סיור בין כרם שלום לאוגדת רעים בעוטף דרום ועזה.

השתלטות חמאס על כביש 232 הדרומי, בקטע שבין קיבוץ מגן לכרם שלום בבוקר ה-7 באוקטובר, הייתה אחד האירועים המכוננים והאכזריים ביותר במתקפת הפתע. כביש זה, המשמש עורק חיים מרכזי ליישובי העוטף, הפך באותן שעות ל"כביש המוות", זירת טבח והתעללות, שבה נרצחו עשרות רבות של אזרחים וחיילים.
כביש 232 הדרומי: עורק חיים שהפך למלכודת
כביש 232 הוא ציר אורך מרכזי בעוטף עזה, החוצה את היישובים הסמוכים לגדר. הקטע הדרומי, בין קיבוץ מגן במערב (סמוך יותר לעזה) לקיבוץ כרם שלום במזרח, הוא חלק חיוני בדרך לכל מי שנע באזור. המחבלים בחרו בכוונה להשתלט על כבישים מרכזיים כאלה כדי ללכוד כמה שיותר אזרחים וכוחות ביטחון.
השתלטות מהירה וטבח שיטתי פריצה מתואמת: עם תחילת המתקפה בסביבות השעה 06:30, חוליות מחבלים גדולות, מאורגנות ומצוידות היטב, פרצו את גדר המערכת באין מפריע ונעו במהירות לעבר כביש 232. הם הגיעו בטנדרים, אופנועים ולעיתים גם ברגל.
הקמת מחסומי מוות: המחבלים התפרסו לאורך הכביש והקימו מחסומי דרכים מאולתרים, תוך שהם מנצלים את תוואי השטח (שדות פתוחים, עצי ברוש) לכיסוי. הם ירו באופן שיטתי על כל כלי רכב שנקלע למקום, אזרחיים וצבאיים כאחד. הוצאות להורג וחטיפות: נהגים ונוסעים שנלכדו במחסומים או הופגזו בירי נגררו מכלי רכבם. רבים מהם נרצחו בדם קר, לעיתים תוך כדי ירי מטווח קצר, הטלת רימונים או שריפה של כלי הרכב עם יושביהם. אחרים נחטפו לרצועת עזה, חלקם בחיים וחלקם כגופות.
אזרחים תמימים: בין הנרצחים והחטופים היו אזרחים רבים בדרכם לעבודה, למשפחות, או כאלה שפשוט נקלעו לכביש בניסיון להימלט ממקומות אחרים בעוטף. המחבלים לא הבחינו בין גברים, נשים או קשישים.
כוחות ביטחון שהוזעקו: כוחות ביטחון ראשונים (שוטרים, חיילים בודדים, לוחמי כיתות כוננות) שהוזעקו לאזור או ניסו להגיע ליישובים המותקפים, נתקלו גם הם באש כבדה של המחבלים לאורך הכביש. רבים מהם נפלו בקרבות עזים בנסיבות אלה. מוקד הטבח המרכזי: הקטע הספציפי שבין מגן לכרם שלום היה אחד ממוקדי הטבח הקשים ביותר בכביש 232, לצד אזור צומת רעים. מראות הזוועה כללו עשרות גופות פזורות על הכביש ובשוליו, כלי רכב שרופים ומנוקבים קליעים.
אי-הבנה וכשלים ראשוניים
חוסר מידע: בשעות הראשונות של המתקפה, הפיקוד הצבאי והמשטרתי היה בחוסר מידע משמעותי לגבי היקף ועומק החדירה של המחבלים. לא הייתה הבנה מיידית כי כבישים מרכזיים נשלטים על ידי מחבלים.
הגעה מאוחרת של כוחות: כוחות תגבור סדירים הגיעו לאזור רק שעות ארוכות לאחר תחילת ההשתלטות, מה שהותיר את האזרחים והכוחות הבודדים שנכחו במקום להתמודד לבדם מול עשרות רבות של מחבלים.
טווח הפעולה: העובדה שהמחבלים הצליחו לפעול בנתיבים מרכזיים, יחסית רחוק מהגדר בחלק מהמקומות, שיבשה את תמונת המצב וגרמה לכאוס.
המשך הלחימה וטיהור הצירים
קרבות קשים: במהלך היום, כוחות צה"ל, ימ"מ, מג"ב ואזרחים חמושים ניהלו קרבות קשים במטרה לטהר את כביש 232 ולהשיב את השליטה לידיים ישראליות. הלחימה נמשכה שעות ארוכות, ובמהלכה חוסלו עשרות מחבלים.
פינוי נפגעים וזיהוי: רק לאחר טיהור האזור ניתן היה להתחיל במלאכה הכאובה של פינוי הגופות וזיהוי הנרצחים, משימה שלקחה ימים ארוכים בשל היקף הזוועות.
כביש 232 הדרומי הוא כיום סמל לשבת השחורה ולמחיר הכבד ששילמו אזרחי ישראל בשל הכשל בהגנה. הוא מהווה אתר זיכרון כואב לכל אלה שחייהם נגדעו באכזריות על ציר זה.

בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, ביום שמחת תורה, אוגדת עזה הייתה הכוח הצבאי העיקרי האחראי על הגנת גזרת עוטף עזה והגבול עם רצועת עזה. תחקירים רבים שנערכו מאז חשפו כשלים חמורים ופערים בהיערכות ובסדר הכוחות, שהובילו לקריסת ההגנה ולהיקף הנרחב של הטבח והחטיפות.
סדר הכוחות והכוננות באוגדת עזה ב-7 באוקטובר
כוח אדם מצומצם: אוגדת עזה, שאחראית על הגזרה, פעלה באותו בוקר בסדר כוחות מצומצם באופן חריג. על פי התחקירים, יותר ממחצית מחיילי היחידה שוחררו הביתה באותה שבת וחג, בניגוד לנהלים. נוהג זה, של שחרור חיילים בסופי שבוע וחגים, היה נפוץ באוגדות רבות, אך התברר כקטלני בגזרה זו.
הערכת מצב שגויה: ההנחה המודיעינית הרווחת הייתה שחמאס מורתע ופניו להסדרה, ולכן לא הייתה התרעה ממוקדת על מתקפה בסדר גודל כזה. הכוחות היו במצב שגרה, לצד "דריכות כללית" בלבד, ולא התבצעו שינויי היערכות משמעותיים או תיגבור כוחות מעבר לרגיל.
מוצבים ומוכנות ירודה: רבים מהמוצבים בגזרה, כולל מחנה רעים (מפקדת האוגדה), נמצאו בכשירות ירודה. תשתיות הגנה כמו כריזה, מצלמות היקפיות וגדרות אינדוקטיביות היו תקולות ולא טופלו לאורך זמן. בנוסף, הייתה תרבות מבצעית "עורפית" במחנות קדמיים, שכללה מיעוט נשקים זמינים ואירוח משפחות.
התעלמות מסימנים מעידים: למרות שהיו סימנים מעידים בלילה שלפני המתקפה (כמו עלייה למנהרות, הפעלת סימים ישראליים ועוד), אלו לא תורגמו להתרעה אופרטיבית ולא העלו את מדרג הכוננות לרמת מלחמה.
קריסת אוגדת עזה ותגובה ראשונית
הפתעה מוחלטת וקריסה: עם תחילת הפלישה בסביבות 06:29, אוגדת עזה הוכרעה למשך מספר שעות. אלפי מחבלים פרצו ב-114 פרצות לאורך הגדר, וחוליות רבות נעו במהירות בתוך שטח ישראל.
חוסר תמונת מצב: בשעות הראשונות של המתקפה, היה קשה מאוד לבנות תמונת מצב מלאה ומדויקת. הפיקוד הבכיר, כולל הרמטכ"ל, לא הבין בזמן אמת את היקף ועומק המתקפה. מפקד אוגדת עזה, תא"ל אבי רוזנפלד, לא ידע על נפילת מפקד החטיבה הדרומית רק שלוש שעות לאחר מכן.
כשל בתיאום והכוונת כוחות: הייתה חוסר תיאום בין כוחות צה"ל למשטרת ישראל, וכוחות התגבור הראשונים שכן זרמו לאזור לא הוכוונו בהכרח למקומות הנכונים או הדחופים ביותר.
דילמות מבצעיות קשות: הכוחות המועטים שהיו בשטח חוו "דילמות מבצעיות קשות", כולל בהקשרי חטיפת והחזקת בני ערובה, מה ששיבש את יכולת התגובה.
גבורת יחידים: למרות הכשל המערכתי, לוחמים בודדים, קצינים, חיילים וכיתות כוננות ביישובים לחמו בגבורה עילאית, ובמקרים רבים הצליחו למנוע אסון גדול עוד יותר. סיפורי גבורה אלה בלטו בכל יישובי העוטף ובמוצבים.
כוחות שהיו או הגיעו לגזרה בשעות הראשונות
אף על פי המצב הכאוטי, כוחות צבא רבים, הן אלו שהיו בגזרה והן כאלה שהוזעקו במהירות, נכנסו לקרבות עזים:
יחידות האוגדה: גדודים מחטיבות האוגדה (כמו גדוד 51 של גולני במוצב כיסופים, גדוד 13 בגולני, גדוד 50 של הנח"ל במוצב סופה), וכן יחידות סדירות אחרות שהיו פרוסות באזור (כגון לוחמי "רוכב שמיים" ותצפיתניות).
כוחות תגבור ראשוניים:
גדודים מחטיבות סדירות: לוחמים מגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, גדוד 77 של חיל השריון, סיירת נח"ל, ומחלקות מרגמות.
יחידות מיוחדות: בהיעדר תגובה מהירה של הכוחות הסדירים, יחידות מיוחדות רבות הוזעקו באופן מהיר, חלקן אף בניגוד לפקודות שכן ניתנו:
סיירת מטכ"ל, שייטת 13, שלדג: צוותים מיחידות אלו הגיעו ליישובים שונים (כמו בארי, כפר עזה, אופקים) והשתתפו בקרבות ארוכים לטיהור היישובים וחילץ בני ערובה.
יהל"ם, לוט"ר, מגלן, דובדבן, אגוז: יחידות אלה לחמו אף הן בזירות השונות, וספגו אבדות בקרבות.
לקחים ותחקירים
תחקירי צה"ל שפורסמו מאז מתמקדים בכשלים המודיעיניים והמבצעיים, ומצביעים על הצורך בשינוי יסודי בתפיסת הביטחון:
שינוי בתפיסת הביטחון: לא ניתן להסתפק בהרתעה או בניהול סכסוך שקט מול אויב נחוש.
מוכנות למלחמה בהפתעה: נדרשת מוכנות גבוהה יותר של הכוחות לתרחישים קיצוניים שלא תורגלו.
הגדלת סדר הכוחות וחיזוק ההגנה: יש צורך בתגבור כוחות ובמספר גדול יותר של לוחמים בשטח בכל רגע נתון, ובחיזוק מערכי ההגנה ביישובים.
שיפור התיאום ושרשרת הפיקוד: נדרש שיפור בתיאום בין זרועות וכוחות שונים, ובבניית תמונת מצב מהירה ואפקטיבית.
האירועים ב-7 באוקטובר חשפו תמונה מורכבת של כשל מערכתי לצד גבורתם של יחידים וכוחות שהצליחו למנוע תוצאות חמורות עוד יותר.

בבוקר שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, התרחשו קרבות והיתקלויות קשות באזור שבין קיבוץ מגן לכרם שלום, כחלק ממתקפת הפתע הרחבה.
בקיבוץ מגן:
כ-20 מחבלים הגיעו לגדר המערבית של הקיבוץ.
מחבלים על אופנועים פוצצו את גדר הקיבוץ ואפשרו את חדירת המחבלים פנימה.
כיתת הכוננות של הקיבוץ, בהובלת הרבש"ץ ברוך כהן, ניהלה קרב יריות עם המחבלים, הצליחה לפגוע ברבים מהם ולהניס את השאר.
במהלך הקרבות נפצעו חברי כיתת הכוננות.
גל שני של מחבלים הגיע לגדר בסביבות 08:51, אך נהדף על ידי כוחות שהגיעו למקום.
בקיבוץ כרם שלום:
בסביבות השעה 07:00 החל הקרב הראשון על הקיבוץ, שנמשך כחצי שעה וכלל שלושה מוקדי לחימה.
היתקלות ראשונה הייתה של כוח חפ"ק פלוגת "כרם שלום" ממערב לקיבוץ עם עשרות מחבלים.
מחבלים ניסו לחדור לקיבוץ דרך פרצה בחומה ההיקפית בסביבות 07:15, והחלו לירות לעבר בתי התושבים.
כיתת הכוננות של הקיבוץ ניהלה חילופי אש עם המחבלים והצליחה לחסל חלק מהם.
מחלקה נוספת של כ-50 מחבלים חדרה לקיבוץ מהשער האחורי, ומסוק קרב שהוזנק למקום ירה לעברם טילים.
* במהלך הלחימה נהרגו חברי כיתת הכוננות עמיחי ויצן וידידיה רזיאל, ונפצעו נוספים.
* כוחות צה"ל נוספים, כולל טנק, הגיעו לקיבוץ בהמשך היום וסייעו בבלימת המחבלים.
בכביש 232 (הכביש המחבר בין היישובים):
* כביש 232, כביש ראשי וחשוב באזור עוטף עזה, נכבש בבוקר ה-7 באוקטובר על ידי מאות מחבלים.
* המחבלים ארבו בצמתים ובנקודות רבות לאורך הכביש, ורצחו עשרות ישראלים, רבים מהם נמלטו מפסטיבל "נובה".
* באזור עיקול מפלסים, מול אנדרטת חץ שחור, ניצלו המחבלים את האטת המכוניות ורצחו כ-50 ישראלים.- חשוב לציין כי הקרבות באזורים אלו היו חלק ממתקפה רחבה ומתואמת של חמאס, וכוחות הביטחון וכיתות הכוננות המקומיות ניהלו לחימה עצימה אל מול מספר רב של מחבלים.

קרב פריגן וגבורת אנשי שלומית ב-7 באוקטובר
בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, בזמן שיישובי עוטף עזה הותקפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס, התנהל קרב הרואי יוצא דופן באזור פריגן (אזור חקלאי וצומת דרכים ליד היישובים נווה, שלומית וצוחר). קרב זה בלט במיוחד בזכות התגייסותם וגבורתם של תושבי היישוב שלומית, שהיו בין הראשונים להגיע לזירה ולהילחם במחבלים.
מהלך הקרב
* הזיהוי הראשוני וקריאת המצוקה: בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר התברר כי יישובים רבים מותקפים, החלו לזרום דיווחים על חדירות מחבלים גם לעורף העוטף, ובכלל זה לכיוון היישובים נווה ושלומית. הרבש"ץ של היישוב נווה, אורן שמיר, זיהה את הסכנה הממשית.
התארגנות מהירה בשלומית: אנשי כיתת הכוננות והכוננות המיידית של שלומית, קבוצה של אזרחים חמושים ובעלי הכשרה קרבית, יצאו באופן עצמאי לכיוון האיום. הם לא המתינו להוראות מפורטות מצה"ל, שהיה באותה עת בכאוס מוחלט. מתוך הבנה שהם עשויים להיות הכוח היחיד שיכול לבלום את המחבלים בדרכם ליישובים נוספים, הם התארגנו במהירות עם נשקם האישי.
היתקלות במחבלים בפריגן: אנשי שלומית הגיעו לאזור צומת פריגן, שם נתקלו בעשרות מחבלים שהיו חמושים היטב, חלקם בדרכם לעומק שטח ישראל. המחבלים ירו ללא הבחנה על כלי רכב אזרחיים וניסו לחסום צירים.
קרב בלימה עיקש: תחת אש כבדה, אנשי שלומית ניהלו קרב יריות מטווח קרוב מול המחבלים. הם לחמו באומץ לב, תוך סיכון חיים עצמי, והצליחו לבלום את התקדמות המחבלים ולמנוע מהם להגיע ליישובים נוספים בעורף, כמו באר שבע.
* אבדות וגבורה: בקרב זה נפלו שניים מגיבורי שלומית:
* אביעד כהן ז"ל: רבש"ץ היישוב, שהוביל את הכוח והיה בחוד החנית של הלחימה.
* אופיר ירוני ז"ל: לוחם ביחידת "שלדג" ששהה בחופשה בביתו בשלומית, והצטרף מיד לכוח.
* הצלת חיים: מעבר לחיסול מחבלים, אנשי שלומית סייעו בחילוץ אזרחים רבים שנקלעו לזירת הטבח בכביש 232 הסמוך, חלקם ניצולים מפסטיבל "נובה" או עוברי אורח. הם העניקו סיוע ראשוני וסייעו להם להימלט למקום מבטחים.
הגעת תגבורת: בהמשך היום, הצטרפו ללחימה כוחות צה"ל נוספים, ובסופו של דבר טוהר האזור ממחבלים.
מורשת הקרב בפריגן ושלומית:
קרב פריגן הפך לסמל לגבורה האזרחית ולעוז הרוח של תושבי העוטף. אנשי שלומית, בהובלת הרבש"ץ אביעד כהן, פעלו מתוך יוזמה אישית ואחריות קהילתית, ותוך כדי כך מנעו אסון גדול בהרבה. סיפורם מדגיש את החשיבות הקריטית של כיתות הכוננות ביישובים ואת תרומתם הבלתי נתפסת לביטחון המדינה באותה שבת שחורה.
האם תרצה לשמוע על קרבות נוספים מה-7 באוקטובר?

בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, קיבוצי חולית וסופה, הממוקמים בסמוך לגבול רצועת עזה, היו יעד למתקפה אכזרית של מחבלי חמאס כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. בשני הקיבוצים התנהלו קרבות קשים שגבו מחיר כבד, אך גם חשפו סיפורי גבורה והצלה.
קרב קיבוץ חולית
קיבוץ חולית, קיבוץ קטן יחסית, ספג מכה קשה ועקובה מדם.
פלישת המחבלים: בסביבות השעה 06:30 בבוקר, עשרות מחבלי חמאס פרצו לקיבוץ חולית. הם נעו מבית לבית, ירו לכל עבר, רצחו תושבים ופצעו רבים.
טבח ואבדות בנפש: בטבח בחולית נרצחו 13 מתושבי הקיבוץ ושני עובדים זרים. בין הנרצחים היו בני משפחות שלמות, שנטבחו בבתיהם.
חטיפות: בנוסף לרציחות, שישה תושבים נחטפו לעזה. ארבעה מהם שוחררו בהמשך במסגרת עסקאות חטופים, אך שניים – יוסף אל-זיאדנה ובנו חמזה – נותרו בשבי, וגופותיהם חולצו מאוחר יותר על ידי צה"ל.
לחימה והגעת תגבורת: כיתת הכוננות של הקיבוץ, ובהמשך כוחות משטרה וצה"ל, ניהלו קרבות מול המחבלים. בשעות הצהריים המוקדמות, הגיעו כוחות של יחידת שלדג וכוחות שריון מגדוד קרקל, והחלו בטיהור היישוב ממחבלים.
* אבדות לכוחות הביטחון: במהלך הקרבות בחולית נפלו שני לוחמי לוט"ר ניצנה במילואים: יפתח גורני ולירן אלמוסנינו ז"ל.
* מעשי גבורה והצלה: לוחמי שלדג הצליחו לחלץ מספר רב של תושבים, כולל ילדים ואנשים מבוגרים, שהסתתרו בבתיהם. בין הסיפורים המצמררים, חולצה ילדה קטנה שהתחבאה בארון לאחר ששני הוריה נרצחו.
* השלכות: הקיבוץ ספג נזק כבד לתשתיות ולמבנים. הקהילה פונתה והחלה בתהליך שיקום ארוך וכואב.
קרב קיבוץ סופה
קיבוץ סופה, הסמוך אף הוא לגבול, היה יעד למתקפה מסיבית ולקרבות עזים, במקביל לקרב קשה שהתנהל במוצב צה"ל הסמוך.
* פלישת המחבלים: עשרות רבות של מחבלים הסתערו על קיבוץ סופה, חלקם ירו וזרקו רימונים לעבר הבתים.
הקרב בקיבוץ: כיתות הכוננות של הקיבוץ, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי ימ"מ וכוחות צה"ל שנזעקו למקום, נלחמו בגבורה אל מול נחיתות מספרית ואש כבדה.
אבדות בנפש: בקיבוץ סופה נרצחו שלושה חברי קיבוץ: אופיר ארז ז"ל וברנרד כהן ז"ל. חבר כיתת כוננות נוסף, עדו חוברה, נפצע אנושות, ואביו נאלץ לקבוע את מותו בשטח לאחר שלא ניתן היה לפנותו.
* הקרב על מוצב סופה: במקביל ללחימה בקיבוץ, התחולל קרב ארוך וקשה במיוחד במוצב סופה הסמוך, שנמשך כ-14 שעות. לוחמי גדוד 50 של הנח"ל, לוחמי סיירת נח"ל וכוחות מגדוד קרקל בפיקודה של סא"ל אור בן יהודה, לחמו בעוז. המחבלים הצליחו לחדור למוצב ולכבוש חלקים ממנו. בקרב על המוצב נהרגו 13 לוחמי צה"ל (9 לוחמי סיירת נח"ל ו-4 לוחמי גדוד 50). בסך הכל, חוסלו 55 מחבלים שחדרו למוצב.  כוחות תגבור: במהלך היום הגיעו כוחות נוספים, ביניהם כוח של לוט"ר אילת וצוות טנקיסטיות מגדוד קרקל שסייעו בחיפוי. כוחות של שייטת 13 סייעו בטיהור המוצב.
* ממצאים מזעזעים: בין גופות המחבלים שחוסלו בקיבוץ סופה, התגלה דגל המדינה האסלאמית (דאע"ש), שהעיד על האידיאולוגיה הקיצונית והאכזרית של חלק מהפורעים.
הקרבות בחולית ובסופה הם חלק מכרכור האירועים הקשה של ה-7 באוקטובר, ומדגישים את העוז והגבורה של התושבים וכוחות הביטחון שהגנו על היישובים, תוך ספיגת אבדות כבדות.
האם תרצה לשמוע על יישובים או אירועים נוספים באותה שבת שחורה?

ברוך כהן, רבש"ץ קיבוץ מגן: תושייה וגבורה שהצילו קיבוץ שלם
סיפורו של ברוך כהן, רכז הביטחון השוטף הצבאי (רבש"ץ) של קיבוץ מגן, הוא אחד מסיפורי הגבורה הבולטים והמצמררים של ה-7 באוקטובר 2023. תושייתו, נחישותו והיכרותו העמוקה עם השטח ועם איומים פוטנציאליים, יחד עם פעולתם האמיצה של חברי כיתת הכוננות, הם שתרמו באופן מכריע להצלת קיבוץ מגן מטבח המוני.
ההיערכות המוקדמת והאינטואיציה
* הכנה מתמשכת: ברוך כהן, רס"ן במילואים ששירת בצנחנים ולחם במערכות ישראל רבות, שימש כרבש"ץ קיבוץ מגן במשך כ-15 שנה. הוא אימן באופן קבוע את כיתת הכוננות של הקיבוץ, מתוך הבנה עמוקה של האיומים הביטחוניים באזור. הוא היה זמין 24/7 וחי את המשימה של הגנת הקיבוץ.
* הורדת כוננות והחשד: על פי דיווחים, כשלושה ימים לפני ה-7 באוקטובר, לאחר כחודש וחצי של כוננות גבוהה, קיבל ברוך כהן הוראה להוריד את רמת הכוננות. אולם, הוא חשד במצב והחליט שלא לציית להוראה זו. החלטה זו, שהתבססה על אינטואיציה וניסיון רב, התבררה בדיעבד כקריטית והצילה את הקיבוץ. בזכות סירובו, נשמרה בקיבוץ מוכנות מבצעית שהייתה חיונית בזמן אמת.
מהלך הקרב ב-7 באוקטובר
* זיהוי ראשוני וקריאת כוננות: בבוקר שמחת תורה, בסביבות השעה 07:10, שמע ברוך כהן ירי כבד והבין מיד שמשהו חריג מתרחש. הוא עלה לעמדת התצפית שלו וזיהה כעשרים מחבלים שהגיעו לגדר המערבית של הקיבוץ. הוא הזעיק מיד את כיתת הכוננות של הקיבוץ.
* הסתערות ופציעה קשה: מחבלים רכובים על אופנועים פוצצו את גדר הקיבוץ. ברוך כהן, בתושייה ובאומץ לב יוצאי דופן, דהר בטנדר שלו לכיוון המחבלים כדי לבלום את חדירתם. המחבלים ירו לעברו ופצעו אותו קשה ברגלו. שניות לאחר שירד מהרכב, נורתה רקטת RPG לעבר הטנדר שלו. הוא נפצע אנושות ורגלו נקטעה, אך הוא המשיך לנהל את הקרב.
* לחימת כיתת הכוננות: חברי כיתת הכוננות, שהיו פרוסים סביב הקיבוץ בהובלתו של ברוך, ניהלו קרב יריות עז מול עשרות מחבלים חמושים היטב ברימונים, RPG ופצמ"רים. הם הצליחו לפגוע ברבים מהמחבלים ולהדוף אותם. הקרבות נמשכו שעות ארוכות, עד שכיתת הכוננות הצליחה להדוף באופן מוחלט את המתקפה.
* אבדות: במהלך הקרב הקשה, נהרג חבר כיתת הכוננות אבי פליישר ז"ל, שנפצע בחילופי האש ופונה יחד עם ברוך כהן במסוק, אך נפטר מפצעיו. חבר כיתת כוננות נוסף, נדב רוט, נפצע אף הוא.
* הצלת הקיבוץ: בזכות תושייתו של ברוך כהן, שהחליט לא להוריד כוננות, ובזכות אומץ ליבם ולחימתם העיקשת של חברי כיתת הכוננות, קיבוץ מגן ניצל מטבח. בניגוד ליישובים רבים אחרים בעוטף, אף מחבל לא הצליח לחדור לבתי התושבים בקיבוץ מגן. כוחות צה"ל הגיעו לאזור רק לאחר כשבע שעות של לחימה עצמאית של כיתת הכוננות.
מורשתו של ברוך כהן:
ברוך כהן עבר שיקום ארוך וקשה בעקבות פציעתו, כולל שתי החייאות וכריתת רגל. הוא הפך לסמל לגבורה ולתושייה האזרחית, המדגיש את החשיבות העצומה של כיתות הכוננות ואת יכולתם של יחידים להשפיע באופן דרמטי על גורל קהילתם. סיפורו הוא עדות לגבורה, למנהיגות ולמחיר הכבד ששילמו המגינים על יישובי העוטף.
האם תרצה מידע נוסף על אירועי ה-7 באוקטובר?

בבוקר שמחת תורה, ה-7 באוקטובר 2023, מרחב כרם שלום, הכולל את הקיבוץ עצמו, המוצב הסמוך, ומעבר כרם שלום, הפך לזירת קרבות עזים ואכזריים מול מחבלי חמאס. הציר שבין הקיבוץ למוצב, ולכיוון ציר פילדלפי (הגבול עם מצרים), היה נתיב חדירה מרכזי עבור המחבלים וספג לחימה קשה.
קרב קיבוץ כרם שלום
* חדירה רב-מוקדית: הקיבוץ הותקף על ידי כמאה מחבלים שהגיעו במספר גלי התקפה, וחדרו לקיבוץ דרך 11 פרצות בגדר ההיקפית, כולל השער האחורי.
* היתקלות ראשונית: כבר בשעה 06:42 התקבל דיווח ראשון על התקרבות מחבלים. הרבש"ץ, אליה בן שימול, וכוח סיירת הנח"ל שהיה בקיבוץ, קפצו למרכז היישוב.
* לחימת כיתת הכוננות וכוחות צה"ל: כיתת הכוננות של הקיבוץ, יחד עם לוחמי סיירת הנח"ל וכוחות צה"ל שהגיעו בהדרגה (כולל טנק מגדוד 77 ומסוקי קרב), ניהלו קרבות עיקשים שנמשכו כשש שעות. המחבלים ירו לעבר בתי התושבים.
* אבדות בנפש: במהלך הלחימה בקיבוץ ומחוצה לו, נפלו שישה אנשי כוחות הביטחון:
* שניים מחברי כיתת הכוננות: עמיחי ויצן וידידיה רזיאל ז"ל, שנהרגו בקרב מטווח קרוב.
* שני לוחמי סיירת נח"ל.
* לוחם בקורס מ"כים מחטיבת כפיר.
* סמל נתן חי ליאר ז"ל (מגדוד 450) שנהרג מפצמ"ר בשעות הצהריים המאוחרות.
* מניעת טבח גדול יותר: למרות הכשל המערכתי בהגנה של צה"ל באותו בוקר, פעילותם ההירואית של כיתת הכוננות, צוותי החירום, והכוחות שהגיעו לקיבוץ, הצליחה לשבש את תוכנית האויב להרוג ולחטוף תושבים רבים. המחבלים נבלמו מלהגיע למרבית בתי הקיבוץ, ועשרות מהם חוסלו במרחב.
* פינוי: הקיבוץ פונה מתושביו במהלך הלילה שבין ה-7 ל-8 באוקטובר.
הקרב במוצב כרם שלום
* במקביל ללחימה בקיבוץ, התנהלו קרבות במוצב כרם שלום הסמוך.
* המוצב הותקף גם הוא על ידי מחבלים, והכוחות שהיו בו ניהלו קרבות הגנה.
* אחד מתחקרי צה"ל ציין כי המוצב עצמו נכבש על ידי המחבלים, מה שהותיר את הקיבוץ חשוף.
ציר פילדלפי ומרחב המעבר
* חשיבות אסטרטגית: ציר פילדלפי הוא רצועת חיץ צרה לאורך הגבול בין רצועת עזה למצרים. מעבר כרם שלום, הממוקם בקצה הדרומי של הרצועה, הוא מעבר סחורות מרכזי לעזה.
* נתיב חדירה: האזור כולו, ובפרט ציר פילדלפי ומרחב מעבר כרם שלום, שימש כנתיב חדירה מרכזי עבור מחבלי חמאס בבוקר ה-7 באוקטובר. המחבלים ניצלו את הפרצות בגדר כדי לזרום לשטח ישראל, וחלקם עשו דרכם דרך אזורים אלה.
* הברחות: לאורך שנים שימש ציר פילדלפי כנתיב הברחה מרכזי של אמצעי לחימה וסחורות לעזה באמצעות מנהרות, מה שסייע לחמאס לבנות את כוחו הצבאי לקראת מתקפות כמו ה-7 באוקטובר.
* קרבות לאורך הציר: כוחות צה"ל וגורמי ביטחון נוספים, שהוזעקו לאזור, נתקלו במחבלים רבים גם לאורך ציר פילדלפי ובסביבתו, וניהלו קרבות לטיהור השטח וסגירת פרצות.
לסיכום, מרחב כרם שלום היה אחד ממוקדי הלחימה המרכזיים ב-7 באוקטובר, והוא מדגים את הכשלים בהגנה לצד גבורה יוצאת דופן של לוחמים ואזרחים שמנעו תוצאות חמורות עוד יותר.

בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, ביום שמחת תורה, יישובי מבטחים, יתד ותלמי אליהו – שלושה מושבים בחבל שלום הממוקמים בצפון מערב הנגב, קרוב לגבול עם מצרים – היו גם הם תחת מתקפת טרור חסרת תקדים מצד ארגון חמאס. למרות קרבתם היחסית לעורף, הם ספגו ירי רקטי כבד וניסיונות חדירה, אך הצליחו ברובם למנוע טבח המוני.
מה קרה במבטחים?
* ירי רקטי כבד: המושב, כמו כל יישובי העוטף והנגב המערבי, ספג מטחי רקטות כבדים החל מהשעה 06:29 בבוקר.
* התארגנות כיתת הכוננות: עם הישמע האזעקות וקולות הירי מעזה, כיתת הכוננות של מבטחים, בדומה ליישובים אחרים, התארגנה במהירות. חברי כיתת הכוננות תפסו עמדות הגנה סביב היישוב והיו בכוננות לבלום חדירות.
* ניסיונות חדירה וקרבות: דווח על ניסיונות חדירה של מחבלים למרחב המושב, אך אלו נבלמו על ידי כוחות הביטחון וכיתות הכוננות. בחלק מהמקרים, לוחמים ומתנדבים מחוץ ליישוב, שנקלעו לאזור, סייעו בבלימת המחבלים בצירים הסמוכים, ולקחו חלק בחיסול חוליות טרור.
* היעדר טבח בתוך היישוב: למרות האיום והקרבות בסביבה, במושב מבטחים עצמו לא אירע טבח או חטיפת אזרחים בתוך בתי התושבים. ההגנה של כיתת הכוננות וכוחות התגבור מנעה זאת.
* פגיעות ותושבים: היו פגיעות מבנים כתוצאה מירי רקטות וירי מקלעים. התושבים שהו במרחבים מוגנים שעות ארוכות.
מה קרה ביתד?
* מטחי רקטות כבדים: מושב יתד, בדומה לשכניו, ספג פגיעות ישירות של רקטות ויירוטים רבים.
* כיתת כוננות פעילה: כיתת הכוננות של יתד נכנסה לכוננות עליונה מייד עם פרוץ המתקפה. הם התפרסו בעמדות הגנה והיו ערוכים לכל תרחיש של חדירה.
* בלימת ניסיונות חדירה: גם באזור יתד דווח על התקרבות חוליות מחבלים, אך אלו נבלמו על ידי כוחות צה"ל וכיתת הכוננות, לעיתים בקרבות ירי מחוץ לגדר היישוב.
* היעדר אבדות בנפש בתוך היישוב: במושב יתד לא היו אבדות בנפש בקרב התושבים כתוצאה מטבח או חטיפה. הדבר מיוחס במידה רבה למוכנות ולפעילות כיתת הכוננות ולכוחות צה"ל שפעלו במרחב חטיבת פארן.
* פינוי: כמו רוב יישובי חבל שלום והעוטף, תושבי יתד פונו מבתיהם לאחר האירועים.
מה קרה בתלמי אליהו?
* ירי רקטי ופגיעות: המושב תלמי אליהו היה אף הוא תחת איום מתמיד של ירי רקטי ופצמ"רים במהלך כל שעות הבוקר. היו פגיעות רכוש במושב.
* מוכנות כיתת כוננות: כיתת הכוננות של תלמי אליהו התארגנה במהירות ותפסה עמדות הגנה. הם תפקדו במקצועיות והיו ערוכים להגן על היישוב.
* בלימת מחבלים במרחב: למרות האיום, במושב תלמי אליהו לא הייתה חדירה של מחבלים לתוך היישוב עצמו. הכוחות הצבאיים וכיתת הכוננות הצליחו לבלום את ניסיונות ההתקרבות של מחבלים בגזרתם.
* חשיבות חטיבת פארן: יישובים אלו נמצאים בגזרת האחריות של חטיבת פארן, שאחראית על גבול מצרים. תחקירים מצביעים על כך שחטיבת פארן הצליחה, בניגוד לאוגדת עזה באזורים אחרים, לבלום עשרות מחבלים שנעו לעבר יישובי חבל שלום מגבול עזה וגם מכיוון גבול מצרים, ובכך למנוע פגיעה נרחבת יותר ביישובי אזור זה.
לסיכום, יישובי מבטחים, יתד ותלמי אליהו בחבל שלום חוו בבוקר ה-7 באוקטובר את אימת המלחמה עם מטחי רקטות כבדים וניסיונות חדירה של מחבלים. עם זאת, בזכות תושייתן של כיתות הכוננות המקומיות ופעולתם היעילה של כוחות צה"ל באזור, נמנע מהם גורלם המר של יישובים אחרים בעוטף עזה, והם הצליחו למנוע טבח וחטיפות בתוך תחומי היישובים עצמם.

בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, בתוך הכאוס והזוועה של מתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה, נרשמו סיפורי גבורה רבים של חיילות, שפעלו בעוז רוח ותחת אש קטלנית במרחבי כרם שלום, סופה וחולית. תפקידן היה קריטי בהצלת חיים ובבלימת המחבלים.
גבורת חיילות בכרם שלום
* לוחמות סיירת הנח"ל: בקיבוץ כרם שלום עצמו, לוחמות מפלוגת הסיור של הנח"ל, שהיוו חלק מהכוח שהגן על היישוב, נלחמו בגבורה מול המחבלים. הן היו בין הראשונות להגיב והשתתפו באופן פעיל בקרב.
* תצפיתניות: התצפיתניות במוצב כרם שלום (וגם במוצבים אחרים בגזרה) זיהו את הפריצה עוד בתחילתה והתריעו. רבות מהן נלחמו על חייהן בתוך המוצבים המותקפים, תוך שהן ממשיכות לדווח ולתת תמונת מצב קריטית עד לרגע האחרון. חלקן נרצחו, חלקן נחטפו, וחלקן לחמו באומץ יוצא דופן. הן סיכנו את חייהן כדי להעביר מידע חיוני שהיה יכול לסייע לכוחות בשטח.
גבורת חיילות בסופה
* מפקדת פלוגה ומפקדת גדוד בחטיבת קרקל: בקרב על מוצב סופה, שהיה אחד הקשים והממושכים ביותר, בלטה במיוחד סא"ל אור בן יהודה, מפקדת גדוד 33 של חטיבת קרקל. היא הובילה את חייליה בלחימה עיקשת במשך שעות ארוכות, כשהם מוקפים בעשרות מחבלים. תחת פיקודה, לחמו גם מפקדות פלוגות וצוותי לוחמות רבות מקרקל.
* לוחמות קרקל בטנקים: לוחמות מגדוד קרקל תפעלו טנקים שהיו חיוניים לבלימת המחבלים. צוותי טנקיסטיות מקרקל הגיעו למרחב סופה, סייעו בחיפוי על הכוחות ובבלימת המחבלים שהסתערו על הקיבוץ והמוצב. הן הפגינו קור רוח ומקצועיות תחת אש כבדה.
* לחימה בתוך המוצב: לוחמות קרקל נלחמו בגבורה גם בתוך המוצב עצמו, שהיה נצור תחת אקיפת עשרות מחבלים במשך שעות רבות. הן השיבו אש, חילצו פצועים, ונלחמו על כל עמדה.
גבורת חיילות בחולית
* לוחמות שהגיעו לסייע: כאשר הגיעו כוחות תגבור ליישוב חולית, כולל יחידת שלדג וכוחות קרקל, גם בהם היו לוחמות שלקחו חלק פעיל בטיהור היישוב ובחיסול המחבלים. הן עברו בין הבתים, נלחמו במחבלים שהתבצרו בתוכם, וסייעו בחילוץ התושבים הנצורים.
* תצפיתניות: התצפיתניות הסמוכות לחולית, בדומה לחברותיהן בגזרות אחרות, היו העיניים של הצבא בשטח. הן העבירו דיווחים ראשוניים על הפריצה והיו חשופות לאיום מיידי.
סיפורי הגבורה של החיילות במרחבים אלו הם עדות לאומץ ליבן, למקצועיותן ולנחישותן הבלתי מתפשרת. הן לחמו כתף אל כתף עם לוחמים גברים, תחת אש קטלנית, והיו חלק בלתי נפרד מהבלימה ומההצלה באחד הימים הקשים בתולדות מדינת ישראל.
האם תרצה לשמוע על סיפורי גבורה נוספים?

קרב ניר יצחק באסון שמחת תורה
קיבוץ ניר יצחק, השוכן סמוך לגבול רצועת עזה, היה אחד מיישובי העוטף שספגו את מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. למרות שהקיבוץ הצליח למנוע חדירה המונית של מחבלים לתוכו, הוא שילם מחיר כבד של חטיפות תושבים.
מהלך האירועים
* חדירת המחבלים וקרב מול הגדר: בבוקר ה-7 באוקטובר, בסביבות השעה 06:40, הגיעו עשרות רבות של מחבלים רכובים על אופנועים ובטנדרים מכיוון עזה. הם פתחו באש לעבר עמדות השמירה והגדר של הקיבוץ.
* לחימת כיתת הכוננות: כיתת הכוננות של ניר יצחק, שהייתה ערוכה יחסית ובמוכנות גבוהה, נכנסה במהירות לפעולה. חברי כיתת הכוננות נפרסו בעמדות הגנה לאורך גדר הקיבוץ וניהלו קרב יריות עז מול המחבלים. הם לחמו בגבורה עילאית תחת אש כבדה, והצליחו לבלום את רוב המחבלים מלהיכנס לתוך תחומי הקיבוץ.
* פגיעה בבתי הקיבוץ: במהלך הקרב, ספגו בתי הקיבוץ ירי כבד ורבים מהם נפגעו. תושבי הקיבוץ נצרו בממ"דים במשך שעות ארוכות, תחת איום מתמיד.
* הצלחה חלקית בבלימה: למרות המספר הרב של המחבלים שהתקרבו לקיבוץ, ובעקבות התנגדות נחושה של כיתת הכוננות, רוב כוחות המחבלים לא הצליחו לחדור לתוך בתי הקיבוץ עצמו. זו הייתה הצלחה משמעותית בהשוואה ליישובים אחרים שנפגעו קשות מטבח בתוך הבתים.
חטיפות מתוך הקיבוץ
למרות הבלימה המוצלחת של חדירת המחבלים לתוך הקיבוץ עצמו, מחבלים הצליחו לחטוף תושבים מניר יצחק.
* החטופים: מקיבוץ ניר יצחק נחטפו 5 תושבים: ירון ויהונתן אור, אבינתן אור, ואליה ואריאל ביבס.
* ירון ויהונתן אור שוחררו במסגרת עסקת החטופים הראשונה בנובמבר 2023.
* אבינתן אור נותר בשבי חמאס.
* אליה ואריאל ביבס (אמא ושני ילדיה הפעוטים) נותרו בשבי, והפכו לסמל לחטיפת ילדים ומשפחות. גורלם עדיין לא ידוע בוודאות.
* נסיבות החטיפה: החטיפות ככל הנראה התרחשו בשלבים שונים של הלחימה, ייתכן שבכניסה לקיבוץ, או בשלבי ניסיון חדירה, או כאשר המחבלים שוטטו בסמוך ליישוב.
תגבורת וטיהור המרחב
* רק שעות ארוכות לאחר תחילת המתקפה החלו להגיע כוחות צה"ל נוספים לסייע בטיהור המרחב סביב הקיבוץ.
* כוחות אלה ניהלו קרבות עם המחבלים שנותרו באזור, חיסלו אותם והחזירו את השליטה על המרחב.
לסיכום, קיבוץ ניר יצחק נלחם בגבורה אל מול מתקפה אדירה, וכיתת הכוננות הצליחה למנוע טבח נרחב בתוך בתי הקיבוץ. עם זאת, הוא שילם מחיר כבד עם חטיפת חמישה מחבריו, שגורלם של חלקם עדיין לא.

ציר פילדלפי, הידוע גם בשם "ציר צלאח א-דין", הוא רצועת חיץ צרה באורך של כ-14 קילומטר לאורך גבול רצועת עזה עם מצרים. הציר הוקם עם השלמת הנסיגה הישראלית מסיני בשנת 1982, ונועד לאבטח את הגבול החדש. בתחומו נמצא גם מעבר רפיח, המהווה נקודת מעבר עיקרית בין רצועת עזה למצרים.
תפקידו והיסטוריה של ציר פילדלפי
* הקמה ותפקיד ראשוני: הציר הוקם לאחר הסכם השלום עם מצרים, כאשר סיני הועברה לידיים מצריות. מטרתו הייתה לשמש אזור חיץ מפורז יחסית, כאשר הצד המצרי אויש על ידי כוחות משטרה בלבד, והאחריות הביטחונית על הציר הייתה מוטלת על ישראל.
* לחימה והברחות לפני ההתנתקות: לאורך השנים, הציר היה זירת לחימה בלתי פוסקת. פיגועים קשים אירעו בו, וניסיונות רבים של חפירת מנהרות והברחות נשק וסחורות התרחשו תחתיו. אירועים כמו אסון הנגמ"שים (2004), בו נהרגו 13 חיילי צה"ל בפיגועי מנהרות תופת, מדגישים את המורכבות והמסוכנות של האזור.
* תוכנית ההתנתקות והשלכותיה: בספטמבר 2005, כחלק מתוכנית ההתנתקות, נסוג צה"ל מציר פילדלפי והאחריות הביטחונית עליו הועברה לרשות הפלסטינית (בקטע רפיח) ולמצרים (בקטע שבין חוף עזה לכרם שלום). המהלך הזה התברר כאסון ביטחוני. בעקבות הנסיגה, עלה באופן דרמטי היקף ההברחות של אמצעי לחימה (כולל חומרי נפץ, טילי נ"ט ורקטות ארוכות טווח), כספים וידע מסיני לרצועת עזה דרך רשת ענפה של מנהרות תת-קרקעיות. הברחות אלו אפשרו לחמאס להתעצם באופן משמעותי ולהקים את הכוח הצבאי ששימש במתקפה של ה-7 באוקטובר.
ציר פילדלפי לאחר ה-7 באוקטובר ומבצע רפיח
* חשיבות מחודשת: לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, חשיבות השליטה על ציר פילדלפי עלתה מחדש והפכה לסוגיה אסטרטגית קריטית עבור ישראל. התברר כי היעדר שליטה ישראלית אפשרה את המשך הברחות הנשק שחיזקו את חמאס. ישראל רואה בשליטה על הציר תנאי הכרחי לפירוז רצועת עזה ומניעת התעצמות עתידית של ארגוני הטרור.
* מבצע "יד הזהב" (מבצע רפיח): במאי 2024, כחלק ממלחמת "חרבות ברזל", פתח צה"ל במבצע ברפיח, שכלל גם השתלטות על ציר פילדלפי. מטרת המבצע הייתה לפרק את התשתיות הצבאיות של חמאס ברפיח ולסגור את "צינור החמצן" של ההברחות דרך המנהרות.
* גילוי מנהרות הברחה: במהלך המבצע, צה"ל חשף עשרות מנהרות הברחה שחצו מתחת לציר פילדלפי בין רצועת עזה למצרים. חלק מהמנהרות היו מורכבות ומאפשרות מעבר כלי רכב. צה"ל מעריך שהשתלט על כלל מנהרות ההברחה הידועות במרחב.
* מחלוקת בינלאומית ועם מצרים: השליטה הישראלית על ציר פילדלפי מעוררת מחלוקת עם מצרים ועם הקהילה הבינלאומית, שכן מצרים רואה בכך הפרה של הסכמים קודמים. עם זאת, ישראל רואה בשליטה זו הכרח ביטחוני עליון למניעת שיקום חמאס.
* פירוז הציר: אחת הדרישות של ישראל במשא ומתן עם חמאס, וכתנאי ל"יום שאחרי", היא פירוז מלא של רצועת עזה, ובכלל זה פירוק מנהרות ההברחה ושליטה ביטחונית על ציר פילדלפי כדי למנוע את חידושן.
ציר פילדלפי הוא אפוא נקודה אסטרטגית מורכבת ורגישה, שהייתה ועודנה מפתח לביטחון ישראל מול רצועת עזה, ומהווה מוקד למחלוקות מדיניות וביטחוניות.
האם יש נושא נוסף שתרצה לדעת עליו?