד עם אנשי גדרה הבילו"יים על שלל הקשיים שהיו להם עם ערביי הסביבה, הקושי הכלכלי בריאותי ועוד.ושהקצין התורכי המרכזי שגדרה הייתה תחת פיקודו והתעמר בהם תדיר,בא מויאל לעזרתם ואמר לנציגי גדרה-"כשיגיע שוב הקצין לגבות כספים מיותרים תגידו לו שחייב לי 200 לירות" ..וכך עוזב אותם לנפשם.דרך אגב, יכול היה אברהם מויאל להעביר כספים ולדאוג לאישור כזה או אחר ולא הסתפק בכך, לא ישב במשרדו אלא יצא עם החלוצים והיה לחלק מהם ואף חלה במלריה.העמלה של אברהם מויאל היתה רק חצי אחוז מהמחזור ואולי היינו אומרים שמויאל "יצא פראייר", עינו לא היתה גדולה, הרוויח המון מפעילות עסקית וסכומים גדולים שעברו תחתיו. שולמית לסקוב כותבת שתפקידו החשוב בגדרה היה-"להעלות את הביטחון העצמי ושיאמינו בעצמם- מויאל עזר למושבות העצמאיות כמו פתח תקווה, גדרה, יסוד המעלה ופעמים גם "במושבות הברון" שהיו תחת פיקוד הנדיב הידוע הברון, כי מויאל עוזר תמיד.

כשהתקיפו את ראשון לציון לא מעט פעמים, מגיע נציג מהמושבה ליפו לבקש עזרה(רכיבה של 6 שעות), אברהם מויאל משוחח עם נציגי השלטונות ,שלחו שוטרים והפסיקו "להציק". פעילות נוספת חשובה היה למויאל כשפוגש בשנת 1885 את זאב קולונימוס ויסוצקי(כן כן אותו ויסוצקי של התה), ויסוצקי בא לבדוק מה מתפתח בארץ בתחום הציונות ובא מטעמם של "חובבי ציון" מאוקראינה ורוסיה של היום ומויאל מקבל "מכרז" והיה לבנקאי שניהל את העברת הכספים לפעילות של "חובבי ציון" בארץ ישראל. ויסוצקי כותב לראש התנועה פינסקר(יהודה לייב פינסקר) לאחר חודשיים חוזר בו, כותב לפינסקר שהכרתי איש ישר ונכבד אך לדעתי "כבדהו וחשדהו", "אל ישכח שהאדון מויאל ספרדי הוא" – רצו לשלוח נציג שיבדוק את פעילותו ומויאל כותב להם בשפה פשוטה-אם לא רוצים אתם, אין שום בעיה תעברו למישהו אחר וכמובן שלא עוזבים אותו ואנשי "חובבי ציון" ממשיכים לשתף פעולה בתחום העברת הכספים והבנקאות. עוד דוגמא חשובה בחיי ארץ ישראל- פתח תקווה הוקמה בשנת תרל"ח ונזנחה, מי עוזר להקמתה מחדש בפן הכלכלי ועזרה מנהלתית-אברהם מויאל! בכללי ניתן לכנות את מויאל כאבי המושבות בשל העזרה הרבה, גם אם רובן היו תחת ניהול הברון, תמיד ידעו לפנות למויאל בנוגע לקשיים שהתפתחו במושבות. רוב פעילותו של אברהם מויאל הייתה בין 1882 עד דצמבר 1885 ופעילותו הציונית כלכלית מנהלתית בנקאית עזרה לישוב היהודי לנסוק מעלה מעלה, עבודתו הייתה בנועם הליכותיו, הרישומים והנהלת החשבונות הייתה מאוד מסודרת ותקנית "ועבודה מכל הלב".

האדון אברהם מויאל נפטר בפתאומיות בדצמבר 1885, היה לו חתך ברגל ולא קיבל טיפול, הזמינו רופא מביירות ועד שהגיע המצב החמיר מאוד, כרתו את רגלו ונפטר כנראה מטטנוס.
בהספד של נציג חובי ציון נכתב: "ברוח כהה עצבו חובבי ציון על מות גבר נעלה, הגביר הנכבד סי' אברהם מויאל בעיר יפו. רחוק רחוק למצוא גבר נעלה כמוהו, וכבוד עמו וארצו היה עטרה לראשו".

לאברהם מויאל היו שש בנות ובן, הבת פרחה(שמחה) התחתנה עם יוסף אליהו שלוש ממיסדי תל אביב, מבעלי "מפעל האחים שלוש" למוצרי בניה, יזם ואיש נדל"ן. ציונה הקטנה נישאת ליהודה לוי(לא השחקן)נכדו של רבי יהודה הלוי מרגוזה הרב של יפו, רבקה נישאה לדוד חיון מנהל בית ספר פיק"א בפתח תקווה… ומה עם הבן? שמואל מתחתן עם בתו של יצחק רוקח מנווה צדק ומראשי ענף הפרדסנות בארץ ישראל. אחיו יוסף מויאל או יוסף ביי מויאל היה מיוזמי הקמת "השעון" ביפו, קנה אדמות מסביב ליפו ושיתף פעולה עם השלושים וחיים אמזלג סגן הקונסול הבריטי והמשותף לכולם-קניית אדמות באיזור יפו וצפונה. הנינה שלו היא שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה- רבקה למלשטריך. לסיום או התחלה, העליה הראשונה בניגוד לעליה השניה הוציאה מעט מאוד מנהיגים לעומת העליה השניה בה היו בן גוריון,מניה וישראל שוחט, יצחק בן צבי ועוד רבים, הקמת אירגוני שמירה, הקמת מפלגות, קופות חולים ועוד. מה היה קורה אם לא נפצע בטרם עת בגיל 35 וחצי וממשיך להנהיג את הישוב היהודי ולענין זה אין תשובה ויתכן והיה יכול להיות "המנהיג" של הישוב העברי המתחדש.אולי אברהם מויאל הוא המנהיג שקצת לפני העליה הראשונה ושיאו בתחילת העליה הראשונה, מויאל האיר וזרח תקופה קצרה והטביע חותמו על הישוב היהודי. אברהם מויאל קבור בבית העלמין הישן של יפו ברחוב יהודה הימית ביפו.

**************************"***************

סיורים וטיולים בתל אביב במעבר בין יפו לתל אביב ותחילתה של עיר עצמאית – תל אביב.

"עקיבא אריה וייס ותחילתה של תל אביב".

מי המייסד של תל אביב? ומה מקור שמה של תל אביב? ומתי תל אביב שמה תל אביב? שמה של תל אביב…מנחם שיינקין מבקש מנחום סוקולוב שהיה משורר ומתרגם( מנהיג ציוני ונשיא וקונגרס הציוני החמישי) לתרגם את ספרו של הרצל "אלטנוילנד" וכשרצה סוקולוב לתרגם את שם הספר הוא תרגמו כך: אלט(old) נוי(new) לנד(אדמה/ארץ)…"ארץ חדשה ישנה", עלתה בראשו החלטה שישן זה תל.. – החדש זה אביב….ויצא תל אביב, והייתי מוסיף שיפו ישנה והחדש שמסמל את האביב היא תל אביב. למרות שתל אביב מופיעה ביחזקאל ג' והכי פשוט להגיד, מהמקורות!

מי המייסד של תל אביב?? מאיר דיזינגוף? או….

לדיזינגוף יש זכויות רבות כראש הוועד של תל אביב וראש העיר של תל אביב שנים רבות. רשמו לפניכם את השם: "עקיבא אריה וייס"(חברו ומתגדו של דיזינגוף כך הגדירו חולדאי ) עקיבא אריה וייס יזם את הקמת תל אביב עוד כשהיה בלודז' בפולין, עולה לסיור הכנה ביפו בשנת 1904 ומתחבר קמעא ליהודי יפו, בשנת 1906 מעלה את משפחתו ליפו ישר למלון קאמיניץ ברחוב בבוסטרוס (רזיאל) וכבר בערב הראשון היה מפגש "במועדון ישורון" , מקום מרכזי והיה זה משרדם של "חובבי ציון" שניהלו מושבות רבות וקנו אדמות. בערב קיץ חם ללא מזגן מתאספים 120 מיהודי יפו ומבכים על עליית שכר הדירה של ערביי יפו , מתלוננים על הסניטריה הגרועה ברחובות יפו ועוד ואז מופיע עקיבא אריה וייס עם משנה סדורה לגבי הקמת עיר חדשה, לא שכונה ולא מושבה אלא עיר, עקיבא הסתובב באירופה ולמד אדריכלות כאוטודידקט, השתתף בתערוכות בתחום הבניה וכבר באירופה תכנן את "העיר העברית". ההצעה של עקיבא אריה וייס הייתה לקנות אדמה יחד, לבנות בתים מודרניים, גנים בשכונת גנים, מים זורמים, חינוך ועוד. עקיבא היה יושב ראש האגודה "אחוזת בית" זה היה שמה עד 1910 ואז החליפו את שמה לתל אביב, להזכירכם תל אביב קמה עם "הגרלת הצדפים" בתאריך 11/4/1909 בו אירגן 66 צדפים שחורים ו-66 צדפים לבנים, עקיבא בעצמו רשם את שמות רוכשי האדמה בצבע שחור ואת מקום השטח בלבן וחיבר בין שניהם וידעו היכן כל אחד קיבל את נחלתו.

שנה ארכה הבניה של רוב מייסדי תל אביב…יש שקנו ומכרו את האדמה..
למה לא שומעים עליו הרבה? זו דרכה של ההיסטוריה, עקיבא היה איש רגיש ופחות פוליטיקאי, הוא יזם "הקמת עיר" וחלק מהשכנים לא תמיד הסכימו איתו על ניהול השכונה(עיר בתכנון) החדשה ומתפטר…מי מחליפו? מאיר דיזנגוף…שהיה יושב ראש ועד תל אביב ומשהצטרפו לשכונה החדשה(לתל אביב היה מים וזה מה שכל השכונות רצוי חיבוק למים) נוה צדק, נווה שלום, אחווה, מחנה יוסף, מחנה יהודה ואף פלורנטין(רשימה חלקית) בהמשך גדלה להיות township סוג של עיירה ונפרדה סופית מיפו בשנת 1922 , דיזינגוף "מושל" בתל אביב עד מותו בשנת 1936 חוץ מהפסקה קלה של שלוש שנים. תל אביב בשנותיה הראשונות מתפתחת אט אט והגיעה לקצת פחות מאלפיים תושבים ערב מלחמת העולם הראשונה, רבים מהם גלו למחשבות אחרות בארץ או בחו"ל בשל ניסיון לגייס את היהודים לצבא התורכי, וכמה נותרו בסוף מלחמת העולם הראשונה? רק חמישה, השומרים ששמרו על נכסי היהודים בראשותו של מאיר דיזינגוף ובזמן הזה עקיבא אריה וייס גלה לטבריה ואחד הפרוייקטים שהקים היה "חמי טבריה". תל אביב בשנותיה הראשונות מתפתחת אט אט והגיעה לקצת פחות מאלפיים תושבים ערב מלחמת העולם הראשונה, רבים מהם גלו למחשבות אחרות בארץ או

*************************************

סיור הבתים היפים של תל אביב או בין אדריכלות אקלקטית לקטנית לסיגנון הבינלאומי(בהואוס)

מלון נורדוי(ולא נורדאו) ההיסטורי נבנה ותוכנן בשנת 1925 על ידי המהנדס הראשון של עיריית תל אביב למען בחור עני ממוצא רומני, אדולף דייוויס שמו ושם פעמיו אל לונדון העיר הגדולה, לומד צורפות ומאוד מצליח בתחום ובעסקיו.. דייויס מתעשר ומטייל לו בנמלי הים התיכון, דייויס "נדלק" על תל אביב ורוכש אדמות והפרוייקט המפורסם שלו הוא בניית "מלון נורדוי"("בית דייויס" בנחלת בנימין 9 בתל אביב הוא פרוייקט מגורים ומסחר למטה- הפרוייקט השני) אדולף דייויס מוכר את מלון נורדוי לאחר מספר שנים למוריס (משה) וסופיה גרינברג והדור השני לוקח אחריות על ידי הבת- לאה וחתנם יצחק מרכוס ובהמשך על ידי הדור השלישי ובסך הכל מלון נורדוי נוהל על ידי משפחת גרינברג- מרכוס במהלך 90 שנה (2015-1925), קבוצת צעירים מוכשרת רכשה, שיפצה ושימרה את "מלון נורדוי" לפני שש שנים לערך וכעת יכולים ליהנות מהמלון הכי יפה של תל אביב(לפי סקר שנעשה בין תושבי תל אביב)….הסיגנון אקלטי, כיפה מכסף הצופה על שני הרחובות(גרוזנברג ונחלת בנימין),התמזגות לרחוב, צבע ורוד שולט וזועק לכיוון העוברים ושבים …מלון נורדוי כבר אמרנו?!

★*******★************★****************

בית גצל שפירא בסמטה פלונית 2 תל אביב פינת רחוב קינג ג'ורג'.

"שני אובליסקים בשערי סמטה פלונית".

הבית  המפואר(ושומר לאחרונה)נבנה על ידי משה צ'רנר בשנת 1920 בסיגנון האקלקטי. גצל שפירא ממזרח אירופה עובר לדטרויט שם עובד כחייט אך פרנסה רבה לא הייתה ועבר לנדל"ן.
גצל שפירא זיהה את המגמה, רבים עברו ממזרח מערבה לדטרויט, שפירא קונה דירות ישנות משפץ ומוכר או משכיר וכך עושה את הונו באמריקה ומעביר את הכספים לתל אביב.
גצל שפירא מעכב את משפחתו לאמריקה(היו לו עוד 8 אחים), הם לא מסתדרים וכך עולה גצל שפירא עם אישתו סוניה לתל אביב. כאן גצל שפירא בונה בית בלב חולות תל אביב למען אהובתו, שפירא קורא לרחוב סוניה שפירא ולרחוב הסמוך על שמו גצל שפירא . ראש העיר מאיר דיזינגוף כועס ומסיר את הלוט והשמות יהיו סמטה אלמונית ופלונית עד ימינו, ועד ימינו האגדות סביב הסימטאות הפלוניות אלמוניות. פסל האריה היה אמור לשמור על סוניה, אולי על הרחוב ובסיור נספר את "האגדות" השונות.

מי האמן שיוצר את "האריה"? מה עושה גצל שפירא כדי שאהובת לבו תישאר בין ים של חולות וקצת בתים? הקשר בין מאיר גצל שפירא ומאיר דיזינגוף ועוד, הכל הסיור.. בפינת הנוסטלגיה, ברמה הרחוב הייתה חנות סכינים נודעת של לובינסקי(יבוא בעיקר) וקפה נח המפורסם שפיתח חיי קהילה סביבו.

מתוך "מדברים עם בניינים" בתל אביב…
הבית ברחוב לבונטין 16 בתל אביב

"בית אברהם אבו שדיד בתל אביב".

דקות הליכה מהתחנה המרכזית של תל אביב מרחוב מאלנבי ניצב לו בית מפואר בסיגנון  אקלקטי מאמצע שנות העשרים שיא השימוש בבנייה שנבנה בסגנון האקלקטי בשנת 1925. נבחין בסיגנון האקלקטי בסימטריה ייחודית, "בקבוקונים" ובשפה המקצועית יקראו לזאת "בלוסטרדות", ניתן להבחין בקשתות (ארקדות) בצבע כחול עדין ורך בשילוב צבע פסטל. בבית זה ברחוב לבונטין 16 התגורר אחד הרופאים העבריים הישראליים הראשונים(רובם הגיעו מאירופה). דוקטור אברהם אבו שדיד הירושלמי ממייסדי נתניה וקנה בה אדמות, איש ירושלים ואח של לאה אבו שדיד היפהפייה בת ה 16 שאמא שלה התנגדה לרומן ההדוק עם איתמר בן אב"י (גם ממייסדי נתניה) ובנו של אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית. מכתבי אהבה רבים מפרסם בעיתונו איתמר בן אבי לאהובתו לאה.
בסופו של סיפור ארוך ,אמא של לאה אבו שדיד נענית לבקשת נכבדי העדה הירושלמי ואפילו מסכימה לחיתון ובסופו של סיפור חיים שלושתם גרו פה -הרופא אברהם אבו שדיד, אחותו לאה אבו שדיד ובעלה איתמר בן אב"י.

@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@

מסע נפוליאון ליפו וארץ ישראל עד עכו:

נהוג להגיד ולספר שהגעתו של נפוליאון בונפרטה לארץ ישראל זו התחת "העת החדשה" במזרח התיכון ובלבנט. קרב אל עריש וקרבות כיבוד יפו עם הגנרל מירא והדיביזיה של קלבר והדיביזיה של לאן. הדיביזיה של רינייה התבוששה מלצאת מאל עריש וכך יצא שקלבר והדיביזיה שלו איבדה את דרכה במהלך 18 שעות. 3 סוגי מצור היו לנפוליאון-האחד על אל עריש שהצליח וזה גרם לאי הבנת יתר המקומות ולמעשה לכישלון, המצור על יפו שהיה מהיר ותקיף והמצור על עכו שהיה כישלון חרוץ ולסיום הרפתקאתו של נפוליאון בארץ ישראל ובמזרח התיכון. סיפור הטבח של אנשי יפו, קרב קאקון וכיבוש חיפה(התנגדות קשה הייתה גם בשכם והרי השומרון הצפוניים). סיר סידני סמית'-קצין ים בריטי שהיו לא מעט חברים צרפתיים, הפגיז את עכו מהים ובמיוחד את הצד הצרפתי ועליו אמר נפוליאון בונפרטה– "איש זה גרם לי להחמיץ את ייעודי"- וחלק מהענין שהצרפתים ששלטו בים התיכון והייתה לו אספקה מצרפת עד שהגיע סיר סידני סמית' והטביע את חותמו באגן המזרחי של הים התיכון וגרם לבהלות רבות לנפוליאון- ראשית המצור על עכו ואי הבנת נפוליאון את אופיו של מושל עכו מחמוד אל ג'זאר וחשבו לתורכי ישיש ולא מבין ענין. חשיבותה של עכו במרחב והאנדרלמוסיה שפרצה בעכו עם הבנתם כי נפוליאון בדרך לעכו העתיקה-הגנרל דומרטין מפקד התותחנים ואחד הגנרלים שהתנגדו אסטרטגית לנפוליאון וגנרל קפרלי מפקד חיל ההנדסה שנפצע ומת בעכו.

קרבות גליליים ושליטה צרפתית בגליל כולל גדר בנות יעקב ולוביה – קרב התבור החשוב  – התייחסותו החיובית נפוליאון ליהודי ארץ ישראל ואולי הייתה קמה מדינה יהודית לפני מאתיים שנים- הנסיגה של חיילי נפוליאון ליפו סיפור ההרעלה של חולי הדבר ביפו בה ישנה קבוע חיל מצב צרפתי. סיפור הנסיגה של חיילי נפוליאון למצרים והסיפור הטראגי של נפוליאון שרצה עידן חדש בעולם התיכון. בסירטון זה רואים את שתי החומות של עכו וגם אם חיילי נפוליאון עברו את הראשונה "נתקעו" בין שתי החומות ונטבחו.

סיורים מודרכים בעקבות חזונו ומרצו של נפוליאון ביפו ,הר תבור, עכו ועוד עם אפי נחמיאס 0522686908

סיור בעקבות רפאות ורופאים ראשונים:

רופאים ראשונים מובילים ציוניים ולא יהודיים בישראל

דומיניק לארה-המנתח של נפוליאון בונפרטה וידוע כמנתח הראשי של נפוליאון ואחד הכירורגים הטובים בהיסטוריה. ד"ר אסתר אלמליח-רופאה בולגריה שעלתה ארצה והייתה הרופאה של המושבה הרטוב בהרי יהודה. עליית הרופאים היהודים ממרכז אירופה לישראל, מחלקת הבריאות של ממשלת המנדט והרישוי הרפואי מקצועי של הרופאים בארץ ישראל. האוניברסיטאות שבו למדו רופאי הארץ והפקולטות לרפואה ברחבי האימפריה התורכית ובמיוחד במזרח התיכון.

"ברלין-המרכז הגדול ללימודי רפואה של היהודים" ומיקומה של וינה ברפואה היהודית והנאצית. "מדוע לא למדו רופאים יהודים רבים בפולניה"? ותרומת איטליה לרפואה היהודית ובארץ ישראל והאוניברסיאות בשוויץ. מעבר פליטים יהודים רופאים ממרכז אירופה לאמריקה והצבא הפולני ועליית הרופאים היהודיים לארץ ישראל. ראשית הרפואה היהודית המודרנית בישראל מול הסיגנון הערבי בישראל.

"רופאות יהודיות ראשונות בארץ ישראל".

רופאים יהודיים מובילים ולהם עטרת ראשנו:

ד"ר אברהם אבו שדיד שנולד בירושלים, ואביו רחמים היה ממנהיגי העדה המוגראבית בירושלים. למד באליאנס בירושלים ובאוניברסיטת איסטנבול ובביירות-היה לרופא בבית חולים "משגב לדך" ובבית החולים הגרמני.הצעה לסיור בעקבות רופאים ומטפלים בתל אביב יפו-בסיור מקצועי ומלא הוד והדר לנכיר את  עולם הרפואה בישראל ובעיר תל אביב יפו בפרט, נטייל ,נכיר את תל אביב ואת אנשי המקצוע המובילים והראשונים בתל אביב: ד"ר חיסין שרכב על חמורו, ד"ר בלקינד מהגימנסיה הרצליה, ד"ר פוחובסקי שיסד את בי"ח "גלעד" ו"הדסה", טשרניחובסקי שהיה רופא ולא משורר וסופר, ד"ר הלל יפה  ומפעלותיו בכל מושבות העללה הראשונה וכל ארץ ישראל ואהרון מזי"א.  

אביעד ישעיהו:

ואלטר אבלס:

יהודה אבס:

פרפסור אמיל אדלר

פרופסור שאול אהרון אדלר:

שכונת מאה שערים הוקמה בשנות העשרים והייתה בין השכונות הראשונות שהוקמו בתל אביב לאחר מלחמת העולם הראשונה .. בחלקה הצפוני מגיעה עד לרחוב אלנבי ומערבה עד כמעט הים התיכון ורחוב הרברט סמואל. מקור שמה של מאה שערים בתל אביב על שם מאה הבתים שהוקמו בשכונה.

רב השכונה היה יוסף צבי הלוי שהחליף תקופה קצרה את הרב אברהם יצחק הכהן קוק עד שחזר הרב קוק מלונדון חזרה לישראל ונדבר מעיד על גדולתו.

באחד מנאומי הרב הלוי אמר: חברי בני מאה שערים בעזר השם יתברך עלה בידם לבנות על מגרשיהם בתים לדורות, לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל. נתקיים כמו שאמר אבינו יצחק: ומצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'. בנייני מאה שערים יהיו גרעיני היישוב של כל הסביבה, ולא נאמר כי כוחנו ועוצם ידינו עשה את החיל הזה אלא מאת ה' הייתה זאת."בשכונה היו שני בתי כנסת לאשכנזים(על שם הגר"א) ולספרדים… כאן היה מרכז חב"ד העולמי הרחוב הרב קוק 16 ולאחר הקמת המדינה המרכז עבר ללמוד וכפר חב"ד. סיגנון הבניה הוא בעיקרו הסיגנון הבינלאומי ובלשון העם בהואוס.

במלחמת העצמאות שכונת "מאה שערים" סבלה משכונות מאנשייה הסמוכה ובמיוחד מצליפות ממסגד חסן בק עד שננטשה כיום המקום היחידי שמנציח את השם מאה שערים הוא "בית הכנסת מאה שערים" ברחוב יונה.