המורה הספרדי המפורסם של זכרון יעקב בתחילת דרכה היה "שלמה שבבו" הוא נודע כמורה" ספרדי טהור" אשר לימד את העולים החדשים בעיקר מרומניה ומרוסיה בעברית תקנית בבית הספר של המושבה. הוא פעל לצד דמויות בולטות נוספות בתקופת המייסדים.שלמה שבבו מהמורים הראשונים במושבות העליה הראשונה, איש צפת במקור וניתן ללמוד רבות משושנה שבבו  כשושנה בין החוחים כתבה על אביה והמושבה זכרון יעקב, הסופרת המזרחית הראשונה.

• רקע: שלמה שבבו היה חלק ממשפחה ספרדית מצפת שעברה לזכרון יעקב.

• תפקיד: לימד עברית והיה דמות חינוכית מרכזית בראשית ההתיישבות. בתקופה שבה המלריה והדיזנטריה היו איום קיומי יומיומי, אנשי הרפואה של זכרון יעקב לא היו רק "רופאים", הם היו קציני המבצעים של ההישרדות במושבה. חלקם הגיעו כשליחי הברון וחלקם צמחו מתוך הקהילה. להלן הדמויות המרכזיות והמוסדות הרפואיים שעיצבו את בריאות המושבה:

רופאים אחיות ובריאות במושבה זכרון יעקב:

1. ד"ר הלל יפה – "רופא המושבות" הגדול, הדמות המזוהה ביותר עם הרפואה בזכרון יעקב ובארץ ישראל כולה. תפקידו: הוא שימש כרופא המושבה וייצג את הוועד הפועל של "חובבי ציון".

• המאבק במלריה: ד"ר יפה היה חלוץ בחקר המלריה בארץ. הוא הבין את הקשר בין הביצות ליתושים (עוד לפני שזה היה ידע נפוץ) והוביל את מבצעי הייבוש של ביצות כבארה. תרומתו: הוא לא הסתפק בטיפול בחולים אלא עסק ברפואה מונעת, היגיינה ושיפור התזונה של המתיישבים. הבית שבו התגורר בזכרון יעקב עומד עד היום.

2. ד"ר יצחק ד'ארבלה זכרון יעקב:

רופא ממוצא יהודי-איטלקי שהגיע למושבה כשליח הברון רוטשילד בשנים הראשונות (1880-1890).

• הוא נחשב לאדם משכיל מאוד (דיבר 12 שפות) ושימש גם כסגן הקונסול הצרפתי. ד'ארבלה היה הרופא שניהל את המרפאה הראשונה במושבה בתקופת "משטר הפקידות" הקשוח, והיה עליו לנווט בין דרישות הפקידים לצרכים המדממים של האיכרים.

3. ד"ר נפתלי וייץ בזכרון יעקב:

רופא נוסף שנשלח על ידי הברון והשתקע במושבה. הוא היה נשוי ללאה, בתו של המורה וורמסר. ד"ר וייץ היה פעיל מאוד לא רק ברפואה אלא גם בחיי הציבור של המושבה. הוא פעל רבות לשיפור תנאי התברואה בבתי הספר ובתים הפרטיים כדי למנוע את התפשטות מחלת הטרכומה (מחלת עיניים מדבקת).

4. ד"ר פנחס פלדמן בזכרון יעקב:

רופא המושבה בתקופות מאוחרות יותר, שהיה דמות אהובה מאוד. הוא היה ידוע כמי שרוכב על סוסו בכל שעות הלילה כדי להגיע לבתים מבודדים ולטפל בחולים, לעיתים קרובות ללא תשלום עבור מי שידו לא הייתה משגת.

5. המוסדות: "בית החולים" של המושבה

בזכרון יעקב הוקם אחד מבתי החולים הראשונים והמתקדמים ביותר במושבות העלייה הראשונה.

• בית החולים של הברון: המבנה (שנמצא ברחוב הנדיב) היה חדשני לתקופתו. הוא כלל חדרי אשפוז, בית מרקחת מאובזר ומעבדה. חשיבותו: הוא שימש לא רק את תושבי זכרון, אלא גם את פועלי ייבוש הביצות ואת תושבי המושבות השכנות (כמו עתלית ובת שלמה).

6. המיילדות והאחיות בזכרון יעקב:

מאחורי הרופאים הגברים עמדו נשים גיבורות שניהלו את היום-יום הרפואי: המיילדות: הן היו אלו שהגיעו לכל לידה בחושות ובתנאים סניטריים קשים, ונלחמו על חיי התינוקות והיולדות (תמותת התינוקות הייתה גבוהה מאוד באותן שנים). האחיות בבתי הספר: הן היו האחראיות על "טיפול העיניים" היומי – טפטוף חומרים צורבים לעיני כל הילדים כדי למנוע עיוורון מהטרכומה.

יקב "כרמל מזרחי" (הידוע היום כ"יקבי כרמל") הוא לא רק מפעל יין, הוא הלב הפועם של הכלכלה והתעשייה בזכרון יעקב מאז הקמתה. זהו המפעל המודרני הראשון בארץ ישראל, וסיפורו שזור בסיפורם של הברון רוטשילד והאיכרים. הנה הפרטים המרכזיים על היקב ההיסטורי:

1. ההקמה: חזונו של "הנדיב הידוע" (1889)

לאחר שהניסיונות הראשונים לגדל חיטה ומשי כשלו, הברון אדמונד דה רוטשילד – שהיה בעצמו בעל יקבים מפורסמים בצרפת (שאטו לאפיט) – החליט שארץ ישראל מתאימה לגידול גפנים.

• הבנייה: היקב הוקם למרגלות המושבה בבנייה מאסיבית ומפוארת לאותה תקופה.

• הטכנולוגיה: הברון הביא את מיטב הציוד מצרפת ואת המומחים ביותר לייצור ייין (ייננים צרפתים).

2. אתגרים טכנולוגיים ולוגיסטיים – בניית היקב בזמנו הייתה מבצע הנדסי אדיר:

• מרתפי היין: נחצבו במעבה האדמה כדי לשמור על טמפרטורה קרירה וקבועה עבור החביות, דבר שהיה קריטי באקלים הישראלי החם לפני המצאת המזגן. החשמל הראשון: היקב היה המקום הראשון בארץ (יחד עם היקב בראשון לציון) שהשתמש בחשמל ובטלפון. מים: בזכרון יעקב הוקמה מערכת משוכללת להובלת מים מהמעיינות בסביבה לצורך שטיפת החביות והתסיסה.

3. "אגודת הכורמים" והעברת הבעלות

במשך שנים נוהל היקב על ידי פקידי הברון, מה שגרם לחיכוך רב עם האיכרים (הכורמים). בשנת 1906 החליט הברון להעביר את ניהול היקבים לידי הכורמים עצמם, וכך הוקמה "אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב". זו הייתה אחת ההתאגדויות הכלכליות הראשונות והחזקות של היישוב העברי.

4. היקב בזמן מלחמת העולם הראשונה בזכרון יעקב:

היקב שימש כמרכז לוגיסטי חשוב, אך גם עמד בפני סכנה. הטורקים החרימו לעיתים מזומנות ציוד ובהמות עבודה מהיקב. בנוסף, חברי מחתרת ניל"י השתמשו לעיתים בקשרים של היקב (שייצא יין לכל העולם) כדי להעביר ידיעות ולקבל כספים מהבריטים.

5. מה ניתן לראות ולחוות שם היום? היקב ההיסטורי בזכרון יעקב הוא היום מוקד תיירותי מרכזי:

• מרכז המבקרים: ממוקם במבנה האבן המקורי. ניתן לסייר בין חביות העץ הענקיות והישנות.

• מרתפי היין: סיור במרתפים החצובים הוא חוויה של ריח יין עתיק וקרירות טבעית.

• טעימות יין: ניתן לטעום מהיינות המודרניים של היקב תוך שמיעת סיפורי המייסדים.

• חנות היקב: ממוקמת במבנה היסטורי משוחזר ומציעה יינות ייחודיים שלא תמיד נמצאים ברשתות השיווק. עובדה מעניינת: עד היום, ניתן לראות את ארובת היקב הגבוהה מתמרת מעל המושבה – היא נבנתה במקור עבור קיטור המכונות והפכה לסמל ויזואלי של זכרון יעקב.

• 1. זני הענבים: מבורדו לזכרון יעקב:

  כשהברון רוטשילד החליט להקים את היקב, הוא לא הסתפק בזנים מקומיים. הוא רצה לייצר יין שיוכל להתחרות ביינות הטובים ביותר של צרפת.

  • הייבוא: אלפי שתילים של זנים מפורסמים כמו קברנה סוביניון, מרלו, מלבק וסמיון הובאו באוניות מצרפת. המשבר: השתילים האירופיים היו רגישים למזיק הפילוקסרה (כנימה שהשמידה כרמים בכל העולם). הפתרון היה הרכבת הזנים הצרפתיים על כנות (שורשים) של גפנים אמריקאיות עמידות – טכנולוגיה שהייתה אז בחזית המדע החקלאי.

  • הזנים המקומיים: לצד הזנים הצרפתיים, השתמשו גם בזנים כמו קריניאן, שהפך לאחד הזנים המזוהים ביותר עם הכרמים של זכרון יעקב והסביבה (אזור אלונה ובקעת הנדיב).

  ---

  2. המותג "כרמל מזרחי": שיווק חובץ עולם – כדי למכור את היין, הוקמה חברת השיווק "כרמל". השם "מזרחי" (Oriental) נוסף כדי להדגיש שהיין מגיע מהמזרח הקרוב, מארץ הקודש.

  • הצלחה עולמית: כבר בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, יינות זכרון יעקב נמכרו בלונדון, פריז, ניו יורק ואפילו בוורשה. היין זכה במדליות זהב בתערוכות עולמיות (כמו התערוכה העולמית בפריז בשנת 1900). יין כשר: היתרון הגדול של כרמל מזרחי היה היכולת לספק יין כשר באיכות אירופאית לקהילות היהודיות בעולם, מה שהפך אותו למוצר חובה בכל שולחן חג יהודי בתפוצות.

  ---

  3. היקב כמרכז קהילתי ופוליטי- היקב לא היה רק מקום עבודה, הוא היה המרכז החברתי:

  • הסכסוך עם הפקידות: הכורמים (האיכרים) נלחמו שנים כדי לקבל עצמאות מהפקידים הצרפתים של הברון, שקבעו להם איזה ענבים לגדל ובאיזה מחיר למכור. הקמת "אגודת הכורמים" ב-1906 הייתה הניצחון הגדול שלהם – המעסיק הפך לשותף.

  ---

  4. סיור ביקב כיום – מה לא לפספס? אם אתה מבקר ביקב זכרון יעקב, חפש את הפרטים הבאים:

   אסיפות הכורמים: כאן התקבלו ההחלטות הגורליות על עתיד המושבה.

  • הארובה: זוהי ארובת הקיטור המקורית. היא שימשה להפעלת המכונות לפני שהיה חשמל מלא.

  • הבריכות הפתוחות: בחצר היקב ניתן לראות את בריכות התסיסה הישנות ששימשו בעבר (היום משתמשים במכלי נירוסטה מודרניים). מוזיאון היין הקטן: בתוך מרכז המבקרים יש אוסף של כלי עבודה חקלאיים, בקבוקים עתיקים ותוויות היסטוריות של "כרמל מזרחי" המראות את התפתחות העיצוב לאורך 140 שנה.

https://www.youtube.com/watch?v=hT8m3GU2xao